ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

רכבת לא קלה: סערת השבת לא נעצרה בתחנת השלום

הח"כים החרדים דוחים את הטענה שעבודות הרכבת בתל-אביב היו נחוצות בשבת מטעם פיקוח נפש, וטוענים שמדובר בתהליך מתמשך של שינוי הפרהסיה הציבורית ביום המנוחה משיקולים כלכליים

גם אם הח"כים החרדים היו רוצים להתעלם מעבודות הרכבת בשבת האחרונה בתל-אביב, הלחצים הבלתי פוסקים של רבנים, אדמו"רים ואנשיהם, לא אפשרו להם להתפשר. התקשורת החרדית היא שעוררה את הנושא, והרבנים שהתוודעו אליו דרכה שידרו מסרים ברורים לנציגים הפוליטיים. לרגע נדמה היה שהנושא באמת יגרום לפירוק הממשלה, אף שמדובר באחת הממשלות הנוחות ביותר לציבור החרדי.

עוד כותרות ב-nrg:
- אין סנדוויץ', אין ילקוט: "הלל לא מתחילה שנה"
- המחבל נקבר, המשפחה המשיכה להסית נגד ישראל
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

לדברי ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, האתוס של שמירת שבת בפרהסיה הוא מרכיב בסיסי בעולם הערכים של העסקנות החרדית. "הרי אגודת ישראל הסכימה להיות מיוצגת על ידי הסוכנות היהודית רק לאחר שבן-גוריון הבטיח לה שהמדינה היהודית תשמור שלושה דברים - עצמאות החינוך, השבת, ושהסדרי האישות יהיו על פי ההלכה", הוא אומר.

"רק אז הם הסכימו, למרות שזו מדינה שהדת לא נמצאת בבסיס ההתנהלות שלה. אני לא צריך לצטט את ביאליק או את דיזנגוף שהשבת הייתה חשובה להם. השבת היא קונצנזוס ישראלי, והיא מה שנותן לנו את הזכות ואת הערכיות שיש לנו כמדינת היהודים".

בסופו של דבר הסתיים המשבר לאחר ארבעה ימים בהחלטה, כמה מפתיע, להקים ועדה. ביום שלישי השבוע נפגשו חברי הכנסת החרדים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, והסכימו שהוועדה החדשה תוסמך לאשר מקרים חריגים של עבודות ממשלתיות בשבת. על פי ההודעה הרשמית, בוועדה יהיו חברים מנכ"לי משרד ראש הממשלה, משרד התחבורה ומשרד הכלכלה, נציג שר החינוך, נציג הרבנות הראשית ונציגי המפלגות החרדיות.
 
לכאורה, נציג הרבנות אמור לפקח מבחינה הלכתית האם אכן אין דרך לבצע את העבודות בימות החול, אולם מתברר שהנציגים החרדים כלל לא דרשו את מינויו. "הכללת נציג הרבנות הראשית בוועדה הייתה דרישה של הבית היהודי", אומר מקלב. הפרט הלכאורה שולי הזה מלמד לא מעט על אופי המאבק החרדי סביב סוגיית השבת, ועל המשקל שהם מעניקים להלכה בכל הפרשה.

לדברי גורם שהיה מעורה בהשתלשלות הדברים, "אם יהיו גורמים מקצועיים שיקבעו שאין כל דרך לבצע עבודה מסוימת בימות החול בלי לסכן נפשות, החרדים לא ירוצו לרב לבדוק אם הקביעה הזו עומדת בהגדרות ההלכתיות של פיקוח נפש, הם לא מטומטמים. המאבק פה הוא על העיקרון ועל כך שהמדינה כמדינה אמורה לשמור את השבת, לא על הלכה כזו או אחרת".
 
יתרה מכך: החרדים סבורים שכל טיעון ה'פיקוח נפש' מופרך מיסודו, וממילא אין היגיון לעסוק בו יתר על המידה. "העניין של פיקוח נפש זוהי טענה חדשה ודמגוגית שלא נשמעה עד עתה", סבור ח"כ מקלב, ומצהיר: "אם לא יימצאו מהנדסים שיאמרו שיש אלטרנטיבות לעבודות בשבת, אחזור בי מדבריי שאסור לעבוד. אבל זה לא המצב בכלל. אם יש בעיה לעבוד בשעות היום, יש דרכים אחרות. אפשר לעבוד בלילות, בכמה פעימות. אין פה מה להתייעץ יותר מדי. סוגרים היום כבישים בשביל כל אירוע או מרתון והכול בסדר. אני דרשתי עוד לפני המשבר הנוכחי הקמת ועדה מקצועית בלתי תלויה שתבחן אלטרנטיבות לעבודות. למשרד התחבורה אין את הכלים להחלטה הזו".

בהתאם לגישתו, מנסח מקלב את המנדט של הוועדה באופן שאולי לא כולם יסכימו עמו. לדבריו, "הוועדה שתקום היא לא ועדת רבנים כמו שאולי מצטייר בתקשורת. לא צריך להיות בכלל דיון אם זה כן פיקוח נפש או לא. אנחנו שואפים להחזיר את המצב לקדמותו. הנחת העבודה היא שלא עובדים בשבת, ואם ישנו צורך - ישנה ועדה מקצועית שתמצא אלטרנטיבות. זו מהותה".

הטיעון כי העבודות צריכות להתבצע בשבת מנימוקי פיקוח נפש הופיע בהודעתו של שר התחבורה ישראל כץ, שפורסמה לאחר צאת השבת. "ביצוע העבודות בסוף השבוע היה נדרש והכרחי בהתאם לכל השיקולים המקצועיים ובהתאם לחוות דעת חד-משמעית של משטרת ישראל, שקבעה שביצוע העבודות ביום חול יביא לסיכון חיי אדם ולנזק כבד", נאמר בהודעה.
 

המשטרה עצמה לא התייחסה לאפשרות של עבודות בשעות הלילה, ובהודעה שנמסר מטעמה הובהר כי הם התייחסו רק לפניית משרד התחבורה שביקש לברר מה יהיו ההשלכות של סגירת מחלפים מרכזיים בשעות היום. "בחנו את מכלול הנסיבות הכרוכות בסגירת מחלף מרכזי זה ביום חול, ונכתבה חוות דעת מטעם המשטרה אשר קובעת כי ביצוע העבודות יוביל לשיתוק תעבורתי משמעותי של מטרופולין תל-אביב, אשר בסיטואציות נפיצות רבות עלול להוביל לסכנת חיים של ממש".

לדחיית הטיעון הזה על ידי הח"כים החרדים יש גיבוי רבני גם מחוץ לחברה החרדית. "להשליך כל דבר על פיקוח נפש זה גובל באבסורד", אומר הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומ"ת לענייני הלכה וטכנולוגיה. "אני באמת לא מקבל את הטענה הזו. ההלכה מאוד נדיבה בכל מה שיש לו בדל זיקה לפיקוח נפש, וכשמדברים בענייני ציבור המושג מתרחב עוד יותר. אבל לפי הפרמטרים, שום בר דעת לא יכול לומר שזה המקרה. אפשר לתכנן שדרוגים בתחבורה ובתשתיות גם ללא חילולי שבת".
 
לדברי הרב רוזן, הרחבת גבולותיו של מושג פיקוח הנפש יכולה להגיע למחוזות בלתי צפויים: "אולי נאמר שלהמשיך לייצר תעשייה כבדה בשבת זה פיקוח נפש, כי המדינה במצוקה כלכלית ואם ההכנסות יקטנו העוני יגבר ונגיע לפיקוח נפש?... בדרך כלל המושג פיקוח נפש מתייחס למשהו שכבר קרה, לא לדבר שמתכננים, מלבד במקרים של תכנון קרב צבאי או בהקשרים רפואיים או ביטחוניים, כשמגיעים למצבים ששכיח שיהיו להם השלכות לחיי אדם. אבל להשליך מזה לתחום הכלכלי זה עלבון. אני רואה כבישים אדומים שהם בגדר פיקוח נפש, ואני לא רואה שהמדינה עוצרת הכול והולכת לטפל בהם".

הרב רוזן, המעיד על עצמו כמי שעוסק כבר ארבעים שנה בסוגיות השבת הציבורית במדינת ישראל, מציע באופן כללי שתי אפשרויות חלופיות: עבודה בשעות הלילה, או שימוש בחברה קבלנית שתעסיק עובדים זרים. את הפתרון האחרון הוא יישם בעצמו בשנה האחרונה. "קופת חולים כללית נדרשה להעביר את מעבדת ומחסן התרופות המרכזית שלה, ולא יכלו לעשות זאת בלי לעצור את התנועה בכבישים", הוא מספר. "מכון צומ"ת היה מעורב בכך ונתן הנחיות מדויקות, וההעברה התבצעה בשני ימי ראש השנה על ידי נכרים".

מבחינת החרדים, העבודות בשבת האחרונה בתחנת רכבת השלום בתל-אביב היו הקש ששבר את גב הגמל. בתקופה שבה רשויות מקומיות ברחבי הארץ מנסות למתוח את הגבולות באמצעות התרת פתיחת עסקים בשבת והעברת חוקי עזר עירוניים, חברי הכנסת החרדים חשים שגם משרדי הממשלה עצמם מצטרפים לחגיגה.

"מדובר במשהו מתמשך ובמדיניות של המשרד", אומר מקלב. "רכבת השלום זה המשל, לא הנמשל עצמו. יש פה סיפור הרבה יותר קשה". בחודשים האחרונים הוא קיים תכתובות עם השר כץ, לפני שהסוגיה כמעט חוללה משבר קואליציוני. לדבריו, עבור אנשי משרד התחבורה ורכבת ישראל, השבת הפכה ליום נוח לביצוע עבודות. "הנחת העבודה המרכזית שלהם היא שעובדים בשבת, ולפי זה הם מתכננים הכול. זה יותר נוח ומתאים להם ופותר להם מורכבויות, ומבחינתם זה מספיק".

הוכחה לגישה החדשה מוצאים הח"כים החרדים במכתב ששלח מנכ"ל רכבת ישראל בעז צפריר­למנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר, שנחשף השבוע בגלי צה"ל. "כל המכתב מתאר את הנזקים הכלכליים (כ-10 מיליון ש"ח) במקרה שהעבודות לא יתקיימו בשבת. זו הוכחה שהכול זה עניין של כסף", אומר גורם ב'יהדות התורה'.
 

"אני לא יודע מה האינטרס שלו", אומר מקלב ביחס לשר התחבורה. "יש לו איזה דחף לגזור סרטים כמה שיותר מהר, והדחף הזה מעביר אותו על דתו ועל דעתו. במוצאי השבת האחרונה ראיתי שיש כאן משהו מובנה ועמוק יותר. אני יודע להסביר אותו ואני לא פסיכולוג שלו. זה כבר הרבה מעבר לזה, אין אצלו רגישות בכלל. שיגיד שהוא חושב שצריך לעבוד בשבת, אבל שלא יציג את עצמו כמסורתי ויפעל להפך".

"משרדי ממשלה לא אמורים לחלל שבת", אומר ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה), שמתאר גם הוא תהליך של שינוי מתמשך. "זה לא דבר חדש, אבל לא היה דבר כזה שמאורגן על ידי משרד ממשלתי בהיקף הזה ובפרסום הזה. אנחנו לא רצים אחרי השרים לבדוק מה כל אחד מהם עושה בשבת, אבל כששומעים על משהו חריג שמישהו מהם עושה בפומבי, אנחנו מוחים. נהיה מצב ששרים או מנכ"לים מנפיקים היתרים בכמויות, וזה לא מקובל.

העיסוק בשאלה האם נפרוש מהממשלה או לא חוטא למטרה. הדברים האלה יכולים להתפתח בן-רגע לכל כיוון. מספיק שראש הממשלה ישמיע אמירה שלא תוכל להשאיר אותנו בקרבתו, או שהוא לא ישמור על הסטטוס-קוו. אין איזו מטרה לצאת או להתפטר. הנקודה המרכזית היא שהסטטוס-קוו צריך להישמר, וכל דבר צריך להיות בפיקוח".
 
במשרד התחבורה דוחים את טענות הח"כים החרדים: "הנוהג הוא שבכל שבת מאושרים עובדים ועבודות חיוניות למשק על ידי משרד העבודה בפנייה ישירה של חברת חשמל, מקורות, רשות שדות התעופה, רכבת ישראל, בתי החולים וגורמים רבים נוספים, בלי מעורבות של השר כץ או של שרים אחרים. כך היה גם השבוע", נמסר בתגובת המשרד. "ההחלטה לבחון כרגע את כל המכלול הנובע מהחוק הקיים, שלא מדבר רק על פיקוח נפש, הוא נכון וראוי. אבל כל מה שבוצע עד כה היה במסגרת החוק הקיים והגדרת חיוניות העבודות על ידי משרד העבודה. כל ההאשמות הפוליטיות נובעות מחוסר ידע או משיקולים אחרים", אמרו שם. 

הרב יהושע פפר הוא חבר במכון מד"ת (מדיניות תורנית), שהוקם על ידי קבוצת חרדים השואפת לבחון את הזווית התורנית של חיי המדינה. מדובר בצעד מהפכני, שכן העיסוק בהלכות מדינה אינו רווח בעולם התורה החרדי. "עיסוק בשבת במסגרת של דת ומדינה מציב דילמות הלכתיות קשות", הוא מסביר את יחסם של הפוליטיקאים החרדים לסוגיה ואת מקומה של ההלכה בתוכו.
 

"לעתים השיקול ההלכתי הטהור עלול להוביל לידי תוצאה שאינה תואמת את האינטואיציה הדתית. למשל, בסוגיה של תחבורה ציבורית בשבת, הפעלת תחבורה ציבורית הייתה חוסכת הרבה חילול שבת של נהגים פרטיים, בוודאי אם זה היה נעשה על ידי נהגים שאינם יהודיים. עדיין, ברמה של מדיניות יש להתנגד לתחבורה ציבורית בשבת שהרי מדובר במדינה יהודית, ומדינה יהודית איננה מפעילה תחבורה ציבורית בשבת". מצד שני, יש לו גם ביקורת פנימית על הח"כים מהמגזר: "חבל שלא התגייסו למען השבת בנושא של דחיית מדורות ל"ג בעומר ממוצאי שבת, כדי למנוע חילול שבת המוני בהכנות להדלקה במירון".

לדברי פפר, מאבקם הנוכחי של החרדים דווקא ממחיש את הקשר שלהם למדינה. "מיקומן של המפלגות החרדיות בחוד החנית של המאבק נגד חילול שבת, מדגים יפה את האמביוולנטיות ביחס למדינת ישראל. לצד ריחוק מסוים ממוסדות המדינה, לפחות ברמה הרטורית, יש בציבור החרדי תודעה עמוקה של ישראל כ'מדינה יהודית' במובן הפוליטי, מה שמגבה את המאבק על השבת. במידה מסוימת החרדים ממלאים בעניין הזה את מקומה ההיסטורי של המפד"ל".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg