ראשי » חדשות » בארץ

פגיעה בחלשים ובזכויות יסוד: הוגש דו"ח המבקר

הדו"ח המסכם ל-2015 שעוסק בתלונות נגד רשויות המדינה מעלה כי כ-33 אחוז מהן מוצדקות. בין התלונות: חקירה לקויה של המשטרה בטיפול במוות, חרקים בתאים באבו כביר וקנסות על חובות ששולמו

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, הגיש היום (יום ב') ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין את הדו"ח המסכם שעוסק בתלונות הציבור נגד רשויות המדינה לשנת 2015. הדו"ח שעוסק בעיקר בפגיעות בשכבות החלשות, מעלה תלונות רבות נגד דואר ישראל ומתייחס להתנהלות הלקויה של החברה בשנה החולפת. גופים נוספים שמוזכרים בבדיקת המבקר הם משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.

עוד כותרות ב-nrg:
- שלושה מטעני צינור וסכינים נמצאו בתיקו של המחבל
- מסתמן: ליברמן יוציא את גל"צ מצה"ל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הגשת דו"ח מבקר המדינה (צילום: יוני ריקנר)
 

אדלשטיין ציין שמדובר בגידול בתלונות הציבור למבקר המדינה, וכי השנה הוגשו כ-15,000 תלונות. אדלשטיין אמר: "אפשר לומר שזה נתון חיובי, שמראה שאזרחים נאבקים בבירוקרטיה ובאיוולת, אבל זה גם אומר שיש עוד, בלשון המעטה, הרבה מאד דברים הטעונים טיפול. במיוחד שכשליש מהתלונות נמצאו מוצדקות. אזרחים שנתקלו בעוול פנו למבקר המדינה, אבל יש לשבח את העובדה שלתלונות ניתן טיפול מקצועי, יסודי והוגן. אולי זה יגביר עוד את הרצון של אזרחים להתלונן אבל אני בטוח שאנשי משרד המבקר, שאני מודה להם על עבודתם המסורה, יתנו הטיפול הנכון והמקצועי בכול מקום שצריך".

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא, אמר: "חשוב מאד שהציבור מגלה אכפתיות ולא מוכן לעבור לסדר היום. יש חברות שבהם אחוז התלונות שנמצאו מוצדקות הוא עצום. בדואר ישראל למשל כ 69% מהתלונות נמצאו מוצדקות. חשוב שהציבור לוקח את הנושא ברצינות. זה תורם לחברה טובה יותר". המבקר שפירא הוסיף כי בשנת 2015 הוציא עשרים צווי הגנה לחושפי שחיתויות, "כמות גבוהה מהרגיל", ציין.

חלק מהממצאים המדאיגים שעלו מציגים גבייה מוטעית ופגיעות אחרות בזכויות יסוד. בנוסף נמצאו ליקויים בקשר שבין המערכות לאזרח בעיקר מהשכבות החלשות. 1,970 תלונות המהוות 33.4 אחוז מאלה שהתקבלו ב-2015 נמצאו מוצדקות. אלא שלפי בדיקת המבקר, שיעור התלונות המוצדקות גדול יותר. הסיבה: לא נכללו בו 2,768 נושאים שבירורם הופסק וטופלו בעקבות פניית הנציבות.

אחת התלונות שטופלה בלשכת הנציבות מתייחסת למתלוננת מלוד. בתלונתה סיפרה כי אביה עלה לארץ מאוקראינה ואולם לפני שהוכר כעולה, הוא איבד את ההכרה ואושפז. חרף אי הכרתו כעולה, לא היה לאב ביטוח רפואי והוא נדרש לשאת בהוצאות האשפוז. עם קבלת התלונה, פנו עובדי המבקר לגורמים שונים כדי לסייע למתלוננת. בעקבות כך, קיבל אביה של המתלוננת תעודת זהות ישראלית, ולא נדרש לשאת בהוצאות.

דוגמה אחרת שמופיעה בדו"ח מתארת את סיפורו של תושב הפזורה הבדואית, חולה במחלה ניוונית קשה ומסתייע בכיסא גלגלים. החולה, פנה לנציבות וביקש שאשתו, פלסטינית השוהה בישראל זמנית, תקבל אישור להוציא רישיון נהיגה כדי להסיע אותו לטיפולים רפואיים.



בירור העלה כי בעלי היתר זמני אינם מורשים להוציא רישיון נהיגה בארץ או לנהוג בכלי רכב ישראלי, וכי עליהם להגיש בקשה לוועדת חריגים במנהל האזרחי ביו"ש. המתלונן ציין שבשל נכותו הוא אינו יכול לכתוב ומתקשה לדבר בטלפון. בזכות עובדי לשכת הנציבות קיבלה האישה היתר להוצאת רישיון נהיגה.

תחום שמעסיק את מבקר המדינה זה זמן רב הוא מצבם של חושפי שחיתויות בישראל. בהקשר לכך קובע שפירא כי החוק הקיים לא מאפשר להגן על חושפי שחיתויות. "מדי שנה בשנה פונים אליי עובדים הטוענים שהם סובלים מהתנכלות, הואיל וחשפו מעשי שחיתות במקום עבודתם... הניסיון המצטבר בטיפול במתלוננים מלמד כי לא תמיד נותן צו ההגנה מענה לקשיים שעמם מתמודדים המתלוננים ובני משפחותיהם: בידוד חברתי והתנכרות של עמיתים לעבודה, קושי במציאת מקום עבודה חלופי, לחץ נפשי וכלכלי ועוד", נכתב בדו"ח. בנוגע לכך מפרט המבקר את הדרכים שבהן הוא מסייע לאנשים אלו, כולל הגנה משטרתית וחיפוש מקומות עבודה אחרים, ודורש שינויים בחקיקה.

בשנת 2015 טיפלה הנציבות ב-83 תלונות, מהן שלוש תלונות של מבקרים פנימיים שטענו כי נפגעו בעקבות פעולות שביצעו במסגרת תפקידם. כמו כן, המשיכה הנציבות בשנה זו בבירור 19 תלונות משנים קודמות. ב-2015 הסתיים הטיפול ב-67 תלונות.

זכויות האדם וחוקי העזר בנושא בישראל גם כן נבדקים על ידי מבקר המדינה. בדו"ח מוזכרים מקרים המלמדים על התנהלות לקויה ואף דורסנית של גורמים שונים ביחס לזכויות היסוד של אזרחי המדינה.

באשר לתנאי מעצר באבו כביר, הגיעו לנציבות תלונות על ליקויים. כך למשל אדם נעצר למספר שעות בבית הכלא ועם שחרורו הגיש תלונה על תנאי המעצר. לטענתו, התאים לא נקיים, אין חומרי ניקוי; השמיכות מלוכלכות ודבק בהן ריח רע; המזרנים קרועים; אין בתא שולחן לאכול עליו, לא סופקו לעצירים כלי אוכל; ובזמן שינה עקצו את המתלונן חרקים.

בעקבות התלונה ביקרו נציגי הנציבות בבית המעצר. עם הגעתם, טענו העצורים בפני הנציגים כי ישנם חרקים על המיטות, במזרנים ובשמיכות שעוקצים אותם. מפקד בית המעצר אישר כי הטענות מוכרות לו ומתבצעת הדברה. אך מיטות שמונחים עליהן משטחי עץ, משמשות ככר נוח להתפתחות חרקים. בעקבות הערת הנציבות הוחלט בשב"ס להחליף את 120 משטחי העץ למשטחים מפח.

במהלך הביקור לא נצפו תאים מלוכלכים, אולם ניכר שהתאים נוקו זמן קצר קודם לכן. באשר לשמיכות, הבירור העלה כי שב”ס מכבס את השמיכות במכונת כביסה ביתית, וכי בשל ריבוי העצורים אי אפשר לכבס בכל יום את כל השמיכות. הנציבות העירה לשב”ס כי שמיכות נקיות ומזרנים תקינים הם ציוד בסיסי הדרוש לשמירה על כבודם של העצורים ועל בריאותם. בתגובה, שב”ס הודיע לנציבות, כי יציב באגף מכונת כביסה תעשייתית, שתוכל לספק את צרכיו.

אחת מהתלונות שהוגשו למשטרה מתייחסת לאישה שאחיה נהרג מהתהפכות מלגזה. לטענתה המשטרה חקרה באופן לקוי את האירוע. מכיוון שהמלגזה שגרמה למוות נעלמה מזירת האירוע והמשטרה לא בדקה אותה, החקירה נמשכה זמן רב.

בבירור התלונה נמצא כי המלגזה הושארה בזירת האירוע בלי שמירה, אף שבוחן המשטרה קבע שיש הכרח לבדוק את תקינותה, עקב כך נעלמה המלגזה ולא אותרה. בפרק זמן של חצי שנה תיק החקירה הועבר בין המשטרה למשרד הכלכלה, בשל מחלוקת בשאלה אם מדובר בתאונת עבודה או בתאונת דרכים. רק כשנה לאחר האירוע ניתנו הנחיות לביצוע השלמות חקירה בעניינו. ואולם בחודשים הרבים שעברו מאז, המשטרה לא ביררה מיהם בעלי המלגזה, מי הביא אותה למקום האירוע ומי העלים אותה.

בפועל נמסר תיק החקירה לפרקליטות רק כשנתיים לאחר האירוע. הליקויים הובאו לידיעת ממלא מקום מפכ"ל המשטרה דאז. בתגובה נוכח חומרת הליקויים מונה צוות שמצא ששני קצינים התרשלו באופן חמור במילוי תפקידם ויש לנקוט נגדם הליך משמעתי.

בנציבות התקבלו תלונות של נכים שביקשו לקבל תג חניה לנכה לצמיתות. המתלוננים טענו כי אף שהם סובלים ממגבלות בריאותיות כרוניות, משרד התחבורה מאשר להם קבלת תג לתקופות קצובות שבסיומן הם נדרשים להוכיח מחדש את זכאותם לקבלת התג.

בין הפונים היו אדם קטוע רגל ואדם הסובל ממחלת ריאות מתקדמת. בירור התלונות העלה כי משרד התחבורה לא קבע אמות מידה אחידות לקבלת תג לצמיתות. הנציבות פנתה בעניין ליועצת המשפטית של משרד התחבורה. בעקבות הפנייתה כינס המשרד ועדה רפואית, וזו קבעה אמות מידה רפואיות ברורות ואחידות לזכאות לתג לצמיתות.

 
המתלונן, אדם המוגבל בניידות, קיבל הלוואה לשם החלפת כלי רכבו בכלי רכב עם אביזרים מיוחדים. בתלונתו טען המתלונן כי חצי שנה לאחר קבלת ההלוואה הוא קיבל הודעה מהמוסד שבה צוין כי בעקבות “חישוב סופי” שנעשה לגבי סכום ההלוואה שהוא זכאי לה, הוא חייב למוסד 8,753 ש”ח. מאחר שהבירור העלה כי נפלה טעות בחישוב ההלוואה שהמתלונן זכאי לה, ביקשה הנציבות כי המוסד יחשב שוב את סכום ההלוואה האמורה. בעקבות החישוב החוזר נמצא שלא זו בלבד שהמתלונן אינו חייב כסף למוסד, אלא שעל המוסד להחזיר למתלונן 15,000 ש”ח.

כרבע מהתלונות המתקבלות בנציבות בכל שנה עניינן השירות לציבור, וכ-34.6 אחוז מאלה שבוררו בנושא זה בשנת 2015 נמצאו מוצדקות. התלונות נוגעות לבעיות שונות הנוגעות לשירות שמקבל הפרט מהמינהל הציבורי, ובעיקר להערמת קשיים על מבקשי השירות, לאי טיפול בפניות או להשתהות בטיפול בהן ולהתנהגות לא נאותה של עובדי ציבור.

כך למשל בנושא מס רכישה. מתלונן רכש דירה בשנת 1975 ומכר אותה לאחר כ-20 שנה. לאחרונה ביקש אדם שקנה את הדירה מהמתלונן לרשום את זכויותיו בדירה בלשכת רישום מקרקעין. כתנאי לכך נדרש המתלונן להמציא אישור מרשות המסים בישראל. לפיו אין לו חובות מס בגין העסקה שבה רכש את הדירה. להפתעתו, במקום לתת לו את האישור המבוקש דרשה ממנו רשות המסים לשלם מס רכישה בגין אותה עסקה. 

 
הנציבות העירה לרשות המסים שלא מתקבל על הדעת לדרוש מאדם לשלם מס רכישה כ-40 שנה לאחר שרכש דירה, וציינה כי הציפייה שאדם ישמור בידיו אישורים בדבר תשלום מסים בגין דירה שרכש ומכר לפני שנים רבות אינה סבירה בעליל. בעקבות התערבות הנציבות החליטה רשות המסים לבטל את דרישתה.

מתלונות רבות אחרות עולה כי רשויות מבצעות הליכי אכיפה וגבייה נגד חייבים, מבלי שקיבלו התראות על הכוונה לנקוט נגדם הליכים אם לא ישלמו את חובם. לעתים עולה מהתלונות כי ננקטים נגד מתלוננים הליכי גבייה מינהליים והליכי הוצאה לפועל, אף שהחובות כבר שולמו.

כדוגמה לכך מביא המבקר מתלונן שנדהם לקבל הודעה מהמפקח על הבנקים על הגבלת חשבון הבנק שלו, במסגרת הליך הוצאה לפועל שפתחה נגדו רשות השידור בשל אי תשלום חוב, אף שהוא שילם זה מכבר את חובו. הבירור העלה כי רשות השידור מסרה לעורך דין הפועל מטעמה לגביית חובות אגרה רשימה של חייבים ששילמו את חובם, ובכללם המתלונן, וציינה לפניו כי יש לסגור את תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדם, אולם עורך הדין לא סגר את התיק.

לאחר זמן הטילה רשות השידור את הטיפול בגביית החובות על עורך דין אחר, אולם לא מסרה לו את השמות של מי ששילמו את חובם. עורך הדין החדש לא בדק אם המתלונן שילם את חובו והמשיך בהליכי הגבייה נגדו. בעקבות התערבות הנציבות נסגר תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגד המתלונן. הנציבות לא הסתפקה בכך שעניינו של המתלונן סודר. על פי בקשתה, בדקה רשות השידור ומצאה שעוד כ-2,500 חייבים שילמו לה את חובם, אך תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדם לא נסגרו. בעקבות התערבות הנציבות סגרה רשות השידור תיקים אלו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg