ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

השר כץ: "פיטורים? לא ייתנו לי את התענוג הזה"

הסערה סביב עבודות הרכבת בשבת לא הפריעה לשר כץ לסייר עם כתבים במנהרות המסילה החדשה בין ירושלים לת"א, ממיזמי הדגל שלו. חושש מפיטורים? שום סיכוי

"אל תחשבו שזה ככה פה כל יום", פונה אלינו מנכ"ל רכבת ישראל, בעז צפריר, כשאנחנו מעמיסים על הצלחות את הקציצות ואת תפוחי האדמה במסגרת ארוחת הצהריים שארגנו לנו אנשי מנהלת קו הרכבת המהיר לירושלים. ההערה של צפריר נועדה להבהיר, למקרה שתהינו, שארוחת הצהריים החמה והטעימה קשורה לביקור שלנו במקום.

עוד כותרות ב-nrg:
- נהג האמבולנס: "חששתי לחיי, פחדתי להתפוצץ"
- 4 מנהלים, 4 שבטים: כך מתמודדים עם הפיצול
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

רוצה לומר, אל דאגה, אלו לא התנאים שלהם זוכים העובדים בימים רגילים. זה מיועד לנו, האורחים. בכל זאת, לא בכל יום יוצאים כתבי הכנסת - שרגילים למסדרונות הנוצצים של הפרלמנט - עוטים על עצמם אפוד זוהר, מקבלים קסדת פלסטיק ונעלי שטח משומשות שבכל יום ננעלות על רגלי אדם אחר, ויורדים למעבה האדמה.

 

ברוכים הבאים לסיור בתוואי של אחד הפרויקטים הכי יומרניים והכי משני מציאות שהיו פה זה הרבה שנים - הרכבת המהירה לירושלים. עוד מעט נגיע למספרים הגדולים ולכלי העבודה אדירי הממדים שהובאו לישראל במיוחד לצורך הפרויקט, אבל כדאי להתחיל דווקא בפרטים הקטנים, אלו שדורשים מחשבה מיוחדת, ובסופו של יום גם עושים את ההבדל. כשהיינו אי שם למטה, במנהרה מספר 4, בדרכנו לעבר בניין תחנת הרכבת שנבנה בימים אלו בצמוד לבנייני האומה, שמנו לב לשני פתחים שהוצבו בצדי הדרך. שני פתחים כאלה הופיעו כל כמה מאות מטרים.

"אלו פתחי מילוט עבור נוסעי הרכבת במקרה חירום", מיהרה להסביר בת-שבע שגב-לנדאו, הממונה על כל נושא הסיורים והביקורים בתוואי הרכבת לירושלים. מדוע שני פתחים בכל פעם? האם אחד אינו מספיק? מתברר שהיה מי שחשב על הישראלי ההיסטרי, זה שרץ ודוחף ומעורר מהומה במקרה חירום.
 
הרי מאותו פתח מילוט אמורים גם להיכנס פנימה כוחות ההצלה שמגיעים מבחוץ. לך תכניס אותם, על ציודם הכבד, כשהמון ישראלי נמלט החוצה דרך אותו מעבר. וכך הוחלט על שני פתחים, אחד ליוצאים ואחד לנכנסים. ולא רק זה: הדלת בכל אחד מהפתחים נפתחת רק לכיוון אחד, בהתאם לייעוד של אותו פתח. שוב, כדי למנוע בלגן ואי-סדר. לא יודע מה איתכם, אותי זה קנה.

לא פחות משבעה מיליארדי שקלים מושקעים בדבר הענק הזה. כל רכבת שתעשה את דרכה מתל-אביב לירושלים או בכיוון ההפוך תוכל להכיל 1,700 נוסעים בכל נסיעה. 12 קרונות שיטוסו במהירות של 160 קמ"ש לכל אורך הדרך. אולם רק כשנכנסים למנהרות הענק שנחפרו לאורך קילומטרים רבים מבינים את עוצמת הכלים שעובדים על הדבר הזה. המכונה שחפרה את המנהרות בתוך ההרים היא מפלצת באורך של 150 מטרים.
 
לשם המחשה, זהו פחות או יותר האורך של מגדלי עזריאלי בתל-אביב. הגובה של המכונה, שהוא גם גובהן של המנהרות, שקול לגובה של שלושה פילים שעומדים זה על גב זה. ועוד נתון סטטיסטי אחד: לא פחות מ-200 אלף משאיות נדרשו כדי לפנות את כמויות העפר העצומות שהוצאו מתוך האדמה. לו כל 200 אלף המשאיות הללו היו נעמדות זו אחרי זו, הן היו יוצרות טור שאורכו שקול לארבע פעמים אורכה של מדינת ישראל.

את הסיור ארגן שר התחבורה ישראל כץ. הסיור אמנם נקבע שבועות ארוכים מראש, אבל רצה הגורל והמפגש נפל על יום ראשון בבוקר, כשהמשבר סביב עבודות הרכבת בשבת עוד היה בעיצומו. זה קרה שעות ספורות לאחר שח"כ משה גפני צוטט בתקשורת כמי שאומר ש"כנראה השקר הוא חלק מהמקצוע של ישראל כץ". בעשר ורבע בבוקר הגיע שר התחבורה כשהוא לבוש בחולצה כחולה קצרה. המתח עדיין ניכר על פניו. "מותר ללחוץ לך את היד?" שאל בחצי חיוך את יעקב אייכלר, נציג העיתונאים החרדים ואחיו של ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה.
 

לזכותו של כץ ייאמר שהוא היה יכול בקלות לבטל את הסיור איתנו. עקב הנסיבות הפוליטיות, איש לא היה מרים גבה. אבל כץ הגיע, ואף השקיע לא מעט זמן בלהשיב על שאלות. רק בקשה אחת הייתה בפיו - שהמסרים שיֵצאו מהפגישה איתנו לא יתפרשו כביקורת על החרדים וילהיטו מחדש את האווירה. "אבל גפני האשים אותך ששיקרת", אנחנו מקשים עליו. "לא תופסים אדם בשעת צערו", הוא מתקשה להתאפק. "פעם הוא כינה אותי הח"כ השישי של יהדות התורה (בימים שהמפלגה החרדית מנתה רק חמישה מנדטים). בדרך כלל החרדים מוחאים לי כפיים".

כץ דובר אמת. ביחס של החרדים כלפיו יש לא מעט כפיות טובה. כמעט בודד הוא עמד בזמנו בחזית בנושא התחבורה הציבורית בשבת, כשהביע התנגדות נחרצת לאפשר תנועת אוטובוסים בשבתות. מפלגות השמאל והארגונים החילוניים חבטו בו ללא רחם. עכשיו החרדים עושים זאת.
 
למשמע השאלה אם הוא חושש מפיטורים בעקבות דיווחים על כך שהחרדים דרשו את ראשו, חיוך ציני נפרש על פניו. "אין סיכוי שייתנו לי את התענוג הזה", הוא מסנן בשקט, ורומז לכך שראש הממשלה לעולם לא יעז לפטר את מי שנתפס מבחינה ציבורית ככזה שנלחם את מלחמתו של הציבור החופשי נגד הכפייה החרדית. מזכירות הליכוד וסוגיית השבת הן שני נושאים שונים לחלוטין.

אם לומר את האמת, כץ הפוליטיקאי סיגל לעצמו בשנים האחרונות שתי תדמיות הפוכות. הראשונה, של שר תחבורה שמקדם פרויקטים שלא קודמו במשך שנים, בולדוזר ביצועי שיוצר מהפכות בתחום התשתיות. ואילו השנייה, של עסקן פוליטי קטן שלא יחמוק מעיסוק בזוטות המביכות ביותר מבין שלל הפרוצדורות הפנימיות בליכוד. הניגודיות הזו בין שתי התדמיות עושה לו רע. חצי יום במחיצתו, בתוך המנהרות ומעל לגשרים, הביא אותנו למסקנה הבאה - מקומו הנכון הוא בשטח, עוטה על ראשו קסדה, ומתמרץ את אנשיו להזדרז עם העבודות. עזוב את הזוטות המאוסות מבית היוצר של מזכירות הליכוד.
 
בדרך לעוד אחת מהמנהרות הרבות שנחפרו בעבור הרכבת, אנחנו שמים לב לכך שאבני הסלע החיצוניות באחת הגבעות שדרכן נחפרה המנהרה מסודרות באופן מופתי. מתברר שבמהלך החציבה בסלע באמצעות המחפרה הענקית, הוציאו את האבנים החיצוניות של ההר במטרה לשמר אותן כמו שהן. בסיום העבודות פשוט החזירו את האבנים והציבו אותן מחדש כשכבה החיצונית של ההר. "זה אפילו נראה ישר מדי", העיר בחיוך אחד העיתונאים.

בשלב מסוים, בעודנו מהלכים בעומק האדמה ובוחנים את לב לבה של התחנה, במקום שבעוד שנה וחצי יאכלס עשרות אלפי אנשים ביום, מאיצים בנו לפתע לחדול מהצילומים ולהזדרז לכיוון המעלית. "עוד רגע מפסיקים את החשמל והמעלית לא תעבוד, ואז לא תוכלו לצאת", נשמעת האזהרה. המונח ירושלים של מטה מקבל משמעות אחרת כשנמצאים 80 מטר מתחת לאדמה. במיוחד כשבדרך לאור השמש אתה נדחק, יחד עם שר התחבורה כץ ועם עוד עשרים אנשים נוספים, בתוך מעלית שהפכה בן רגע לקופסת סרדינים צפופה במיוחד.
 
"שואלים אותי מה הדבר הכי חשוב שעשיתי במשך שבע שנים במשרד התחבורה", מספר כץ לקראת סיום הסיור ושמץ של התרגשות נשמע בקולו. "יש הרבה פרויקטים משמעותיים. אבל אם אני צריך לבחור רק אחד, זה כנראה הפרויקט הזה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg