הכנסת אישרה סופית את ביטול חובת לימודי הליב"ה
בהתאם להסכמים הקואליציונים שנחתמו עם הסיעות החרדיות, הצביעו 41 חברי כנסת בעד ביטול החובה מול 28 מתנגדים. באופוזיציה תקפו: "החלטה מיותרת שתגרום נזק לדור שלם", אמר ח"כ לפיד, וח"כ בר לב תהה: "יש איזו סתירה בין תורה לחשבון?"
לאחר דיון לילי סוער אישרה מליאת הכנסת לפנות בוקר (יום ג') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לביטול חובת לימודי הליב"ה בבתי הספר החרדיים. הצעת החוק אושרה באופן סופי בשעת בוקר מוקדמת ברוב של 41 תומכים מול 28 מתנגדים. כזכור, ההצעה עוררה מחלוקת חריפה במערכת הפוליטית לאחר שרק בקדנציה הקודמת קבעה הממשלה באמצעות הכנסת את חובת לימודי הליב"ה במערכת החינוך החרדית וקבעה בנוסף שבתי ספר שלא ילמדו לימודי ליב"ה לא יתוקצבו על ידי המדינה. אלא שעם הקמתה של הממשלה הנוכחית נקבע בהסכמים הקואליציוניים מול המפלגות החרדיות שחובת לימודי הליב"ה תבוטל. הלילה, בתום דיון סוער, אושר המהלך באופן סופי.עוד כותרות ב-nrg:
• טראמפ יורה: "חושש מהונאה בבחירות לנשיאות"
• מחיר הגזענות: פייסבוק חסמה את חצרוני
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
במהלך הדיון במליאת הכנסת אמר ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) כי "זו החלטה מיותרת שתגרום נזק לדור שלם של צעירים, תמנע מהם את הזכות להתפרנס. החלטה שאין לה שום זכר בכל תולדות היהדות. הגאון מווילנה היה גאון במתמטיקה, הרמב״ם היה רופא, שלמה המלך דיבר 70 שפות. אז האם יש בבית הזה אנשים שמתיימרים לייצג את היהדות טוב יותר או להבין אותה טוב יותר מהגאון מווילנה, הרמב׳׳ם, משלמה המלך? ברור שלא".
לפיד הוסיף: "אבל בעצם לא על זה אנחנו מצביעים היום. אנחנו יודעים את האמת - לא על מתמטיקה ואנגלית אנחנו מצביעים היום, אנחנו מצביעים על השאלה: מהי ריבונות? האם למדינה יש את הזכות להגדיר לאזרחיה כללים וחוקים או שאסור לה להתערב בחייהם? האם המדינה היא קבוצה אחת של אנשים עם מטרה משותפת או אוסף מקרי לגמרי של קהילות אוטונומיות שאסור להתערב בחייהן? האם מותר למדינה לשלוח לאזרחים צו גיוס, לקבוע להם תוכנית לימודים, להחליט בשבילם איזה מיסים הם ישלמו, או שכל חובה אזרחית כפופה בעצם למשא ומתן פוליטי? האם לכל אזרח במדינת ישראל יש את אותן זכויות ואת אותן חובות או שזה עניין של מפלגות ושל משא ומתן קואליציוני, ושל סחטנות פוליטית שנעשית ברגע הנכון מול ממשלה שאיבדה את הכוח ואת הרצון לשלוט באזרחיה?".
סגן שר החינוך מאיר פורוש (יהדות התורה), שהשיב בשם הממשלה, אמר כי "אני איש אגודת ישראל וכאן אני בתוך המסגרת של יהדות התורה. אגודת ישראל של לפני קום המדינה - היום בעצם יהדות התורה היא זו שמייצגת את הציבור החרדי - לפני יותר מ-70 שנה, כאשר אירופה בערה, כאשר אירופה נחרבה, גם סרטיפיקט – רישיון עלייה - היה קשה ליהודי חרדי לקבל כדי לעלות לארץ. אז, בימים ההם, כאשר לא היה לנו סרטיפיקטים, סרטיפיקט אחד נתנו, בין השאר, לאחד המיוחדים בימים ההם, שאגודת ישראל הקציבה עבורו ובניו סרטיפיקט. זה היה הרב מבריסק, זכר צדיק וקדוש לברכה, והוא עמד בראש הפירמידה של אלה אשר דגלו ודוגלים בהקפדה מיוחדת שלא משנים כלום מאז שניתנה התורה בהר סיני.
"כאשר החלו לדון אחר קום המדינה והכינו את חוק לימוד חובה, היה זה הרב מבריסק – ואמרתי את זה גם בשבוע שעבר – הוא זה שפעל והשיג את סעיף 5 בחוק זה, תחת הכותרת "פטור", ויהדות התורה מרגישה מיוחדת, אם לבנו, משפחתו, בני הקהילה הזו, שיוכלו להמשיך ללמוד במוסדות פטור מבלי מעורבות כלשהי".
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "בוא נדבר קצת על כפייה, על מה אתם עושים לנו מכוחו של סטטוס-קוו, על מה אתם כופים את כולנו. העברנו כאן את חוק המקוואות, אמרתם: רק מי שאתם תאשרו יטבול במקווה. נישואים וגירושים: יש אנשים שמכפייה – אמר את זה שופט בית המשפט העליון – לא יכולים להתחתן במדינת ישראל. אמרתם כפייה? ולהתגרש, אנחנו יודעים איך צריכים להתגרש פה? ביקשנו להבדיל בין הכריכה לבין מעשה הגירושים, שיישאר בתוך בית הדין. אבל לפחות תנו לאנשים לבחור איפה הם רוצים לנהל את הסכסוך הממוני. אז אתם מעודדים גירושים. למה? אם רוצים גישור, תרוצו מהר במרוץ הסמכויות, מי שרוצה בית דין כזה ומי שרוצה בית דין כזה.
כפייה? אני לא רוצה תחבורה ציבורית בשבת בכל מקום, אבל מי שצריך תחבורה ציבורית, לא באוטובוסים – אתם נותנים לזה? לא עליכם, הרי אתם לא תיסעו, אני לא אסע. כפייה אמרת? זאת לא כפייה? חוק החמץ זה לא כפייה? על מה אנחנו עושים לאנשים אחרים? ולמה אנחנו רצינו לאמץ? לא מדבר אתך כבר על אימוץ ילדים, לא מדבר אתך על כשרות, המונופול שלה; שרק המונופול עולה 600 מיליון שקל בשנה. זה לא כפייה? איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב – אני בעד זה. אבל בוא נודה: אנחנו כופים".
ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני): "אני לא מבין, מה, יש איזה סתירה בין תורה לבין חשבון? זה אפילו לא מתמטיקה, זה חשבון, לוח הכפל. יש איזה עבירה על איזושהי מצווה אם לומדים חשבון, לומדים קצת אנגלית? ממש קשה לי להבין את זה, אולי אחרי זה, בדברי התשובה, מי שיענה מטעמכם יוכל להסביר מה הבעיה כאן. אם היינו דורשים שילמדו לימודי ליב"ה וגם יעברו בציון מסוים, אני יכול להבין. אבל אפילו את זה לא נדרש. כל מה שנדרש זה לימוד בסיסי של חשבון, לימוד בסיסי של אנגלית, של אותם אלפים מתוך ה-36,000 שבשלב מסוים יפסיקו ללמוד תורה וירצו להשתלב בשוק העבודה, יהיו להם הכלים המינימליים, זה ממש כלים מינימליים שבמינימליים.
לפני יומיים שלושה שמעתי ברדיו ראיון עם בחור חרדי - לא כל כך בחור, זאת אומרת בן אדם כבר בן שלושים ומשהו, נדמה לי מאלעד - שסיפר על הקשיים שלו. הוא גם לא למד לימודי ליב"ה, וברגע שהוא החליט למצוא תעסוקה לקח לו בערך שנתיים מאוד מאוד קשות להדביק את המינימום הדרוש בשביל שהוא יוכל להיכנס לאיזשהו לימוד, אני כבר לא זוכר אם זה לימוד אקדמי או מקצועי. והוא אומר, הוא דיבר בכנות. הוא אומר שעם כל זה שהוא בתוך העולם החרדי והוא מתכוון להמשיך להיות בעולם החרדי, הוא רוצה שהילדים שלו, המינימום שילמדו את הלימודים האלה. ושוב, לא דבר על חשבון השני".
בעקבות אישור ביטול חוק חובת הליבה במליאה בקריאה שנייה ושלישית, מסר מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה כי "הממשלה ביצעה היום פיגוע בעתיד המדינה. העברת החוק התבצעה במחטף ובמהירות הבזק אך ורק בגלל האיום של המפלגות החרדיות להפיל את הממשלה. המצביעים בעד החוק יודעים היטב שהציבור מתנגד לו וכל מומחי הכלכלה רואים בו איום וחבלה בכלכלת המדינה. ביטול חובת הליבה הוא מעשה ציני, החושף את פרצופה המכוער של הפוליטיקה הישראלית וחוסר אחריות לאומי של מנהיגי המדינה, ושל כל ח"כ שהצביע בעד החוק".
אקו"ם