אין אכיפה: הבנייה הערבית הלא חוקית משגשגת
בחסות האיחוד האירופי וארה"ב מתרחשת באין מפריע בנייה ערבית בלתי חוקית בהיקף עצום באזור דרום הר חברון, אבל באלעזר פסל בג"ץ שורת בתים רק בגלל מטר ו-20 ס"מ. סיור במחוזות האבסורד
מטר אחד ו-20 סנטימטרים, מול עשרת אלפים דונם. זו המשוואה שעמדה לנגד עינינו לאחר יום ארוך שהחל בסיור בתוואי הבנייה הערבית הבלתי חוקית באזור הר חברון, והסתיים בביקור בבתים בשכונת נתיב-האבות באלעזר, שבג"ץ החליט שחובה להרוס אותם. זו גם המשוואה שהדהדה באוזני האנשים, בהם פעילי ליכוד, שהצטרפו השבוע לסיור שקיימה שדולת ארץ ישראל בכנסת בעקבות העיר הערבית הענקית שצומחת לה במדבר באין מפריע.עוד כותרות:
- מהלך נגד ישראל באו"ם עדיין על השולחן
- סקר: קלינטון מובילה על טראמפ ב-6 אחוזים
- התוודה שרצח גבר לפני 5 שנים: "ישב לי על הלב"

עימות בשטח בין ח''כ סמוטריץ' לפעיל השמאל הרב אריק אשרמן. שדולת א''י בסוסיא
צילום: מירי צחי
בטרם נגיע לחוויות שזימן הסיור לאותם פעילים, נחזור לרגע למשוואה שבה פתחנו. שביל צר ברוחב של מטר ועשרים, שבנקודה מסוימת מתרחב לארבעה מטרים - זו העילה שמצא בית המשפט כדי להרוס שורה ארוכה של בתי קבע ביישוב אלעזר. במקום מתגוררות משפחות צעירות, מרובות ילדים, שלא מבינות מאיפה נחתה עליהן הפסיקה הזו.
צריך לראות בעיניים כדי להבין את גודל האבסורד. הטענה שהתקבלה על ידי בית המשפט מדברת על כך שבתוך כל השטח העצום שעליו בנויים הבתים, מסתתר לו אותו שביל צר. לטענת ארגוני השמאל הקיצוני שעתרו לבג"ץ, השביל הצר הזה, החבוי בין שטחים גדולים שמוגדרים כאדמות מדינה, היה בעבר קרקע חקלאית מעובדת. עכשיו נסו לדמיין בעצמכם: האם אי-פעם נתקלתם בקרקע חקלאית שרוחבה מגיע למטר ועשרים סנטימטרים? האם זה בכלל אפשרי מבחינה חקלאית?
רק כדי לסבר את האוזן, לא מדובר בקרוואנים או במבנים יבילים, ואפילו לא במבנה בטון שיצקו אותו בזריזות ובבהילות. אלו בתים פרטיים שכל אחד מהם עוצב במיוחד, ושבנייתו ארכה בין שנה לשנתיים. תחשבו על כל שכונת וילות סטנדרטית במרכז הארץ, בצפון ובדרום. ככה בדיוק נראית השכונה.
השביל המדובר עובר במרכז סלון ביתם של עמי וליאורה גבירצמן, הוריהם של רעות, ענבל, לירון, איתן, צורי וטל. בחוץ, רגע לפני השקיעה, התרוצצו להם בחופשיות ילדי השכונה, משחקים זה עם זה. בעוד שנה וחצי כל הדבר העצום והפורח הזה יידרש להתקפל משם על יושביו. "והכול בגלל שביל חקלאי מדומיין ברוחב של מטר ועשרים", נאנח עמי גבירצמן.
זוכרים את הצד השני של המשוואה? מול השביל הצר הזה ניצבים להם עשרת אלפים דונם של בנייה ערבית לא חוקית, באותו שטח C, שנועדו ליצור רצף ערבי מהנגב דרך מדבר יהודה ועד אזור יהודה ושומרון, באמצעות בנייה במרחב הפתוח של דרום הר חברון. האוטובוס של השדולה נסע ונסע בתוך העיר הפלסטינית הלא חוקית שקמה לה בשנים האחרונות על התוואי הזה. בתים על גבי בתים, מבני ציבור במימון האיחוד האירופי, תשתיות מתקדמות שתרמה אבו-דאבי (המוגדרת מדינת אויב). גם גרמניה דחפה את היד עמוק לכיס כדי לסייע בפרויקט הבלתי חוקי הזה.

לא מדובר בפחונים או באוהלים. הכפר סוסיא
צילום: AFP
שלא תטעו: לא מדובר בפחונים או באוהלים, כמו אלו שניתקל בהם במאחז הלא חוקי נאווג'ה, בסמוך לעיר הקדומה סוסיא. פה כבר מדובר במבני קבע, שנבנו מהיסוד ובאופן מושקע. המקום מכונה שטח אש 917. בשנות השמונים עוד היה מדובר רק בעשרות בודדות של בתים שהוקמו על ידי משפחות בדואיות שהגיעו לשם מבקעת ערד. במנהל האזרחי החליטו כבר אז שבאזור הזה הם לא אוכפים בנייה לא חוקית, מה שהפך היום לעיר שלמה ול-1,600 בתי קבע, עמוסי תשתיות ומבני ציבור.
במילים אחרות: פקיד במנהל האזרחי, לא נבחר ציבור, לקח על עצמו בזמנו החלטה מדינית לסמן תא שטח שבו החוק השולט הוא הפרת חוק. בשלב מסוים, לאחר שברשות הפלסטינית ראו כי טוב, החלו לעודד הגירת תושבים משטחי A ו-B לשטח C, השייך לישראל. זו לא רק הקרקע לבנות עליה בית שהפלסטינים מקבלים שם בחינם; זו כל המעטפת שממומנת בכסף זר - בתי ספר, מסגדים, מרפאות, כבישים סלולים, קווי מתח ועוד. והכול על קרקע שבשליטה ישראלית.
לא נפסיק לשיר
במהלך הנסיעה מפנה ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי, את תשומת לבנו למכוניות הרבות שחונות בסמוך לבתים הלא חוקיים. ואז פתאום אנחנו קולטים - רבות מהן בעלות לוחיות רישוי צהובות, ישראליות. מתברר שהמקום הפך אטרקטיבי כל כך, עד שגם בדואים רבים, בעלי תעודות זהות ישראליות, עקרו ממקום מושבם בנגב והעדיפו לחצות את הקו הירוק ולהתיישב כאן. "הם אומרים לנו במפורש שנוח וטוב להם פה", מספר לנו עובד ארד מתנועת 'רגבים'. לא פעם הוא מסתובב במקום לבדו, ואף יושב לכוס קפה עם התושבים. "יש להם פה הכול בחינם. נציגי הרשות הפלסטינית דואגים להם לכל דבר שהם מבקשים. איזה אינטרס יש להם ללכת?"

''הם אומרים לנו במפורש שנוח וטוב להם פה''. ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי
צילום: מירי צחי
אך המטרה המרכזית בסיור ממוקמת בסמוך ליישוב הקדום סוסיא. יום אחד, בתחילת שנות האלפיים החליטו כמה משפחות מהעיירה יטא להקים לעצמם יישוב חדש. אחר כך הם יספרו שהיישוב החדש קיים כבר עשרות שנים. כמה טוב שיש בעולם תצלומי אוויר שמוכיחים שעד 2003 לא היה שם כלום. הפלישה הערבית למקום מאיימת על האתר הקדום של סוסיא, שלמעשה מוקף במאחזים ערבים לא חוקיים. לא עזרו צווי ביניים וצווי הריסה שהוציאו שופטי בג"ץ. הערבים ממשיכים לבנות, להרחיב ולהשתלט, והכול בגיבוי מוחלט של האיחוד האירופי וארה"ב.
בדרכנו למקום קידמו את פנינו הפולשים הערבים, מניפים דגלי אש"ף, לידם פעילים ישראלים מתעאיוש. האוטובוס שלנו התעלם מהם והמשיך היישר לתוך השטח, לנקודה שבה נוכל לתצפת בקלות על המאחז הלא חוקי. חמישים פעילי ליכוד ירדו מהאוטובוס, מצוידים בדגלי ישראל, מתוך ידיעה שזה רק עניין של זמן עד שהחיכוך עם המפגינים הפלסטינים יגיע. ואכן, כפי שתואר לנו מראש, כעבור כמה דקות החלו לבצבץ מרחוק מחזיקי הדגלים שהתקדמו לעברנו. לפלסטינים יש היום שני כלי נשק בולטים - ילדיםומצלמות. בראש צועדים הילדים, כסוג של מעטה הגנה. המבוגרים מאחור. אם העסק יצא משליטה הילדים ייפגעו קודם, ואז אפשר יהיה לדווח על "האכזריות הישראלית" שפוגעת ב"ילדים רכים".
את המצלמות מחזיקים בדרך כלל פעילי השמאל הקיצוני מישראל. הדרך שלהם להתגרות באנשי הליכוד או בחיילים שמאבטחים הפגנות מהסוג הזה, היא להצמיד את המצלמה לפרצוף, לפלוש לתוך המרחב האישי ולקוות לתגובה אלימה כלשהי. בכנות, קשה להאשים חייל שמתפלקת לו דחיפה או סטירה לאדם שדוחף לו מצלמה לתוך הנחיר של האף. "תגיד, למה אתה לא גר פה, יחד איתם?" מפנים פעילי הליכוד שאלה לאחד מאנשי תעאיוש. "כי זו לא אדמה שלי ואני לא גנב כמוכם", נשמעת התשובה המתריסה.

''קשה להאשים חייל שמתפלקת לו דחיפה או סטירה לאדם שדוחף לו מצלמה לאף''. צלם ''בצלם''
צילום: EPA
בשלב זה פעילי הליכוד והאנרכיסטים הפלסטינים כבר ממש צמודים זה לזה, מניפים איש בתוך הפרצוף של עמיתו את הדגל הישראלי והפלסטיני. הקריאות הופכות לצעקות, הצעקות מתגברות לשירים, וגם נפנופי ידיים מאיימים נראים בתוך ההמולה. החיילים, שיודעים שתחת השגחתם נמצאים גם שני חברי כנסת (בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש), לא לוקחים סיכון ומבקשים מכולם לחזור לאוטובוס. אלא שכבר מאוחר מדי. שירי "לשחרר את פלסטין" שנשמעים מפיהם של הערבים נבלעים על רקע "עם ישראל חי" ששרים פעילי הליכוד. רק לפני שעה הם עוד היו רגועים ומחויכים, כשישבו לארוחת בוקר מפנקת וכוס יין אצל אלעד ונאוה מובשוביץ ביקב דרימיה, בנקודת הפתיחה של הסיור בסוסיא החדשה.
זה היה לקח חשוב לפולשים חובבי הפרובוקציות מנאווג'ה. הם אולי יודעים לגנוב קרקע, לשקר בנוגע להיסטוריה המשפחתית שלהם, ואפילו לזכות אחרי כל זה באהדה בינלאומית. אבל בכל מה שקשור לשאלה מי צועק ושר חזק יותר, לא היה להם שום סיכוי מול פעילי הליכוד מרמת-גן ומאשקלון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg