ראשי » חדשות » בארץ

תושבי עפרה פתחו במלחמה: לא לפנות בתים ביישוב

למרות ששטחי היישוב הוסדרו ואושרו, הפלסטינים טוענים בעתירה לבג"ץ כי קטעים ממנו שייכים לתושבי הרשות. בעוד המדינה מכינה תב"ע חדשה בלי שטחי המריבה, וגזירת פינוי עומדת מעל היישוב, פותחים תושבי עפרה בקמפיין נגד עקירת הבתים

פרסום ראשון: מעמדו החוקי של היישוב הוותיק עפרה, שהוקם בשנת 1975, הפך לאחרונה לבעייתי וגזירת פינוי עומדת כעת מעל היישוב. בדיקות שנערכו במקום חשפו כי בניית המתקן לטיהור שפכים של היישוב הוקם על אדמות פלסטיניות פרטיות, ותשעה בתים ביישוב נידונו להיהרס על פי פסיקת בג"ץ, עד לחודש פברואר הקרוב, לאחר שנמצא כי נבנו על קרקע פרטית.

עוד כותרות ב-nrg:
- שקט מדי: האם חמאס יצא מההלם של צוק איתן?
- כתב אישום הוגש נגד אחד ממקימי "לה פמיליה"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

קושי נוסף התעורר עם סירוב משרד הביטחון להעניק למשפחתו של החייל יהודה הישראלי מעפרה, שנפצע במבצע צוק איתן, סיוע כספי שנועד להתאים את הבית לצרכיו. במשרד הביטחון הסבירו כי מכיוון שלבית המשפחה אין תב"ע, לא ניתן לסייע לה ולהעביר לה את המענק הנדרש.
 
לאחרונה התברר אף כי חלק מהיישוב, שכבר הוסדר בתב"ע ואושר, סובל מבעיות משפטיות. לפני כשנתיים הסדיר המנהל האזרחי חלק מסוים בעפרה, והתכנית קיבלה את כל האישורים הנדרשים. אלא שכעבור זמן קצר הגישו פלסטינים עתירה נגד התכנית המאושרת וטענו כי קטעים מסוימים בתוך התכנית הינם קרקעות פרטיות של פלסטינים.

השבוע הגישה המדינה את עמדתה לבג"ץ בתשובה לעתירה, כפי שפורסם בעיתון "הארץ". ישראל הודתה כי בטענות שהציגו הפלסטינים יש מן האמת, ועל כן היא פועלת להכין ליישוב תכנית תב"ע חדשה, שתגרע את השטחים שנחשדים כשטחים בבעלות פלסטינית. יצויין כי השטח שבמרכז העתירה הינו האזור הוותיק בישוב ומדובר על כמה עשרות בתים.

סרטון פרוסמת על תולדות היישוב עפרה (קרדיט: סולם יעקב, עריכה :יעקב אסרף)


עיון בתשובת המדינה מעלה כי מקור הטעות אירע לפני מלחמת ששת הימים עוד בתקופה שהשטח היה נתון בשליטה הירדנית. בשנת 1966 הוביל בית המלוכה הירדני מהלך של הפקעת קרקעות באזור, ולאחר מכן אף רשם את השטח בספרי הרישום כשטח שהופקע ועבר לידי השלטון. לאחר מלחמת ששת הימים ועל סמך הרישום הזה עבר השטח משליטת הירדנים לשליטת מדינת ישראל, ועל בסיסו הוצאה התב"ע לחלק מהישוב עפרה.

אלא שהעותרים הפלסטינים טוענים בבית המשפט כי ההפקעה הירדנית לא נעשתה על השטח כולו אלא רק על חלקו וממילא מדינת ישראל אינה יכולה להכריז על אותן קרקעות כאדמות מדינה, כיוון שהן רכוש פרטי.

בישוב עפרה זועמים על התנערות המדינה מן התב"ע המאושרת, ומהכוונה לגרוע את אותם שטחים מן התב"ע החדשה. גורמים בישוב אומרים ל-nrg כי הם מצפים מהמדינה לקחת אחריות לאלתר על העתירה, ולחזור בה מן התשובה שנתנה, ותחת זאת לפעול להסדרת כלל הישוב באופן מיידי. יו"ר מזכירות עפרה, שי בן יוסף, אמר כי "אזרחי עפרה דורשים פתרון משפטי כולל, שימנע את הרס ביתן של תשע משפחות בלב היישוב, ויסיר את טבעת החנק המשפטית המתהדקת מדי יום על עפרה". 
 
היישוב עפרה נקלע, שלא באשמתו, לסבך משפטי שמונע ממנו יכולת להתפתח באופן בסיסי. עפרה לא יכולה להקים כיתות מעון לעשרות התינוקות החדשים שנולדו בה בשנה האחרונה, אינה יכולה להקים בית כנסת עבור הציבור הרחב. מעל הכל, מתיישבי עפרה הם אזרחים שומרי חוק, מחויבים למדינת ישראל, משרתים בצבא ותורמים לחברה, שרוצים להתגורר ביישוב חוקי ודורשים מהממשלה להסדיר אחת ולתמיד את מעמדה המשפטי של עפרה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg