ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

התקדמות בדיון על חבילת הסיוע, לא צפויה פריצת דרך

יעקב נגל יחל היום את המשא ומתן על מזכר ההבנות הביטחוני החדש, שבמסגרתו תקבל ישראל כ-40 מיליארד דולר מארה"ב בעשר השנים הקרובות. מקורות אמריקאיים ציינו כי הוא אמור לסכם את המגעים ולפתור מחלוקות, אך לא לחתום על ההסכם בעצמו

וושינגטון וירושלים צמצמו את חילוקי הדעות ביניהם על הסכם הסיוע הביטחוני שתספק ארה"ב לישראל, אף שכנראה הוא לא צפוי להיחתם השבוע – כך פורסם הלילה (יום ג') בסוכנות הידיעות "רויטרס" מפי בכירים בישראל.

עוד כותרות ב-nrg:
- לשכת עורכי הדין: המשנות ליועמ"ש פעלו באופן לא אתי
- 'בקרוב יהיה טוב': סיסי קורא למצרִים להדק חגורה
- הכנסת אישרה סופית את ביטול חובת לימודי הליב"ה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מנגד, בכירים אמריקאים ציינו כי ראש המועצה לביטחון לאומי בפועל, יעקב נגל, צפוי לנסות לפתור חלק מהוויכוחים בין הצדדים, אך לא יחתום על ההסכם בעצמו. כמו כן, בעוד שבארה"ב חתמו על כך שאכן ישנה התקדמות במגעים, ציינו מקורות בקונגרס כי לא מדובר ב"פריצת דרך".
 
כפי שפורסם בעבר, מקורות בארה"ב אישרו שלשכתו של ראש הממשלה נתניהו הבהירה לנשיא ברק אובמה כי היא מוכנה כנראה לקבל את דרישתו להעברת מרבית הכספים שתקבל ישראל מארה"ב לטובת ייצור תעשייתי ביטחוני דווקא באמריקה. זאת, במקום כפי שהיה נהוג בחבילה הקודמת, שבה כרבע מהכספים נותבו לטובת תעשייה ישראלית.

כמו כן, פקידים בכירים בשתי המדינות ציינו כי נתניהו החליט שלמרות יחסיו הרעועים עם הנשיא אובמה, עדיף לו לסכם על חבילת הסיוע כבר כעת, לפני שיעזוב את תפקידו בינואר, במקום לחכות לנשיא הבא – שאולי יסכים עמו על חבילה נוחה יותר לישראל, ואולי על חבילה נוחה פחות.

בבית הלבן, מנגד, יש גם אינטרס לסיים את העסקה בתקופת כהונתו של אובמה, שכן הוא מבקש לעצב את מורשתו באופן אוהד יחסית לישראל, בין השאר בעקבות הביקורת הנרחבת שספג מהרפובליקאים על יחסו לנתניהו בפרט ולירושלים בכלל.

יעקב נגל, ממלא ראש המועצה לביטחון לאומי, יצא אתמול לארה"ב לצורך סבב שיחות בן שלושה ימים. במקביל, גם הרמטכ"ל גדי איזנקוט החל ביקור מקצועי בארה"ב, שיכלול בין השאר דיונים ביטחוניים וביקור במפעל לייצור מטוס הקרב העתידי אף-35.

מקורב לנתניהו, שתודרך על ידו בסוגיה, אמר ל"רויטרס" כי ראש הממשלה הביע תקווה שנגל יוכל "לסכם" את המשא ומתן על מזכר הבנות חדש, וכי משמעות הדבר תהיה מימון ביטחוני מוגבר לישראל. במקביל, בכיר אמריקאי חזר על התחייבותו של ממשל אובמה שחבילת הסיוע החדש תהיה "הבטחת הסיוע הצבאי הגדולה ביותר בהיסטוריה מצד ארה"ב לכל מדינה שהיא".

הסכם הסיוע הנוכחי, שנחתם ב-2007 ושתוקפו יפוג בשנה הבאה, כולל מימון בסך 30 מיליארדי שקלים לישראל, ש-36.3 אחוזים ממנו יופנו לתעשייה כחול-לבן. על פי מקורות ביטחוניים, כעת עומד סכום החבילה הנוכחית על כ-38 מיליארד דולרים – או 3.8 מיליארד דולר בשנה. בישראל עדיין מבקשים מהאמריקאים חבילת על סך 40 מיליארד דולר.
  
בישראל טענו עד כה כי ההיתר להעביר כרבע מסכום החבילה לתעשייה הישראלית – תקדים מבחינת האמריקאים, שאינו קיים בהסכמים דומים עם מדינות אחרות – נועד לשמר את "היתרון הצבאי האיכותני" של צה"ל נגד יריבותיו האזוריות, ובהן איראן. כפי שפורסם בעבר ב-nrg, אם לשכת נתניהו תוותר בסוגיה זו, משמעות הדבר כנראה תהיה פיטורים של אלפי עובדים בתעשיות הביטחוניות בישראל.

נקודה בעייתית נוספת, אגב, היא רצונה של וושינגטון לחדול מאישור ייחודי נוסף לישראל, המאפשר לה לבזבז 400 מיליון דולר בכל שנה מכספי החבילה על דלקים צבאיים. מנגד, יש לציין, החבילה הנוכחית צפויה לכלול גם מימון נוסף לתוכניות פיתוח טילים משותפות של שתי המדינות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg