בנט יוצא לשטח: מה עומד מאחורי מפקד הבית היהודי?

פעילים בבית היהודי סבורים שעריכת המפקד למפלגה כשהבחירות אינן באופק נועדה לכסות חובות. אלא שהמנכ"ל, ניר אורבך, דוחה את הטענות: "אנחנו רוצים להגיע להנהגה"

מקור ראשון
גדעון דוקוב | 18/9/2016 8:22
תגיות: מפלגת הבית היהודי,התפקדות
77 אלף. זהו, נכון לעכשיו, מספר המתפקדים של הבית היהודי. אלא שעד סוף השנה המספר הזה צפוי להצטמצם באופן משמעותי, ולפי חלק מההערכות אולי אף להיחתך בחצי ואף יותר. באופן מפתיע, הסיבה לכך עשויה להיות דווקא החלטה של צמרת המפלגה.

עוד כותרות:
- הרופאה של קלינטון: היא כשירה לשמש כנשיאה
- בתגובה לירי הפצמ"ר: צה"ל תקף מטרות בעזה
- פרובוקציה? גטאס מאמין במה שאמר על פרס

 
צילום: מרים צחי
בנט יוצא לשטח. מפקד הבית היהודי צילום: מרים צחי


הסחף הגדול לכיוון הבית היהודי התרחש ב-2013, עם הצטרפותו של נפתלי בנט וההחלטה לערוך פריימריז לראשונה בתולדות המפלגה הדתית-לאומית על גלגוליה השונים. באותן בחירות פנימיות היו רשומים לא פחות מ-57 אלף מצביעים. שנתיים לאחר מכן, ב-2015, נפתח שוב ספר הבוחרים וניתנה אפשרות לכל המעוניין בכך להצטרף מיידית לרשימות הבוחרים והנבחרים. 20 אלף איש נוספים הצטרפו אז לרשימה, והיא הגיעה למספר שיא של 77 אלף איש.

בחודשים האחרונים, בלי שום פריימריז בעתיד הנראה לעין, החליטו במפלגה לצאת שוב למפקד. לא זו בלבד, אלא שהוחלט גם כי כל מי שהתפקד בעבר ולא יחדש את חברותו במפלגה, כולל תשלום דמי חבר - יאבד את מקומו. בשבוע שעבר אף הושק קמפיין רשת שנועד להביא את דבר קיומו של המפקד לתודעת הציבור, אולי משום שהתוצאות מאז פתיחת המפקד, ב-15 ביוני, היו נמוכות מדי.

פעילים במפלגה משוכנעים שהסיבה האמיתית שהביאה את מנכ"ל המפלגה, ניר אורבך, לשכנע את נפתלי בנט לצאת למפקד היא כלכלית. בקופת המפלגה הצטברו חובות גדולים, חלקם עוד מהתקופה שלפני בנט, ואחרים כתוצאה מהפער שבין הציפייה ל-12-14 מנדטים בבחירות האחרונות ובין התוצאה בפועל - על כל הכרוך בכך מבחינת מימון מפלגות.

 
עד כה התפקדות לבית היהודי הייתה כרוכה בתשלום חד-פעמי בלבד, אולם כעת החליטו במפלגה לאמץ את המודל הקיים במפלגות אחרות, הכולל תשלום דמי חבר קבועים בכל שנה. 59 השקלים הללו, כפול כמה עשרות אלפי מתפקדים, צפויים להניב למפלגה הכנסה שנתית של כמה מיליוני שקלים בשנה, סכום שיסייע בוודאי בכיסוי החובות.

אורבך איננו מכחיש שלצד הכלכלי היה משקל בהחלטה, אולם לדבריו זהו עניין משני. "הסיבה הראשית והמשמעותית למפקד היא ציבורית", הוא אומר. "אנחנו רוצים להגיע לקומה הבאה, שזו הנהגה. לאנשים בציונות הדתית הקלאסית זה לא תמיד נשמע נוח, ולפעמים גם זעים באי-נוחות אם צריך להתעמת עם ראש הממשלה, אבל אנחנו מכוונים להנהגה. אני לא יודע אם זה ייקח שלוש שנים או חמש שנים, אבל זה יגיע.

"בשביל להתקדם לקומה הזו צריך להתרחב, וזה אומר לבסס את האחיזה שלנו בציונות הדתית - גם דרך המתפקדים הוותיקים וגם לחבר אלינו ציבורים נוספים שאלה המתפקדים החדשים. זהו מהלך שהוא ציבורי נטו. על הדרך, הקטע הכלכלי שמעיק עלינו כבר הרבה זמן גם מטופל, אבל זה עניין משני. המפקד נותן לנו יכולת לצרף אנשים לאורך כל הזמן כמו במפלגות הגדולות, ויש כאן דמי חבר שנתיים שמי שלא מחדש אותם מאבד את זכותו לבחור ולהיבחר - שוב, כמו במפלגות הגדולות".

את ההצלחה המרשימה של 77 אלף מתפקדים, כולל 20 אלף שהצטרפו בחודש אחד, אין באמת מי שמאמין כי ניתן לשחזר. ההערכות ביחס למספרים שיביא עמו המפקד הנוכחי נעות בין הפסימיים שמדברים על 20 אלף מתפקדים, ובין האופטימיים שטוענים כי אפשר להגיע גם ל-50 אלף. ייתכן שמסיבה זו לא הוכרז מועד סיום למפקד הנוכחי, כדי להתחמק מתאריך יעד שיאלץ את הנהלת המפלגה להציג מספרים בלתי מחמיאים.

"כבר בשבוע הראשון למפקד הצטרפו כמה אלפים טובים, ומאז השקת הקמפיין בשבוע שעבר אנחנו רואים עלייה נוספת", אומר ניר אורבך בתגובה. עם זאת, כמנכ"ל המפלגה הוא מודע לכך שבהיעדר בחירות קרובות באופק לא קיימת כרגע אווירה של התפקדות למפלגות, ובכלל קיים ספק עד כמה ישנה מודעות ציבורית למהלך בקרב המתפקדים הפוטנציאליים.
 

צילום: מרים צחי
''כבר בשבוע הראשון למפקד הצטרפו כמה אלפים טובים''. ניר אורבך, מנכ''ל הבית היהודי צילום: מרים צחי

"מצד שני", הוא אומר, "במפקד של 2015 היינו צריכים לעשות הכול תוך חודש כדי שנספיק להיערך לבחירות לכנסת. מהבחינה הזו יש דווקא יתרון עכשיו, כי אנחנו יוצאים למהלך ארוך טווח שיהיו בו כל מיני מקטעים בדרך. בסוף 2017 יש בחירות למועצות הסניפים והמרכז, שזה אמנם מעניין את החברים היותר פוליטיים בציונות הדתית. אחר כך יהיו הבחירות לרשויות המקומיות שנוגעות למעגלים רחבים יותר, וכמובן ברקע נמצאות כל הזמן הבחירות לכנסת. אנשים רוצים להרגיש חלק מהצלחה בזמן התהוותה".

אלא שאותם אירועים פוליטיים שאורבך מזכיר ושצפויים להתקיים בעתיד הקרוב - הבחירות למוסדות המפלגה ולרשימות ברשויות המקומיות - יוצרים אינטרס להתפקד דווקא בקרב שכבת הפעילים והעסקנים הקלאסיים, שתהיה להם מוטיבציה להביא מתפקדים כדי לחזק את כוחם במרכז או לזכות במקום טוב ברשימות העירוניות.

העניין הוא שמבחינת בנט, זו בדיוק האוכלוסייה שהוא פחות מחפש. התוצאה תהיה שבמקום "הקהלים החדשים" שיו"ר הבית היהודי מדבר עליהם שוב ושוב, מי שימלאו עכשיו את שורות המפלגה יהיו "המפד"לניקים הישנים". זוהי גם הסיבה להערכות שלפיהן ברגע שיסתמן מועד לבחירות לכנסת, בנט ואורבך יכריזו שוב על "פתיחת השורות", כדי שהרשימה לכנסת הבאה תהיה שונה מזו שנבחרה לכנסת הנוכחית.

החדש מתיישן

פעילים ב'מטה החילוני' של המפלגה ובפורום 'מרחיבים שורות', שני גופים הפועלים לצירוף קהלים חדשים לבית היהודי, מדברים על קשיים בגיוס מתפקדים. לדבריהם, האנשים שהם פונים אליהם אינם מבינים מדוע יצאו דווקא עכשיו למפקד. השיח הציבורי, כולל ברשתות החברתיות, כמעט איננו עוסק בנושא, והציבור הרחב, בוודאי זה שאיננו חלק מהמגזר הדתי-לאומי, כלל לא מודע לקיומו של המפקד.

"המטרה שלנו היא לחבר בין המפלגה ובין הקהלים הלא קלאסיים שלה - חילונים, עולים חדשים, סטודנטים, לא-יהודים וכדומה", אומר עודד סושרד, יו"ר פורום 'מרחיבים שורות'. "עכשיו אנחנו ב'מאני-טיים', וברור שזה לא קל כי אנשים לא אוהבים לשלם ופוחדים להזדהות. הפנייה שלנו היא לאנשים שמעורבים חברתית ופוליטית ונוסעים להפגנות, ואני מסביר להם שההשקעה הכלכלית בהתפקדות היא כמו נסיעה להפגנה אחת, וההשפעה היא פי כמה וכמה. היעד שהצבתי לעצמי הוא 5,000 איש. אם נגיע למספר הזה, תהיה לזה השפעה יפה מאוד על המפלגה".
 

צילום: מירי צחי
''החבר'ה של פייגלין החליטו להתפקד בהמוניהם לבית היהודי''. ח''כ שולי מועלם צילום: מירי צחי

חשש נוסף שמקנן בקרב חלק מחברי המפלגה הוא מכניסה מסיבית של גורמים חיצוניים, שינסו לנצל את המספר הקטן יחסית של המתפקדים כדי לכבוש עמדות מפתח במוסדות המפלגה וברשימות המקומיות. "אני שומעת מכל מיני פעילים שמועות שהחבר'ה של פייגלין החליטו להתפקד בהמוניהם לבית היהודי", מספרת ח"כ שולי מועלם, "אני לא יודעת אם זה נכון, אבל אני לא רואה בזה משהו מרתיע".

"אם יש מי שמסוגל להביא מאסות של מתפקדים, אז זה חלק מהמשחק הדמוקרטי", מסכים גם ניר אורבך. "אני רוצה מפלגה גדולה שתתן מקום לכמה שיותר קהלים, ואם יהיו 14-15 מנדטים אז אני חושב שגם לפייגלין יש מקום במפלגה".

מועלם רואה במפקד הנוכחי צעד נכון. "יש פה שינוי של הקונספט", היא מסבירה. "לא מתפקדים רק לקראת פריימריז, אלא המפקד פתוח כל השנה. בעיניי זה להעלות את המפלגה לשלב הבא. אחד הדברים שאני שומעת כל הזמן הוא השאלה 'מה קרה שיש מפקד'. אבל זהו, שלא קרה. אם היינו עושים את זה לקראת בחירות, זה היה עוד מאותו דבר. עכשיו יש אמירה אחרת: אנחנו בדרך להנהגה, ופותחים את השורות. העוגן הוא הציונות הדתית, אבל פותחים לעוד קהלים".

"נראה לי שהסיפור של המפקד פשוט משעמם את כולם", אומר דוד כהן, צעיר ציוני-דתי ירושלמי שהצטרף ל'בית היהודי' בתקופה שבה בנט הגיע למפלגה. "במפקדים הקודמים היה באזז, נוצר דיבור, זה עניין אנשים. עכשיו הם מקסימום יודעים שזה קיים".

דוד, שהוא פעיל ומעורב פוליטית אך איננו חבר מרכז, מפקפק בסיכויי ההצלחה של המפקד בקרב הקהל הרחב ואף מותח ביקורת על בכירי המפלגה. "זה נראה כאילו התאהבו שם ברעיון של 'אנחנו מתחדשים' ובואו נעשה מפקד ועוד מפקד ועוד מפקד", הוא אומר.

"אני אהבתי מאוד את הרעיון שבנט ושקד הגיעו למפלגה, ואני שייך לאותו קהל חדש שלפני כן לא חשב בכלל על הבית היהודי. זה היה מאוד כיף ומרגש שמשהו חדש מתחיל. מצד שני, אי אפשר לעשות את אותו דבר כל היום ולרוץ על הסיסמה ש'משהו חדש מתחיל'. אתם צריכים מתישהו להתאפס על עצמכם ולהחליט מי אתם ומה אתם. קח את הסרטון שבנט ושקד הפיצו לקמפיין המפקד, של מה 'הארץ' מפרגנים או לא מפרגנים להם - זה מה שיש לכם להציג? גם הקטע הזה שפתאום מחליטים על תשלום שנתי במקום תשלום חד-פעמי, כי הם גילו שבתשלום חד-פעמי אין למפלגה מספיק כסף. זו התנהלות שלא חושבים בה על דברים מראש".

 
דוד גם לא קונה את הדיבורים על הרחבת השורות בדרך למפלגת שלטון. "המצב בסקרים אמנם יותר טוב ממספר המנדטים כרגע, אבל זה לא שהבית היהודי בדרך להיות מפלגת שלטון ובנט עוד מעט מאיים על נתניהו וצריך לפתוח את השורות. הוא סתם משתמש בסיסמאות האלה".

בשורה התחתונה, דוד טרם החליט אם להתפקד מחדש. "מצד אחד חבל לי לא להיות פקוד ולאבד את זכות ההצבעה על מה יהיה ברשימה. מצד שני, יש גם הרגשה שיהיה נחמד אם המפקד הזה ייכשל. אני לא רוצה שבנט יקום בבוקר ויגיד 'שוב הצלחתי לסחוף אחריי את כולם'. לא, אתה כבר לא סוחף כי אתה משעמם ואתה ממחזר".
 

צילום: פלאש 90
''זה לא שהבית היהודי בדרך להיות מפלגת שלטון''. בנט נתניהו ולבני צילום: פלאש 90

גם לא כל חברי הכנסת של המפלגה נלהבים מהמהלך. "המפקד מגיע מכך שמנכ"ל המפלגה חש במצוקה כלכלית, שנבעה גם מחובות עבר וגם מהתנהלות בבחירות שלקחה בחשבון שנזכה ב-16 מנדטים ובסוף היה חצי מכך", אומר ח"כ מוטי יוגב. "ברור שיש פה גם רצון לפתוח שורות, להביא מתפקדים ולהחיות את פעילות המפלגה, אבל אני מצר על כך שלא עסקו מספיק בשאלה איך מוציאים את המפקד עם פסיכולוגיה ציבורית של התגייסות המונים. עם זאת המפקד הוא חשוב, ואף שהיו לי כמה השגות על האופן שבו זה נעשה אני לא מלין עליו אלא רואה בו חשיבות, ולכן הוצאתי פנייה להצטרף להתפקדות".

בפנייה שפרסם יוגב הוא מפרט ארבע סיבות להתפקדות, ואחת מהן היא "השבת השותפות והדמוקרטיה במפלגה", אמירה הרומזת לאי-הנחת שחש יוגב מהחוקה הנוכחית המפקידה כוח רב בידי יו"ר המפלגה. בין היתר, החוקה מאפשרת ליו"ר להורות לקראת הבחירות על פתיחה מחדש של רשימת הבוחרים, כך שגם מי שיצטרף ברגע האחרון יוכל לבחור ולהיבחר בפריימריז, באופן שיקטין את המשמעות של המפקד הנוכחי.
 
צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
''השבת השותפות והדמוקרטיה במפלגה''. ח''כ מוטי יוגב צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

"זה בסמכותו של יו"ר המפלגה, ואני מניח שהוא יעשה את שיקול הדעת שלו", אומר יוגב. "אני מקווה שלפחות יישמרו כללים ברורים, ולא שמי שכבר התפקד ירגיש שהוא פראייר. הייתה צריכה להיות ועדת מפקד של אישים נכבדים שיפתרו שאלות שעולות במהלך המפקד, ואני מקווה שזה עוד יקרה".

מתפקדים גם בליכוד

במקביל להתפקדות לבית היהודי, גם בקבוצות המתפקדים לליכוד מימין מגבירים הילוך בימים אלה. "אמנם לא פתחנו בקמפיין ענק כי אין לנו היכולות הכלכליות, אבל תגברנו את ההתפקדות ואנחנו עוברים מדלת לדלת", מספר שבח שטרן, יו"ר 'המטה הלאומי בליכוד'.

"בחודש האחרון הקבוצה שלי פקדה בסביבות 350 איש נוספים, ובמקביל יש קבוצות לאומיות נוספות שעובדות כמו זו של יוסי דגן או של מרדכי בניטה. כיום להערכתי הקבוצות שלנו יחד מונות בין 12 ל-15 אלף מתפקדים, שזה חתיכת כוח. אני מאמין שההתפקדות הכוללת של המחנה הלאומי בתוך הליכוד תגיע בחודשיים-שלושה הקרובים למספר יפה של כמה אלפים נוספים", סיפר.

לדברי שטרן, הסיבה להעלאת ההילוך בימים אלו היא מכיוון שבליכוד תקופת האכשרה המאפשרת הצבעה לפריימריז עומדת על 16 חודשים מאז ההתפקדות. "כרגע אמנם לא ברור מתי יהיו בחירות והן לא באופק, אבל לא מופרך שבעוד שנתיים או שנתיים וחצי יהיו בחירות, ואז כחצי שנה קודם לכן ייערכו הפריימריז", הוא מסביר. "המשמעות היא שכדי להגיע ערוכים להשפיע על רשימת הליכוד, צריך להתפקד בחודשים הקרובים. בבית היהודי אפשר להתפקד מהרגע להרגע, כי אם יהיו פריימריז המפקד בוודאי ייפתח שוב. לנו אין לוקסוס כזה שברגע האחרון פותחים את השורות ועושים מפקד המוני. בליכוד זה לא עובד ככה".
 

צילום: דודי ועקנין
''אצלנו משפיעים על 28-30 ח''כים, בבית היהודי זה מקסימום 12-14 חברי כנסת''. ישיבת סיעת הליכוד צילום: דודי ועקנין

שטרן לא מרגיש שהוא בתחרות מול המפקד בבית היהודי: "האופי של ההתפקדות אלינו או לבית היהודי הוא שונה. יכול להיות שפה ושם יש מי שמתלבטים, אבל זה לא הרוב. מי שאומר לי שהוא מהבית היהודי אני לא מתחיל לדבר על לבו. כל מי שמתפקד למפלגה מהאגף הלאומי זה טוב. גם אם היו מתפקדים לעבודה שחושבים שיכולים להשפיע שם וליצור מנופים - זה טוב.

"הנחת העבודה שלנו היא שלהתפקדות לליכוד יש הרבה יותר ערך מבחינה מדינית ולאומית. אם בבית היהודי מי שמתפקד צריך לבחור בין מוטי יוגב או שולי מועלם נניח, שני אנשים מצוינים מבחינה לאומית וערכית, מי שמתפקד לליכוד יוכל להכריע בין יולי אדלשטיין­לגלעד שרון, בין אלקין­לדן מרידור. אצלנו משפיעים על 28-30 ח"כים, בבית היהודי זה מקסימום 12-14 חברי כנסת. במובן הזה ההשפעה אצלנו הרבה יותר משמעותית ורחבה, והיא גם הוכיחה את עצמה בתוצאות של הרשימה הארצית בפריימריז האחרונים. הייתה לנו השפעה ניכרת, ויש רשימה טובה מאוד יחסית של אנשים שחושבים ימין ורוצים ימין. נכון שבנושא יו"ר התנועה ההשפעה שלנו זניחה כי אין מולו שום מתמודד אמיתי, אבל על ההתנהלות של הח"כים ברשימה זה משפיע".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק