כך פעל תומך קלינטון לערעור הגדרת יהדותה של ישראל
מסמכים שדלפו לרשת הראו כי המיליארדר היהודי-אמריקאי ג'ורג' סורוס ו"מכון החברה הפתוחה" שלו העבירו מיליוני דולרים לארגונים ערביים ויהודיים שפעלו נגד חוק הלאום, קידמו חקיקה בעד הפלסטינים ודחקו באיחוד האירופי לסמן מוצרים מההתנחלויות
המיליארדר היהודי-אמריקאי ג'ורג' סורוס, תומך מוכר של המועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילרי קלינטון, הידוע גם בגישתו הביקורתית לממשלה בירושלים, עמד בראש החץ של מאמץ לערעור הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית – כך מתברר ממסמכים פנימיים של הארגון שבראשו הוא עומד ושדלפו שלשום (יום א') לרשת האינטרנט.עוד כותרות ב-nrg:
- עקב עתירה לבג"ץ: גופות מחבלים מי-ם יוחזרו למשפחות
- ישראל תסייע לארגנטינה בקליטת פליטים סורים
- סערה בביהמ"ש: מדינות זרות מעניקות סיוע למחבלים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
סורוס עומד בראש "מוסדות החברה הפתוחה", שבעבר נקראו "מכון החברה הפתוחה" ואשר פועלים "לבנות חברות סובלניות ונמרצות, שממשלותיהן מוסרות דין וחשבון ופתוחות להשתתפות האזרחים". דגש מיוחד ניתן לזכויות האדם וזכויות מיעוטים ולשלטון החוק, כך לפי אתר האינטרנט של הארגון.
הארגון מקדם את פעילויותיו דרך מימון ארגונים לא ממשלתיים בארצות שונות בעולם, ובין השאר בישראל. מכיוון שכפי שהוא עצמו מצהיר, "אנו מאמינים בטיפול בנושאים שנויים במחלוקת", קמו לו אויבים רבים בכל העולם. בין השאר פעילותו נאסרה ברוסיה, בטענה שהוא פוגע בביטחון המדינה ובחוקה הרוסית.
אבל כפי שפעמים רבות קורה עם הרוסים, לא תמיד מסתפקים במוסקבה בפעילות חוקית או גלויה נגד אויבי הקרמלין. השבוע דלפו מסמכים פנימיים מתוך הקרנות של סורוס לרשת, ואף שהם לא אומתו לחלוטין עדיין, החלו ארגונים שונים ורשתות תקשורת לעסוק בהם בהרחבה. האתר שבהם נחשפו המסמכים, "די-סי ליקס", נחשב מקושר למוסקבה, ובאתר "בלומברג" פורסם השבוע כי טביעת ידו של המודיעין הרוסי ניכרת בו היטב.
סורוס, כאמור, הוא תומך גדול של הילרי קלינטון. על פי אתר "פוליטיקו" האמריקאי, בשנת 2015 לבדה תרם המיליארדר 8 מיליון דולר למועמדת הדמוקרטית לנשיאות, והוא נחשב לאחד הנדבנים הגדולים של הדמוקרטים בכלל. עד מרץ עלה סכום התמיכה שלו בקלינטון ל-13 מיליון דולר.
בתזמון חשוד משהו, השבוע נחשפה ב"וויקיליקס" גם תכתובת בין סורוס לקלינטון כשזו כיהנה כמזכירת המדינה האמריקאית בשנת 2011, ובה הורה לה להתערב במהומות שפרצו באלבניה באותה עת – כפי שהיא אכן עשתה.
סורוס (86), יהודי ממוצא הונגרי וניצול שואה, שהונו האישי נאמד ב-24 מיליארד דולר, גם ידוע כאמור כמבקר של ישראל. במאמר דעה שפרסם ב"וושינגטון פוסט" ב-2011 כתב המיליארדר כי "ישראל היא המכשול העיקרי בדרכו של נשיא ארה"ב ברק אובמה להביא לשינוי מדיניות ארה"ב במזרח התיכון באופן שיסייע להתפשטות הדמוקרטיזציה של מערכות פוליטיות באזור". סורוס גם נודע כאחד התורמים של השדולה היהודית "ג'יי סטריט", המתנגדת למדיניותה של הממשלה בישראל ושנחשבת לגוף הנגדי לשדולה היהודית העוצמתית "איפא"ק".
"מוסדות החברה הפתוחה" של סורוס פעילים בישראל ובקשר אליה באפיקים שונים, הן כמממנים והן כלוביסטים. מלבד סיוע כספי ישיר לכמה ארגונים, ערביים-ישראליים, פלסטיניים, ויהודים-ישראליים, מעביר הארגון מימון ניכר לארגונים בארץ וברשות הפלסטינית דרך שלוחתו בעמאן, הקרויה "המשרד הערבי האזורי – אזרחים פלסטינים בישראל".
על פי מכון המחקר הירושלמי NGO Monitor (גילוי נאות: כותב שורות אלה עבד עד שנת 2010 בארגון זה), המוסדות של סורוס מעבירים או העבירו כספים בין השאר ל"שוברים שתיקה", ל"בצלם", ל"יש דין", ל"עדאלה", ל"עיר עמים", ל"אגודה לזכויות האזרח", ל"מחסום ווטש", ל"גישה", ל"אל-מיזאן" ול"אל-חאק" הפלסטיניים ועוד. בשנים האחרונות הועבר מימון ניכר גם לארגון "מולד", ל"קרן החדשה לישראל", ל"מוסאווא" ולשלל ארגונים חברתיים ערביים אחרים. בשנת 2010 התחייב סורוס לתרום 100 מיליון דולרים לארגון זכויות האדם הבינלאומי העצום "משמר זכויות האדם", שבין השאר מתמקד בישראל ונאבק נגדה בחריפות.
מהמסכים שהודלפו לאתר "די-סי ליקס" עולה כי ארגוניו של סורוס שמו להם למטרה "לאתגר את המדיניות הגזענית ואת המדיניות האנטי-דמוקרטית של ישראל" בפורומים בינלאומיים שונים, בין השאר באמצעות הפקפוק במוניטין הדמוקרטי של המדינה – כך פורסם בכתבה של סוכנות הידיעות היהודית JTA.
כך למשל, בסקירה על עבודת המשרד בעמאן מספטמבר 2015 נכתב כי "בשנים האחרונות ההקצנה בדעת הציבור ו(משרדי) הממשלה הימניים-שמרניים בישראל הביאה לצעדים מגבילים יותר נגד הפלסטינים בישראל". בהקשר זה הוזכר חוק הלאום, שהעלו חברי כנסת מהימין כהצעה לחוק יסוד חדש שיגדיר את ישראל כמדינה יהודית.
כדי להתמודד עם התופעות הללו, הזכיר המסמך, פעילות לובינג של "אזרחים פלסטינים בישראל" בפורומים בינלאומיים יצאה נגד המדיניות ה"גזענית" של ישראל. אותם ערבים ישראלים, הוסבר שם, "עומדים נגד ישראל ונגד דימויה כמדינה דמוקרטית בפני הקהילה הבינלאומית (...) ומחזקים את קשריהם עם שחקנים ומערכות בינלאומיים כגון האיחוד האירופי והאו"ם בשביל לקדם את ההעדפות שלהם לסדר היום הבינלאומי".
בעקבות הפעילות הזאת, נטען במסמך, "היו כמה הצלחות באתגור המדיניות האנטי-דמוקרטית והגזענית של ישראל בזירה הבינלאומית, שהשפיעו על המשא ומתן הדו-צדדי בין ישראל לאיחוד האירופי".
במסמך פנימי אחר נכתב כי המימון למשרד האזורי בעמאן הביא בין השאר לדיון ש"התמקד במסגור האסטרטגיה המקבילה של האזרחים הפלסטינים בישראל וההבדלה הברורה לעתים בין המיקוד במחיר העולה של הכיבוש וסיומו מצד אחד, וההגנה וקידום זכויות האזרח מצד שני".
מעניין לגלות שבהקשר אחר עמדה לנגד עיניהם של אנשי סורוס אותה דילמה בין זכויות אזרח ומטרות אחרות, רחבות יותר, וגם שם נדחקו לעתים זכויות האזרח הצדה. בהערכת פעילותה של "תוכנית איראן" ב-2014 נכתב כי "עבודת ההגנה על זכויות אדם נותרת עדיפות חשובה בתוכנית איראן, אבל אין לקדם אותה על חשבון כל העבודות האחרות, כולל העבודה על תמיכה בתוצאות מדיניות טובות יותר כגון התמיכה בהסכם הגרעין עם איראן".
מסמך נוסף מפרט את רשימת הארגונים שמקבלים מימון מטעם המשרד הירדני בישראל. מאז 2001, נכתב שם, הארגון שקיבל הכי הרבה כספים באפיק זה הוא "עדאלה" הערבי-ישראלי, שבסך הכול זכה ליותר מ-2.5 מיליון דולר ב-14 מענקים שונים. ב-2014-2015, למשל, מטרת המענק הזה, על סך 400 אלף דולר, הייתה "לקדם שוויון ואי אפליה של המיעוט הפלסטיני בישראל באמצעות חקיקה ושדלנות".
ארגון אחר שקיבל כספים רבים ושמוכר מאוד בארץ, "הקרן החדשה לישראל", קיבל בסך הכול תשעה מענקים שהגיעו כמעט ליותר מ-800 אלף דולר. 60 אלף דולר לשנת 2015 נועדו "לקדם את היכולות של מומחים משפטיים פלסטינים צעירים בשדולה חוקית ומשפטית, באמצעות לימוד תואר במשפט זכויות האדם בארה"ב, לצד הזדמנויות של התמחויות בישראל".
150 אלף דולרים נוספים הועברו לארגון החיפאי-ערבי "מדא אל-כרמל", שבשנים 2013-2015 "תרם להבנה טובה יותר של השפעת החוקים והמדיניות הישראליים המפלים על אזרחים פלסטינים בישראל, ועדכון פעילות השדלנות לטובת שינוי מדיניות".
מענק אחר, שנוגע בסוגיה פוליטית ולא אזרחית, אולי שנוי במחלוקת אף יותר: "מולד", ארגון חדש יחסית בזירה הישראלית, קיבל ב-2015 מענק של 100 אלף דולרים לטובת "השגת תמיכה פוליטית וציבורית נגד ההתנחלויות, דרך המחקר על ההשלכות הכלכליות שלהן, והעשרת השיח הציבורי והצגת המלצות למדיניות בשביל לשים קץ לכיבוש הישראלי".
שני מענקים נוספים כבר נועדו להשפיע על המערכת הפוליטית באופן ישיר הרבה יותר: 75 אלף דולר הועברו ב-2003-2009 לוועד הלאומי של ראשי הרשויות הערביות המקומיות בישראל – שבאותה תקופה ראשו שימש גם כיושב ראש ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל – כדי "לתמוך ולעודד את הדיון הפנימי בקהילה הפלסטינית בישראל, ולעודד את המצביעים להשתתף בבחירות הלאומיות בישראל".
אבל הפעילות של סורוס ואנשיו לא נעצרה רק בארץ. במסמך פנימי שכותרתו "שאלות מעודכנות לשימוע למיועדים לתפקידי נציבים, ספטמבר 2014", שבתוכנו נכתב כי הוא מיועד לפדריקה מוגרני (ענייני חוץ) ויוהנס האן (סביבה והתרחבות), הועלו שאלות שנועדו לתמך מדיניות אנטי-ישראלית בתוך האיחוד האירופי.
מוגריני, שמאוחר יותר אכן מונתה לנציבת החוץ של האיחוד האירופי, התבקשה יחד עם האן לענות על שתי שאלות: "האם תבטיחי אימוץ מהיר של החוקים המנחים של האיחוד האירופי לסימון נכון של מוצרים מהתנחלויות ישראליות", ו"האם תקדמי באופן פעיל וציבורי את צירופה של פלסטין לאמנת רומא על בית המשפט הפלילי הבינלאומי, לאור התחייבותו של האיחוד האירופי לקדם את ההכללה האפשרית הרחבה ביותר של האמנה".
סורוס וארגונו טענו בפני אתר JTA כי אכן כמה מסמכים שלהם פורסמו ברשת, לאחר שנלקחו מקהילה ברשת ששימשה כמאגר משאבים לאנשי הצוות של "מכוני החברה הפתוחה". הם גם אמרו כי האף-בי-איי קיבל על כך הודעה.
הם הוסיפו כי המסמכים שנחשפו ובהם פירוט התרומות לכמה ארגונים שונים, מתמקדים באסטרטגיות של "התמונה הגדולה". בהצהרה לסוכנות הידיעות היהודית נאמר כי "'מכוני החברה הפתוחה עובדים עם ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים וישראליים בשביל לתמוך בדמוקרטיה ובזכויות אדם בישראל ובפלסטין. אנו מתנגדים להפרות זכויות אדם מכל הצדדים בסכסוך, ותומכים ביישום החוק הבינלאומי".
אקו"ם