ראש עיריית נצרת: 'הח"כים הערבים רק גורמים לנו צרות'
עלי סלאם הפתיע כשיצא נגד הח"כים מהרשימה המשותפת והאשים אותם בליבוי שנאה. "לדבר על נשיא שעומד למות, לעלות על אנייה לעזה – מה הציבור הערבי מקבל מזה?" לדבריו: "אני רואה עצמי פלסטיני, אך לא אשתתף במה שהורס את המדינה"
מכונית מרצדס עצרה בפתאומיות ליד חבר הכנסת איימן עודה, ראש הרשימה הערבית המשותפת, בדיוק כשזה התראיין מול מצלמות ערוץ 2. "לך תחפש לך עניינים במקום אחר", צעק לעברו ראש עיריית נצרת, עלי סלאם, מתוך המכונית. "הרסתם לנו את העיר. לא היה פה היום יהודי אחד, אף לא אחד. על מה אתה מתראיין? מה אתה עושה לנו? שרפתם את העולם. תשתוק! לך, תעוף!" קרא סלאם לעבר עודה ההמום, בעוד המצלמות מתעדות את המעמד המביך.
עוד כותרות:
- פרשת בת הכדורגלן: ניסה לדקור חברתו למוות
- הרשימה המשותפת: לא נגיע ללוויה של הכובש
- פרס היה רוצה שנזכור אותו כ"מר ביטחון"
המתקפה החזיתית הזו הגיעה בתום סוף שבוע סוער בעיר נצרת. ב-10 באוקטובר 2015 ארגנה תנועת חד"ש הפגנות נגד "התוקפנות הישראלית וההתקפות באל-אקצא". אלפי בני אדם השתתפו בתהלוכות, שהתפתחו להצתת פחי אשפה, יידוי אבנים ועימותים עם כוחות המשטרה. ראש העיר, שהיה צריך להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של המהומות, לא שמר את כעסו בבטן. לדבריו, רבים בחברה הערבית-ישראלית שותפים לתחושותיו, אך הוא בין המעטים שגם מעזים לבטא את הדברים בקול.
"הרסתם את העיר" - סלאם מדהים את עודה בריאיון לחדשות 2:
"לצערי, חברי הכנסת נסחפו אחרי רוח ההפגנות וההתלהמות במקום לקחת אחריות", אומר סלאם. "איימן עודה, שהבטיח להביא משהו חדש, לא עמד בלחצים שהיו עליו ונמשך גם הוא אחרי ההמון. יש השלכות לתהלוכות, הפגנות ואי סדר, ואני בתור ראש עיר לא הייתי מוכן לשלם על הסיבוב שהח"כים עשו עליי. זו לא חוכמה, להשיג כוח פוליטי ואהדה ציבורית על חשבון ראש העירייה".
אנחנו כל הזמן שומעים את חברי הכנסת הערבים מדברים על היעדר שוויון. לכאורה זה שירות טוב לציבור שהם מייצגים.
"הם חושבים שהתפקיד שלהם הוא לצעוק ולעורר מהומות. אני לא רוצה לציין שמות, אבל חבר כנסת שמדבר ככה על נשיא לשעבר שהולך למות, זו בושה (הכוונה לבאסל גטאס, שהשתלח בשמעון פרס ואמר כי הוא "מכוסה בדמנו"). או חברת כנסת שמצטרפת לאונייה לעזה, ועוד פרובוקציות שהתקשורת הישראלית נותנת להן במה. מה הציבור הערבי מקבל מזה? במקום שהח"כים ילכו לראשי הרשויות, ייפגשו איתם לשמוע את הצרות שלהם וינסו לעזור, הם רק גורמים לנו צרות נוספות".
סלאם (64), מוסלמי יליד נצרת, לא מחפש את הצרות. הוא מעיד על עצמו כמי שאוהב את החיים הטובים - והמרצדס המפוארת שחונה מתחת למשרדו, השעון היוקרתי על פרק ידו והבושם שהוא מקפיד להתיז על עורו לפני שהוא יוצא החוצה, מעידים על כך היטב. יחד עם זאת, הוא גם מגדיר עצמו איש של עבודה.
"כל חיי עבדתי, וכל מה שיש לי השגתי בעשר אצבעותיי", הוא אומר ופורש שתי ידיים, שחושפות אצבע חסרה בעקבות תאונת עבודה. "אני מסגר, רתך ומה שאתה רוצה. אני יודע מה זה לעבוד קשה. בכל תקופת הלימודים שלי בטכניון לתואר הנדסאי מכונות, גם עבדתי במקביל. אחרי שנה כשכיר פתחתי עסק עצמאי למסגרות. נכנסתי למפעלי חדרה והתחלתי לספק שירותים. מחברה של ארבעה עובדים התפתחתי לחברה של 300 עובדים - כשבכל יום אני מגיע למשרד, מחליף לבגדי עבודה ויוצא לשטח בעצמי".
בשנת 1993 התחיל סלאם את הקריירה הפוליטית שלו, ומסר לילדיו את מושכות החברה שהקים. "אני אבא ל-11 ילדים וסבא ל-28 נכדים", הוא מספר בהנאה מרובה. "הצלחתי לספק לילדיי נקודת התחלה טובה יותר מזו שהייתה לי. יש להם מקצועות טובים שהם למדו - הנדסאות בניין, ייעוץ מס, ניהול עסקים, עריכת דין - והיום הם מתחזקים את העסק".
מי ששכנע אותו להצטרף לפוליטיקה המוניציפלית היה תאופיק זיאד, ראש העיר נצרת וחבר כנסת מטעם חד"ש. "בחד"ש פחדו מעליית כוחה של התנועה האסלאמית, שקיבלה שבעה מנדטים בבחירות לעירייה, ולכן הם קראו לי. 15 שנים שימשתי כממלא מקום ראש העיר מטעמם, ואז הקמתי רשימה חדשה בשם 'נצרתי', התמודדתי מול ראש העיר ראמז ג'ראיסי מחד"ש, וניצחתי".
לשכתו של סלאם, שבה מתקיים הריאיון, נדמית לפעמים כתחנת רכבת. תושבים נכנסים, מספרים את אשר על לבם ומקבלים יחס ישיר מראש העיר. המזכירה שלו מתלוננת שהוא לא דבק בשעות קבלת הקהל. "הוא פוגש אנשים ברחוב ואומר להם שיגיעו למשרד, ואז אני באה לפה ומוצאת תור ארוך", היא אומרת ומגלגלת עיניים.
"אני אוהב להיות עם אנשים, אוהב לעזור ומשתדל לכבד כל הזמנה לחתונה או ללוויה", אומר סלאם מצדו. דווקא בגלל זה, כשהצלם מבקש ממנו לצאת ממתחם העירייה כדי להצטלם, הוא מסרב: "אם אצא החוצה לרחובות העיר, לא אצליח לחזור פנימה. אנשים יקפצו עליי".
הניתוק שלך מהח"כים הערבים לא מפריע לך להשיג תקציבים לעיר?
"אני מקפיד לשמור על קשרים ישירים מול משרדי הממשלה השונים. נפגש עם השרים ועם האנשים שמקבלים את ההחלטות ומשיג תקציבים בעצמי. לא אוהב להיות חייב טובות לחברי הכנסת הערבים. אם הם יכולים לעזור לאחרים – שיעזרו. אני לא נזקק להם".
עם מי בממשלה אתה נמצא בקשר?
"עם מירי רגב יש קשר טוב, וגילה גמליאל באה לפה ועוזרת הרבה. נפגשתי גם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו אחרי המהומות בנצרת. הוא אמר לי שסייעתי לו ביצירת שקט ברחוב ומנעתי אינתיפאדה שלישית. הבהרתי לו שעשיתי את זה בשביל האינטרס שלי, ושזה מה שאני מאמין שצריך לעשות. גם אמרתי לו שאני רוצה הזדמנויות שוות. מה שמגיע לתל-אביבי, מגיע לנצרתי. נצרת היא עיר בת 90 אלף תושבים, ולא יכול להיות שהתקציב שלנו יהיה דומה לנצרת-עלית השכנה, שבה יש 50 אלף איש. לי גם אין אדמות להתפתח אליהן: העיר שלי מתפרשת על פני 14 אלף דונם, בזמן שנצרת-עלית יושבת על 70 אלף".
העבודה הישירה מול משרדי הממשלה מוכיחה את עצמה?
"תראה, גמרתי עכשיו לבנות בעיר אלף יחידות דיור, ואני ממשיך לבנות עוד אלפיים. בשכונה אחת נבנים עכשיו שלושה בתי ספר, ובשכונה לידה יהיה מרכז לקשישים ומעון לתינוקות. על כל הדרכים בנצרת שמתי אספלט, ובשבוע הבא אני מתחיל לבנות את בית העירייה החדש. אתה מאמין שכבר ארבעים שנה אנחנו שוכרים את הבניין הזה במיליון דולר לשנה? תחשוב כמה כספים היינו יכולים לחסוך. אני בונה גם היכל תרבות ענק ב-80 מיליון שקל, שישמש את תושבי נצרת. כל זה מאיפה מגיע? מתקציבים ממשלתיים".
ברשת רץ סרטון שמראה איך אתה מקבל בעירך את שרת המשפטים איילת שקד. "התאהבתי בך", אתה אומר לה שם. עד כדי כך?
"כן, אני באמת אוהב ומעריך אותה מבחינה מקצועית, ואין לי בעיה לומר זאת. מצד שני גם זהבה גלאון ממרצ בסדר גמור. אנחנו בסך הכול רוצים לחיות ביחד בשלום. רוצים שקט שיאפשר לנו לעבוד ולפתח את העיר".
אתה נחשב חריג, או שיש נציגים אחרים של הציבור הערבי שמתנהלים כמוך?
"כן, חלק גדול. יותר ויותר ראשי מועצות ועיריות מדברים על שלום ודו-קיום. ויש גם חברי כנסת. אני לא מתכוון רק לח"כים הערבים מהמפלגות היהודיות - זוהיר בהלול ועיסאוי פריג' – אלא למשל לאוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת, וגם איימן עודה, עד שהוא נגרר אחרי אחרים. הוא צריך לחזור להיות מנהיג. לקבל החלטות כדי להשפיע, ולא להיות מושפע".
לדעתך החיבור הזה של המפלגות הערביות היה מוצלח? הוא יישמר גם הלאה?
"זה סתם חיבור לצורך הבחירות", צוחק סלאם. "הסיבה היחידה שלו היא העלאת אחוז החסימה שיזם אביגדור ליברמן, אחרת בשום סיטואציה זה לא היה קורה. עובדה, אתה לא יכול לראות אף פעם את 13 החברים ברשימה יחד. אין ביניהם הסכמות, וזה טבעי. הם באים מאמונות שונות, ממקומות שונים ומחינוך שונה. איך מפלגת חד"ש הקומוניסטית החילונית רצה ברשימה אחת עם התנועה האסלאמית הדתית? זה לא הגיוני".
השיחה שלנו מתקיימת ימים ספורים אחרי שהתפוצצה פרשיית שחיתות במפלגת בל"ד. 23 פעילים של המפלגה נעצרו בחשד לגיוס כספים בצורה בלתי חוקית לפני הבחירות. "תמיד אמרתי שהאנשים שמשמשים בתפקידים ציבוריים צריכים להיות שבעים", אומר על כך סלאם. "חייבים למנות אנשים שעשו דברים בחיים, ולא זקוקים לחסדים או לטובות של אף אחד. מי שנכנס לתפקידים האלו כשהוא רעב, עלול ליפול מהר מאוד. צריך לשמור תמיד על היושר. אני מקווה מאוד שהחקירה לא תתפתח לדבר גדול יותר ולא תגיע לחברי הכנסת עצמם".
בבל"ד אומרים שזו רדיפה פוליטית.
"עזוב, זה לא רציני להתייחס לטענות האלה. ברור שזה מה שהם יגידו, הם צריכים להגן על עצמם. יש חקירה במשטרה, והכול יתגלה. אם לא ימצאו כלום נגד החשודים, אז יראו כולם שאכן הייתה פה רדיפה פוליטית".
חשבת פעם לרוץ בעצמך לכנסת?
"מה פתאום, בחיים לא. למה לי ללכת לכנסת? לראש עיריית נצרת יש יותר השפעה מחבר כנסת. מלבד העובדה שאני ראש עיר גדולה, מדובר בנצרת - העיר של הבשורה, מקום שכל העולם הנוצרי נושא אליו עיניים".
פעמים רבות אנחנו שומעים ביקורת על התנהלות המשטרה, שנמנעת מפעולה בתוך הערים הערביות. אתה שותף לביקורת הזו?
"אני מקפיד על שיתוף פעולה מלא בין המשטרה לעירייה, אחרת אי אפשר להמשיך. יש חוק בשביל לשמור על הסדר, והמשטרה חייבת לקחת את העניינים לידיים. בניגוד לעבר, היום השוטרים נכנסים כמעט לכל מקום, יש משילות מלאה, והם עובדים עם ראשי הרשויות כדי לטפל בין היתר בתופעת הנשק הבלתי חוקי".
יש פתרון לתופעה הזו?
"לדעתי, הענישה בתחום הזה צריכה להיות הרבה יותר קשה. צריך להחזיר את עונש המאסר של חמש שנים וחצי למי שתופסים אותו עם נשק. ראשי העיר לא מרבים להיכנס לעניין, אבל אם הם רוצים לתת עזרה לאזרחים, שיכריזו שהם מוכנים לאסוף את כלי הנשק בצורה אנונימית".
בניגוד ליחסים המתוחים בינו לבין הח"כים הערבים, עם אבו-מאזן דווקא יש לסלאם קשרים טובים. לפני שבועות אחדים אף פורסם כי יו"ר הרשות התקשר לראש עיריית נצרת ביום הבחירות לכנסת, והאיץ בו לשנע לקלפיות בוחרים שיצביעו עבור הרשימה המשותפת. בליכוד תקפו אז בחריפות את מה שנראה כהתערבות פלסטינית בבחירות בישראל.
"נפגשתי עם אבו-מאזן ושוחחתי איתו כמה פעמים", אומר לנו סלאם, ומצביע על תמונת ענק מאחת מפגישותיהם. "כן, הוא ביקש שאעזור לו להביא מצביעים לקלפיות. הוא רצה שלרשימת המשותפת יהיו כמה שיותר מנדטים, כדי שההשפעה על המדיניות הישראלית תהיה גדולה יותר. ברור שהוא רואה אותנו, הפלסטינים שחיים בתוך ישראל, ככוח וכגורם השפעה, ולכן הוא מנסה להשתמש בזה".
אתה יכול להבין את הרתיעה של החברה הישראלית כשהיא רואה ראש עיר נפגש עם אבו-מאזן, או כששומעים על הניסיונות של יו"ר הרשות להשפיע על מה שקורה כאן?
"אם אבו-מאזן יכול להשפיע, שישפיע. אני חושב שקשה לו להשפיע על החברה הפלסטינית, אז על הישראלית בטח שיהיה לו קשה. ערביי ישראל הם אנשים שיש להם כבוד עצמי. הם עושים מה שהם משוכנעים שטוב להם, ולא עושים חשבון לאף אחד".
אבו-מאזן מאשים את ישראל בגל הטרור האחרון, ואומר שהצעירים הפלסטינים יוצאים לדקור בגלל הייאוש. אתה חושב שגם בחברה הערבית-ישראלית יש ייאוש?
"לא. אסור להשוות בין האוכלוסיות. אנחנו חיים הרבה יותר טוב מהפלסטינים, יש לנו אופק, אפשרויות ושוויון כמעט מלא. לצעירים שלנו יש הרבה יותר מה להפסיד, ולכן מלבד כמה מקרים בודדים וחריגים, אנחנו לא רואים הצטרפות של ערביי ישראל למעגל הטרור".
נפגשת עם עוד דמויות פלסטיניות, מלבד אבו-מאזן?
"כן, נפגשתי עם מוחמד אלמדני, יושב ראש ועדת האינטראקציה עם החברה הישראלית. הוא אדם נחמד מאוד, משכיל, שרוצה להכיר את הישראלים. שר הביטחון אביגדור ליברמן שלל ממנו את אישור הכניסה לישראל, ואני חושב שזו הייתה טעות. אני קורא לליברמן לאפשר לאלמדני להמשיך בפעילותו, שנועדה לגשר בין הצדדים".
ליברמן אמר שאלמדני מנסה להקים מפלגה בתוך ישראל.
"אני לא חושב שזה נכון. הוא יוצר דיאלוג, ואני בעד דיאלוג. אני יושב עם כל האנשים מכל הזרמים, ואומר שצריך להיות שלום".
לדעתך אבו-מאזן הוא פרטנר לתהליך מדיני?
"הוא בנאדם מנומס מאוד, שעבר הרבה תפקידים בחיים, ואני התרשמתי שהוא רוצה שלום".
הוא בעצמו מסית נגד ישראל.
"יש בעיה פנימית בין חמאס לפת"ח, והיא מולידה התבטאויות כאלו ואחרות ופעולות שנובעות ממניעים פוליטיים. אבל אני אופטימי, ואני חושב שבסוף יהיה שלום. ביבי ואבו-מאזן חייבים להרגיע את העניינים, לשבת ביחד, להגיע לפתרון ולתת אור לעולם כולו.
"משנת 48' אנחנו משלמים מחיר כבד על הסכסוך, וצריך לעשות סוף לשפיכות הדמים. החיים של בני האדם זה הדבר החשוב ביותר. הצעירים הפלסטינים שדוקרים עכשיו בסכינים - מה זה הדבר הזה? אסור לדקור אף אחד, לא משנה אם הוא יהודי, מוסלמי או נוצרי. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו לאן אנחנו הולכים. האזור הזה יכול להיות המקום הכי טוב ושקט, אם נרבה את המאחד ונמעיט בשנאה. לכל הקיצונים משני הצדדים לא צריך להיות מקום. הרוב השפוי שרוצה לחיות צריך להיות זה שידבר בקול. כולנו, ערבים ויהודים במדינה, צריכים ללכת יד ביד כדי להגיע לשלום. אני אולי נשמע נאיבי, אבל אני עדיין מאמין בדו-קיום, כמו זה שמתרחש בנצרת. יש אצלנו חנויות של יהודים בשוק ויש פעילות עסקית משותפת כל הזמן".
האופטימיות של סלאם נמוגה כשהוא מדבר על ארגון דאעש, שבו הוא רואה איום על הסביבה הקרובה והרחוקה. "הם מפחידים אותי. השימוש שהם עושים בקוראן למטרות המכוערות והסוטות שלהם, הוא בזוי. כל מי שמכיר את הקוראן מבין מה זה אסלאם ומבין איזה ניצול עושה דאעש לאסלאם. אסור שהם ייכנסו לירדן, כי אחר כך הם ייכנסו לישראל".
במידה מסוימת הם כבר נכנסו. ערבים מישראל התגייסו לשורות דאעש.
"בחמש שנות מלחמה בסוריה היינו עדים בסך הכול לשלושה-ארבעה מקרים של צעירים ערבים-ישראלים שיצאו למלחמה שם. אלה מספרים קטנים מאוד, כי כמו שאמרתי לך, ערביי ישראל מעריכים את מה שיש להם ולא ממהרים לזרוק אותו".
מה הסיכוי שיש היום לצעיר מנצרת לפתח קריירה מצליחה כמו שלך?
"אולי הסיפור שלי הוא חריג, אבל אני חושב שגם בחברה הערבית, מי שרוצה להצליח - יכול. קיימות כל האפשרויות ללמוד, לעבוד ולהתפתח בכיוונים חיוביים. תראה היום כמה רופאים, טכנאים ועורכי דין יש מהציבור הערבי בישראל. צריך רק רצון, וצריך לכבד את המקום שבו אנחנו חיים".
עד כמה אתה מרגיש חלק מהמקום הזה, ממדינת ישראל?
"אני רואה עצמי פלסטיני, אבל אני מכבד את המדינה שאני חי בה. לעולם לא אשתתף בשום דבר שהורס את המדינה, לא משט ולא הפגנה כזו או אחרת נגדה. אני נגד שביתות ונגד תהלוכות. אני רוצה לחיות טוב, ואני רוצה שיהיה טוב לתושבי נצרת ולתושבי המדינה שבה אני חי. מי שלא טוב לו פה, שילך ולא יעשה צרות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם