שמעון

הביטחוניסט והיונה: הלוויתו של פרס איחדה קצוות

המוזמנים במסע ההלוויה, סיפרו את הסיפור המורכב של האיש. אמנים ואנשי רוח, פעילים חברתיים, נציגי תנועות נוער, חרדים ונציגים מיהדות העולם - ליוו אותו גם בדרכו האחרונה

מנדי גרוזמן | 30/9/2016 17:28
כבישי הגישה אל הר הרצל נסגרו לפנות בוקר. שלוש שעות לפני פתיחת טקס הלוויה, כבר נדרשו המשתתפים לחנות את רכבם בחניונים מרוחקים, והחלו לצעוד. כעשרים דקות ארכה הדרך, ורחוב הרצל מלא בהולכים הרבה לפני שארונו של נשיא המדינה התשיעי שמעון פרס ז"ל הגיע למתחם הטקס. בטקס הפתיחה במשכן הכנסת השתתפו מעטים, ואילו 1,500 האורחים שהוזמנו לטקס המרכזי המתינו בהר, כשכמות כפולה ויותר של שוטרים ומאבטחים מקיפים אותם. היו בהם שרי הממשלה וחברי הכנסת, מנהיגי מדינות, אנשי דת, פעילים חברתיים בישראל, נציגי תנועות נוער, ורבים אחרים.

נפרדים מפרס:
- קלינטון: "פרס תמיד דאג למחר, לא לאתמול"
- סיקור בינלאומי עצום להלוויית פרס
- פעיל ימין עוכב לחקירה בשל פוסט נגד פרס
 
צילום: הדס פרוש, פלאש 90
יותר שוטרים ממוזמנים. כוחות הביטחון בהר הרצל צילום: הדס פרוש, פלאש 90

שני גופים הופקדו על מלאכת בחירת המוזמנים: מדינת ישראל ומרכז פרס לשלום. אישי ציבור רבים זוכים למרכז שעוסק בהנחלת מורשתם רק לאחר מותם, אולם פרס היה למותג עוד בחייו. אורחי המרכז שקרוי על שמו היו אחרים. בשונה מהאח"מים המפורסמים שהוזמנו על פי הפרוטוקול, אורחי המרכז היו צעירים מתנועות נוער, פעילים חברתיים, נציגי קהילות מיעוט, ואנשי יהדות העולם. נוכחותם של אלו, כנראה, שיקפו את רצונו טוב יותר. מפלגת העבודה, מולדתו הפוליטית של פרס, לא בלטה. פרק הזמן הקצר שלו ב'קדימה', שנותיו כנשיא וכנשיא לשעבר, והעובדה ששמו נישא לפניו, השכיחו את שיוכו הפוליטי.

בין אורחי המרכז הייתה קבוצה של כשלושים חרדים. רק אחת מהם הכירה את פרס באופן אישי. רחלי איבנבוים הייתה חברה בפורום הצעירים שהתכנס יחד עם פרס אחת לחודש, כזה היה נשיא מדינה מכהן. הקשר נשמר גם לאחר תום כהונתו, והיא התבקשה על ידי מרכז פרס לכנס חרדים בולטים, כדי לייצג את הקהילה החרדית בלוויה. חברי הקבוצה היו מרוגשים, ושוחחו ביניהם על הזכות והצורך להיות חלק.
 
צילום: הדס פרוש/פלאש 90
פעילים חברתיים, אמנים, חרדים. אזרחים חולקים לפרס כבוד אחרון בכנסת צילום: הדס פרוש/פלאש 90
   
מלבד כל אלו, היו גם שפשוט הכירו את פרס. איש התאטרון יוסי אלפי ישב מכונס בעצמו, כשלצדו בנו, השחקן גורי אלפי. אבא ופרס היו חברים עשרות שנים, אמר גורי, מעולם הספרות והשירה. כמישהו בסביבה תהה מהי כוונתו ומתי פרס היה חלק מעולם הספרות והשירה, גורי התפלא מאוד. הוא תמיד היה חבר של סופרים ומשוררים רבים, השיב. אחד מהם, הסופר עמוס עוז, ייצג את צדו האמנותי של הפוליטיקאי והמדינאי כששולב ברשימת הדוברים שכללה פוליטיקאים ובני המשפחה.

והשתתפו גם יהודים מחוץ לארץ, נציגי הקהילות היהודיות. התחושה בקרבם היא כי מת הישראלי שעשה להם כבוד בארצות מושבם. הוא היה הישראלי הכי מפורסם בעולם, אמרו. הכבוד שרחשו לו, כיבד את כולנו.
דמותו של שמעון פרס שהשתקפה במסע ההלוויה שלו, הייתה מורכבת יותר מזו עליה דובר בימים האחרונים. דווקא בטקס הממלכתי, הוזכרו יותר כלל צדדיו, כולל הפוליטיים ואלו השנויים במחלוקת. יריבו מבחירות 96, ראש הממשלה בנימין נתניהו, דיבר בכנות ובגילוי לב על עברם, יותר מאשר בהודעות לתקשורת שפרסמה לשכתו ביממות האחרונות.
 
צילום: AFP
קברו של שמעון פרס צילום: AFP
 
דף קורות חייו חולק בתחילת הטקס, ואותן שורות בדיוק גם הוקראו על ידי המנחה. "הכור בדימונה", בנוסח הזה, ללא התפתלויות מילוליות, הופיע כבר בשורה השנייה. הרבה לפני אזכור מקום הולדתו, הוריו, תהליך התפתחותו או היותו איש מפלגת העבודה. קורות חייו כללו שני חלקים מרכזיים. הראשון שבהם עסק בפעילותו הרבה בהעצמת כוחה הצבאי של ישראל, בעיקר בשנות התבססותה. החלק השני עסק בחזון השלום שלו וניסיונותיו לכונן הסכמי שלום עם הפלסטינים. השניות הזו נכחה גם לאורך כל רשימת הנואמים, שהזכירו בזה אחר זה את שני הצדדים, כוח ודרישה לשלום. טקס הלוויה היה מכובד, ממלכתי, קצר ומהודק. במותו כמו בחייו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק