ראשי » חדשות » בעולם » אירופה

האיחוד בוחן להפעיל את "נשק יום הדין" נגד בריטניה

ראשי האיחוד החלו לדון להשתמש בסעיף 7 של אמנת ליסבון, שמשמעותו כי לונדון לא תוכל להשתתף בהצבעות המוסדות האירופיים. בכירים בבריסל: מצב הרוח בלונדון משתנה ופונה נגד הברקזיט, אולי שווה להשהות את השיחות

תרזה מיי נכנסה לתפקידה כראשת הממשלה הבריטית לפני פחות משבוע, וכבר כעת מרחפת "חרב הברקזיט" מעל צווארה. בכירים ביבשת סיפרו הבוקר (יום ב') לסוכנות הידיעות "בלומברג" כי באיחוד שוקלים להפעיל את "נשק יום הדין" נגד המדינה הסוררת – מניעת האפשרות ממנה להצביע בכל מוסדות היבשת.

עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- האח שרצח בגלל "תמונות חשופות": "לא מתחרט"
- טורקיה: מטוסים הוזנקו, פשיטה על צוערי חיל האוויר
- יריבו של ארדואן: אציית לצו הסגרה נגדי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כמה מראשי המדינות החברות באיחוד החלו לדון ביניהן באפשרות להפעיל את "סעיף 7" באמנת ליסבון, שמשמעותו כי בריטניה אינה פועלת עוד מתוך אמון טוב, ועל כן ניתן להפעיל נגדה עיצומים. שני בכירים באיחוד ששוחחו עם הסוכנות ציינו כי צעד כזה יהווה אמצעי לחץ נגד מיי להאיץ את תהליך היציאה מהגוש האירופי – אף שמדובר באיום מעט ריק מתוכן, שכן מעולם לא הופעלה ענישה כזו עד כה, ובכירים אחרים באיחוד ציינו כי מדובר בצעד מחמיר מדי, שאין להשתמש בו כלל.
 
כמו כן, כדי להפעיל את הסעיף יש צורך בהסכמה של 23 ממדינות האיחוד, וכמה מהן – כמו לטביה, למשל – כבר הביעו את התנגדותן לכך, כאשר נשאלו על הסוגיה. אלא שרק העלאת האפשרות הזאת לדיון יכולה להלחיץ את הבריטים, ואז מיי תצטרך לעמוד מול ראשי המוסדות האירופיים ולהסביר להיכן מועדות פניה ומהי הטקטיקה שבה היא נוקטת. צעד כזה כמובן יכול לסבך אותה פוליטית, הן בבריטניה פנימה והן באיחוד.

ב"בלומברג" ציינו כי בעוד שמיי נכנסה לתפקידה ביום רביעי ברעש ובצלצולים, כשהמסר החד-משמעי שהעבירה הוא ש"ברקזיט משמעותו ברקזיט", בינתיים ממשלתה החדשה שולחת רמזים סותרים לגבי משך הזמן שתיקח ההתנתקות מאירופה. כך למשל, שר המסחר ליאם פוקס עובד על סמך ההנחה שהתהליך ייקח שנתיים ויחל בסוף השנה הנוכחית, והוא כבר עובד על שורת הסכמים כלכליים עם מדינות באיחוד שיהיו מוכנים בינואר 2019. אם אכן יצליח במשימתו, הבריטים יוכלו להפעיל את סעיף 50 על היציאה מהאיחוד כבר בסוף 2016.

מיי עצמה, מנגד, התעקשה ביום שישי שלא תפתח בדיונים על הברקזיט עד שתקבל את תמיכתה של סקוטלנד. מכיוון שסקוטלנד כבר הביעה בפומבי את חוסר שביעות רצונה מתוצאות משאל העם, ואף אמרה כי אולי תשקול פעם נוספת להתנתק מבריטניה – ספק מתי בדיוק הסכמה כזאת תתקבל בלונדון. משמעות הדבר, מכל מקום, היא עיכובים נרחבים.

ברחוב דאונינג מתעכבים בינתיים ביישום תוצאות משאל העם, ואילו ביבשת מעוניינים לסיים כבר עם הברקזיט, כדי להתחיל לנסות להשיג יעדים שקבעה לה היבשת באיחוד מחודש, ללא בריטניה. "אם ראשת הממשלה החדשה נכנסה לתפקידה היום, משמעות הדבר היא כי הבהירות יכולה להתחיל מוקדם יותר", אמר בשבוע שעבר דוברה הראשי של הקנצלרית הגרמנית אנגלה מרקל, סטפן שייברט.

הנושאים ונותנים מטעם לונדון צריכים לפסוע על קו דק במיוחד: מצד אחד הם צריכים לא לוותר לאירופים על אחת הדרישות המרכזיות של הבוחרים, סוגיית ההגירה. מצד שני, הם חוששים לאבד את הגישה לשווקים האירופיים ואת האפשרות לנסוע ללא ויזה בגבולות היבשת. השר הממונה על המשא ומתן הצהיר כי הוא בטוח שיצליח להשיג את היעד הזה, בעוד שביבשת שללו לחלוטין את האפשרות הזו ואמרו כי היא אינה מקובלת.

אך באיחוד שוקלים כעת אפשרות חדשה לחלוטין: אחד הבכירים ששוחחו עם "בלומברג" ציין כי בריסל דווקא מעוניינת למשוך את השיחות ואת תהליך הברקזיט, שכן מנהיגי היבשת הבחינו שמצב הרוח של הבוחרים הבריטים כבר החל להשתנות מאז משאל העם, וכלל לא בטוח שנותרה תמיכה חזקה בהתנתקות מהאיחוד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg