ראשי » חדשות » בעולם » אירופה

פריז מחפשת דרכים חדשות להילחם בהקצנה האסלאמית

החוקים במדינה החילונית אוסרים על מימון מוסדות דת, והממשלה מתקשה לפקח על תוכני הלימוד במסגדים ומסתפקת בסגירת אולמות תפילה בעייתיים. המוסלמים עצמם מנדבים רעיונות שיסייעו לטיפול בבעיה, אך ייתכן שמדובר בפתרון נקודתי בלבד

צרפת מאיצה את המלחמה בקיצוניות האסלאמית, בעקבות שורת הפיגועים שאירעו במדינה בשנה וחצי האחרונות. בתוך כך היא פונה גם לקהילות המוסלמיות עצמן ומבקשת את עזרתן, מתוך תקווה ששיתוף הפעולה יגדיל את סיכויי ההצלחה.

עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- רוסיה דורשת מארה"ב לשתף עמה פעולה בסוריה
- ארה"ב תקפה מהאוויר מטרות של דאעש בלוב
- הולנד: אדם צעק "פצצה" באוטובוס, ונעצר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

עשירית עד שישית מתושבי המדינה בת כ-65 מיליון בני האדם, על פי הערכות שונות, הם מוסלמים. בשנה האחרונה אירעו כמה פיגועים בשם אידיאולוגיה קיצונית אסלאמית בצרפת, ובעיקר בידי אנשים שהזדהו עם ארגון הטרור "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה הגדולה" ("דאעש").
 
מאות בני אדם שנהרגו בפיגוע המשולב בפריז, במתקפה נגד הקהילה היהודית בטולוז, בחדירה למשרדי העיתון הסאטירי "שרלי הבדו" ובאירוע הדריסה בניס – כל אלה הצטרפו לפיגוע הדקירה בשבוע שעבר בכנסייה בחבל נורמנדי, שבו נהרג הכומר ז'ק אמל, בשנות השמונים לחייו. הזעזוע שחשו הצרפתים עצמם ניכר היטב גם בקהילה המוסלמית, ששלחה רבים מנציגיה להלווייתו של הכומר ושגורמים בה סירבו להשתתף בהלוויית המחבלים.

הרשויות בפריז, בד בבד למלחמתן הכוללת נגד ההקצנה, מקוות למנף את המומנטום הזה לטובתן. ראש הממשלה מנואל ואלס, שחיבר מאמר דעה בשבועון הצרפתי "דו-דימנש", ציין כי אם המוסלמים בצרפת לא יסייעו לממשלה להילחם בקיצוניות ובאלה שמאיימים על הרפובליקה, "יהיה זה קשה הרבה יותר" לפריז להבטיח חירות למוסלמים.

"לכל אורך ההיסטוריה והגיאוגרפיה שלה, ובאמצעות מדיניות ההגירה שלה", קבע ואלס, "שמרה צרפת על קשר עוצמתי מאוד עם האסלאם". לדבריו, זו הדת השנייה בגודלה במדינה, אך הוא ביקש להסביר למוסלמים שאין להם צורך לזהות את עצמם על פי "תרבות מוסלמית".

הוא כתב עוד כי "רעל נוראי" של קיצוניות מתפשט במדינה. "באטיות החל להתפתח מודל חברתי שסותר את הרפובליקה ואת עריכה", הוא ציין, "מוסלמים רבים בצרפת נלקחים בשבי על ידי סלפיזם קיצוני, על ידי 'האחים המוסלמים', שמשתמשים בעבודת הדת שלהם כנס, ככלי נשק נגד אחרים". בסיכום דבריו קבע ראש הממשלה הצרפתי כי פריז מוכרחה למצוא "איזון" לאסלאם, שבו תוכל להבטיח חירות דתית וחופש פולחן.
 
שר הפנים הצרפתי ברנר קזנוב נתן הד לדברים הללו הבוקר (יום ב'), כשסיפר שמסוף השנה שעברה נסגרו במדינה בערך עשרים מסגדים ואולמות תפילה, שעל פי החשד ברשויות שימשו כחממה לאסלאם קיצוני. ואלס הוסיף עוד כי מאז 2012 גורשו שמונים איש מצרפת, ועשרות נוספים עשויים להיות מגורשים בעתיד הקרוב.

"בצרפת אין מקום לאלה שקוראים לשנאה או מטיפים אליה באולמות התפילה או במסגדים", אמר השר, "ולאלה שלא מכבדים כמה עקרונות פרטניים של הרפובליקה, ובמיוחד את השוויון בין גברים לנשים".

לדבריו בפגישה עם מנהיגי המועצה הצרפתית של הדת המוסלמית, "זו הסיבה לכך שלפני כמה חודשים החלטתי לסגור מסגדים באמצעות צו החירום, אמצעים משפטיים או מנהלתיים. בערך עשרים מסגדים נסגרו, ואחרים יבואו בעקבותיהם".

בצרפת, כך על פי נתוני סוכנות הידיעות הצרפתית "אי-אף-פי", יש כ-2,500 מסגדים ואולמות מתפילה. הרשויות חושדות שכ-120 מהן מטיפות אסלאם קיצוני או פירוש סלפי של הדת, שקורא לביצוע מעשי אלימות.

סוגיית המסגדים מצויה על הפרק בצרפת כסמל להקצנה הגוברת בקרב מוסלמים רבים שתומכים במטרותיו של ארגון הטרור דאעש. בשבוע שעבר ציין ראש הממשלה כי ישקול להטיל איסור זמני על מימון זר למסגדים, וקזנוב אישר היום כי הרשויות עובדות על יצירת מודל שקיפות חדש של הכספים שמועברים למוסדות הדת המוסלמיים.
 

בישראל, אגב, ביקרו את ההצעה הצרפתית, ובשבוע שעבר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי מדובר בצביעות. זאת, לדבריו, מכיוון שיעביר בעתיד הקרוב לממשלה בפריז רשימה של ארגונים אנטי-ישראליים שזוכים למימון כחול-לבן-אדום. "זה נשמע לנו מוכר", ציין ראש הממשלה ביחס להצעה הצרפתית לאסור מימון זר למסגדים, "גם אנחנו מוטרדים מאומות כאלה, שתומכות בארגונים ששוללים את קיומה של מדינת ישראל".

אתמול בישיבת הממשלה הוא כבר נשמע מפויס יותר, ואמר שפריז נלחמת במימון זר ומסית, בדומה לישראל. הוא השווה בין הצעד שמציע מקבילו הצרפתי ואלס, ובין חוק העמותות שהתקבל בכנסת בעת האחרונה.

הצרפתים, מכל מקום, נאמנים עדיין לרוח דבריו של ראש הממשלה, ומנסים לקדם את הצעדים נגד הקיצוניות תוך כדי הידברות. בפגישה עם קזנוב הבוקר אמר ראש המועצה של המוסלמים הצרפתים, אנור קביבש, כי יקים קרן חדשה שתסייע למסגדים במדינה ותשמור עליהם מבפני תורמים קיצונים.

מטרת הקרן, הוא הסביר, תהיה לממן בניית וניהול מסגדים בצרפת, והיא תזכה לכספים שמקום במס מיוחד שישלמו אנשי עסקים הפעילים בממכר מזון "חלאל", שצורכים המוסלמים. הצעד הזה נדרש, כך נראה, משום שהחוקים במדינה החילונית אוסרים על העברת כספים ממשלתיים למוסדות דת – ובהם גם מסגדים.

קביבש הוסיף גם כי המועצה שבראשה הוא עומד פועלת לשפר את ההכשרה של אימאמים בצרפת, כך שיהיה להם ידע נרחב יותר על ההיסטוריה החילונית של המדינה ועל מוסדות הרפובליקה. עם זאת, לא ברור עד כמה מדובר בטיפול בנקודות בעייתיות פרטניות, או שמא רק בפלסטר על מכה כואבת – בעוד המחלה מכה עדיין בשאר הגוף.
 
ואכן, הממשלה הצרפתית מתמודדת עם איום הטרור האסלאמי בדומה למדינות רבות אחרות באירופה, שגל אלימות שטף אותה בחודש האחרון, אולי כחותמת לדיון שנערך בשנה וחצי האחרונות ברחבי היבשת על הסכנות שהביא בחובו גל הפליטים מהמזרח התיכון וממדינות אסיה.

מוסלמים רבים בצרפת ניסו לנתק את עצמם מפיגועי הטרור האחרונים, ויצאו להשתתף במיסות ההמוניות ובטקסים לזכרו של הכומר שנרצח בכנסייה בשבוע שעבר. רבים עשו כן לא רק בצרפת, אלא גם באיטליה ובמדינות אחרות. אבל אפילו אביו החורג של אחד המחבלים מהכנסייה, שהביע בראיונות לתקשורת הצרפתית את "הזעזוע" שחש למראה מעשיו של בנו, הזהיר כי בתו האחרת עשויה לבצע אף היא מעשי זוועה דומים ולנקום במשטרה בשל הרג אחיה.

בינתיים, מי שמרגישים קצת מחוץ לעניינים הם היהודים – שבעצמם היו מטרה לכמה ממתקפות הטרור האחרונות בצרפת, כולל ב"היפר כשר" בפריז.

מנכ"ל הקריף, ארגון הגג של הקהילה היהודית במדינה, ביקר עצומה נרחבת שפרסמו מלומדים מוסלמים אתמול בעיתונות הצרפתית, שבה יצאו נגד פיגועי הג'יהאד הקיצוני במדינה – אך לא הזכירו את המתקפות נגד היהודים.

על העצומה חתמו עשרות ידוענים ואקדמאים, וגם היא הופיעה בעיתון "דה-דימאנש", שבו פורסם מאמרו של ראש הממשלה ואלס. תחת הכותרת "אנו, צרפתים מוסלמים, מוכנים לקבל על עצמנו אחריות", קראו האישים לייסד מיזם ארגוני גדול בתוך הקהילה הצרפתית נגד ההזדהות עם האסלאם הקיצוני, שיטפל הן במימון והן בממדים התרבותיים של ההקצנה.
 

אלא שהמכתב פירט חמש מתקפות טרור שאירעו באחרונה – "שארלי הבדו", הפיגועים בנובמבר, רצח שני קציני משטרה בפרבר בפריז לפני חודשיים, הדריסה בניס ורצח הכומר בשבוע שעבר. עם זאת, הרצח של ארבעה יהודים ב"היפר כשר" לא הוזכר, וכן לא הרצח של שלושה ילדים יהודים ורב וטולוז ב-2012.

מנכ"ל ה"קריף", רוברט אז'נס, כך פורסם בסוכנות הידיעות היהודית JTA, ציין שהמוסלמים החלו "ברגל שמאל". בפוסט שהעלה לפייסבוק הוא כתב: "חברים, יש לכם דרך ארוכה. אתם צריכים להבין יום אחד שהמתקפות האנטישמיות הללו בוצעו נגד יהודים, ורק בגלל שהם יהודים. אי אפשר להתחמק ממקרי הרצח האנטישמיים הללו", הוא הוסיף. "בכל מקרה", סיכם אז'נס, "נהיה כאן תמיד בשביל להזכיר לכם זאת".

וברקע הדו"ח החצי-שנתי של הסוכנות היהודית מן השבוע שעבר, שבו דווח על ירידה של 32 אחוזים בעלייה מצרפת לישראל במחצית הראשונה של 2016 בהשוואה לשנה שקדמה לה, אולי פעם נוספת הפיגועים הם אלה שידחפו את הקהילה היהודית ארצה. ואם לא לישראל, מאורעות הימים האחרונים בוודאי לא יעודדו את היהודים להישאר בצרפת.

הרי אם בארץ "החירות, האחווה והשוויון" לא מרגישים היהודים כיצד הם יכולים להפגין את חירותם הדתית, ולא חשים אחווה או שוויון מצד חלקים אחרים של החברה הצרפתית – מדוע צריכים בני הקהילה להישאר שם?

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg