
ברית האחים החדשה? נתניהו וברקת מחדשים את הקשר
בעיצומו של המשבר בין ראש הממשלה לשר התחבורה, חידש נתניהו את הקשר עם ראש עיריית ירושלים. גורמים המעורים בפרטי הפגישה שידרו אופטימיות זהירה, וניבאו שיתוף פעולה עתידי בין השניים. וגם: מה אפשר ללמוד משתיקתו של ליברמן בנושא עבודות הרכבת?
היו ימים שלפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין ראש עיריית ירושלים ניר ברקת לא הייתה חשיבות יוצאת דופן או השלכות פוליטיות שראויות לתשומת לב מיוחדת. השניים, עד להקמת הממשלה הנוכחית, היו בקשר קרוב ואינטימי.עוד כותרות:
קולין פאוול: טילים גרעיניים ישראלים מכוונים לאיראן
האם וייטנאם תציל את הפנגולינים מהכחדה?
פראלימפי: מקום שמיני לפסקל ברקוביץ' בגמר הקיאקים
ברקת תמך בנתניהו לפני הבחירות האחרונות והעניק לו את ההילה היוקרתית של ראש העיר החשובה ביותר, ואילו נתניהו גמל לו בדלת פתוחה ובנגישות יוצאת דופן ללשכת ראש הממשלה. היו כאלו שאף ראו בקשר בין השניים ככזה שמעיד על מוכנות מפתיעה מעט של נתניהו לסמן את יורשו העתידי בתוך הליכוד, דבר שראש הממשלה נמנע מלעשות מאז ומתמיד.

אלא שמיד לאחר הבחירות נוצר הקרע בין השניים, שרק הלך והתרחב. זה קרה לאחר שנתניהו הפר את הבטחתו לברקת ולא מינה אותו לשר האחראי לענייני ירושלים. המינוי של השר זאב אלקין לתפקיד התקבל אצל ברקת כמו סטירה לפרצוף. כמה חודשים לאחר מכן, בעיצומו של ויכוח על תקציב העיר ירושלים מול שר האוצר משה כחלון, ציפה ברקת לתמיכה ולכתף מצד נתניהו. כשלא זכה לכך, הפך הקרע בין השניים למוצהר ומובהק אפילו יותר. חודשים ארוכים הם לא נפגשו, ואף היו בנתק.
לאחרונה אפשר לזהות שינוי ביחסים. ההצעה להיפגש הגיעה מכיוונו של נתניהו. זה קרה בעיצומו של המשבר הפוליטי בין נתניהו לשר התחבורה ישראל כץ. נתניהו הסתכל ימינה ושמאלה, בחיפוש אחר חברים מתוך הליכוד איתם אפשר לחלוק מחשבות ותכניות, ולא היה מרוצה מכמות האנשים הזמינים. אז, כך מספרים בכירים במפלגה, נזכר ראש הממשלה בברקת שמתחמם על הקווים ועושה חריש עמוק בתוך הליכוד.

לברקת יש יתרון נוסף. הוא לא מחביביו וממקורביו של כץ, היריב המרכזי מבחינת נתניהו בעת הזו. הפגישה בין נתניהו וברקת התקיימה בתחילת השבוע בלשכת ראש הממשלה. אם נשתמש במונחים השאולים מפיהם של רופאיו של שמעון פרס בבית החולים שיבא בתל השומר: תוצאות הפגישה משדרות אופטימיות זהירה.
המטרה שהוגדרה לפני הפגישה הייתה חידוש הקשר בין השניים, מתוך רצון לשפר את היחסים ולטובת שיתוף פעולה עתידי. לדברי גורמים המעורים בפרטי הפגישה, המטרות הללו הושגו, וככל הנראה אף יותר מכך. שוב נשמעים הדיבורים על התחלה של ברית פוליטית אמיצה לטווח הרחוק.
כמעט ואין צורך להציג את האינטרס ההדדי לציר פוליטי כזה. נתניהו מעוניין להוסיף למאגר תומכיו במפלגה את מי שמסומן ככוח העולה העתידי שלה, ולקבל הבטחה מברקת למחויבות לנאמנות מוחלטת כל עוד נתניהו נמצא במגרש הציבורי. ואילו ברקת מעוניין לחסות בצלו של היו"ר, מתוך תקווה להיות מסומן על ידו בהמשך הדרך כיורש. פגישות נוספות להמשך כבר נקבעו בין השניים. מה תהיה ההשפעה הפוליטית, בתוך הליכוד ומחוצה לו, לברית ההולכת ומתחדשת? מוקדם עדיין לומר.
התחזיות שמשמיע יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אינן מאופיינות בהכרח ביציבות. בכל זאת, בימים בהם היה ח"כ פשוט באופוזיציה התחייב ליברמן פעמיים על מועדי בחירות שלא התממשו. בשנת 2015 הוא הודיע שהבחירות יתקיימו עד לסוף אותה שנה, וכך גם הבטיח במהלך שנת 2016. אמנם נותרו עוד שלושה חודשים וחצי עד לסוף השנה, אך הבחירות עדיין אינן נראות באופק הקרוב.
מאז הספיק ליברמן לשנות כליל את מצבו הפוליטי. מח"כ משועמם וחסר תעסוקה הוא הפך לשר ביטחון, שנהנה מכל רגע בתפקידו החדש. לאחרונה ניפק תחזית חדשה ומעודכנת שמתבררת למעשה כאנטי-תחזית. אליבא דשר הביטחון, לא צפויות בחירות בשנתיים וחצי הקרובות. או בניסוחו שלו, הממשלה הזו תוציא את ימיה. כך אמר לאחרונה יותר מפעם אחת בשיחות סגורות עם גורמים מפנים ומחוץ למערכת הפוליטית.

האמירה של ליברמן מעניינת בעיקר על רקע העובדה שהיא מגיעה שבוע וחצי לאחר סיומו (נכון לעכשיו) של המשבר הפוליטי סביב סוגיית עבודות הרכבת בשבת. קולו של ליברמן לא נשמע במהלך המשבר המדובר, למרות העובדה שמדובר בנושא שמעניין רבים מבוחריו. שלא לדבר על שאלת פתיחת או סגירת מרכולי הקניות בשבת, שגם היא עלתה לאחרונה לכותרות. ובכל זאת, ליברמן העדיף שלא לעסוק בנושאים הללו.
האנשים ששוחחו לאחרונה עם ליברמן ניסו להקשות עליו, נוכח תחזיתו הנחרצת שלא יהיו בחירות בשנתיים וחצי הבאות. הם שאלו על הבדיקה בעניינו של ראש הממשלה, שאלו על ענייני השבת מול החרדים, אך נענו באותה תשובה חדה: אין שום דבר ולא יהיו בחירות. "זו ממשלה שתוציא את ימיה", הבהיר שר הביטחון.

לא צריך להרחיק לכת ולומר שמדובר באדם חדש מהניילונים, אבל ליברמן קיבל בינו לבינו החלטה אסטרטגית להשרות רוגע על המערכת הפוליטית, לנסות ולהחיות מחדש את התדמית הרצינית שיצר בכהונתו השנייה כשר חוץ, כפוליטיקאי שאינו מסתכסך עם גורמים בקואליציה – גם לא עם החרדים.
ההחלטה שלו לא להתבטא בנושא השבת לא הייתה מקרית. זו החלטה מודעת. אפשר רק להניח שאם היה במקום נתניהו הוא היה מקבל את אותה החלטה בסוגיית השבת. הבנתו בפוליטיקה אינה פחותה, וכך גם היכרותו עם הניואנסים הרגישים של החרדים. ליברמן הסתכל ימינה וראה שם את נפתלי בנט שותק בנושא, והסתכל שמאלה וראה את יאיר לפיד שותק בסוגיה. אז למה הוא עצמו צריך לצעוק?
על היחסים החמים בין שרת המשפטים איילת שקד לח"כים החרדים כבר שמענו בעבר. גם את שיתוף הפעולה, המכונה ברית, בין הבית היהודי לפלג "אגודת ישראל" של השר יעקב ליצמן מיהדות התורה, אנחנו כבר מכירים מהשבועות האחרונים.

אלא שהכבוד לו זכתה השבוע השרה שקד בקרב בני משפחתו של הרבי מגור הוא ככל הנראה תקדימי, עד כדי דרמטי. מעולם לא הוזמנה שרה בממשלת ישראל לחתונה של אחד מנכדיו או אחת מנכדותיו של ראש החסידות הזאת – עד השבוע.
היוזם היה השר ליצמן, שכבר לפני חודש וחצי הודיע לשקד שבפעם הבאה שאחד מנכדיו של האדמור מגור מתחתן היא חייבת להגיע. "זו חוויה שלא תשכחי", הבטיח לה. לאחרונה התקשר ליצמן והודיע שיש חתונה. "אני רוצה שתבואי", חזר וביקש, ושקד אכן התייצבה. אלא שגם היא לא התכוננה לכך שתוצב ממש בצמוד לחופה, בין בני המשפחה הקרובים ביותר. מעבר לעובדה ששקד כזכור היא אישה חילונית, לא זכורה חתונה של משפחת האדמור מגור שבה נכחה אישה, שאינה מהמשפחה הקרובה, בסמוך לחופה. לכבוד הנדיר הזה זכתה שקד.

האם יש לכך משמעות פוליטית וציבורית מלבד הסמליות שבדבר? ככל הנראה כן. אם מישהו עוד היה זקוק להוכחה בנוגע לעומק יחסי הקרבה בין הבית היהודי ליהדות התורה, הוא קיבל אותה באמצעות התמונה התקדימית הזו.
אך מעבר לכך, ומעבר ליחסים הטובים שיש בין שקד וליצמן ברמה האישית, זה מעיד גם על כך שהממלכתיות כבר אינה מילה גסה אצל החרדים. סמל שלטון, שמגולם על ידי אישה חילונית, וזוכה לכבוד של מלכים באחד מרגעי השיא של חסידות גור, זה לא דבר שהולך ברגל. אם תרצו, יש בכך עוד סימן חיצוני לשינוי שעובר על החברה החרדית כולה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg