ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

סיכום 2015: הגירעון נמוך, הוצאות הביטחון ירדו

מהדו"חות הכספיים ל-2015 עולה ששיעור הגירעון ביחס לתמ"ג הוא הנמוך ביותר מאז 2008, וכי ההוצאות הביטחוניות ירדו. הוצאות הפנסיה התקציבית ישולמו רק בעוד 84 שנים, בשנת 2100

הדו"חות הכספיים לשנת 2015 הוגשו הבוקר (ג') ע"י החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. לפי הממצאים, הכנסות המדינה בשנה זו עמדו על 26.1% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי). לצד ההוצאות, בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במשקל ההוצאה האזרחית – כלומר הלא-ביטחונית – בתקציב, זאת על חשבון ירידה בהוצאות מערכת הביטחון ובהוצאות הריבית. המשרדים האזרחיים הוציאו 206 מיליארד שקלים, ומערכת הביטחון הוציאה סכום של 70 מיליארד ש"ח.

עוד כותרות ב-nrg:
נתניהו במסר לחיזבאללה: "תקבלו אגרוף של ברזל"
פדופיליה? סרטון מזעזע של אישה ותינוק
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בשש השנים האחרונות, הוצאות משרד הביטחון ירדו כאמור בעקביות: מ-22.6% בסוף 2010, ל-20.2% במחצית שנת 2014. בעקבות מבצע 'צוק איתן' עלו אמנם ההוצאות במעט, אך נכון לשנה שעברה הן עומדות על 20.9% מסך ההוצאות. לצד הירידה בהוצאות הביטחון, מסוף 2010 עלתה ההוצאה האזרחית מ-65.3%, ל-68.8% מסך ההוצאה בסוף 2015.
 
משמעותה של הירידה המצטברת בהוצאות הביטחון היא הפניה של כחמישה מיליארד שקלים לטובת הוצאות המשרדים האחרים, זאת במונחי תקציב שנת 2015 בלבד.

גובה הגירעון בתקציב המדינה לשנת 2015 הוא 24.9 מיליארד ש"ח. זהו סכום אמנם לא מועט, אך מי שחושב שמדובר בסכום אסטרונומי ושהמדינה על סף פשיטת רגל יכול להירגע: שיעור הגרעון ביחס לתמ"ג עומד על 2.2% בלבד – השיעור הנמוך ביותר מאז 2008. בתקציב המקורי ל- 2015, אגב, תוכנן גירעון על סך 31.4 מיליארד שקלים בשיעור 2.75% מהתמ"ג.

הגירעון המדובר מצטרף לחוב הממשלתי, שגדל בשנה שעברה ב-1.5% ועומד כעת על 726.7 מיליארד שקלים. שיעור החוב הציבורי מהתוצר משמש כמדד מקובל לבחינת החוזק הפיננסי של המדינה, והורדת יחס זה מסייעת למדינה בהתחייבויותיה הפיננסיות העתידיות. בישראל ירד היחס מ-80% בשנת 2006 ל-64.6% מהתמ"ג ב-2015.

הדו"ח סוקר גם את ההתחייבות הכוללת של המדינה לפנסיה תקציבית, שלה זכאים כל עובדי המדינה אשר החלו את עבודתם לפני 2002, ובגופים ביטחוניים בשנת 2004. הפנסיה התקציבית משולמת מתקציבה השוטף של המדינה, ומדובר בסכום של 746 מיליארד שקלים. התשלום עבור פנסיה זו יסתיים רק , בשנת 2100 – בעוד לא פחות מ-84 שנים.

על פי ההערכות, העלות התקציבית הגבוהה ביותר תגיע בשנת 2039, אז הממשלה תצטרך לשלם 38 מיליארד ש"ח לפנסיונרים. מאותה שנה ואילך התשלומים עתידים לרדת בכל שנה.
 
חישוב זה אינו כולל את פנסיית הגישור שעליה הוסכם לאחרונה בין משרד האוצר למשרד הביטחון. מדובר בפנסיה שאותה עתידים לקבל עובדי הצבא משנת 2004, לאחר פרישתם מהצבא ועד הגיעם לגיל פנסיה. צה"ל טרם העביר את חישובי השכר למשרד החשבת הכללית, ולכן לא ניתן היה לחשב את הסכומים, שככל הנראה יהיו משמעותיים ביותר.

בנוסף, לראשונה ניתנה סקירה מקיפה למהלכי הממשלה בתחום הדיור. היקף ההשקעה הצפוי בתחום בדיור בשנים הקרובות עומד על מיליארדי שקלים. ההשקעה כוללת הסכמי גג בין הממשלה לרשויות המקומיות, תכנית מחיר למשתכן, דיור גיל הזהב, סיכומים תקציבים עם צה"ל ועוד.

שר האוצר משה כחלון בירך את הגשת הדו"חות ואמר כי הם "משקפים לציבור את עבודת הממשלה בתחומים השונים". לדבריו, "המידע הנרחב על השקעת הממשלה בתחום הדיור מדגיש את עשייתנו הרבה בתחום, לטובת אזרחי המדינה".
 
החשבת הכללית אמרה: "כבכל שנה, אגף החשב הכללי מפרסם את הדו"חות הכספיים מתוך אמונה כי שקיפות היא אבן יסוד במנהל תקין ויעיל. ממשלת ישראל נמצאת בתהליך של השלמת רפורמה מקיפה בחשבונאות הממשלתית, שמטרתה, בין היתר, להגביר את אמינותו של הדיווח הכספי באמצעות ביקורת על הדו"חות הכספיים. יישום הרפורמה צפוי לשפר באופן ניכר את איכות הדיווח הכספי של ממשלת ישראל ולהעניק לציבור, למקבלי ההחלטות ולמשתמשי הדוחות הכספיים האחרים, מידע אמין ומלא על מצבה הכספי של ממשלת ישראל במגוון תחומים ומיועד לייעל ולשפר את אופן קבלת ההחלטות וניהול נכסי המדינה".

החשבונאי הראשי באגף החשב הכללי ועורך הדוחות החשבונאיים, ראה החשבון עוזי שר הוסיף כי "בשנת 2015 ובתחילת 2016 הסתיים תהליך מעבר ממשלת ישראל לדיווח על בסיס מצטבר. משרדי הממשלה האחרונים עברו למערכת מרכב"ה ובכך הושלם מהלך היסטורי שנמשך למעלה מעשור. בשנה זו הוטמע כלי ממוחשב לצורכי הפקת הדוח הכספי וזאת על מנת לסייע בתהליך איחוד הדיווחים הכספים של הישויות והכנת הדוח הכספי הממשלתי".


היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg