רחפנים לאיתור נעדרים

תחום איתור הנעדרים באמצעות טכנולוגיות חדשות של רחפנים וחישה מרחוק כולל תכונות כמו אפליקציות חדשות ואלגוריתמים מתקדמים לטובת פענוח. אך התכונה החשובה ביותר בתחום היא סבלנות 

צילום: ביגסטוק IsraelDefense

אירוע שבו נעדר אדם הוא אירוע טראומטי למשפחה, לסביבה ולעיתים קרובות גם למדינה שלמה. למשטרת ישראל מדווחות כ-5,000 היעדרויות של אזרחים מדי שנה - מאות מהן הופכות לחיפוש מעשי (רוב הנעדרים שבים הביתה בריאים ושלמים), ועשרות בודדות מהמקרים מגיעים לשלבי חיפוש והצלה משמעותיים. 

הסיבות העיקריות להיעדרות אזרחים בישראל הן טיולים שהשתבשו, מחלות נפש וז?קנה, ילדים שאיבדו את דרכם, היסחפות בשיטפון ולעיתים היעדרות מרצון (בריחה או התאבדות). בעולם מתרחשים כל שנה אינספור אירועי נעדרים עקב אסונות טבע, מפולות שלגים ובוץ, רעידות אדמה, הצפות נרחבות וכו', שחלקם עלולים להתרחש גם כאן.

אירועי נעדרים בשירות צבאי מתרחשים בדרך כלל, אך לא רק, מסיבות מבצעיות או עקב חטיפה על ידי גורמים עוינים. בצה"ל מוגדרים נעדרים מפעולות באוויר, בים וביבשה, באימונים ובפעילות מבצעית. טייסים נעדרים עקב התרסקות בכנרת או בים, אנשי חיל הים נעדרים בעקבות טביעת ספינה או צוללת, ובחילות היבשה נרשמים נעדרים בקרבות שהסתבכו וחיילים לא שבו מהם. לעיתים נדירות מוגדרת היעדרות ללא סיבה ידועה.

התהליך של איתור נעדרים מבוצע במספר ממדים. ממד הזמן: קרוב לזמן אמת -שעות; תקופה קצרה לאחר ההיעדרות -ימים עד שבועות; תקופה ארוכה לאחר ההיעדרות -שנים. ממד איסוף המידע: תשאול מעורבים, חקירה מודיעינית, ניתוח חומרי צילום. הממד אישי: ביצוע חקירת רקע על הנעדר - הבנה וניתוח דפוסי התנהגות אפשריים.

ביחידת "איתן" (איתור נעדרים) באכ"א פועל צוות לחיפוש נעדרים באמצעות חישה מהאוויר. הצוות פעיל משנת 2004 ומשלים את ממדי החקירה האחרים המבוצעים במקביל. לחיפוש נעדרים מהאוויר מספר יתרונות וחסרונות. היתרונות הם נגישות גבוהה לזירת האירוע במרחב ובזמן, סקירה של שטחים גדולים יחסית, זווית ראייה טובה, מיעוט הסתרות. לרוב ניתן להשיג מקור צילומי קודם לשם השוואת הזירה, ואם קיימים סרטי וידאו ניתן להבחין בתנועה. החסרונות הם רזולוציה לא מיטבית, הצורך בכלי טיס (בעיית זמינות אמצעים) והצורך במיומנות מיוחדת לפענוח הזירה. 

במסגרת חישה מרחוק מהאוויר קיימת טכנולוגיה מתקדמת בשימוש צבאי, בעיקר של חישה תרמית. מחוש תרמי הוא למעשה מצלמת וידאו או סטילס, המצלמת את השטח באורך גל שאינו נראה לעין האדם ומבחין בחום הנפלט מכל גוף ועצם. חישה תרמית מתבססת על כך שלחומרים שונים תכונות התחממות והתקררות שונות, ולכן ניתן להבחין בהם. תמונה מסוג זה ניתן לצלם בכל שעה, אך היא נראית שונה בשעות צילום שונות, עקב התחממות והתקררות הסביבה לאורך היממה. 

בכל אירוע נעדרים ייתכנו מספר תרחישים: נעדר מרצון שמסתתר, נעדר חי גלוי או נעדר שאינו בחיים, במקרה זה יש חשיבות רבה לזמן המוות ולסביבה שבה הוא נמצא.

ב-24.2.2015 אותרה בים המלח גופתו של שי יעקב נועם ז"ל, צעיר בן 31 שנסחף בשיטפון. גופתו נמצאה בזכות סריקה של קו החוף על ידי מסוק משטרתי מצויד במצלמה תרמית. נקודה חשודה בתמונה התרמית הפנתה את תשומת הלב של המחפשים, והמסוק התקרב וזיהה את הגופה. על אף הידיעה הקשה, מציאת הגופה הקלה על המשפחה, שלא ידעה מה עלה בגורלו של שי יעקב נועם עד אותה עת. הסיפור, שהיה בכותרות החדשות במשך חמישה ימים, בא לסיומו הטרגי.

במקרה אחר, בשלהי מלחמת לבנון השנייה, נערכו ב-12.8.2006 חיפושים אחרי רס"ר קרן טנדלר ז"ל, שהייתה מכונאית מוטסת ונהרגה בהתרסקות מסוק "יסעור", שנפל בעקבות פגיעת טיל חיזבאללה. צוות איתור הנעדרים הוזעק באמצע הלילה לחפש את קרן, שגופתה לא נמצאה בסריקה הקרקעית והוגדרה כנעדרת. במשך שעות רבות סרק הצוות את האזור ביסודיות, באמצעות כלי טיס מופעל מרחוק (כטמ"מ, שמחליף בחיל האוויר את השם כטב"מ), ניתח נתונים כגון המקום שממנו המסוק המריא, באיזה נתיב טס וחישובים פיזיקליים מורכבים, כדי למקד את אזור החיפוש. 

צוות איתור הנעדרים סרק את השטח בקפדנות. בסריקות נמצאו 6 נקודות חשודות, כלומר נקודות שבהן אי אפשר לשלול מציאת גופה. בשאר האזור היה ברור בוודאות מספקת שאין גופה. כוח מיוחד ששהה בשטח בדק בקפדנות את כל הנקודות, אך הם לא מצאו דבר. 

בסוף אותו לילה ארוך דיווח צוות "איתן", כי בסבירות גבוהה קרן לא נמצאת באזור המוגדר ויש להתרכז בחיפוש בתוך שברי המסוק. ב-12 בצהריים לערך נמצאה גופתה מתחת לאחד השברים הגדולים של המסוק, שלא נסרק קודם לכן. 

תיאור האירוע מדגים סיטואציה אופיינית של חיפוש נעדרים על ידי חישה מרחוק. המידע נרכש על ידי צוות "איתן" במחקרים וניסויים רבים, בהם היו שותפים יואב סטולר מיחידת איתור נעדרים, רב פקד חגי ווקס ממז"פ משטרת ישראל והחתום מעלה.

כיום נכנסת לשימוש טכנולוגיה חדשה לנשיאת סנסורים אוויריים: רחפנים. לרחפנים מספר יתרונות על פני הכטמ"מ הקלאסי: יכולת ריחוף, ירידה לגובה נמוך מאוד, צילום ברזולוציה גבוהה, סריקת שטח אוטומטית, זמינות גבוהה ואי תלות במפעילים חיצוניים. לעומת זאת יש לטכנולוגיה גם מספר חסרונות: אמינות טכנית לא מספקת, טווח הפעלה מוגבל, זמן שהייה מוגבל, יכולת נשיאת משקל מוגבלת.

רחפנים מצילי חיים

רחפנים נפוצים מאוד בעולם, וכוחות משטרה, כיבוי אש, כוחות הצלה באתרי סקי ואחרים משתמשים בהם באופן תדיר למשימות איתור נעדרים.

ב-24.7.2014 הוכרז גיירמו דה ולנסיה, קשיש בן 82 הסובל מדמנציה, כנעדר במדינת וויסקונסין בארצות הברית. כחלק ממאמצי ההצלה בוצע חיפוש אווירי על ידי רחפן. הקשיש נמצא משוטט כשהוא מבולבל ומיובש בשדה מרוחק, אך במצב כללי טוב. ללא הרחפן, האיש היה מת קרוב לוודאי מהתייבשות.

יש לזכור כי טכנולוגיית הרחפנים עדיין חדשה בנופנו, ומעניין לעקוב לאילו כיוונים תתפתח בשנים הקרובות. אפליקציות חדשות מופיעות חדשות לבקרים ואלגוריתמים מתקדמים מביאים יכולות פענוח מדהימות. 

הפעלת רחפנים אזרחיים מנוהלת תחת רגולציה של רשויות התעופה: על המפעיל והרחפן להיות בעלי רישיון, יש לתחזק את הרחפן בצורה מקצועית ויש להתאמן בהפעלתו ובפענוח התמונה באופן מקצועי. לא ירחק היום בו יפעלו רחפנים, במשולב עם כטמ"מ או עצמאית, ואירועי נעדרים כמו אירועי חירום אחרים ינוהלו על סמך מידע איכותי ואמין שיספקו המערכות הללו. עד בואו של היום הזה אנו נדרשים לשפר את אמינות הרחפנים ולשקוד על פיתוח ושילוב אלגוריתמיקה, שתסייע לפענח ולהבין את המידע המצולם באופן מקצועי ובזמן אמת. ?

הכותב הינו חבר בצוות חקירת איתור נעדרים של יחידת "איתן" ומומחה לפענוח הדמיות תרמיות