ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

אם נתניהו יוותר על תיק החוץ – בנט ידרוש אותו

למרות שתיק החוץ לא צפוי להיות חלק מהסבב הקרוב, בנט הבהיר לנתניהו שהוא רוצה אותו ולא יאפשר העברתו לשר מהליכוד. בנט ונתניהו מכחישים את הדברים. רעיון למנות את יו"ר הכנסת לתפקיד נדחה על ידי אדלשטיין עצמו

במהלך השבוע הקרוב אמור להתבצע בממשלה סבב התיקים שכולם כה מחכים לו. למרות הרעש שהוא מייצר כבר כמה שבועות, לא מדובר בסבב תיקים גדול ודרמטי, לאור העובדה שהתיק הנחשק מכולם, זה שמסמל בכירות – תיק החוץ - לא צפוי להיות חלק מהסבב הקרוב.

עוד כותרות ב-nrg:
 קלינטון: "אמריקה ניצבת שוב ברגע של חשבון נפש"
 ארגון חיזבאללה ירשם כמפלגה פוליטית בפרו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הסברה המוכרת במערכת הפוליטית מדברת על כך שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מעוניין להימנע מסכסוך מול שני בכירי הליכוד, גלעד ארדן­וישראל כץ, שהרי במידה ואחד מהם יזכה במינוי הנחשק תיפתח חזית מול השני.

אלא שלאחרונה טוענים שרים בכירים בליכוד שהסיבה שתיק החוץ נשמר באדיקות בידיו של נתניהו היא אחרת לחלוטין והיא אינה פנים סיעתית, אלא פנים קואליציונית. "הסיבה שנתניהו לא ממנה את כץ או את ארדן בכלל לא קשורה לסיפור הפנימי בתוך הליכוד", טוענים שרים במפלגת השלטון. "הבעיה היא אחרת".

"יש עוד מישהו שתובע את התפקיד"
לדברי אותם שרים, גם אם מחר בבוקר, באופן תיאורטי, יודיע ארדן שמבחינתו אין בעיה שכץ ימונה לשר חוץ (רק כדי להבהיר – ארדן לא יאמר זאת), נתניהו לא יוכל לשחרר את התיק. "יש עוד מישהו שתובע את התפקיד", טוענים אותם שרים. "יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט".

דווקא בימים שאחרי עזיבת משה (בוגי) יעלון ומינויו של אביגדור ליברמן כשר ביטחון היה בנט עסוק במשבר שיצר סביב מינוי מזכיר צבאי לקבינט, למרות ההזדמנות שנקרתה אז בדרכו לדרוש את תיק החוץ.

אלא שלדברי השרים הבכירים בליכוד, לאחרונה הוא הבהיר לנתניהו שהתיק חייב להגיע אליו, במידה והוא יוצא מחזקתו של ראש הממשלה. במילים אחרות, כל עוד נתניהו שומר את תיק החוץ לעצמו, זה משהו אחד. אבל אם נתניהו בשל לוותר על המשרד, מבחינת בנט יש רק מועמד אחד למשרה.

"למעשה, אי אפשר למנות אף אחד לשום תפקיד ללא תמיכת בנט", מסבירים בקואליציה. "הוא אפילו לא צריך לאיים בפרישה מהקואליציה. מספיק רק שחברי הכנסת של הבית היהודי יצביעו נגד המינוי ואי אפשר יהיה להעביר מינוי של אדם אחר לשר החוץ".

החישוב המספרי שעשו אותם בכירים בליכוד הוא נכון – גם אם רק ארבעת חברי הכנסת של הבית היהודי יצביעו נגד מינוי של שר מהליכוד לתפקיד, ושלושת השרים וסגן השר מטעם המפלגה ייעדרו מההצבעה (כדי שלא להסתכן בפיטורים), אין רוב לקואליציה לאשר מינוי של שר חוץ. שתי הלשכות, גם זו של נתניהו וגם של בנט, הכחישו את הדברים.

ואולי עוד ספיח אחד לסאגת תיק החוץ. עוד לפני שהחליט ראש הממשלה להשאיר (בינתיים) את התיק תחת אחריותו, הועלה בסביבתו רעיון מקורי - להציע את המינוי ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שנהנה מקונצנזוס במפלגה, בין היתר בעקבות העובדה שהוא לא נתפס על ידי בכירי המפלגה כמי שמכוון להנהגת הליכוד ביום שאחרי נתניהו.

אלא שעוד בטרם הבשיל הרעיון לכדי הצעה רשמית, התגובה מכיוון לשכת היו"ר לא איחרה להגיע – נייט מוחלט. אדלשטיין לא מעוניין לנטוש את תפקידו הבכיר בפרלמנט.

כמה שנתניהו ישמח לשים את כל סיוט התיקים מאחוריו
כמובן שההתרוצצות בתוך הקואליציה סביב מינוי השרים אינה עוסקת רק בתפקיד שר החוץ. גם שאר התפקידים, דלים ככל שיהיו, מובילים למהומה לא קטנה.

בסיעת כולנו, שאמורה לקבל לידיה את תיק הכלכלה המקוצץ במקום המשרד להגנת הסביבה, כבר נשמעים קולות שסוברים ששר השיכון, יואב גלנט, לא ממש מביע את הסכמתו לקפוץ למשרד הכלכלה ומתעקש להמשיך ולהחזיק בתיק השיכון.

יו"ר המפלגה משה כחלון, כך מעריכים בכנסת, לא יכריח את גלנט לעבור בניגוד לרצונו, אם אכן האחרון יתעקש להישאר בשיכון. אלא שעיקר המהומה מתמקדת במפלגתו של ראש הממשלה.

תנסו לעקוב אחר השתלשלות העניינים הבאה, גם אם זה מעט קשה. מאחר ותיק הכלכלה שמועבר לסיעת כולנו יקוצץ, כשאגף העבודה במשרד צפוי לעבור למשרד הרווחה של השר חיים כץ, נדרש נתניהו לפצות את מפלגתו של כחלון.

כך נולד הרעיון לצרף לתיק הכלכלה גם את התיק לשיתוף פעולה אזורי. אלא שכידוע במשרד הזה כבר שוכן סגן השר, איוב קרא, שכבר איים בעבר להעביר את לשכתו לקבר יתרו במידה ויוחלט לפגוע במעמדו. ולכן צריך לדאוג לתחליף ראוי עבור החבר קרא.

המחשבה הראשונה דיברה על העברתו לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה. אלא שאבוי, יש כבר סגן שר כזה - שמו ירון מזוז. מאחר וניתן למנות רק סגן שר אחד במשרד ראש הממשלה, הועלתה האפשרות להעביר את מזוז לתפקיד אחר. הבעיה היא שאין יותר מידי תפקידים פנויים בנמצא, ומזוז אינו מוכר כפראייר – הוא רוצה תפקיד ראוי.
בעקבות כך, בשלב מסוים נשקלה בלשכת נתניהו האפשרות למנות את קרא לשר בלי תיק. אלא שמהר מאוד החלו להגיע מסרים מצד כמה חברי כנסת שממוקמים במקום גבוה יותר מקרא ברשימת סיעת הליכוד, שהבהירו לאנשי נתניהו את עוצמת המרד שיפרוץ בתוך הסיעה אם כך אכן יקרה.

מה שאומר שנכון לעכשיו פתרון עדיין אין. וזה בלי שבכלל הזכרנו את הזירה של השרים זאב אלקין וחיים כץ. במהלך השבוע הציע נתניהו לאלקין את התיק להגנת הסביבה, אלא שבמקביל התבקש אלקין לוותר על משרדו הנוכחי, תיק ירושלים, כדי שנתניהו יוכל להעבירו לשר צחי הנגבי, שכרגע מרגיש קצת חסר תעסוקה.

אלקין השיב בתודה אבל לא תודה. את כאב הראש שצפוי לנתניהו במידה וישאיר את אלקין לא מרוצה הוא בוודאי מכיר. חיים כץ, בן בריתו של אלקין, הבהיר כבר שהוא עומד על כך שאלקין יפוצה לאחר שוויתר על משרד העלייה והקליטה לטובת קליטת ישראל ביתנו בקואליציה. וזה בלי שאמרנו מילה על מוסדות הליכוד שנמצאים תחת אחריות השניים, מרכז הליכוד ולשכת הליכוד, שיכולים בכל רגע לייצר לנתניהו טרדות מטרדות שונות. כמה שנתניהו ישמח לשים את כל סיוט התיקים מאחוריו.

כן, המתח בתוך הליכוד מורגש בימים אלו כמעט בכל אירוע קטן. קחו לדוגמה את ישיבת שרי הליכוד שמתכנסת בימי ראשון לפני ישיבת הממשלה. השבוע קיבלו שרי הליכוד הודעה שהישיבה נדחית לעשר וחצי. חמש דקות לפני השעה שנקבעה, כך סיפרו השרים, הגיע ראש הממשלה לחדר הישיבה וכעבור חמש דקות, בעשר וחצי, נעל אותה.

אותם שרים שהגיעו בזמן שנקבע הופתעו לגלות שהישיבה כבר הסתיימה. לבסוף החליטו להישאר לשבת קצת בחדר. "אה, הישיבה כבר הסתיימה וראש הממשלה עלה לישיבת הממשלה", עדכן את השרים ראש לשכתו של נתניהו, דוד שרן, שהציץ לרגע לחדר.

"זה בסדר, ראש הממשלה גם ככה לא ישים לב שהשרים לא שם", הסתלבט אחד מהשרים. "טוב, אנחנו לא שרים ממפלגה אחרת, אז הוא יכול להיות ממלא המקום שלנו", הצטרף גם השר שטייניץ לאווירת הצחוקים. וכך ישבו להם שרי הליכוד לבדם עוד דקות ארוכות והמשיכו להתבדח על חשבון ראש הממשלה וגם על חשבונם.

ההנאה של ליברמן מהמבוכה של בנט
מי שנהנה השבוע באופן מיוחד לצפות בערוץ הכנסת בהצבעה שנערכה אור ליום שלישי על ביטול חובת לימודי הליבה היה שר הביטחון ליברמן. במיוחד הוא נהנה לראות את אנשי הבית היהודי מצביעים בעד החוק השנוי במחלוקת, בעוד אנשי ישראל ביתנו נעדרים מהמליאה.

ליברמן מקפיד שלא לשכוח עלבונות, בוודאי לא כאלו שמגיעים משחקנים שבעיניו עדיין חדשים יחסית במגרש הפוליטי. לא במקרה הוא הורה לחברי הכנסת של ישראל ביתנו שלא להגיע להצבעה על ביטול חובת לימודי הליבה, למרות שמדובר בסעיף מובהק וברור בהסכמים הקואליציוניים. הרי רק שעתיים לפני כן הצביעו חברי הכנסת שלו בעד חוק המקוואות, בלי למצמץ בכלל, למרות שגם החוק הזה עשוי מחומרים של דת ומדינה, שקשים לעיכול עבור ליברמן ואנשיו.

בכנסת משוכנעים שהסיבה המרכזית להיעדרות של ישראל ביתנו מההצבעה על חוק הליבה נועדה להגביר את המבוכה של שר החינוך בנט שלא רצה בחוק הזה ולא היה לו נוח להיות בעמדה של מי שמקדם אותו. אך הוא נאלץ לעשות את זה מתוקף ההסכמים הקואליציוניים.

ליברמן, שלא שכח לבנט את התכנית שגיבש למאבק בטרור, ושהוצגה לציבור ברוב פאר והדר עוד בטרם ישיבת הקבינט, זיהה את המצב הלא נוח שבו נמצא יו"ר הבית היהודי סביב חוק הליבה ומיהר לנצל את ההזדמנות. מספיק היה לראות את אנשיו של בנט מתרוצצים ביום שני בכנסת ומלקטים מידע לגבי מה מתכננים לעשות חברי מפלגתו של ליברמן בנוגע לחוק.

בסופו של הלילה התברר שבעוד שבנט ושאר הקואליציה הצביעו בעד החוק, מפלגת ישראל ביתנו הצליחה להימנע מהסיטואציה הלא נעימה. מלוא הזרקור סביב ביטול לימודי הליבה הופנה לכיוונו של בנט. בישיבת הקבינט מלפני כמה שבועות שאל ליברמן את בנט איך הוא היה מרגיש לו יו"ר ישראל ביתנו היה מתחיל לבחוש לו בסוגיית חמש יחידות מתמטיקה. אז הנה, השבוע הוא הראה לו בדיוק איך זה מרגיש.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg