ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

נתניהו הבהיר לחרדים: המרכולים בשבת הם הקו האדום

התקשורת עסקה השבוע באינטנסיביות בקרב סביב עבודות הרכבת, אבל הדרמה האמתית בממשלה התרחשה דווקא סביב שאלת פתיחת המרכולים בשבת. ומה גרם לנתניהו "להתפוצץ" על הרב הראשי לאו במהלך פגישה עם חברי הכנסת החרדים?

לא מעט גבות הורמו בתחילת השבוע, עת חודשה ההפצצה החרדית בגזרת עבודות הרכבת בשבת. היו כאלו שלא הבינו איזה אינטרס יש לראשי המפלגות החרדיות לצאת פעם נוספת למתקפה מול השר ישראל כץ, בנושא שההסכמות לגביו כבר הושגו ביום שישי שעבר ולאחר שכבר היה נראה שהכל בא על מקומו בשלום. הרי כל עיסוק ציבורי בסוגיה הטעונה הזו מחזיר למרכז הבמה את שאלת המדינה והחרדים, והיחסים ביניהם.

עוד כותרות ב-nrg:
תומכי אזריה פוצצו טקס יזכור לחללי צה"ל בכותל
תביעה ייצוגית: "ווטסאפ מוכרת את הפרטיות שלנו"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אירועים דומים בעבר הובילו לנסיקתה של שינוי, בהובלת טומי לפיד. בהמשך זה סייע גם לבן, יאיר, לקפוץ ביחד עם מפלגתו ל- 19 מנדטים ולהפוך להפתעת הבחירות ב- 2013. הריטואל היה קבוע - מלחמות דת שכמעט תמיד מעמידות את החרדים באור שלילי, מה שמוביל בהמשך לזינוק בכוחן של המפלגות החילוניות שמניפות את דגל המלחמה בכפייה החרדית.
 
כל זה אומר שהפוליטיקאים החרדים הם הראשונים שאמורים לרצות להצניע נושאים מהסוג הזה, ובוודאי שלא לתדלק אותם פעם אחר פעם. ובכל זאת, לאחר שהמחלוקת נרגעה לפני כניסת שבת, במוצאי השבת היא התלהטה מחדש ואף ביתר שאת. "הסיפור הוא בכלל לא עבודות הרכבת בשבת", הסבירו השבוע בכירים בקואליציה. "החרדים הקצינו באופן מכוון את התגובה שלהם, למרות שהנושא הזה כבר סגור וגמור. זה בלאגן מתוכנן ומתוזמן שנועד עבור מטרה אחרת, שצפויה להיות מוכרעת בקרוב – סוגיית פתיחת המרכולים בשבת".

לפני כמה שבועות סיפרנו כאן שבג"צ דוחק בממשלה להכריע בשאלת פעילות המרכולים בשבת. כזכור, הסמכויות להכריע בנושא הועברו משר הפנים הקודם, סילבן שלום, לממשלה כולה. מאז ההכרעה נדחתה ונמרחה. ועדת מנכ"לים הוקמה וגיבשה שלוש אפשרויות פעולה, אולם לא נראה שאף אחת מהן תיושם. בעקבות כך הציג שר הפנים הנוכחי, אריה דרעי, את הדרישה הבאה – תחזירו למשרדי את הסמכויות שהועברו בזמנו לממשלה ואני אכריע בדבר.

דרעי כמובן צפוי להכריע בעד סגירת רבים מאותם מרכולים בשבת, מה שצפוי לגרום לסערה רבתי. בישיבת ראשי המפלגות שנערכה לפני כמה שבועות הזהיר השר יריב לוין את ראשי המפלגות החרדיות מפני החלטה שתדליק מחדש את קרבות החרדים והחילונים. "זה יביא ללפיד 30 מנדטים בקלות", הזהיר אז. השבוע, כשמשבר עבודות הרכבת עוד היה ברקע, כונס פורום ראשי המפלגות פעם נוספת, ודרישת החרדים בנושא המרכולים שבה ועלתה אף היא – תעבירו לדרעי את הסמכויות. ראש הממשלה נתניהו, שהגיע לישיבה כשהוא מחומם ורוגז עוד מישיבת הממשלה שקדמה לה, התפרץ באחת על הפוליטיקאים החרדים.

"החלטנו שאם לא נגיע להסכמה בנושא אז נעזוב את זה וניתן לבג"צ להכריע", פנה בצעקות לחרדים. "תתחילו לעמוד בסיכומים. לא יכול להיות שאנחנו נסכם דבר אחד ואתם תדרשו את ההפך ממה שסוכם". מי שמכיר דבר או שניים ביחסי נתניהו והמפלגות החרדיות יודע היטב שטקסט כזה, ובמיוחד בעוצמה כזו, אינו דבר שגרתי בין הצדדים. גם מקורבו של ראש הממשלה, השר יריב לוין, שנכח בישיבה, הבהיר לחרדים שאם הם יעמדו על דרישתם בעניין סגירת המרכולים בשבת, משמעות הדבר היא פירוק הקואליציה.
 
"אין אפשרות להגיע להסכמה סביב העניין הזה", הודיע להם. "ומכיוון שאף אחד לא חושב שיש הצדקה שעל זה נפרק את הכל, תניחו לזה. בעת הזו אנחנו לא רוצים להכריע בעניין כי אנחנו לא מסוגלים להגיע להסכמה. אין מה לעשות. אי אפשר לקבל החלטה. גם זה קורה".

כשהשר לוין מדבר על פירוק הממשלה, במידה ותתקבל החלטה להעביר לדרעי את הסמכות להכריע בנושא, הוא מתכוון למפלגת ישראל ביתנו ולמפלגתו של שר האוצר משה כחלון, שלא יסכימו לקבל החלטה כזו, גם במחיר סיום דרכה של הקואליציה. השר אביגדור ליברמן ניסה להסביר לחרדים כי בכל מקרה בסופו של דבר בג"ץ יהיה זה שיכריע, גם אם תתקבל עוד קודם לכן החלטה לסגור את המרכולים. כך שאין טעם לעשות מהומה או להיכנס לעימות פוליטי על דבר שגם ככה יגיע לבסוף להכרעת בית המשפט.

כשהזהירו נתניהו ולוין פעם נוספת מכך שהחלטה על סגירת מרכולים בשבת תהפוך למתנה פוליטית עבור שנוא נפשם של החרדים, יאיר לפיד, השיב השר יעקב ליצמן כי הוא ומפלגתו אינם רוצים שלפיד יעלה, מאחר והוא תומך בנסיעה בשבת ובפתיחת המרכולים. "אז למה אתם עושים עכשיו את אותו הדבר", הקשה.

"הבהרנו לחרדים מראש שהסיכוי שתהיה הסכמה להעביר את זה בממשלה אינו גדול", מוסיפים בכירים בליכוד בשיחות סגורות. "זה שהם פתאום מציבים את זה כדרישה, כאילו שזה מה שצריך לקרות - אז הודענו שזה לא יהיה. זה יצור משבר פוליטי גדול עם ישראל ביתנו, וכנראה גם עם כולנו, ויהיה כאן בלאגן. וגם אצלנו בליכוד לא מוכנים להיות במקום שבו פתאום תהיה סגירה גורפת של כל המרכולים בשבת. אנחנו לא רוצים להיות במקום הזה. לא נסכים לקבל דרישה כזו כי המשמעות היא פירוק הממשלה".

אלא שסיפור המרכולים לא היה הנושא היחיד בישיבת ראשי המפלגות שעורר את חמתו של ראש הממשלה. על החלק שבו תקפו החרדים את שר התחבורה ישראל כץ ואת מנכ"ל הרכבת שמעו כולם. הוא גם יצא החוצה די מהר. אולם על אותו חלק בישיבה שבו זעם ראש הממשלה על הרב הראשי דוד לאו, סביר להניח שלא יצא לכם לשמוע עד עכשיו.

הדברים שיצאו מפיו של ראש הממשלה על הרב הראשי האשכנזי הם כמעט חסרי תקדים. זה קרה בשלב שבו דנו בוועדה שצפויה לקום בעניין עבודות תחזוקה עתידיות ברכבת בשבת, בה גם אמור להיות נציג לרבנות הראשית. את התפרצות הכעס מצד נתניהו במקרה הזה לא צפו ראשי המפלגות. "זה לא יהיה", בחר ראש הממשלה פעם נוספת באופציית הצעקות, והתייחס לאפשרות שהרב לאו עצמו יהיה חבר באותה ועדה. "לא מקובל עלי הדבר הזה שהוא עשה פריימריז על הגב שלי".
 

הנוכחים בחדר היו בהלם. ח"כ משה גפני עוד ניסה להקליל מעט את האווירה. "אצל החרדים אין פריימריז", השיב בחיוך. "אתה יודע בדיוק למה אני מתכוון", הגיב נתניהו בכעס. "הוא עושה עלי סיבוב פוליטי". ראש הממשלה גם הוסיף כי מבחינתו הרב לאו לא יהיה חבר בוועדה הזו, או בוועדה אחרת לצורך העניין, עד שלא יתנהל בצורה ראויה.

שתי סברות עלו לאחר מכן כניסיון להסביר את חמתו של נתניהו. הראשונה מתייחסת באופן ישיר לנושא עבודות הרכבת בשבת. אביו של הרב הראשי, הרב ישראל לאו, התראיין במהלך השבוע האחרון וטען שהשימוש במונח "פיקוח נפש" כדי להצדיק עבודות בשבת נעשה באופן מוגזם. זה קרה זמן קצר אחרי הפתרון שהביא ראש הממשלה בעצמו בערב שבת.

יתכן שמבחינת נתניהו דעתו של האב מעידה גם על עמדתו של הבן, ומכאן הזעם. אך ישנה גם סברה אחרת לחלוטין, שאומרת שכעסו של נתניהו על לאו בכלל קשור לסאגת מתווה הכותל, שטרפודו החל בעקבות המתקפה של הרב על המתווה. נתניהו מתקשה לשכוח ולסלוח למי שבגללו החל משבר פוליטי מול השותפות החרדיות ובמקביל גם משבר מול חלקים גדולים ביהדות ארה"ב.

דוברו של הרב הראשי,  פנחס טננבאום, מסר בתגובה: "בין ראש הממשלה לבין הרב לאו קיים קשר הדוק, מכובד ומכבד, ואף אמש שלח ראש הממשלה את ראש לשכתו לעדכן באופן אישי את הרב הראשי על פעילות הוועדה שהוקמה וביקש ממנו לפעול לתיאום לקראת בעיות עתידיות, כדי למנוע אותן מראש".

חידה בלתי פתורה היא מפלגת העבודה. סוג של עוף מוזר. בעוד שבסקרים האחרונים שפורסמו נרשמו עשרה מנדטים בלבד למפלגה הוותיקה, פעיליה ואנשיה מתעניינים פחות בעובדה שמפלגתם מתרסקת בסקרים ויותר בשאלה הרת הגורל מי יכהן בתפקיד מזכ"ל המפלגה.

למעשה, יש הרואים בקרב הזה, שמתחיל לצבור תאוצה, סוג של חזרה גנרלית לקראת המלחמה האמיתית – הבחירות לראשות המפלגה שייערכו בעוד כעשרה חודשים. כלי התקשורת כבר הפסיקו לקיים סקרים לפני בחירות פנימיות לראשות מפלגה, מתוך הבנה שישנו קושי לדגום גוף שחברים בו עשרות אלפי אנשים בלבד. אלא שעובדה זו לא מרתיעה גורמים שונים במפלגת העבודה מלקיים סקרים בקרב קבוצה קטנה בהרבה – ועידת המפלגה, שמונה 2,200 חברים בלבד.
  

לפחות שלושה סקרים כאלו נערכו רק בתקופה האחרונה בקרב חברי הגוף המצומצם, לקראת הבחירות לתפקיד המזכ"ל. עם ובלי קשר לתוצאותיהם, שלושה מועמדים מרכזיים צפויים לעמוד לבחירה, אף שרק אחת הודיעה על כך באופן רשמי – ח"כ מיכל בירן. השניים האחרים הם יאיר פינק (יאיא), מקורבה של ח"כ שלי יחימוביץ', ועו"ד ערן חרמוני, שעל פי גורמים במפלגה נתמך באופן שקט על ידי ח"כ עמיר פרץ, וצפוי לזכות גם בתמיכתם של ח"כ איתן כבל ושל יו"ר קק"ל דני עטר.

שתי שאלות נשארות פתוחות בשלב זה. הראשונה היא האם בית הדין של המפלגה יאפשר לבירן להתמודד לתפקיד, לאור סעיף בחוקת המפלגה שקובע שח"כ מכהן לא יכהן כמזכ"ל. פרשנות אחת טוענת שהסעיף אוסר על חברי כנסת להתמודד לתפקיד, בעוד שפרשנות שנייה גורסת שח"כ יכול להתמודד לתפקיד, בתנאי שיתפטר מהכנסת במידה וייבחר. בכל מקרה, יש כבר מי שמתכוון לאתגר את ההתמודדות של בירן מבחינה משפטית.

השאלה השנייה היא מה יעשה יו"ר המפלגה הרצוג. האם יכנס לתמונה רק בסיבוב השני (ישנו סיכוי קלוש שהבחירות יוכרעו בסיבוב אחד) כדי למנוע ממועמדה של יחימוביץ' להיבחר, או שמא יפשיל שרוולים כבר במהלך הסיבוב הראשון ויתייצב מאחורי חרמוני או בירן? אין ספק, ימים מאתגרים והרי גורל עוברים על חברי מפלגת העבודה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg