ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

אלקין: לא נאפשר פתרונות סביבתיים ביו"ש לפלסטינים בלבד

לדברי השר החדש להגנת הסביבה, הפגיעה הסביבתית סביב הכפרים הפלסטיניים דורשת טיפול מקיף

לאחר שנים של פגיעה מתמשכת בסביבה ובמקורות המים באזור יהודה ושומרון, השר החדש להגנת הסביבה זאב אלקין מכריז כי בכוונתו לפעול מול האוכלוסייה הפלסטינית ומול גורמים בינלאומיים במטרה להפסיק את ההתייחסות המדינית לאזור כחצר האחורית של מדינת ישראל.

עוד כותרות:
אובמה: לפרובוקציות של צפון קוריאה יהיו השלכות
פורטמן חשפה בטן הריונית על השטיח האדום

"במשך שנים התקבעה התפיסה שיהודה ושומרון לא צריכים לעמוד באמת המידה המינימלית הנדרשת במדינת ישראל בתוך הקו הירוק, וזו תוצאה של הזנחה בת שנים רבות", אמר אלקין, "המהלכים שנעשים בשנים האחרונות בעניין לא מספקים".

לידי 'מקור ראשון' הגיע דו"ח מיוחד שחובר ב'רשות הטבע והגנים', המנטר את נחלי יהודה ושומרון ואת השפכים המוזרמים אליהם בלי הפרעה, בעיקר מכפרי הפלסטינים בשטחי C, B ו־A. מהדו"ח החמור, שיוצא זו השנה החמישית, עולה תמונה קבועה ומדאיגה של אוכלוסייה בת כ־2.5 מיליון איש, המייצרת כמויות ענק של ביוב ומי שופכין שאינם מטופלים כלל. מרבית הכפרים והערים הפלסטיניים מסלקים את השפכים לסביבה בלא טיפול בסיסי, תוך פגיעה משמעותית בשטחים הפתוחים בכלל ובנחלים בפרט.

אם נדמה כי הפגיעה בסביבה משפיעה רק על יהודה ושומרון, מתברר כי ההשפעה מגיעה עד מרכז הארץ והשרון. "חלק גדול ממה שקורה בנחלים משפיע על מה שקורה באקוויפר ההר, ובעצם על המים של כל מדינת ישראל. זו לא רק הבעיה של המתיישבים. לא יכול להיות שאחרי כל השנים חזרנו לארצנו ואנחנו סוף־סוף אחראים על כל מה שקורה פה, ודווקא בתקופה שלנו הטבע ביהודה ושומרון ובאזור ירושלים ייהרס", מציין השר אלקין.

על פי הדו"ח, בעשור האחרון חל שיפור בפיתוח תשתיות האיסוף והטיפול בשפכים ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון, אך ישנם עדיין יישובים שבהם לא קיים מנגנון איסוף וטיפול בשפכים. בגזרת היישובים הפלסטיניים, כאמור, התמונה לא מעודדת כלל. מחברי הדו"ח כותבים כי הסכסוך הישראלי־פלסטיני בא לידי ביטוי בשיתוף פעולה מצומצם בתחום הטיפול בשפכים. מיזם מאסף השפכים שניסו להקים באזור נחל קנה שבשומרון לא נחל הצלחה מלאה, בשל סירוב הפלסטינים להתחבר לקו. כתוצאה מכך בורות ספיגה מהווים יעד סילוק לשפכי הכפרים הנמצאים לצד המאסף.

יצחק (איצ'ה) מאיר, יושב ראש 'איגוד ערים לאיכות סביבה' שומרון, טוען כי נעשים מאמצים גדולים לשיפור פינוי השפכים ביישובים היהודיים, אך הקושי רב וזאת בשל המרחק הגדול בין יישוב אחד למשנהו, המקשה על הקמת מכוני טיהור לחקלאות: "המציאות כאן בעייתית כמו בגליל העליון או באזורים אחרים שמרוחקים זה מזה, ולכן נדרשת השקעה גדולה מאוד. בשומרון ובבנימין אין רצף קרקעות, ולכן נדרש כל יישוב להקים מכון טיהור שעלותו כ־10 מיליון שקלים ליחידה".

לדברי מאיר, כל ניסיון להידבר ולמצוא פתרונות משותפים עם הפלסטינים נתקל בחומת התנגדות. "אנחנו במאה ה־21 ואצלם זה לא בראש מעייניהם, ואפילו להפך. כשהם רואים כמה הזיהום קשה לנו - הם מזהמים יותר. חיי היומיום של הפלסטינים כל כך קשים, ולא מעניין אותם מה יהיה בדורות הבאים", אמר מאיר.

גורם נוסף שמונע הקמת מתקני התפלה וטיהור הוא ארגוני השמאל. "המצב בשפכים של עפרה לדוגמה לא טוב, אבל זה בגלל 'שלום עכשיו' ובג"ץ שלא נותנים לנו להקים מתקנים באזור", הוא מוסיף ומאשים.

בחודש שעבר נחשף ב'מקור ראשון' כי המנהל האזרחי מעוניין להקים מטמנת זבל במימון גרמני ליד רמאללה, והוא אינו מאפשר בשום אופן ליישובים היהודיים בסביבה להשתמש בו, בשל דרישת הגרמנים. בעקבות הפרסום החליט השר אלקין להתנגד להקמת מטמנת האשפה, ולא לאפשר עוד הקמת מיזמים שמיועדים רק לפלסטינים.

כעת אלקין מבהיר שלא ייתן עוד למצב ביהודה ושומרון לחמוק מתחת לרדאר של ממשלת ישראל: "החסרים בתשתיות של האוכלוסייה הפלסטינית גדולים מאוד, ואנחנו לא יכולים לפתור אותם לבד. אנחנו צריכים להשקיע הרבה יותר כסף ולקדם עוד מיזמים בתחום הזה, ולעודד שיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים, אך בתנאי שיהיה פתרון לכולם. אני מתכוון להעלות את הנושא הזה בסדר עדיפות גבוה מאוד בכל הפגישות שיהיו לי. בעולם מבינים כיום כי צריך להגיע לפתרונות סביבתיים, שכן נושא הגנת הסביבה הוא בקונסנזוס. הבעיות ביהודה ושומרון משותפות ליהודים ולפלסטינים, וגם הפתרונות צריכים להיות משותפים", מסכם השר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg