ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

שוויון עקום: הסוגיה שאיחדה בין טיבי לישראל ביתנו

מה גרם לח"כ אחמד טיבי ולח"כ עודד פורר, לשלב כוחות נגד משרד האוצר, אשר מבקש להעביר כספים מידי פועלים פלסטינים אל הרשות לשם "השוואת תנאים"?

זר שהיה נכנס לחדר ועדת הכספים של הכנסת השבוע היה יכול בטעות לקבל את הרושם שהעולם התהפך. בסמיכות של כמה כיסאות ישבו להם חברי הכנסת אחמד טיבי (הרשימה הערבית המשותפת) ועודד פורר (ישראל ביתנו) וחיזקו זה את דעתו של זה בסוגיה שעוסקת בפלסטינים. כן, שמעתם נכון. אמנם הנימוק שבו השתמש כל אחד מהם היה הפוך מההסבר של משנהו, אולם התוצאה הסופית הייתה זהה.

עוד כותרות ב-nrg:
סקר: המחנ"צ מתרסקת, לפיד ובנט מזנקים
לא רק סלטי שמיר: רשימת המוצרים המזוהמים המלאה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

מדינת ישראל טרם החליטה איך היא מתייחסת לרשות הפלסטינית: האם מדובר בשותף לדרך שראוי וצריך לחזק אותו, או באויב אכזרי שראוי להיאבק בו בכל דרך עקב יוזמות החרם שלו נגד ישראל ועידוד אזרחיו (באופן ישיר או עקיף) לבצע פעולות טרור נגד יהודים. אתם בוודאי תוהים כיצד השאלה העקרונית הזו נוגעת לוועדת הכספים. התשובה לכך היא בקשה שהגיש השבוע משרד האוצר לאישור צו בוועדה שתוכנו נראה מוזר במיוחד.

הצו, שמתברר כי אושר קודם לכן בהחלטת ממשלה, מוגדר ככזה שמבקש לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי עם הרשות הפלסטינית ביחס לתעסוקת עובדים פלסטינים. לכאורה נשמע תמים. זה לא סוד שלרשות הפלסטינית חסר כסף והרבה, והיא מתקשה למשל לשלם שכר לעובדים ולספקים. אגב, ייתכן מאוד שבעיית תזרים המזומנים הייתה נפתרת לו הפלסטינים היו מפסיקים להעביר כספים למחבלים שיושבים בכלא הישראלי או לבני משפחות של רוצחים מתועבים, אבל בואו נשאיר את זה לרגע בצד.
 
את העובדים הפלסטינים אפשר לחלק לשלוש קטגוריות: אלו שמועסקים בישובים ישראלים בתוך הקו הירוק, אלו שמועסקים בישובים ישראלים מחוץ לקו הירוק, ואלו שמועסקים בשטחי הרשות הפלסטינית. מי שעובדים בישובים ישראלים (בתוך הקו הירוק ומחוצה לו) מרוויחים בממוצע פי שלושה מאחיהם המועסקים אצל הפלסטינים. הפער הזה נובע בין היתר (אך לא רק) מהעובדה שבישראל זכאים אותם עובדים להטבות מס מסוימות.

מה רוצה עכשיו לעשות אותו צו שהגיש משרד האוצר לוועדה? לבטל את הטבות המס שהעובדים הפלסטינים זכאים להן, ולהשוות את צורת המיסוי של אותם עובדים למועסקים ברשות הפלסטינית. המתמטיקה פשוטה. פחות הטבות לעובדים שווה יותר כסף לרשות הפלסטינית (בעקבות תשלומי המס הגבוהים יותר שייגבו). ולמי שתהה, לא מדובר בכסף קטן. לא פחות מ-170 מיליון שקל בשנה יתווספו לקופה הפלסטינית. על חשבון מי? על חשבון אותם עובדים קשי יום שמועסקים בישראל.
 
במילים אחרות, ישראל מעדיפה לחזק את אותו גוף שעוין ורודף אותה במוסדות הבינלאומיים, ולהחליש דווקא את אותם אזרחים פלסטינים תמימים שקיבלו מכוחות הביטחון אישור עבודה בישראל והוכרו כמי שאינם מהווים סכנה ביטחונית ורק מבקשים להתפרנס בישראל. כי אצלנו הכול הפוך: מענישים את מי שרוצים בדו קיום ומתגמלים את מחפשי רעתה של ישראל.

שני החבר'ה ממשרד האוצר שהגיעו לדיון והציגו את תוכנו של הצו המבוקש הסבירו שהבנק העולמי, לא פחות ולא יותר, המליץ לרשות הפלסטינית להשוות את צורת המיסוי של כל העובדים הפלסטינים, ללא קשר למקום עבודתם. חברי הכנסת נאלצו לשמוע לא מעט הסברים פיסקליים מסובכים ומורכבים עד שהצליחו לחלץ את הסיבה האמיתית להחלטה - אותם 170 מיליון שקלים שיתווספו בעקבות כך לקופת הרשות הפלסטינית המידלדלת. "הבנת גפני?" פנה ח"כ טיבי ליו"ר הוועדה.

"אתם מעלים את המסים על העובדים הפלסטינים?" ביקש ח"כ פורר לוודא ששמע נכון. "כששמתי את זה על סדר היום חשבתי שזה דבר פשוט", התוודה ח"כ משה גפני. "גם אני", הודה טיבי. "עכשיו התברר שזה ויכוח אידיאולוגי אמיתי", העלה גפני את טון הדיבור. ואז החל המחזה שבו פתחנו. טיבי את פורר, פורר את טיבי, כל אחד בתורו נימק מדוע הצו המבוקש הוא אבי אבות השערורייה. כל אחד מנקודת מבטו ההפוכה.
 

"אפשר לעזור לרשות הפלסטינית בדרך אחרת ולהעביר לה את כל החובות של העובדים הפלסטינים, תביעות במיליארדי שקלים, שהוגשו נגד ישראל", הציע הח"כ הערבי. טיבי הרי אינו מסוגל רק לעמוד לצד העובד הפלסטיני הפשוט. הוא חייב לייצר, לפחות למראית עין, גם פתרון שלא יפגע ברשות הפלסטינית עצמה. "אני שומע לראשונה משהו תמוה - שרוצים למסות יותר את העובדים הפלסטינים בישראל כדי לחסוך 170 מיליון שקל, ואז להעביר אותם לרשות הפלסטינית. אני מוקסם מהרצון ליישם את עקרון השוויון במקרה הזה ולהשוות בין הכנסתו של הפועל הפלסטיני כאן והפועל הפלסטיני שם. אחד מקבל 1,500 שקלים, ואחד מקבל 5,000 שקלים. אז משווים. איך משווים? מקצצים לעובד שכאן כדי שהוא יהיה שווה לעובד הנמוך?"

וכדי להדגים עוד יותר את הגיחוך שמאחורי הרעיון, העניק טיבי השוואה מעניינת מתחום הרפואה. "יש בתי חולים ברשות הפלסטינית שרמת הרפואה בהם לא טובה. בישראל רמת הרפואה טובה יותר. לכן, על פי אותו עיקרון, אפשר שחולה פלסטיני שמקבל טיפול בבית חולים ישראלי, במקום לתת לו שני שקי אינפוזיה, ניתן לו רק אחד. כדי להשוות". אפשר לחלוק על טיבי בהרבה נושאים, במקרה הזה הוא דיבר בהיגיון.

חבל רק שדאגתו (הכנה) של טיבי לעובד הפלסטיני לא יושמה במקרה אחר, שדווקא פורסם השבוע בהבלטה. הכוונה לאותו פלסטיני, צדיק בסדום, שבחר לעצור ולסייע למשפחת מרק מעתניאל רגע אחרי פיגוע הירי נגדם. בעקבות החלטתו האנושית לסייע ליהודים פצועים בישר לו מעסיקו שהוא יכול לחפש מקום עבודה אחר. היכן היה קולו של טיבי ושל יתר חבריו לסיעה, הזועקים מעל כל במה על זכויותיהם הנגזלות של העובדים הפלסטינים?
 
נחזור לדיון בוועדת הכספים. "הדאגה פה לרשות הפלסטינית היא דאגה שלא ברורה לי", הגיע תורו של ח"כ פורר להתקומם נגד הצו המבוקש. "יש בישראל כ-70 אלף פועלים פלסטינים בעלי היתר עבודה. מתוכם היה רק אחד שנמצא מעורב בפעילות טרור, מה שמצביע שהאנשים האלה באמת באים להוציא את לחמם. ואתם מבקשים עכשיו לקחת מהם יותר מסים, לא כדי לממן פעולות חיוביות אלא כדי שהכסף ילך לרשות הפלסטינית. ומה היא עושה בכספים האלו? היא משלמת לאלו שיושבים בבתי הסוהר בגין עברות ביטחוניות". פורר גם פירט את תעריף התשלומים המקובל אצל הפלסטינים, המשתנה לפי עוצמת הפגיעה ביהודים. פציעת יהודי תזכה את המחבל בתשלום מסוים, רצח יהודי יעניק לזוכה המאושר סכום גבוה בהרבה, וכך הלאה.

"ובסוף, אם אני מסתכל לדוגמה על המפעל בברקן, הרי פלסטיני שימכור את אותה סחורה ישראלית שמיוצרת בברקן צפוי לפי החוק הפלסטיני לעונשים כבדים, עונשי מאסר וקנסות". במילים אחרות, לאותה רשות פלסטינית, שמשלמת כספים למחבלים שיושבים בכלא הישראלי ומענישה פלסטינים שמעזים למכור סחורה ישראלית, לה אתם רוצים לתת צ'ופר של 170 מיליון שקלים בשנה? כך, באורח נדיר, איחדו כוחות בקואליציה ובאופוזיציה, והבהירו לנציגי האוצר שגמגמו ברקע שלא יקום ולא יהיה. הצו הזה לא יקבל את אישור ועדת הכספים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

לכל הטורים של