קו העימות: "זו הייתה טעות לא לדבר על ישראל"
טראמפ לא הצליח להבריק בתשובות מוחצות כפי שעשה מול מתחריו בפריימריז, וקלינטון הזימה את תדמית האישה החלשה והחולנית שיריבה יחבוט בה ללא רחם. ושום מועמד לא הנחיל למשנהו תבוסה מוחצת. רשמים מהעימות הראשון לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב
במערכת בחירות כה מוזרה שעוברת על ארה"ב, לא הייתה סיבה לחשוב שהעימות הראשון לא יהיה הפכפך ומוטרף מאין כמוהו. הילרי קלינטון, מזכירת מדינה לשעבר, ודונלד טראמפ, מנחה תוכניות ריאליטי עתיר ניסיון טלוויזיוני, עמדו לכאורה לספק את הדרמה הטובה בעיר, בייחוד על רקע הסקרים המצביעים על מאבק צמוד וטעון.
עוד כותרות:
- מפוליטיקאי לא אהוד לנשיא נערץ
- עשרות ראשי מדינה ושרי חוץ יגיעו להלוויית פרס
- מדוע בסופו של דבר כולנו חייבים הרבה לפרס
טראמפ, שערב העימות הראשון הצליח על פי הסקרים לסגור את הפער בכמה ממדינות המפתח, ביקש להוכיח לציבור האמריקאי שהוא ראוי להיות נשיא ושאינו ליצן או בריון גזען. קלינטון רצתה להראות שפרשיות המיילים, מחדליה בפרשת רצח השגריר האמריקאי בבנגזי ומקורותיו העלומים של ההון המשפחתי אינם אלא אפיזודות נשכחות. וכמובן, העיקר הבריאות. איך אמר לנו לו דובס, המגיש הוותיק של 'פוקס ניוז' - "ההישג הגדול של הילרי יהיה אם היא תצליח להוכיח לנו שבתשעים הדקות של העימות היא לא תשתעל או תתמוטט".
מערכות הבחירות והעימותים המסורתיים המתלווים להן כבר הציגו מועמדים מעוררי כבוד ומקריני מנהיגות, שהתווכחו עד זוב דם על מדיניות ותוכניות לעתיד. הפעם, לעיני 100 מיליון צופים, התרחש עימות בין שני שחקנים שנואים למדי, שנע בין שעמומון מדוקלם לתוכנית בידור. ריאליטי כבר אמרנו?
בהתאם לאווירה, גם אוניברסיטת הופסטרה שבלונג-איילנד, שבימים כתיקונם עוטה ארשת אקדמית כבדת ראש, הפכה לקרנבל צבעוני ורעשני. משעות הבוקר התייצבו במקום משמרות סטודנטים בחולצות הנושאות את מסרי המועמדים, ולהקות של מעודדות חוללו מול במות רשתות השידור. העיתונאים והצלמים מצדם העבירו בשידור חי את האירועים השונים שיזמו הסטודנטים ובהם ויכוחים ערים, הדרכה לצפייה ביקורתית בעימות ומפגשים עם פרשני הרשתות. אחד הוויכוחים שמשך קהל רב, בעקבות התבטאויותיו של טראמפ בנושא ההגירה הבלתי חוקית, נשא את הכותרת: "מ'סי סה פואדה' ('כן, זה אפשרי' בספרדית) ועד 'בנו את החומה' - הקול הלטיני בבחירות 2016".
"מעולם לא הייתה מערכת בחירות כזו", מעריך באוזנינו הפרשן אריה ואן דר-הורסט מרשת NOS ההולנדית. "טראמפ הציף מה שרבים בחברה האמריקאית חושבים וחשים במשך שנים - כל אותם מסרים של קנאות וגזענות, שהיו חבויים שנים ועתה יצאו לאוויר העולם. המערכה הזו חשפה את שתי המפלגות למין בירור של אמת פנימית שלא נעשה במשך שנים".
בשבוע שעבר נסע ואן דר-הורסט עם צוותו לדרום וירג'יניה, ונוכח לראות כיצד הבחירות הללו משנות את קווי המתאר המסורתיים של החברה האמריקאית. "רפובליקנים רבים אינם מוכנים לקבל את המסרים הקיצוניים של טראמפ, אבל גם מצביעים דמוקרטים ותיקים, ממעמד העובדים, אומרים לנו שאבותיהם היו מתהפכים בקברם לו ידעו שהחליטו להעביר את קולם למועמד הרפובליקני", הוא מספר.
העימות הנשיאותי הראשון: דאע״ש והמלחמה בעיראק. צילום: רויטרס
בשבוע שעבר נסע ואן דר-הורסט עם צוותו לדרום וירג'יניה, ונוכח לראות כיצד הבחירות הללו משנות את קווי המתאר המסורתיים של החברה האמריקאית. "רפובליקנים רבים אינם מוכנים לקבל את המסרים הקיצוניים של טראמפ, אבל גם מצביעים דמוקרטים ותיקים, ממעמד העובדים, אומרים לנו שאבותיהם היו מתהפכים בקברם לו ידעו שהחליטו להעביר את קולם למועמד הרפובליקני", הוא מספר.
לדברי הפרשן ההולנדי, למערכה בארה"ב יש השפעה רבה גם על אירופה. "מפלגות הימין, כמו מפלגת החירות של חרט וילדרס אצלנו, מרימות ראש. בעקבות הצפת הנושאים הללו על ידי טראמפ והמועמדות שלו לנשיאות ארה"ב, הדעות הללו הופכות לסוג של מיינסטרים גם באירופה". ומה אומרים אצלכם בישראל, הוא שואל. "בישראל, כמו אצלכם, הדעות חלוקות", אני מנסה להעניק תשובה דיפלומטית בלי להסתבך. "טראמפ הוא חידה גדולה, בעוד שאת קלינטון מכירים אצלנו שנים ויודעים עם מי יש לנו עסק", הוא מפרש את דבריי בעצמו.
בארבעים השנים האחרונות כיסה המגיש לו דובס את כל מערכות הבחירות בארה"ב (עד 2009 ב-CNN, ומאז ב'פוקס ניוז'), וגם הוא אינו זוכר מערכת בחירות כזו. "אלו בחירות יוצאות דופן ובלתי רגילות", הוא אומר, "בעיקר משום שלראשונה, בשל התעקשותו של דונלד טראמפ, מדברים על נושאים חשובים שעד כה נמנעו מלהעלותם לדיון ציבורי פתוח, כמו ההגירה הבלתי חוקית, מסחר הוגן, מדיניות חוץ. מדברים על העסקה המפוקפקת עם תומכת הטרור הראשית בעולם, שהנשיא הנוכחי דחף אליה בהסכמת הקונגרס תוך העלמת פרטיה מהעם האמריקאי. זה ויכוח על נושאים ורעיונות אמיתיים, שהתקשורת הארצית מתקשה לעכל. לטעמה טראמפ אינו מתנהג כ'ג'נטלמן'".
דובס אינו מסכים שהבחירות נסובות סביב השאלה "טראמפ, כן או לא". "במידה רבה הבחירות הן גם סביב מועמדותה של הילרי", הוא סבור. "היא נמצאת בחיים הציבוריים כבר כמעט ארבעה עשורים ומהווה התגלמות הסטטוס-קוו שלא השתנה במשך שלושים שנה. אין בכך כל בשורה משמחת לעם האמריקאי".
המגיש הוותיק, שאיננו מסתיר בשידוריו את תמיכתו בטראמפ, משוכנע שעבור ישראל תהיה בחירתו "סיום העימות עם ארה"ב", כפי שהוא מגדיר זאת: "ארה"ב תחזור לכבד את ישראל ולעמוד בהתחייבויותיה כלפי ידידתה הגדולה במזרח התיכון. זה אחד מאותם הבדלים קטנים. זה חשוב לארה"ב באותה מידה כמו לישראל. אם איננו מכבדים את ידידינו, אין לנו כבוד גם כלפי עצמנו".
כמה שעות לפני תחילת העימות החל האודיטוריום להתמלא. בני המשפחות הגיעו לבסוף: צ'לסי קלינטון עם בן זוגה, ומשפחת טראמפ שהתייצבה בהרכב מלא עם הבנים ועם הבת איוונקה-יעל ובעלה ג'ארד קושנר. אחרונים להיכנס היו בני הזוג של המועמדים - הנשיא לשעבר ביל קלינטון, והדוגמנית מלאניה טראמפ. השניים לחצו ידיים וחלפו זה על פני זה בלי להחליף מילה.
טראמפ קיבל חיזוק מנוכחותו של איל ההון שלדון אדלסון ורעייתו מרים. בימים האחרונים הודיע אדלסון על תרומה בסך 45 מיליון דולר שיעניק למערכת הבחירות של המועמד הרפובליקני (גילוי נאות: ד"ר מרים ושלדון אדלסון הם בעלי החברה המחזיקה במניות 'מקור ראשון').
והייתה שם גם הרבה לוחמה פסיכולוגית. מטה קלינטון הזמין את מארק קיובן, בעליה של קבוצת הכדורסל 'דאלאס מאבריקס' ורשת הכבלים AXS, הידוע בהתקפותיו הבוטות כלפי טראמפ, לשבת בשורה הראשונה, כך שכל אימת שטראמפ יישא את עיניו הוא יראה מולו את מתנגדו הקולני. "הכנתי פרצוף מיוחד בשבילו", אמר קיובן כשנכנס לחדר העיתונות שופע חיוכים ומוקף בעשרות מצלמות טלוויזיה, ונענה ברצון למטר השאלות שהותזו לעברו. השמועה שטראמפ יגייס, בתגובת-נגד, את ג'ניפר פלאוורס, אישה שביל קלינטון הודה בקיום רומן עמה, הוכחשה מכול וכול. פלאוורס נשארה בבית, קיובן היה שם ועוד איך.
אחת הדמויות הצבעוניות בקהל הייתה זו של דון קינג, שהיה מנהלם של כמה מגדולי המתאגרפים בעולם כמו מוחמד עלי, ג'ו פרייזר, ג'ורג' פורמן ומייק טייסון. קינג, מגדולי תומכיו של טראמפ, הגיע כשהוא לבוש מעיל עליון עטור מדליות וכוכבים ובהם דגלי ארה"ב וישראל. כששאלתי אותו מה לו ולדגל ישראל, השיב: "אני שגריר של ישראל. כשהייתי בישראל מוניתי על ידי שמעון פרס שביקש שאפעל למען השגת שלום באזור. אני אוהב את ישראל ואת העם היהודי. שלום ומזל טוב", הוסיף בעברית.
העימות נפתח באיחור של שלוש דקות, בלחיצת יד ובפתיחה מנומסת שלא בישרה על הבאות. מה שהתחיל ב"גברתי מזכירת המדינה, אני יכול לקרוא לך כך, נכון? טוב להיות איתך", הסתיים ב"אין לך סטמינה" (יכולת עמידה בלחצים). קלינטון לא נשארה חייבת. "אתה חי במציאות משלך", סנטה בו. "אתה יכול לומר עוד כמה דברים משוגעים".
כנהוג, בהטלת מטבע נקבע כי השאלה הראשונה, שעסקה בנושאים כלכליים, תופנה למועמדת הדמוקרטית. היא פתחה בדקלום חד-גוני על מה שבכוונתה לעשות בנושא משרות וצמיחה, טכנולוגיה וחדשנות. טראמפ נראה נינוח וספונטני. בדיעבד, הוא היה מעדיף לסיים אחרי חצי שעה. היתרון הראשוני היה שלו. אלא שככל שהזמן חלף, החלה היא להשתחרר והוא להילחץ. התקפותיה היו ממוקדות, אם באשר ליחסו לעובדיו ("הוא לא משלם להם, הנה באולם יושב אדריכל שתכנן בעבורו מרכז גולף יוקרתי ועד היום לא קיבל את כספו".
תגובת טראמפ: "אולי הוא לא עשה עבודה טובה"), לנשים ("הוא קרא למשתתפת בתחרות יופי 'מיס פיגי' ולאחרת עוזרת בית, אולי בגלל המראה הלטיני שלה") ולמיעוטים. היא הצליחה לערער את שלוותו כשעל הפרק עמדו נושאים הקשורים בעסקיו, וגרמה לו לנפק תשובות בלתי משכנעות. והנה הדונלד החדש, המאופק והמנומס נעלם לו, וזה הישן והטוב שהתחבא לאחרונה החל לבצבץ שוב.
רק בנושא הביטחון הלאומי יכול טראמפ לרשום לעצמו ניצחון. כאשר קלינטון דיברה על תוכניותיה - שפורסמו גם באתר שלה - להיאבק בדאעש, קרא לעברה: "האויב יכול לקרוא את תוכניות המלחמה בו בדף הפייסבוק שלך! לא פלא שכל חייך את נלחמת בדאעש". הוא הוסיף ושאל, בצדק, מדוע לא ביצעה את כל התוכניות הללו כאשר הייתה בשלטון. "שלושים שנה את בממשלה, מדוע לא יישמת את כל הדיבורים החכמים האלה שלך?" לקלינטון לא הייתה תשובה טובה, חוץ מלנפנף בניסיונה הרב במשא ומתן עם מדינות ובשימועים בקונגרס. "יש לך ניסיון", השיב טראמפ, "אבל זהו ניסיון רע. אמריקה איננה יכולה להרשות לעצמה עוד ארבע שנים של ניסיון כזה".
הדו-קרב היה מעניין ברובו ומשעמם לפרקים. לעתים נראה כי המנחה לסטר הולט, מגיש חדשות הלילה של NBC, מאבד שליטה מול ההתלהבות הגדולה של השניים שלא שעו לניסיונותיו לשסעם ולהחזירם למסגרת הזמן שנקבעה להם. לזכותו ייאמר כי ויתר באלגנטיות ואפשר להם להשלים את דבריהם.
קלינטון עשתה כל מאמץ להציג את טראמפ כגזען וכשוביניסט. היא הדגישה את ניסיונו לפסול את הנשיא אובמה כאשר תבע לראות את תעודת הלידה שלו וטען כי לא נולד בארה"ב, ורמזה כי עשה זאת מכיוון שמדובר בנשיא השחור הראשון. אולי התכוונה לרמוז כי עתה הוא מתנגד לה משום שהיא האישה הראשונה המתמודדת בבחירות, אם כי הנושא הזה כלל לא עמד על הפרק. "כבר בתחילת הקריירה שלו הוא סירב להשכיר דירות שבנה לאפריקנים-אמריקאים, ונתבע לדין בשל כך. יש לו רקורד כגזען", הוסיפה. הסבריו של טראמפ בתגובה כי מעולם לא הורשע בכך וכי הוא עצמו פתח מאות מועדונים לנערים מכל המגזרים, כבר נשמעו כתירוץ חלש.
בסיום חזר טראמפ לדמות המתון והמאופק. לאחר שהואשם בסקסיזם ובגזענות, אמר בלשון מתחננת כמעט שמתוך רחמים הוא לא יאמר את כל מה שיש לו לומר על הילרי מכיוון שאינו רוצה לפגוע במשפחה היושבת באולם, "במיוחד לא בצ'לסי, שהיא אישה צעירה טובה. הילרי מבזבזת מיליונים על פרסומות בטלוויזיה המשחירות את דמותי, אני איני מוציא על כך סנט אחד. זה לא יפה וזה לא מגיע לי. למרות כל התעמולה הזו, הסקרים מראים שאנו צמודים".
בשורה התחתונה, טראמפ לא "קרע את הילרי לגזרים", ומנגד היא לא הצליחה להוכיח שהוא אינו מועמד ראוי לנשיאות. נוק-אאוט לא היה שם. להילרי היו יותר פאנץ'-ליינים מוכנים מראש. דונלד לא הצליח תמיד למצוא תשובה "טראמפית" מוחצת, כפי שהבריק מול יריביו בפריימריז. היא כן הצליחה להזים את תדמית האישה החלשה והחולנית שטראמפ יחבוט בה ללא רחם, כפי שרבים חזו ערב העימות. היא שלטה בחומר, וכשדיברה עיניה נצצו בחיוניות רבה. "אתה מאשים אותי בהתכוננות-יתר לעימות", אמרה. "אני באמת מתכוננת, ואני מתכוננת לעוד משהו: להיות הנשיאה הבאה של ארה"ב", הכריזה בפאתוס וזכתה למחיאות כפיים, בניגוד להוראות המנחה. אחד הלקחים שטראמפ יכול להפיק הוא שאולי בכל זאת כדאי להתכונן לעימות.
כמו בכל עימות, שני הצדדים טוענים כי הקהל קבע שהם ניצחו. בסקר של ה-CNN זכתה הילרי ל-62 אחוזים הסבורים כי היא ניצחה בעימות, מול 27 אחוזים ליריבה. "אני לא צופה ב-CNN", אמר טראמפ, אבל ספק אם אנשיו משוכנעים כמוהו שאכן ניצח. לטראמפ עצמו היו הרבה טענות, החל בעוצמת השמע של המיקרופון שלו וכלה בקשיחותו של המנחה שהביך אותו בשאלות על פרשיות נדל"ן בנות ארבעים שנה ודחק אותו לפינה בעניין הצהרות המס שטרם חשף לעיני הציבור, בעוד קלינטון כלל לא נשאלה על מחדליה החמורים כשרת החוץ בבנגזי, ובאופן תמוה ביותר גם לא על פרשת המיילים בחשבונה הפרטי.
"כשהיא תשחרר את שלושים אלף המיילים שלה לידיעת הציבור, אני אשחרר את דו"ח המס שלי", השיב טראמפ למתקפתה של קלינטון בעניין. דקה לאחר מכן הבטיח לעשות זאת ללא כל קשר, "כאשר הכנת הדו"ח תושלם". השאלה מניין צברה משפחת קלינטון הון עתק מבלי שתהיה לה כל פעילות עסקית או חברות משגשגות לא נשאלה אף היא. "נראה כי השאלות של הולט הוכתבו על ידי מטה קלינטון", נשמע אחד הכתבים מדווח לתחנת השידור שלו. ואילו רודי ג'וליאני, ראש עיריית ניו-יורק לשעבר ותומך בולט של טראמפ, הציע למועמד הרפובליקני שלא להופיע לעימותים הבאים בשל חוסר ההגינות מצד המנחים.
ד"ר קארה אליימו, מרצה ליחסי ציבור באוניברסיטת הופסטרה, דווקא סבורה שהולט היה אובייקטיבי והוגן אך לא עשה עבודה טובה דייה: "לא הייתי אומרת שהופעתו הייתה כושלת, והוא גם לא גילה חוסר הגינות כלפי אחד הצדדים, אך הוא בהחלט יכול היה להיות קשוח יותר. הוא לא לחץ בנושאים הפגיעים והרגישים של כל מועמד, לא בדק את העובדות שציינו ולא עימת אותם עם הכרזותיהם הקודמות".
קלינטון הפנתה את הציבור לאתר שלה, שבו לדבריה יש מנגנון לבדיקת עובדות. "בהזדמנות זו תיכנסו גם לאתר שלי", צחק טראמפ. הצהרותיהם של המועמדים נבדקו על ידי אתר Factcheck ונמצא כי טראמפ שגה יותר מקלינטון, אם כי גם היא השמיעה כמה אמירות שאינן עולת בקנה אחד עם המציאות העובדתית. ד"ר אליימו סבורה כי קלינטון הייתה אפקטיבית יותר בהזכרת פרטים מעברו של טראמפ. "הרגע שבו הוא דיבר על היעדר יכולת העמידה שלה הוא רגע שהבוחרות לא יאהבו", היא סבורה.
גם פרופ' ג'וליאן קו, מרצה למשפט חוקתי בהופסטרה, אהב את גישתה של קלינטון. "היא הייתה ממוקדת ועם תוכנית סדורה, מול יצריות ורגשנות שלו. אנשים כמוני מעדיפים מועמדים שיש להם תוכנית, אבל מי שמרגישים קרבה רגשית אליו יצביעו לו. הוא חשף בדיוק את הנקודות שיש אנשים שאוהבים בו ויש כאלה ששונאים".
ומה אומרים הדוברים הרשמיים של המטות? כצפוי הם מנסים להעביר את המסר שהמועמד שלהם ניצח. לדברי בריאן פאלון, דובר מטה קלינטון, טראמפ הוכיח את חששם של אמריקאים רבים שהוא אינו מתאים לתפקיד הנשיא. "ההופעה היום הייתה אסון מבחינתו", אמר פאלון. "בוחרים רבים שהיו להם שאלות לגביו, יצאו הערב עם שאלות רבות יותר. הוא לא הראה שום דרך עקבית לאן הוא רוצה להוביל את המדינה. הוא נגרר למגננה, והוא כל כך נרקיסיסט שכאשר הוא מואשם על מעשה שביצע בעבר הוא נגרר להאשים אחרים בכישלונות עצמו. הוא התחמק משאלות כלכליות וברח להאשמות חסרות בסיס על עיראק. קלינטון דווקא הוכיחה עקביות".
שרה האקבי, היועצת האישית של טראמפ, סבורה כמובן שהוא נחל ניצחון גדול. "נכון שהייתי רוצה לראות אותו מעלה נושאים כמו בנגזי ואחרים, אבל הוא ענה על כל הציפיות. הוא נראה נשיאותי, ודיבר על כלכלה וביטחון לאומי, זה מה שאנשים רוצים לשמוע. הילרי הייתה שלושים שנה בשלטון ובעיות הביטחון שלנו רק הוחמרו, היחסים עם ידידינו הורעו ואויבינו כבר לא מפחדים מאיתנו יותר".
האם לא הפריעה לך, כאישה, ההערה על היעדר 'יכולת עמידה'? נשאלה האקבי. "לא. אני אישה ואם, ומה שאני שואלת את עצמי הוא האם ילדיי ירגישו ביטחון, האם יהיו להם בתי ספר טובים והאם תהיה להם עבודה כשיגדלו, ולו היו תשובות טובות פי כמה משלה. לכן הוא ניצח". האקבי סבורה כי קלינטון ניסתה לגרור את יריבהּ לבצע טעויות, אך הוא לא נפל למלכודת: "הניגוד ביניהם בולט. הוא בא לבשר שינוי, היא - עוד מאותו הדבר".
אחרי שהזרקורים כבו מיהרה משפחת קלינטון להסתלק מהמקום, אולי כדי לסכם ואף לחגוג. דונלד טראמפ העדיף לרדת אל העיתונאים שצבאו עליו בהמוניהם. "מדוע נושא ישראל לא הוזכר כלל?" שאלתי אותו. טראמפ הביט בי ואמר: "אתה צודק. היינו צריכים לעשות זאת. זו הייתה טעות לא לדבר על ישראל".
אקו"ם