לא כמו קודמו: מיהו הרב הצבאי הראשי החדש?
איך תיראה הרבנות הצבאית בתקופת כהונתו של הרב הצבאי החדש, והאם תהיה לאישיותו השפעה על מקומה במערך הצה"לי? קווים לדמותו התורנית של הרב אייל קרים
הרב אייל קרים, בן 59, שאתמול (ב') פורסם כי נבחר להיות הרב הצבאי הראשי הבא, הוא דמות הלכתית נחשבת, ופסיקותיו מקובלות על כלל המגזרים. בשונה מקודמו בתפקיד, הרב רפי פרץ, קרים אינו בולט בתכונותיו כאישיות חינוכית ומנהיגה; הממד התורני הוא הבולט בו. זאת, על אף עברו הצבאי הקרבי.עוד כותרות ב-nrg:
- יהודי דרום אפריקה חוששים: "יש תאי דאעש בכל מקום"
- שגריר לבנון ברוסיה: אנו זקוקים לנשק נגד ישראל
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לאורך השנים, עמד הרב קרים בקשרים עם מגוון של פוסקי הלכה מהשורה הראשונה בדורנו, ביניהם מנהיג ש"ס המנוח הרב עובדיה יוסף, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב הראשי לירושלים שלמה עמאר ואחרים. עם ההודעה על מינויו היו שטענו כי הרבנות הצבאית תקבל כעת חותם של גדלות הלכתית ממדרגה ראשונה, המקובלת גם על המגזר החרדי המחמיר.
הרב קרים התמנה לתפקיד בתקופה שבה הרבנות הצבאית נאבקת על מקומה בהוויה הצה"לית. תחום התודעה היהודית הופקע ממנה לטובת חיל החינוך, וניכר כי ישנם גורמים בצה"ל שמעוניינים לצמצמם את ממדיה. היותו של הרב קרים בולט בעיקר בסמכות ההלכתית ולא ההנהגתית, עשויה לחזק את המגמה הזו, אולם מקורביו מבהירים כי היותה של הרבנות הצבאית משפיעה גם על תודעת החיילים חשובה לו.
"בתקופת המערכה על תחום התודעה היהודית, הרב קרים נלחם על השארתה בידי הרבנות הצבאית. הרמטכ"ל יודע את זה", אמר היום ל-nrg אחד ממקורביו של הרב קרים. "בתפקידו הנוכחי הוא פיקד על ראש תחום תודעה יהודית. הנושא הזה חשוב לו. רק שאחרי שהסוגיה הזו הוכרעה הוא ימצא את הדרכים לעשות זאת בצורה אחרת".
הרב קרים הוא בעל עבר קרבי עשיר. בשירותו הסדיר ובקבע לא הוצב ברבנות הצבאית. בהמשך שימש כמפקד בסיירת מטכ"ל, שבה שירת שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה בוגי יעלון. כמו כן, הוא כיהן גם כקצין אג"מ בצנחנים. "קרים מכיר את המרחב שבו הוא פוסק, הוא ביצע תפקידים משמעותיים", סיפר עליו גורם ברבנות הצבאית.
קרים הוא בוגר ישיבת 'מרכז הרב', מהנחשבות שבישיבות הציוניות. הוא הוסמך לרבנות ושימש כראש המכינה הקדם צבאית של ישיבת עטרת כוהנים, בראשותו של הרב שלמה אבינר, המוביל את הקו השמרני בעולם ההלכה הציוני דתי.
בתקופת היותו ראש המכינה הקדם צבאית, עסק בסוגיות של הלכה וצבא, ופרסם את הספר 'קשרי מלחמה', שמרכז שאלות ותשובות בנושאים אלו. עם תחילת כהונתו של הרב אביחי רונצקי כרב הצבאי הראשי הוא ביקש מקרים לשוב לצה"ל, הפעם כראש תחום הלכה. בתפקיד זה עסק בפסיקה הלכתית מעשית של שאלות שהתעוררו בשטח הלחימה. תפקידו האחרון בצבא היה ראש מחלקת הרבנות.
את פסיקותיו ההלכתיות של הרב קרים קשה לאפיין בקו אחיד, מחמיר או מקל. הוא הרחיב את הגדרות המושג "פיקוח נפש", המתיר עבירה על גבולות ההלכה כשהן מהוות סכנת חיים, ואמון על הביטוי "פיקוח נפש נפשי".
פסיקה בולטת שלו, שנובעת מהרחבה זו, היא היתרו להודיע למשפחות חללים על מות קרוביהם גם בשבתות וחגים. טיעונו הוא כי בעידן של רשתות חברתיות, ישנו חשש שבאם לא תימסר הודעה מוסדרת, המשפחות יישמעו על כך באמצעות הודעות וואטספ או פייסבוק, וכדי למנוע זאת ניתן לחלל שבת.
אחד ממכריו תיאר בשיחה עם nrg את אופיו של קרים, וסיפר: "הייתי לידו פעם כשהתקשר אליו מפקד וביקש היתר לקיים פעילות בשבת. הרב קרים ביקש ממנו לפרט. המפקד הסביר לו בקווים כלליים, אבל הרב קרים התעקש להבין יותר. כשהמפקד אמר לו 'הרב לא יבין את ההסבר', הוא השיב לו כי 'בשטח שאתה מדבר עליו ישנתי יותר פעמים ממה שישנתי בבית שלי. בסופו של דבר הרב אסר. רב אחר היה פוחד להתעמת עם מפקד, אבל הרב קרים מכיר את השטח ולא ממהר להתיר כל פעם שיש דרישה".
מאפיין בולט בפעילותו ההלכתית-צבאית של הרב קרים, שעשוי להופיע בכהונתו העתידית כרב הצבאי הראשי, היא שאיפתו לכונן מדיניות הלכתית פנים-צה"לית אחידה. בשנים האחרונות, לאור התגברות שילוב החרדים בצה"ל ומגמות נוספות, נוצרה נטייה בקרב חיילים דתיים לפנות בשאלות הלכתיות לרבנים מחוץ לצבא. נבחנה גם אפשרות להעביר את תחום השגחת כשרות המזון למיקור חוץ.
הרב קרים מעוניין להפסיק את התופעה הזו. הוא פרסם שורה של ספרונים הלכתיים ליחידות השונות, ודאג שהם ייצאו לאור כשגם מפקד היחידה חתום עליהן. הספרונים לא נחשבו לפקודות צה"ליות רשמיות, אולם חתימת המפקד הציגה אותם כמחייבות.
קודם לפרסום הספרונים, שלח רבנים צבאיים שכפופים לו למשך תקופות של חודשיים ויותר ליחידות המדוברות, כדי שיבחנו את המקרים מקרוב. "הוא רצה שיפסקו את ההלכה בצורה שלמה", הגדירו זאת בסביבתו, והסבירו ש"העצמאות של הרבנות הצבאית חשובה לו מכיוון שהעצמאות של הצבא חשובה לו - שלא יבוא כל חייל ויציג למפקד שלו פסיקה של הרב אישי שלו, אלא יהיה כור היתוך הלכתי-צה"לי". היותו של הרב קרים דמות הלכתית נחשבת ומקובלת גם על הזרמים הדתיים המחמירים, בכללם החרדים, עשויה לסייע לו בשאיפתו זו.
הרב קרים נכנס לתפקיד לאחר שכהונתו של הרב צבאי הראשי הנוכחי, רפי פרץ, הוארכה פעמיים בידי שני הרמטכ"לים האחרונים, בני גנץ וגדי אייזנקוט. בפעם הראשונה בחר גנץ שלא לזעזע את הרבנות הצבאית והעדיף להשאיר את פרץ איתו עד סיום כהונתו. בפעם השנייה נענה פרץ לבקשת איזנקוט, שלא לפרוש בקיץ שעבר.
את תפקידו החל הרב פרץ ביוני 2010, והקפיד לקדם את תחום זיהוי החללים. במהלך מבצע 'צוק איתן' קבע בית הדין של הרבנות הצבאית בראשותו כי סמ"ר אורון שאול ז"ל וסגן הדר גולדין ז"ל נהרגו, למרות שגופותיהם נחטפו בידי חמאס. פרץ קידם את מעמד בית הדין הרבני הצבאי וגבה עדויות של לוחמים, שמע חוות דעת של מומחים ויחד עם ממצאים שאותרו בשטח החליט תוך זמן קצר כי השניים חללים.
גורמים בצה"ל שיבחו אז את החלטתו של פרץ, בעיקר במישור האסטרטגי. מבחינתם, ללא ההחלטה ייתכן כי תוצאות המבצע היו אחרות לחלוטין - בייחוד על רקע ניסיון חמאס להציג את חטיפת החיילים כהישג, וכן בעקבות הניסיון לסחוט מחיר כבד מישראל במסגרת משא ומתן על החזרתם.
אלא שלא הכל היה ורוד במהלך כהונתו של הרב הצבאי היוצא. בין שלל הפרשות שבהן הייתה מעורבת הרבנות הצבאית בשש השנים האחרונות ניתן למנות את המתיחות מול חיל החינוך, העברתו של ענף תודעה יהודית לפיקוח של ראש אכ"א, ובעיקר את פרשת שירת הנשים, שפרצה אחרי שצוערים נטשו טקס בבית הספר לקצינים.
הרב פרץ, שעמד במוקד סערת שירת הנשים, הצליח להפגיש בין רבנים בכירים בציונות הדתית לרמטכ"ל גנץ, כדי לגשר בין הצדדים בעקבות הביקורת העזה שנמתחה על הצבא. בסופו של דבר, הוא פסק בניגוד לדעת רבנים בכירים אחרים, וקבע שחייל דתי לא יעזוב טקס רשמי גם אם אישה שרה בו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם