צה"ל כשל ביירוט כטב"ם זר שהגיע מצפון. דעה

בתחילת השבוע נכנס כטב"ם זר למרחב האווירי של ישראל מצפון - ויצא ממנו שלם. במהלך האירוע נורו לכיוונו שני טילי פטריוט שכשלו. אחריהם הוקפץ מטוס קרב שירה לכיוונו טיל אוויר-אוויר שגם הוא כשל. האם התגלה עקב אכילס של ההגנה האווירית הישראלית? 

https://www.idfblog.com/blog/2014/11/17/patriot-missile-aerial-defense-enemy-infiltrations/ IsraelDefense

בתחילת שבוע זה חדר כטב"ם זר בגבול הצפון למרחב האווירי של ישראל. סוללות הפטריוט שהיו מוצבות באזור שיגרו אליו שני טילי פטריוט שהחטיאו את המטרה. השברים של אחד הטילים נפלו בשטח ישראל וגרמו לפציעתה של נערה שבילתה באזור רמת הגולן עם הוריה. 

לאחר שנורו שני הטילים, הוזנק בנוסף גם מטוס קרב של צה"ל לעבר המל"ט ושיגר טיל אוויר-אוויר במטרה להשמידו. גם טיל זה כשל להשמיד את המטרה. ככל הידוע, הכטב"ם המשיך בדרכו חזרה לבסיס ממנו שוגר. מבחינת צה"ל, מדובר בכשל חמור בהגנה על המרחב האווירי של ישראל.

בעוד התחקיר המבצעי לא פורסם לציבור, וכנראה גם לא יפורסם בעתיד הנראה לעין, לא ניתן לדעת בוודאות את סיבת כשל היירוט. אך ניתן לבצע מספר הנחות שאולי יתרמו להבנת האירוע.

זו לא פעם ראשונה שכטב"ם זר נכנס למרחב האווירי הישראלי. בעבר כבר נכנסו כטב"מים מכיוון דרום וצפון, בחלק מהמקרים הם זוהו רק כעבור זמן רב בתוך המרחב האווירי, ובחלק מהמקרים חזרו שלמים לבסיסם. מבחינה טכנולוגית, לכאורה, לתעשיות הישראליות יש מכ"מים, אמצעים אופטיים וקינטיים שיכולים לזהות ולהשמיד כטב"ם. יחד עם זאת, המקרים החוזרים ונשנים כמו זה שקרה השבוע, ממחישים כי לא תמיד ההצלחה מובטחת.

מזל רע?

אחת האפשרויות לכשל היא מזל רע. ייתכן וכל המערכות עבדו תקין. הפטריוט, המטוס וטיל אוויר-אוויר - אבל במבחן התוצאה לא פגעו. בסופו של דבר, יש גם הסתברות שאירוע כזה יקרה.

יחד עם זאת, צריך לזכור שמערך ההגנה האווירית מתאמן בסימולציות בצורה די תכופה כדי להקטין את המזל הרע ככל הניתן. כולל כאלו של יירוט מל"טים. סימולציות כאלו, יחד עם מקרי יירוט מקומיים וכאלו בעולם, מכתיבים את תורת ההפעלה של המערך. תורה כזו צריכה לקחת בחשבון גם בקרה מפצה למקרה שבו המערכת לא מיירטת כטב"ם.

האפשרות שמדובר במערך תקין ומאומן, תורת הפעלה מתאימה כולל בקרות מפצות, ועדיין כשל בתוצאה הוא אפשרי - אבל בהסתברות מאד נמוכה.  

תקלת מכ"מ?

אחד התרחישים לכשל הוא זיהוי לקוי של המכ"מ. אם זה התרחיש, ייתכן שתקלה במכ"מ סוללת הפטריוט גרמה לזיהוי לא ברור של עצם כלשהו באוויר. במצב כזה, המכ"מ יכול לסווג את העצם ככטב"ם, והמערכת תשגר לעברו שני טילים. (לפי תורת ההפעלה האמריקאית, לכל מטרה משגרים שני מיירטים.)

במקרה זה נשאלת השאלה למה שיגרו גם מטוס קרב אם אין זיהוי ודאי של כלי טיס. ייתכן ובצה"ל לא לוקחים סיכונים. אם מערכת הפטריוט ניסתה ליירט וכשלה, עשו בחיל האוויר שיערוך למסלול הטיסה של המטרה והוציאו מטוס ששגר לאזור המטרה טיל אוויר-אוויר. אמנם מדובר בשיטת 'מצליח', אבל לאור המצב, ייתכן וזה היה אקט בטיחותי.

לא תקלת מכ"מ. תקלה במיירט

בתרחיש אחר שבו המכ"מ כן עבד כראוי, עולה השאלה איך הטילים לא פגעו. ובכן, נתחיל בכך שמערכת הפטריוט נועדה במקור לפגוע במטוסי קרב. לא בטילים ולא בכטב"םים. עם השנים, שודרג המכ"מ והמיירטים כך שהמערכת תוכל לפגוע גם באיומים מסוגים אלו. והיא אכן פגעה בעבר במל"טים.

לפטריוט יש מספר גרסאות מיירטים. PAC-3, PAC-2, PAC-1 ולאחרונה PAC-3 MSE או PAC-3+. יש גם דיבורים על הכנסה של 'שרביט קסמים' תוצרת רפאל כ-PAC-4. (זאת, כפיצוי לסיפור שהיה בפולין מול רייתאון שהזיזה את רפאל מהמכרז. אבל אין לזה אישור מאף גורם רשמי.)

ניסוי בגרסה האחרונה, MSE, ליירוט כלי טיס התבצע בתחילת חודש זה על פי הודעה רשמית של לוקהיד מרטין. מיבצוע צפוי רק ב-2018. שדרוג נוסף במערכת הוא לעבור ממכ"מ מכני שמוגבל ביכולת שלו לעקוב אחרי מטרות מהירות, למכ"מ אלקטרוני מסוג AESA מבוסס Gallium Arsenide. עוד שיפור ב-PAC-3 הוא מעבר לרש"ק hit-to-kill מבוסס על עקיבת מכ"מ. [מקור להבדלים בין גרסה 2 ל-3].

בהקשר המקרה המדובר, חשוב לציין כי לישראל, לפי דיווחים ברשת, יש כשש סוללות מסוג PAC-2. חלקן מוצבות בצפון. בשנת 2008 ישראל ביקשה לשדרג שלוש סוללות לPAC-3. לא ברור למה השדרוג לא יצא לפועל. בכל אופן, ייתכן והיות ומדובר ב-PAC-2, ישן יחסית, מול מל"ט מהיר, היא שגרמה לכשל.

מל"ט רוסי? סבירות נמוכה

בתקשורת הישראלית היו דיבורים על מל"ט רוסי. עולה השאלה למה שרוסיה תמכור לחיזבאללה או סוריה מל"טים שיפעלו בסוריה או לבנון ללא שליטתה. הרי ישראל מצידה התחייבה לא לספק לאוקראינים מל"טים ישראלים כדי שאלו לא ישחקו בחצר האחורית של פוטין, אז למה שפוטין ישבור את ההסכם ויתן למל"טים שלו לשחק בחצר האחורית של ישראל?

אם בכל זאת זה מל"ט רוסי, המשמעות היא שמפעיל רוסי הטיס את המל"ט במסלול למרחב האווירי הישראלי, או שהיה נתק תקשורת זמני בין המפעיל למל"ט או הייתה תקלה זמנית במנגנון הניהוג של המל"ט. אם אכן זה היה המצב, האם הפיקוד הרוסי בסוריה לא היה יוצר קשר עם צה"ל להסדיר את הנושא? הרי המל"ט בסופו של דבר שינה מסלול וחזר לבסיסו. כלומר, גם אם הייתה תקלה או נתק, זה היה מצב זמני, ותיאום בזמן התקלה היה מונע את ניסיונות היירוט.

אם נישאר עם התיאוריה של המל"ט הרוסי, נראה כי רוסיה מפעילה שני סוגי מל"טים עיקריים - Orlan-10 ו-Forpost (שהוא למעשה מל"ט הסרצ'ר הישראלי שמיוצר ברישיון). שני הסוגים ידועים לאמריקאים ולישראלים, ולכן סביר להניח שהמכ"מ של הפטריוט יודע לסווג כלים רוסיים. אם אכן זוהה כלי רוסי במכ"מ הפטריוט, לא סביר שיצאה הוראה לסוללה לפתוח באש.

מל"ט איראני?

גורם עיקרי שמפעיל מל"טים באזור הצפון הוא ארגון חיזבאללה שמתבסס בעיקר על מל"טים איראנים, בין היתר מסוג אבאביל ו-Mirsad-1. מל"טים כאלו כבר חדרו בעבר למרחב האווירי הישראלי. עוד מל"ט שנמצא בשימוש חיזבאללה הוא ה-Shahed 129 שמזכיר מאד את מל"ט ההרמס 450 הישראלי (להלן - ההרמס האיראני).

תעשיית המל"טים האיראנית מתקדמת מאד, כולל תעשיית המטע"דים שלהם. ייתכן ומדובר בניסיון איראני לבדוק מטע"ד חדש (ל"א או אחר) מול ההגנה האווירית הישראלית ומערכת הפטריוט שנמצאת בשירות 13 מדינות. חיזבאללה יודע שאירוע כזה לא יוביל למלחמה, ומצד שני זה תשלום קטן (עלות המל"ט) לבדוק דור חדש של טכנולוגיה במבחן רטוב. בטח אם אתה לא בעמדה לקנות פטריוט.

בישראל כמובן מעדיפים לשווק לציבור את סיפור המל"ט כרוסי או סורי מאשר איראני. זה נראה טוב יותר לציבור מאשר כותרת שההגנה האווירית הישראלית לא מסוגלת להתמודד עם מל"ט איראני.

כשל - לא משנה איך צובעים את זה

אין ספק כי לא משנה מה הסיפור מאחורי האירוע, מדובר בכשל מבצעי. אם התקבלה ההחלטה ליירט, והמל"ט נשאר שלם ובשמיים, זה כשל. לזה צריך להוסיף כשל כפול - גם במערכת הפטריוט וגם במעגל השני של מטוס הקרב.

יתרה מכך, אירוע זה התבצע בזמן שגרה של שמיים נקיים. האם בעת מלחמה, כאשר השמיים רווים מטוסים, מל"טים וטילים מיירטים מסוגים שונים, ישראל תוכל להרים מטוס קרב עם טיל אוויר אוויר לכל מל"ט זר? כנראה שלא.

עוד שאלה היא איפה מערכות היירוט הישראליות, בעיקר כיפת ברזל. בחודש יולי 2015, ירטה המערכת בהצלחה מל"ט במהלך ניסוי בארה"ב. מיירט הטמיר של כיפת ברזל גם זול משמעותית ממיירט של פטריוט.

זה מוביל להיבט נוסף של האירוע האחרון והוא כלכלת מלחמה. כמות מיירטי הפטריוט בארץ מוגבלת, וכל מיירט כזה עולה מליונים. אם במהלך מלחמה בעתיד ישלחו לכיוון ישראל עשרות מל"טים, ולכל אחד ישלחו שני מיירטים עם אחוזי יירוט נמוכים, מהר מאד הפטריוט יהפוך לנטל כלכלי, וישמר ליירוט מטוסי קרב או טילים בלבד.

היבט אחרון הוא אחריות אישית. אם נפרצה 'חומת' ההגנה האווירית הישראלית, מדוע אף אחד בחיל האוויר לא לוקח אחריות? מדובר בכשל חמור מאד שהיה יכול להיגמר באסון אם המל"ט היה חמוש בראש קרבי / טילים והיה פוגע במרכזי אוכלוסיה. האם העובדה שזה לא קרה, אומרת שאין במקרים כאלו אחריות אישית של מקבלי ההחלטות?