ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

"אני לוזר?!" האמירות הבלתי נשכחות של פרס

איך הגיב כשראה את התכנית לחילוץ החטופים מאנטבה? מה צעק על רבין כשזה הוציא אותו מהכלים? ומה באמת חשב פרס על מחנה השמאל? האמירות החדות ביותר של ה"לוזר" הכי מצליח בהיסטוריה

ראש הממשלה והנשיא לשעבר שמעון פרס, שנפטר בבית החולים שיבא בתל השומר, שירת את הציבור הישראלי שנים ארוכות. במשך עשרות השנים שבהן ביצע שלל תפקידים בכנסת ובבית הנשיא, ניפק פרס מגוון התבטאויות – מעוררות מחלוקת וגם קצת פחות – שנחקקו בהיסטוריה של מדינת ישראל.  

האמירה המפורסמת ביותר, וזו שסימלה את דרכו המדינית, הייתה בימים שלפני החתימה על הסכם אוסלו. באותם ימים הכריז פרס על "מזרח תיכון חדש" שייווצר לאחר שייחתם הסכם השלום עם הפלסטינים, אותו הוביל עם יצחק רבין. הביטוי הזה הפך לסימן ההיכר של פרס וליווה אותו מאותם ימים ועד מותו.
  
התבטאות נוספת של פרס שרבים מצטטים אותה בשמו נוגעת לענייני הסקרים, שהכתירו פעם אחר פעם את פרס לראשות המפלגה והממשלה, והתבררו בסופו של דבר כשגויים. "סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות", אמר פרס.

פרס, שנחשב למנהיג השמאל הישראלי במשך שנים רבות, ידע גם למתוח ביקורת על המחנה שהוביל. הדברים החריפים ביותר נאמרו בעדותו בפני ועדת וינוגרד ב-2007. "השמאל אשם בכרסום הלגיטימציה של ישראל", העיד פרס. "אני אומר את זה כאיש ששייך לשמאל - לשמאל יש חלק בכך. אני מתכוון לרעיון החדש הזה של דה-לגיטימציה, אם בכלל יש זכות קיום לישראל".


חייו הפוליטיים של פרס, אחד מבכירי הפוליטיקאים בהיסטוריה של מדינת ישראל, התאפיינו בהפסדים לא מעטים במערכות הבחירות בהן התמודד. בשנת 1997, במסגרת ועידת מפלגת העבודה, סיכם פרס את מצבו. הוא פנה לחברי הוועידה ואמר: "אינני רוצה סמכויות, אינני רוצה כבוד, אני גם לא רוצה עלבונות. אני שומע את חבריי אומרים 'פרס הוא לוזר'. אני הפסדתי, אני לוזר?!". החברים השיבו בצעקה: "כן!". 

גם היריבות ארוכת השנים של פרס עם יצחק רבין הניבה משניהם אמירות שנחקקו בזיכרון. לאחר שרבין כינה אותו "חתרן בלתי נלאה" בספר שכתב, עלה פרס לדוכן הנואמים כשהוא פגוע וזועם, וקרא בקול: "הכנתי נאום אבל לא אקריא אותו - אני אשיב ישר לשאלות של יצחק. איזו אמינות הפרתי?! איזו בעיה של אמינות יש לך איתי, יצחק רבין?! אני כתבתי נגדך ספר?! אני קראתי לך בשמות?!"
 
בעת מערכת הבחירות הסוערת של 1981 התקבל פרס במטח של קללות, צעקות ותנועות מגונות שהפנו לעברו תומכי ליכוד בבית שמש. הוא לא נשאר חייב, וצעק לעברם: "אנחנו לא מפחדים מכם. לא מהפשיזם ולא מהחומייניזם ולא מהתנועות המזרחיות שלכם. בוז... בוז לך! זה עם תרבותי, עם תנועות מזרחיות מנהלים ויכוח?! תתביישו לכם, אל תקלקלו את שמה של בית שמש! ככה נראה העם של בגין. כזה עם אתם רוצים, או עם מתורבת? תפסיק עם השנאה שלך, אין לך שום זכות לשנוא. שנאה וריב אחים, שנאה וחוסר תרבות. עם תנועות מזרחיות תנצחו בבחירות?! מי שלא רוצה שישראל תיהפך למדינה ערבית, שלא יצביע בעד החבר'ה הנלהבים האלה".

על מורו ורבו, דוד בן גוריון, נהג פרס לספר אנקדוטה מהשנים שלפני קום המדינה, אשר המחישה את התפיסה שבה אחזו השניים בנוגע לחשיבות החזון. "לבן גוריון הייתה מחלוקת מתמשכת עם בכיר בסוכנות בנוגע לחלוקת סמכויות", סיפר פרס, "עד שיום אחד פתר אותה כך: 'בוא נסכם שאתה תהיה ממונה על כל מה שקיים בארגון, ואני אהיה ממונה על כל מה שלא קיים', אמר לאיש". בהקשר דומה נהג גם לומר כי "אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים".
 
אולם בכל הנוגע לחיי אדם היה פרס זהיר. על פי עדותו של מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף בני פלד ז"ל, כשביולי 1976 הציג בפני פרס, שכיהן אז כשר הביטחון, את התוכנית לחילוץ בני הערובה שנחטפו לאנטבה, השיב לו פרס: "בני, זאת תוכנית שרלטנית, מסוכנת ופזיזה, בלי סיכוי להצלחה". רק לאחר מכן השתכנע, והיה שותף לאישור המבצע הנועז והוצאתו לפועל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg