ראשי » חדשות » בארץ

מומחה: "אזריה שגה בגלל הפרעת קשב ועייפות"

ד"ר גיל מאור, מומחה להפרעות קשב, מסביר בשיחה עם nrg כי ייתכן ולהפרעות הקשב של החייל היורה, הייתה השפעה מרובה על הירי בזירה. "יכול להיות שהוא קלט את התמונה ולא הגיב עליה נכון בגלל הרגישות הגבוהה שלו לשינויים חיצוניים"

מומחה על אזריה: אחד מקווי ההגנה שבהם משתמשים סנגוריו של החייל היורה, אלאור אזריה, במהלך המשפט המתוקשר הוא הפרעת הקשב. לטענתם, הפרעה זו היא שגרמה לשיקול דעת מוטעה בשילוב עם מחסור בשעות שינה. בשיחה שקיים הבוקר (ג') עם nrg ד"ר גיל מאור, מומחה בהפרעות קשב, הוא נשאל מה עומד מאחורי הטענה והאם אכן הירי במחבל יכול היה להיות תוצאה של הפרעת קשב.

עוד כותרות:
- הפסקת האש קרסה, האזרחים מוכנים לרע מכול
- 'פלסטינים מטומטמים': פייסבוק חסמה את יותם זמרי
 -טביעת החייל בדרום: 3 מפקדים יודחו מצה"ל

"בעלי הפרעות קשב מאופיינים כבעלי יכולות של צייד. הם מרגישים דברים מהר יותר וערים לשינויים קטנים, לכן מאוד יכול להיות שאזריה ראה תזוזה קטנה שאחרים לא ראו", מסביר ד"ר מאור מהמכללה האקדמית גליל מערבי. "יכול להיות שהרגישות הגבוהה שלו לשינויים חיצוניים הייתה שם וביחד עם מחסור בשעות שינה - הוא זיהה  דבר שקרה אך הגיב בצורה לא נכונה".

אלאור אזריה
 
לטענתו מחסור בשעות שינה בשילוב הפרעות קשב משפיעים בצורה גבוהה על הפעולות של אדם הסובל מההפרעה לעומת אדם שאינו בעל הפרעת קשב וגם כן סובל ממחסור בשינה. ד"ר מאור הוא בעל הפרעת קשב בעצמו. כדי להסביר איך ההפרעה באה לידי ביטוי הוא נותן כדוגמה חדר מאוד מבולגן שבעל הפרעת קשב נכנס אליו ויכול לזהות אם הזזת בובה מעט ממקומה - שינויים שאנשים שלא סובלים מהפרעת קשב לא ישימו לב אליהם. "לכן לבעלי הפרעות קשב יש יתרון מאוד משמעותי בשדה הקרב, הם מייד יבחינו במטענים ובניסיון היתקלות - הם יגיבו טוב יותר כי הרגישות שלהם גבוהה יותר", הוא מנמק.
 
המומחה מודה כי הוא לא בקיא בפרטי המקרה של החייל היורה, אך על סמך הפרטים שפורסמו בכלי התקשורת הוא מבהיר כי יתכן שאזריה זיהה משהו מוקדם לפני יתר החיילים שהיו עמו בזירה. "השאלה אם ראה והגיב בצורה נכונה? כאן יכול להיות שהוא קלט את התמונה ולא הגיב עליה נכון בגלל השילוב של הפרעת קשב ועייפות".
 
על פי ההסבר הניורולוגי של ד"ר מאור המוח של בעלי הפרעות קשב מאופיין כמו "מנוע של מכונית מרוץ עם ברקסים של אופניים". החלק הפנימי עובד כמו מנוע והחלק החיצוני שאמור לבלום תגובות עובד לאט יותר. "המערכת שמזהה שינויים במוח היא מערכת שעובדת מאוד חזק, מצד שני החלק שאמור לנהל את התגובות מגיב יותר לאט ואז נוצר פער. במצב הזה המוח בוחר אחת מארבע פעולות או לעשות 'ריסט' לדגמה חייל שמרכיב נשק במקום בשבע דקות כמו כולם יעשה את זה ב-13 דקות.

"אפשרות שנייה היא להשתמש במרכיב ההיפראקטיבי - להכניס את הגוף לתנועה כדי לעורר אזורים בקליפת המוח העליונה. אפשרות שלישית - המוח יכול לוותר על מנגנוני הכרה והאפשרות האחרונה היא להעלות רמת אדרנלין בקליפת המוח העליונה ואת זה עושים באמצעות חיפוש ריגושים. אבל כדי לעשות את זה בצורה יעילה צריך מספיק שעות שינה".

לדבריו, כדי למנוע תגובות שגויות הפתרון של חיילים הוא פשוט לספק להם די שעות שינה לתפקוד נכון. כך שתהיה התאמה ברמת העוררות של המוח לרמת הלימפית. "האירוע שהיה לפי הנתונים שאני מכיר הוא שילוב בין זיהוי גירוי מוקדם ושלא היה לו מספיק אדרנלין להביא לתגובה נכונה בשל עייפות".

לשאלה האם הפרעת הקשב פוגעת ביכולתו של חייל לתפקד נכון בשדה הקרב עונה ד"ר מאור כי "הפרעת קשב שונאת שיעמום, לכן אם עושים דברים שחוזרים על עצמם כמו שמירות וכדומה, מה שלאדם אחר נורא קל, בעל הפרעת קשב צריך לעצור ולבחון את המצב ועושה את זה לאט יותר. לפני ארבע שנים נתתי הרצאה בבה"ד 8 בקורס חובשים ובמסגרת אותה הרצאה נשאלתי האם בעל הפרעות קשב יכול להיות חובש ולקבל החלטות? ועניתי שדווקא בסיטואציה של ריבוי נפגעים הוא יידע הכי טוב איך להגיב. האדרנלין עוזר להם לתפקד בצורה הכי טובה".



השיחה עם ד"ר מאור נערכה על רקע יום המודעות הבינלאומי להפרעת קשב ולקויות למידה שצויין אתמול, במסגרתו דנו במכללה האקדמית גליל מערבי אנשי רפואה ואקדמיה על נושא הפרעות הקשב והריכוז אצל סטודנטים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg