חשש בישראל: מדיניות חדשה של ארה"ב תגביל את הייצוא של צה"ל

בדרך לעימות חדש בין וושינגטון לירושלים? בכירים בישראל מותחים ביקורת חריפה על שורת צעדים של ממשל אובמה שנועדו להגביל את השימוש והמכירה של מזל"טים למטרות צבאיות. במקביל וושינגטון לוחצת על גרמניה לוותר על החכרה של מזלט"ים מתוצרת ישראל

אלי קלוטשטיין | 2/9/2016 13:00
עימות חזיתי חדש בין ישראל לארה"ב: גורמים בירושלים חוששים מפני מדיניות ביטחונית אמריקאית חדשה, שתגביל את יכולתה של ישראל להילחם בטרור, ומודאגים מהעדפות הייצוא הביטחוניות של וושינגטון, שמטילות צל כבד על יכולתה של ישראל להחזיק בחיים את התעשייה הצבאית שלה מחד גיסא, ולשמור על היתרון הצבאי האיכותני שלה באזור מאידך גיסא – כך נודע לחדשות אתר "דיפנס ניוז" האמריקאי.

עוד כותרות ב-nrg:
נתניהו לחרדים: המרכולים בשבת הם הקו האדום
כך קונה הכסף הגרמני את הדחקת השואה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו


בעת האחרונה החל ממשלו של הנשיא ברק אובמה ליישם מדיניות מחמירה בכל הקשור לשימוש במטוסים ללא טייס למטרות צבאיות, ולפגוע במטרות טרור שונות. בין השאר מבקשים בפנטגון לחייב את בעלות בריתה של ארה"ב לעמוד באמות המידה הללו, ולשמור על תקינה מחמירה נגד הפגיעה בחפים מפשע בפעולות צבאיות ועוד – הן בזמן השימוש במטוסים בעצמן והן בכל הקשור לזהות הלקוחות שאליהן נמכרות המערכות.

צילום: EPA
בנימין נתניהו וברק אובמה. עוד סלע מחלוקת בין המדינות? צילום: EPA


מבקריו של הנשיא סבורים שלקראת צאתו מהבית הלבן, הוא מבקש לעצב ולגבש מורשת חדשה, השונה מזו שהותיר אחריו. כזכור, אובמה – המחזיק בעמדות ליברליות במיוחד, יחסית לנשיא אמריקאי – הבטיח עם כניסתו לבית הלבן ב-2009 כי יסיג את חייליו משתיים מהחזיתות שבהן הם מצויים: אפגניסטן ועיראק. במקום, ציינו יריביו, הוא נותר עם ארבע חזיתות פתוחות לפחות, כולל אותן שתיים וגם סוריה ולוב, ומערכת הביטחון האמריקאית מתמודדת עם אזורים אחרים בעולם שבהם המתח גואה.

כעת, טוענים בכירים בישראל, המדיניות החדשה של הממשל עלולה להסב פגיעה של ממש במערכת הביטחון, שבה מהוות מערכות בלתי מאוישות שונות את עמוד השדרה של הפעולות נגד הטרור. גורמים בארץ טענו כי היוזמה האמריקאית מפוקפקת מבחינה מדינית, בלתי ניתנת לאכיפה והיא עשויה גם לשתק מגזר שלם בתעשייה הביטחונית בישראל.
צילום: אלי דסה
כלי טיס בלתי מאויש. סלע המחלוקת צילום: אלי דסה

כל זאת, כזכור, על רקע מתח שגואה גם כך בין שתי המדינות בסוגיית ההיתרים שיינתנו לישראל להוציא את הכספים שתקבל במסגרת חבילת הסיוע האמריקאית על התעשייה שלה. מכיוון שבחבילה הקודמת הותר למערכת הביטחון להשקיע חלק ניכר מכספי הסיוע האמריקאים בתעשייה כחול-לבן, ואילו כעת מבקש הנשיא אובמה לבטל את ההתניה הזאת כליל, בארץ חוששים מפיטורי ענק בענף הביטחוני.

היועץ לביטחון לאומי בפועל, יעקב נגל, יצא בחודש שעבר לשאת ולתת על פרטים אחרונים בהסכם הסיוע הביטחוני, שבירושלים מקווים להשלים עוד לפני צאתו של אובמה את הבית הלבן – בין השאר בגלל העובדה שלא ידועה זהות מחליפו עדיין, ועד כמה עמדותיהם של השניים האפשריים, הילרי קלינטון ודונלד טראמפ, חיוביות לישראל בסוגיה זו – אולם בינתיים הדיונים תקועים, ולא נרשמה התקדמות של ממש.

ואכן, בירושלים מסתכלים בחשש על ההתפתחויות התעשייתיות והביטחוניות הללו. היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אלוף (במיל') יעקב עמידרור, התייחס לנושא ואמר כי "היכולת הזו (המזל"טים) חיונית למלחמה נגד טרור. מנקודת מבט מקצועית, חשוב להבין שאין תחליף לכלי טיס בלתי מאוישים".

כאמור, המטרה של המדיניות האמריקאית היא להתנות תוקף גם לגבי מדינות אחרות שמייצרות כלי טיס בלתי מאוישים, אולם עמידרור מזהיר כי ללא השתתפות פעילה של סין, איראן ורוסיה בסוגיה, התועלת תהיה שולית. זאת, משום שמערכות תקיפה אוויריות ימשיכו להגיע לידי חיזבאללה וקבוצות טרור אחרות, כך לדברי מומחים ישראלים. ללא השותפות של סין ורוסיה – הספקיות הבולטות במזרח התיכון - ישראל ויצרניות מערביות אחרות ייאלצו לוותר על שווקים שבהם הן פועלות, שכן הללו יפנו למי שמעביר להם מערכות ללא התניות אתיות ומוסריות שעלולות לפגוע בשימוש בהן.

"המגבלות שהטילה ארה"ב על עצמה הביאו לעלייה בייצור כלי טיס בלתי מאוישים בסין", אמר ראש המרכז לחקר החלל, טל ענבר. "אין ריק בתחום הייצוא הצבאי בכלל, ושל מזל"טים חמושים בפרט", הוא הוסיף.

גורם נוסף שלא הקל על המתח שנוצר בין ישראל וארה"ב בסוגיה זו הוא האפשרות שעסקה של השכרת מזל"טים של צה"ל לגרמניה ככל הנראה "תיתקע", תעוכב במשך זמן מה, בגלל התערבות של חברה אמריקאית – כך פורסם אתמול ב"רויטרס".

הצבא הישראלי היה אמור להעביר לגרמניה מטוסים ללא טייס מסוג "הרמס", שבון ביקשה להחכיר בעלות של כ-650 מיליון דולר. אלא שערר שהגישה חברה אמריקאית על העסקה, שמבקשת אף היא לתפוס לעצמה את נתח השוק הזה, הביא לעיכוב בחתימה על ההסכם. וושינגטון, שנענתה ללחצים של חברת "ג'נרל אטומיקס", החלה להפעיל לחץ ניכר על הגרמנים להעדיף את היצרנית האמריקאית על פני צה"ל. זאת, למרות שבמאי בית משפט גרמני כבר דחה עתירה של "ג'נרל אטומיקס" נגד העסקה עם הישראלים.

צילום ארכיון: נאור רהב
האלוף במיל' יעקב עמידרור. ''אין תחליף לטכנולוגיה זו במאבק בטרור'' צילום ארכיון: נאור רהב


כמו כן, הבוקר (יום ו') פרסמה "רויטרס" גם כי ארה"ב החליטה לא להתחשב בישראל בתחום נוסף שקשור בתעשייה הצבאית: לאחר שנים של עיכובים, ועל אף התנגדות חריפה מירושלים, צפוי הפנטגון להוציא לדרך הסכם מכירה של מטוסי קרב מתקדמים לקטאר ולכוויית, שתי מדינות ערב מהמפרץ הפרסי. שווי העסקה מוערך בכ-7 מיליארד דולר.

המכירה התעכבה זמן רב על רקע החשש שהעלתה ישראל בפני בעלת בריתה על כך שהמטוסים עלולים לשמש נגדה, וכן בשל העובדה שההסכם מפחית מערך היתרון האיכותני שארה"ב התחייבה לשמר לישראל באזור. בנוסף, גורמים אמריקאיים שונים מתחו ביקורת על קטאר בשל העובדה שהידקה את קשריה עם קבוצות אסלאמיות חמושות במזרח התיכון, ובהן חמאס.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק