ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

"בעזה בטוחים שישראל מעורבת בקריסת מנהרות"

התגובה הישראלית המסיבית לירי הבודד לעבר שדרות מעסיקה את הרשות, אך בינתיים המנהרות ברצועה ממשיכות לקרוס על ראשי החופרים, ורבים תוהים האם ישראל עומדת ברקע

ירי הרקטה הבודדת לעבר שדרות השבוע הביא לתגובה מסיבית של צה"ל לעבר יעדים של חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי. בתקשורת הפלסטינית הקפידו להשתמש בביטוי "תגובה לא פרופורציונלית" ודיווחו על 50 פגזי טנקים שנורו לעבר רצועת עזה, בנוסף לטילים שנורו מהאוויר. ברשתות החברתיות דיברו על תחושה של "בעל הבית השתגע", כשהכוונה היא כמובן לשר הביטחון החדש אביגדור ליברמן.

עוד כותרות ב-nrg:
- התקשורת והשמאל התאהבו מחדש באהוד ברק
- בריטניה: ישראל מכרה נשק לארגנטינה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

גורם צבאי מסר בתדרוך לתקשורת כי עשרות מתקני חמאס נפגעו במהלך התקיפות. יעדי התקיפה צונזרו על ידי ישראל, וגם חמאס לא סיפק מידע מה בדיוק נפגע. היקף הנזק שנגרם לחמאס לא נחשף, אך אין ספק שהמחיר ששילם חמאס בתמורה לירי הרקטה הבודדת לא היה צפוי מבחינתו. בישיבת חירום שקיימו ראשי חמאס הוחלט לשמור על הרגיעה ולא להגיב. בכיר חמאס מחמוד א-זהאר סיפק הסבר אידיאולוגי לחוסר התגובה ואמר כי חמאס רואה לנגד עיניו את המלחמה האמיתית, שהיא "שחרור האדמה הפלסטינית. הכיבוש מנסה להתגרות בחמאס, אבל אנחנו נגיב בצורה שקולה".

מבחינת חמאס, הירי לעבר שדרות בוצע בתזמון גרוע. ב-28 באוקטובר ייערכו בחירות מקומיות ברצועת עזה ובשטחי הרשות. חמאס משתתף בבחירות הללו, והוא משקיע מאמצים רבים כדי לשמר את כוחו ברצועה מחד גיסא, ולכבוש יעדים חדשים בתחומי הרשות מאידך גיסא.

"מי שירה את הרקטה לעבר ישראל הם גורמים הנמצאים מחוץ להתנגדות, שמנסים להשפיע על הבחירות המקומיות", אמר א-זהאר, וחשף את הנושא המרכזי שבו עוסקים חברי ההנהגה המדינית של חמאס בימים אלו. אך בעוד ההנהגה המדינית עוסקת בצבירת כוח פוליטי, ההנהגה הצבאית עוסקת בשיפור היכולות ההתקפיות וההגנתיות של חמאס. משאבים אדירים, בכוח אדם ובכסף, מושקעים במיזם המנהרות המכוונות לשטח ישראל, ללא ספק פרויקט הדגל של הארגון האסלאמי.
 
הפקודה לחפור את המנהרות הגיעה מהגורם הגבוה ביותר בהיררכיה הארגונית של חמאס - מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס (גדודי עז א-דין אל-קסאם), שניצל משרשרת ניסיונות חיסול של ישראל. בעקבות עסקת שליט שבה שוחררו יותר מאלף אסירים פלסטינים, הבין דף שחטיפת חיילים ואזרחים עשויה לספק לארגון הישגים מעולים ויש להשקיע מאמצים בניסיון לשחזר אותה.

ערב מבצע 'צוק איתן', תוכנית הפעולה של חמאס הייתה לבצע חטיפה המונית של אזרחים מיישובי עוטף עזה ולהציב תג מחיר גבוה של שחרור אלפי אסירים המוחזקים בידי ישראל. חשיפת המנהרות על ידי צה"ל במהלך המבצע ופיתוח מערכות לגילוי מנהרות אחריו, לא מנעו מחמאס להמשיך להשקיע משאבים בהרחבת המערך התת-קרקעי. עם סיום המבצע גייס חמאס מאות פעילים לחפירת מנהרות חדשות ולשיקום המנהרות שנהרסו במהלך המבצע. החפירה מתבצעת בכל ימות השבוע, יומם ולילה. ההערכות הן שחמאס משקיע את מרבית תקציבו, מאות מיליוני דולרים, בפרויקט המנהרות.

אבל מיזם הבנייה התת קרקעי של חמאס נתקל בקשיים אדירים, שלא לומר מצוי בקריסה - במובן הפשוט של המילה. בחצי השנה האחרונה קרסו ברצועת עזה יותר מעשרים מנהרות, וקברו תחתיהן כ-17 פעילי חמאס ושני פעילי של הג'יהאד האסלאמי. הקריסות הללו הופכות להיות עניין שכיח, ועם הזמן הקצב שלהן הולך וגובר.

בחישוב מהיר מדובר בשלושה הרוגים בחודש לפחות, מחיר גבוה מאוד מבחינת חמאס. הסיבה לקריסת המנהרות נותרת בינתיים בגדר תעלומה. גם בחמאס וגם בישראל שומרים על עמימות, כל אחד מהאינטרסים שלו. השמועות מדברות על ידו הארוכה של צה"ל, הפועלת גם מתחת לפני הקרקע.
 
בתחילה נטען כאילו הקריסה נגרמת מגשמי החורף העזים, שניתכו על הקרקע החולית של הרצועה. בינתיים הגיע הקיץ, והמנהרות ממשיכות לקרוס. השאלות צפו ועלו ביתר שאת, ואיתן השערות ושמועות שונות בניסיון לפצח את התעלומה המסתורית.

"בכל פעם שעניין המנהרות עולה בתקשורת, הדיבור הופך להיות סודי וחשאי", אומר ל'מקור ראשון' הפרשן הפלסטיני טלאל עוקאל, תושב עזה. "כשהתושבים שומעים על קריסת מנהרה, באופן טבעי הם רוצים לקבל מידע נוסף. כשהאירוע חוזר על עצמו שוב ושוב הסקרנות גוברת עוד יותר, והשמועות על מעורבות ישראלית הולכות ומתפשטות".

החשדות כי ישראל מעורבת בקריסת המנהרות בעזה החלו לצוץ כבר לפני חצי שנה. בריאיון שהעניק לסוכנות הידיעות הפלסטינית 'מען', דיבר מתאם הפעולות בשטחים אלוף יואב (פולי) מרדכי על "מנהרות מוות שממיטות אסון על הרצועה". כשנשאל מרדכי על ידי המראיין האם לישראל יש יד בקריסת המנהרות, השיב בנימה מסתורית: "רק אללה יודע".

"אנשים פה משוכנעים מעבר לכל ספק שלישראל יש יכולת למוטט מנהרות גם בתוך הרצועה", אומר עוקאל. "ברשתות החברתיות מדברים על זה, והעובדה שגם חמאס לא מספק מידע ושומר על מידור בכל הקשור למנהרות מוסיפה לתחושות הללו. לנו התושבים אין נגיעה למנהרות. אנחנו לא רואים אותן ביומיום, ואנחנו יודעים איך נראית מנהרה רק מכלי התקשורת.
 

"גם כשמנהרה קורסת, כוחות ההצלה של חמאס מגיעים במהירות למקום וסוגרים את הזירה. הם אלו שמחלצים את הפעילים שנלכדו, מפנים את הפצועים לבתי החולים וגם מוסרים את המידע על מה שהתרחש. אף אחד לא מבצע תחקיר חיצוני על נסיבות קריסת המנהרה או מפרסם פרטים מדויקים. גם אם חמאס מבצע תחקיר הוא עושה את זה באופן סודי, ולא משתף את הציבור בממצאים".

גורם פלסטיני נוסף בעזה ששוחח עמנו קושר את עניין המנהרות לבחירות המקומיות הקרובות ברשות הפלסטינית וברצועת עזה, שהקמפיין לקראתן נמצא בעיצומו. "חמאס עושה שימוש במנהרות במסגרת הקמפיין כדי לחזק את תומכיו ברצועה וכדי להעביר את המסר שהארגון ממשיך במאמציו ובהכנותיו לעימות מחודש עם ישראל", אומר הגורם.

"אנחנו יודעים שחמאס משקיע הרבה כספים בבניית מנהרות. שמענו גם את הדיווחים בישראל על כך שחמאס חדר לארגוני סיוע ולקח מהם כספים, בין היתר לצורך בניית מנהרות. האזרחים בעזה נמצאים במצב קשה. אין חשמל סדיר ומים נקיים, ובעיקר אין תקווה. אנשים לא מאמינים שאחרי הבחירות יהיה טוב יותר, ולא קונים את ההבטחות של הפלגים השונים.
 
"אנחנו חיים בעזה כבר תשע שנים במציאות של הרס וחורבן. הבתים שנהרסו במלחמה עדיין הרוסים, ואין מי שיטפל בהם. ההבטחות של הבחירות לא שוות כלום. לדעתי גם פת"ח וגם חמאס אשמים במציאות הקשה הזאת, אבל חמאס בכל זאת מצליח להציג את ישראל כאשמה ולמצב את עצמו כארגון שנלחם בישראל. המנהרות, הטילים ויתר אמצעי הלחימה הם מבחינת חמאס חלק בלתי נפרד מההתנגדות. מי שתומך בהתנגדות לכיבוש תומך גם בכל האמצעים הללו".

כדי להעצים את עניין המנהרות באתוס הפלסטיני, חמאס מקפיד להשתמש בטרמינולוגיה הנכונה. כך, חפירת המנהרות היא פעולת ג'יהאד נגד ישראל, והילדים והנערים שמגויסים למשימה הופכים בן-ליל לגיבורים לוחמים. לאחר קריסת מנהרה, הפעילים שנקברו בה חיים מועלים לדרגת שאהידים שמתו למען הג'יהאד.

בקריסות הראשונות נמנע חמאס מלפרסם פרטים, ושמר על צנזורה מוחלטת בנושא. גם זהות הפעילים שנלכדו במעבה האדמה נותרה חסויה. לאחר שהמידע הופץ ברשתות החברתיות בידי מקומיים, הבינו בארגון שאי אפשר עוד להסתיר את המידע. בהתאם לכך הם שינו את דפוס ההתנהלות התקשורתית, והחלו לפרסם את שמות "הפעילים הגיבורים".

באתר 'גדודי עז א-דין אל-קסאם', הזרוע הצבאית של חמאס, מופיעה רשימת פעילים שנהרגו במהלך קריסת מנהרות. הם מכונים "אנשי המנהרות", וזוכים למקום של כבוד בפנתאון הווירטואלי של חמאס. הפעילים המצולמים נראים מחייכים, לבושים מדים וחמושים. "אנו מברכים את הלוחם הגיבור של גדודי עז א-דין אל-קסאם, שהלך בשביל השאהידים ובדרך הג'יהאד נגד האויב וחפר את מנהרות הכבוד והגבורה, באבן ובעפר, כדי לשבור את מצור האויב", נכתב לצד שמו של כל פעיל.
 

חמאס עוסק גם בחינוך הדור הצעיר למאבק המנהרות. האטרקציה המרכזית של קייטנת הקיץ שהפעילו גדודי עז א-דין אל-קסאם הייתה כניסה למנהרה שנחפרה בידי חמאס. בכניסה למנהרה נתלו תמונותיהם של 'הרוגי המנהרות', והוצבו פינות זיכרון לשאהידים. הנערים שהשתתפו בקייטנה עלו לקבריהם של שבעה פעילי חמאס שמתו במנהרה אחת, והצדיעו להם על אומץ לבם. "חמאס יוצר את המציאות הנוראית של עזה, ואחר כך מנצל אותה כדי לייצר את הגיבורים החדשים שמתאימים לאג'נדה שלו", אומר הגורם העזתי.

טלאל עוקאל מדבר על הבעייתיות של קריסת המנהרות עבור חמאס מבחינה תדמיתית: "ברגע שהציבור שומע עוד ועוד מקרים של קריסת מנהרות הוא מתחיל לשאול שאלות. בין היתר עולה השאלה מה תפקידה של ישראל בכל זה, והאם חמאס שוב מגלה חולשה מול ישראל גם בנושא המנהרות. לכן חמאס חייב להציג את המנהרות כפעולת ג'יהאד מרכזית הרואית, גם כי הסיכון בחפירת המנהרות גדול וגם כדי לספק מוטיבציה מול מאמצי ישראל לסכל את הפרויקט".

ואכן, בישראל פועלים ללא לאות למצוא פתרון למנהרות, ומגייסים אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי להתמודד עם שיטת הלוחמה העתיקה שהשימוש בה מתועד עוד מימי בית ראשון. התוכניות השונות מוקפות בחומת מידור וסודיות הדוקה, כאשר לעתים גם אנשים שעובדים בפרויקט מסוים במסגרת המאבק במנהרות, לא יודעים באמת במה הם עוסקים.

שוחחנו עם שני מומחים בנושא המנהרות, שסירבו להזדהות בשמם או להיכנס לפרטים מדויקים בנוגע למעורבותם בפרויקטים שונים שנועדו לתת מענה למנהרות חמאס. "אזור עוטף עזה הוא בעצם שכבות שונות של חול. כמעט 80 אחוז מהקרקע הם חול לא מלוכד, שנוטה להתפורר בקלות. היתר הן אדמות עמידות יותר כמו כורכר וחרסית. מכיוון שלא מדובר בחומר קשיח כמו אבן גיר לדוגמה, חייבים לבצע הגנה כדי למנוע את ההתמוטטות", מסביר י', גאולוג בעל ניסיון רב בפיתוח וייעוץ בנושא המנהור.
 

"בכל מטר שהתקדמת בחפירה אתה צריך לתת תמיכה באופן מיידי", ממשיך י'. "בתמונות של המנהרות שנחשפו רואים את פלטות הבטון, שבעצם מונעות את הקריסה פנימה. הסיבה לקריסת המנהרות לא לגמרי ברורה. המנהרות היום בנויות היטב, ומבחינת הקונסטרוקציה הן אמורות לכאורה לעמוד בלחצים ולא לקרוס. לכן אולי הייתה פשלה ולא תמכו את החפירה כמו שצריך".

בחלוקה של המנהרות שקרסו לפי אזורים אפשר להבחין בפעילות אינטנסיבית בדרום הרצועה, שם מדובר במנהרות שנועדו בעיקר להברחות מאזור סיני. אחת מהן, באורך 15 מטרים, פוצצה בידי הצבא המצרי רק השבוע; בנוסף ישנה פעילות במרכז הרצועה, ובאזור הצפוני. אלו הן המנהרות שמכוונות לשטח ישראל וייתכן כי הן התקפיות.

ר', מומחה אקדמי בתחום המנהרות, סבור שגם חוסר הידע של אנשי חמאס בביסוס מנהרות, לצד מהירות העבודה והמורכבות שלה, תורם לקריסות הרבות: "מנהרה בלי תמיכה היא לא יציבה ונועדה לקרוס. בפרויקטים של מנהרות שאנחנו מכירים, למשל ברכבת התחתית בתל-אביב או בלונדון, מתבצעים תחשיבים מסודרים של מהנדסים שנותנים ייעוץ בנוגע להתקדמות החפירה והתימוך שימנע את הקריסה. חמאס מעוניין לחפור כמה שיותר מנהרות בכמה שפחות זמן ולכן הוא לא מתעכב על תחשיבים הנדסיים, והרבה פעמים גם לא לוקח בחשבון את מבנה הקרקע - שיכול להשתנות באזור הזה בתוך מטרים ספורים".
   
ר' מספר על כנסים רבים שנעשו באחרונה בנושא המנהרות ודרך הטיפול בהן. במסגרת הכנסים הללו הועלו כמה אפשרויות למיטוט מנהרות, שחלקן מנוסות היום בשטח. "הייתי שותף לכמה כנסים בנוכחות גורמים אקדמיים וצבאיים. אני יכול לומר שהוצגו שם פתרונות מעניינים מאוד, חלקם ברמה שגובלת במדע בדיוני. אסור לי לפרט, כי חלק מהפתרונות הללו כבר עוברים ניסויים בשטח. בניגוד לעבר, כיום ישראל עוסקת במחקר ובפיתוח של פתרונות לנושא המנהרות באופן רציני מאוד. בישראל יש כמה גישות שמשלימות זו את זו לזיהוי מנהרות ולטיפול בהן. לשמחתי, אין שום מדינה בעולם שמגיעה היום לרמה שלנו בתחום הזה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg