ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

חזית חדשה: התארגנות סודית של שרי הימין נגד ליברמן

השרים אריאל, לוין, אלקין ושקד יצאו למאבק משותף נגד החלטת ליברמן לאפשר בנייה ערבית, בזמן שבישראל ממשיכה הקפאת הבנייה. "זה פרס לאבו מאזן, המעודד הסתה וטרור נגד ישראל", זעם השר אריאל

ביום רביעי השבוע נפגש שר הביטחון אביגדור ליברמן עם תא הכתבים הצבאיים, והציג בפניהם את פרויקט הדגל שלו בתום שלושת חודשיו הראשונים בתפקיד – תכנית "המקל והגזר". תמצית התכנית פשוטה למדי. אם תרצו, מדובר בסוג של גרסה מעודכנת ל-"יתנו, יקבלו – לא יתנו, לא יקבלו".

עוד כותרות ב-nrg:
- גונבים את המדינה: המערב הפרוע זה כאן
- 'השומר החדש' מחבר צעירים לאדמה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

במילים אחרות, אנשי ההנהגה הפלסטינית ומובילי דעת הקהל בציבור הפלסטיני ייבחנו מחדש בעיניים ישראליות. מי שנתפס כפרגמטי ולא קיצוני, יקורב, ומי שלא, יורחק. יישובים פלסטינים שמהם ייצא שקט ורוגע, יתוגמלו בהתאם, ויישובים שיעסקו בהנפקת טרור ואלימות, יחטפו בחזרה.
 
לכאורה לא אמורה להיות למחנה הימין בעיה מיוחדת עם העיקרון הזה. רבים מבכירי הימין דוגלים כבר שנים בגישה דומה ושחררו בעצמם אי אלו אמירות מאותה משפחה. אלא שמאחורי הקלעים התארגנה בשבוע האחרון חזית שקטה, אך נחושה, של כמה משרי הימין, שהחלו לקבל דיווחים שאותה תכנית לא כל כך תמימה למראה כפי שהיא מצטיירת, בדגש על נושא הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית. ללשכותיהם של ארבעה שרים - אורי אריאל, יריב לוין, זאב אלקין ואיילת שקד - החלו לזרום רשמים מדאיגים על כך שבצבא יש מי שדוחף בחוזקה לכך שבמסגרת התכנית יינתן לפלסטינים פרס ישיר על הפרת חוק בוטה ומתריסה – הלבנת בנייה בלתי חוקית.

על פי הדיווחים שקיבלו השרים, מתאם הפעולות בשטחים, שמעורב בגיבוש תכנית "המקל והגזר" שהציג שר הביטחון, יזם במסגרת אותו מתווה תגמול נוסף עבור הפלסטינים – הלבנה של בנייה ערבית בלתי חוקית, באותם מקומות שבהם ישרור שקט ביטחוני, וכן שחרור של תב"ע חדשה ביישובים הללו. במילים אחרות, מה שליהודים אסור כבר לא מעט שנים, יהיה מותר, ואף רצוי, כשמדובר בערבים.
 
ארבעת השרים שהוזכרו, שמקפידים על שיתוף פעולה בנושאים רבים, החליטו להתארגן במהירות על מנת לפעול לשינוי רוע הגזירה. לכולם היה ברור מהו פוטנציאל הכעס והמחאה שצפויים להיות מוטחים בהם, מכיוון התושבים הישראלים ביהודה ושומרון, שסובלים מהקפאת בנייה מתמשכת ולא רואים שום שינוי באופק. מילא אם נשמר סוג מסוים של סטטוס קוו סביב העניין. אבל לאפשר בנייה ערבית ולהלבין עבירות בנייה ערביות, בזמן שבצד היהודי לא מאפשרים תהליך דומה, זה לא יכול לעבור בשקט בקרב מחנה הימין.

וכך החלו ארבעת השרים לפעול מול שר הביטחון וראש הממשלה, והבהירו כי לא יאפשרו למהלך כזה לקרות. "מהלך זה מהווה מתן פרס לאבו מאזן, המעודד הסתה וטרור כנגד מדינת ישראל", כתב השר אריאל במכתב חריף ששלח לשר הביטחון ולראש הממשלה. "אם הדברים נכונים, אני דורש כי הנושא יבוא לידי דיון בממשלה לפני כל החלטה מחייבת. ללא כן, נראה את עצמנו מחויבים לפעול בכל דרך למניעתה".

האיום שהציב אריאל במכתבו לא ממש זקוק לפרשנות ולהסבר. הוא ברור ונהיר. אריאל גם שוחח בעניין עם ראש הממשלה, שהבטיח לבדוק ולחזור, וגם עם ליברמן עצמו, שלטענת אריאל הבטיח לו שהוא שומר על האינטרסים של ישראל. התשובה הזו רק הלחיצה יותר את השר אריאל. האיום שהציב נשאר על כנו.
 
במקביל, לאור קרבתו המיוחדת לראש הממשלה, נשלח השר יריב לוין להציף את הנושא בפני נתניהו ולהבהיר היטב את עמדת שרי הימין. הארבעה, כך הסביר לוין לנתניהו, לא יוכלו לאפשר למהלך כזה להתרחש ללא מהלך מקביל של שחרור בנייה ליהודים. הדברים שאמר לוין לנתניהו לא השתמעו לשתי פנים. העמדה הנחרצת של קבוצת השרים הועברה כפי שהיא, ללא עידון וריכוך. גם חברותו של לוין בפורום ראשי מפלגות הקואליציה, הפורום הפוליטי הבכיר ביותר, אמורה להבטיח שהנושא לא יחמוק מבין אצבעותיו של הציר הפוליטי שהקימו ארבעת שרי הימין.

"לא יכול להיות שמה ששמרנו שלא יקרה במשמרת של בוגי (יעלון), יתאפשר דווקא במשמרת של ליברמן", אמר אחד מארבעת השרים בשיחה עם nrg. לדבריו, קיימת החלטת קבינט ברורה, עוד מתקופתו של יעלון, שקובעת שאישורים לבנייה ערבית יכולים להינתן רק במקביל לאישורים לבנייה יהודית. "כל שינוי מדיניות כזה מחייב החלטת קבינט חדשה", הבהירו השרים. וכאן נכנסת לתמונה השרה שקד, שהיא כזכור חברת קבינט.

שרת המשפטים נשלחה לשוחח בנושא עם שר הביטחון ולדרוש כי כל שינוי מדיניות שכזה לא יחמוק מעינו של הקבינט, אלא יובא לאישורו. השר אריאל, כפי שהוזכר מקודם, העלה דרישה מחמירה אף יותר – דיון והצבעה בממשלה לאישור תכנית שכזו. יש אולי כאלו שיראו בציר פוליטי משותף לבית היהודי ולליכוד כסוג של מהלך מפתיע, לאור נפיצות היחסים בין שתי המפלגות לאחרונה, אך מדובר בציר ותיק ופעיל.
 
זו לא הפעם הראשונה שארבעת השרים הללו מקדמים במשותף מהלכים בתוך הממשלה, בדגש על נושא ההתיישבות. ואם לשפוט על פי הטון החריף שהשמיעו הארבעה בשיחות ביניהם, כדאי גם לראש הממשלה ולשר הביטחון להתייחס ברצינות לקולות האלו. אין בכוונתם רק להסתפק במחאה קולנית לפרוטוקול.

מלשכת ליברמן העדיפו שלא להתייחס לדברים.

לו ידע מראש השר ישראל כץ שהעימות המתוקשר בינו ובין ראש הממשלה יסתיים כפי שהוא הסתיים, ביום רביעי בצהריים, סביר להניח שהיה בוחר לוותר על כל עניין כינוס מזכירות הליכוד והסערה שהתלוותה לה. פחות מ-24 שעות מאז שאישרה המזכירות את אותה החלטה, שמבקשת לעקור חלק ניכר מסמכויותיו של יו"ר הליכוד, נאלץ השר כץ לנסח הודעה משפילה לעיתונות, שמקפיאה ומבטלת את כל הישגיו מאותה החלטה.

גם חברי כנסת ושרים שבימים כתיקונם נחשבים למקורביו של כץ הודו השבוע שהוא קרא לא נכון, וזו בלשון עדינה במיוחד, את תמונת המערכה, לפני שהחליט ללכת עד הסוף ולקרוע את החבל מול ראש הממשלה. אם אפילו גדול תומכיו במפלגה, יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, לא התייצב מאחוריו בעימות מול נתניהו, משהו בהערכת המצב המוקדמת של כץ היה פגום.
 

למעשה, כץ העמיד את ביטן בסיטואציה בלתי אפשרית. מקורב ככל שיהיה לשר כץ, יו"ר קואליציה לא באמת יכול להתייצב נגד עמדת ראש הממשלה בנושא פנים מפלגתי. הסיבה לכך פשוטה – יום לאחר מכן הוא לא יוכל יותר להמשיך ולכהן בתפקידו כיו"ר קואליציה. ללא אמונו ותמיכתו של ראש הממשלה, אין באמת אפשרות להחזיק בתפקיד כה רגיש פוליטית. וכך, במקום לקבל את ביטן כבכיר במפלגה שמביע בו תמיכה, נאלץ השר כץ לקבלו כמפשר ומגשר אובייקטיבי ונטול פניות.

העניין הוא שזה לא רק ביטן. שורה ארוכה של שרים וחברי כנסת שהתבקשו לצאת להגנתו של כץ, ולמחות על כוונת ראש הממשלה לפטרו, לא היו מוכנים לעשות זאת. כץ נשאר כמעט בודד לחלוטין במערכה. גם חלקו של נתניהו עצמו בניסיון הפנים מפלגתי ללכת לו על הראש אינו נפקד. לפני כמה שבועות הוא נאלץ לקבל תכתיב שהוצב לו על ידי השרים זאב אלקין וחיים כץ, בנוגע להעברת המשרד להגנת הסביבה לידיו של אלקין, בלי שאלקין ייאלץ לוותר על המשרד לענייני ירושלים.

כך גם היה ביחס לדרישתו של שר הרווחה כץ להעביר לידיו את אגף העבודה ממשרד הכלכלה. היו כאלו במפלגה שפירשו זאת כחולשה מצד נתניהו. כשהגיע סיפור מזכירות הליכוד ביום שלישי האחרון, זה כבר הרגיש לרבים במפלגה כמו ניסיון השתלטות על המערכת. "התחושה היתה שישראל (כץ) למעשה הפך את עצמו ליו"ר בפועל של התנועה, בעקבות אותה החלטה שמגבילה את סמכויותיו של נתניהו בתוך הליכוד", הסביר אחד משרי המפלגה הבכירים בשיחה עם nrg. רק במהלך הלילה שלפני פגישתו של השר ישראל כץ עם ראש הממשלה החל שר התחבורה להבין עד כמה נחוש נתניהו ללכת עד הסוף.
 
למרות הכחשות אנשיו של כץ, שטוענים שלא היה שום איום מצד ראש הממשלה במכתב פיטורים, המסר שהובהר לכץ היה שיש לו שתי אפשרויות – או לרדת מהעץ, ולספוג את ההשפלה הפומבית שמתלווה לכך, או שנתניהו יחתום על מכתב ההתפטרות וינשל את כץ מכל נכסיו המיניסטריאליים. מזכירות ליכוד שבראשה עומד ח"כ רגיל מן המניין (במידה וכץ אכן היה מפוטר מהממשלה), לעומת מזכירות ליכוד שבראשה ניצב שר תחבורה בעל כוח רב והשפעה, היא מזכירות ליכוד שונה לחלוטין.

נשאלת השאלה מה צפוי מכאן והלאה. האם אירועי השבוע מסמנים את סיום העימות המתמשך בין נתניהו וכץ או שהחזרה לתגרה היא רק עניין של זמן. רבים בליכוד מעריכים שנתניהו לא יסתפק בסדרת החינוך שביצע השבוע לכץ וייפרע ממנו שוב בעתיד, במידה וירכיב גם את הממשלה הבאה. אם וכאשר יגיע שלב חלוקת התיקים והתפקידים, יש בליכוד כאלו שסבורים שאז גם תגיע שעת הנקם הגדולה של ראש הממשלה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg