עצמאות ישראלית: בסוף נגלה שאובמה תרם יותר מבוש
אין הרבה הבדל בין הנשיא שהפגין הכי הרבה ידידות חיצונית כלפי ישראל לבין הנשיא שהפגין הכי הרבה רתיעה ועוינות קרה כלפי ישראל וממשלתה. ההיפך, ייתכן שבסיכומן של שמונה שנות נשיאותו נגלה שבשטח הוא גרם פחות נזקים מבוש
ערב סיום כהונתו, קפץ הנשיא לשעבר ג'ורג' וו. בוש לעוד ביקור, בירושלים. זכור לי שלג. זכורה לי עצירת התנועה במרכז רחביה. הוא שב לתת הופעה של ידידות כנה לישראל, ולא פחות מכך – כלפי ידידו ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט. כמה שאולמרט מתגעגע לשמוע את שם משפחתו שוב נהגה במבטא האמריקאי טקסני ההוא של בוש. לא היה חשש ממה שהמנהיג האמריקאי מחזיק במעמקי שרוולו. החשש היחיד היה, שבוש מגיע כדי לחזק את ראש ממשלת ישראל פוליטית, בזירה המקומית הרותחת, כולל בחקירות נגדו.עוד כותרות:
אובמה לא ייזום מו"מ לשלום עד תום כהונתו
מהומות ענק בשרלוט: מושל המדינה הכריז על מצב חירום
דאעש ירה טיל כימי לעבר כוחות אמריקאים בעיראק
בכל מקרה, אין להשוות פגישה ידידותית כזאת עם הפגישה אמש בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ברק אובמה במלון בניו יורק. אצל אובמה, השאלה שכל ישראלי, כולל ראש הממשלה, שואל היא: כשאתה אומר 'כן' – למה אתה מתכוון? האם ה'כן' למדינה פלסטינית כולל את ה'לא' כלפי ישראל? שנשללת ממנה הזכות לשאת ולתת עם האויבים שלה על צרכי הביטחון?
צריך לדאוג שהנושא הפלסטיני יישאר בחיים גם בחודשי נשיאותו האחרונים. אובמה נתניהו.
צילום: איי.אף.פי
למי שלא היה ברור, אצל הנשיא אובמה חבילות הסיוע הביטחוניות לאורך השנים ולא כל שכן זו האחרונה, שאהוד ברק העיף בגללה את הפקקים בוושינגטון פוסט, כרוכות בפתרון 'שתי-המדינות'. אז ככה נראתה אתמול 'פגישה ידידותית' בין שני ראשי המדינות.
גם ביום החתימה על ההסכם הוציא הבית הלבן הודעה, שדיברה על הדאגה העמוקה מההתפתחויות בשטח שעלולות לחבל בהגעה לפתרון שתי-המדינות. בפגישה אתמול אמר הנשיא, שצריך לדאוג שהנושא הפלסטיני יישאר בחיים גם בחודשי נשיאותו האחרונים – הכוונה שיהיה לזה המשך. זה מה שהעסיק את הפרשנים באולפנים. כשהוא אומר כן לנתניהו, כן 'לשלום' – למה הוא מתכוון? כבר כמה חודשים שבסביבת נתניהו חוששים מאיזה ברז מדיני שאובמה יכניס לישראל בחודשים שבין הבחירות ביום שמונה בנובמבר לבין יום ההשבעה ב-20 בינואר, 2017. 'מורשת', המחלקה החדשה בנשיאות.
ולשאלת המהלך המדיני האחרון, אפשר להעריך, שלא נמצאה תשובה אמש. אבל צריך בכל זאת לומר גם את זאת: אמנם אובמה לא עשה מזה את הפגישה הכי ידידותית והכי חשובה, אבל הוא רצה בפגישה הזאת, בעיקר לצרכי הצופים בישראל; ברור שאלו צרכי הבחירות של הילארי. דניס רוס אמר ברב שיח בסן פרנסיסקו, שאם הילרי קלינטון תיבחר הסיכוי של איזה מהלך כובל כמו החלטה במועצת הביטחון יורד למינימום. אבל לא כך הדבר במקרה של ניצחון דונלד טראמפ. גם דברי דניס רוס נועדו לצרכי בחירות: חברים, תדאגו שהילארי עם ברכיה הכושלות תנצח.
ייתכן שבסיכומן של שמונה שנות נשיאותו נגלה שבשטח הוא גרם פחות נזקים מבוש.
צילום: Getty Images
בסופו של דבר, המסקנה היא שלמרות האסתטיקה הגרועה של מפגשי אובמה-נתניהו, והיחסים העכורים לכאורה, אין הרבה הבדל בין הנשיא שהפגין הכי הרבה ידידות חיצונית כלפי ישראל לבין הנשיא שהפגין הכי הרבה רתיעה ועוינות קרה כלפי ישראל וממשלתה. ההיפך, ייתכן שבסיכומן של שמונה שנות נשיאותו נגלה שבשטח הוא גרם פחות נזקים מבוש. אבל בינתיים, השנים האלה הספיקו לנתניהו כדי להעלות את ישראל לפסים של מגמה מדינית אסטרטגית עצמאית ותלויה הרבה פחות באמריקאים.
הם נפרדו באמירה הפושרת של אובמה, כי "כמובן שלבנו עם אלה שנפצעו, הן הישראלים והן הפלסטינים. קיימת סכנה גדולה מהטרור, אך גם מהתפרצויות של אלימות. כמו כן אנו מודאגים מהפעילות בהתנחלויות".
ביבי נפרד בעקיצה חביבה: "ואם יותר לי, אוסיף עוד הערה. בתום כהונתך אני יודע שתהיה עסוק בעניינים רבים, בנוסף לליטוש משחק הגולף המצוין שלך. קולך המשפיע ישמע במשך עשורים רבים ואני יודע שתמשיך להגן על זכותה של ישראל להגן על עצמה כמדינה יהודית". אבל אני, חושב בוודאי ראש ממשלת ישראל, אמשיך לשבת לפחות עוד שנתיים וחצי בבית ראש הממשלה ואת הקול שלי יספרו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם