בצה"ל עוברים לגליל?

האם משרד הביטחון יעביר את מרכזי השיקום והאחזקה של צה"ל לגליל? לפי תכנית "שוהם 4" התשובה היא כן

 IsraelDefense

תכנית חדשה-ישנה עם שם חדש "שוהם 4", מתגבשת מתחת לפני השטח בכנסת עם מטרה אחת - לפתח את הגליל. "אחרי 68 שנים שמדינת ישראל לא עשתה כלום כדי לפתח את הגליל, הגבול האמיתי שלנו מול חיזבאללה ואיראן בצפון, סוף סוף הממשלה היום מתעוררת", אומר תא"ל (מיל') מייקה מסטאי, יושב ראש עמותת "הגיע זמן גליל". 

נראה כי את מה שבן גוריון התווה לפני 68 שנים, שהגבול האמיתי הוא התיישבות, שכחו בכנסת ישראל במהלך השנים. "בגליל לומדים כל שנה כמעט 32000 סטודנטים. רק 5 אחוזים מהם נשארים כי אין עבודה איכותית. הם הולכים לעבוד במרכז, ומקימים שם משפחות. הגליל מתרוקן ואם עוד שני עשורים המצב ימשיך, לא יהיה מי שיתפוס את השטח", אומר מסטאי.

נזכיר כי לא מדובר ביוזמה חדשה לפיתוח הגליל. בעבר עלו ונפלו תכניות רבות באותו הקשר. הכישלון עד היום היה טמון בהעדר החלטה ממשלתית שתוביל להקצאת תקציב. "באותו אופן שבו ממשלת ישראל החליטה, והפכה את באר שבע לבירת סייבר עולמית, כך היא יכולה להחליט ולהפוך את הגליל לאזור תעשייה מתקדמת במגוון תחומים", אומר מסטאי. 

התכנית: להעביר את מרכזי השיקום והאחזקה לגליל

תכליתה העיקרית של תכנית "שוהם 4" היא להעביר את מרכזי השיקום והאחזקה לגליל. לפי התכנית, מדובר ביצירת כ-3000 מקומות עבודה בגליל, מתוכם 700 משרות למהנדסים. נראה כי המהלך הנוכחי זוכה לקונצנזוס בכנסת, הן מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן ומנכ"ל משרדו אלוף (מיל') אודי אדם, שר האוצר משה כחלון, שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ, וכן מצד יאיר לפיד, יו"ר מפלגת 'יש עתיד'.הבסיס לתכנית הוא החלטה ממשלתית להקצות תקציב של כ-18 מיליארדי ש"ח במסגרת תכנית חומש לפיתוח הגליל. אם משרד הביטחון יקבל החלטה להעביר בסיסים לגליל, מדובר בהחלפת כסף בכסף, כפי שעשו למשל עם העברה של בסיסי צה"ל לדרום.

הצבא משחרר נדל"ן ובאמצעותו מממן העברת בסיסים. בצורה כזו, גם הצבא מרוויח בסיסים חדשים ומאובזרים, וגם הפריפריה מרוויחה מקומות עבודה. צריך לזכור, שמסביב לכל חייל צה"ל יש מעגלי שירותים שמספקות חברות אזרחיות (תחבורה, מזון, תרבות וכו'). משרד נוסף שככל הנראה ירתם למשימה הוא משרד התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים שיהיה אמון על הכנת התשתיות למעבר בסיסי צה"ל לגליל, כפי שהוא עושה בדרום הארץ בשנים האחרונות. "התכנית מדברת על העברת בסיסי מש"א ממרכז הארץ והעברתם לאזור צומת גולני. זה מהלך שיקח ככל הנראה 5-7 שנים", אומר מסטאי. "על הפרק חושבים גם על בי"ס 21 של חיל האוויר שיעבור לגליל ואולי בסיסים נוספים.

"אם המדינה תעשה את הצעד הראשון באמצעות משרד הביטחון, זה יעודד חברות עסקיות מהארץ ומחו"ל לעשות גם הן את הצעד לגליל. גם תעשיות ביטחוניות צריכות לעבור. תעש מערכות עוברת לדרום, זה כבר אבוד. אבל מלבד רפאל שמחזיקה תעשייה גדולה בגליל, אלביט מערכות ותעשייה אווירית כמעט ואין להם נוכחות בגליל. את זה אפשר וצריך לשנות. "יש בקרוב דיון בכנסת של כ-25 ח"כים בנושא פיתוח הגליל. זו התקדמות. יש מגעים בין משרד הביטחון לאוצר בהקשר זה. ראש הממשלה מביע תמיכה רעיונית במהלך. גם יו"ר 'יש עתיד' ועוד הרבה פוליטיקאים.

"משרד האוצר מוכן להשקיע מאות מליוני ש"ח בתוכניות עידוד לתעשיות שעוברות צפונה. המטרה היא להתחיל את תכנית החומש כבר בתקציב הקרוב של 2017-2018. צריך לזכור שזו תכנית שתקח לפחות 5-7 שנים ואף יותר. אולי עשור. אם נתחיל עכשיו, הגליל ב-2030 יראה אחרת לגמרי. ותזכור שבסופו של יום, ההתיישבות בגליל היא גבול הצפון האמיתי".

מסטאי מדגיש נקודה נוספת והיא אינטרגציה בין דתית בגליל. "תכנית כזו, אם תקבל תמיכה ממשלתית כמתוכנן, תביא גם לאינטגרציה בין בני הדתות השונות בגליל", מסביר מסטאי. "רק לאחרונה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, יצאו 500 תלמידים נוצרים בעשרות אוטובוסים לסיור בעקבות לוחמים. מדובר על תכנית שתיטיב עם כולם."

איך מביאים תעשיות מחו"ל לגליל?

"אם תתפתח בגליל המזרחי תעשיית מזון תומך רפואה, זה יכול להביא לכאן יזמים מחו"ל.", אומר מסטאי. "זה כמו בסייבר. ברגע שמשקיעים בחו"ל יראו שהמדינה משקיעה, הם יבואו. גליל מערבי הולך לכיוון תעשיית מתכות מתקדמות. זו כמעט תעשיית המתכת היחידה שיש היום בישראל. יש גם רעיונות אחרים. למשל, פיתוח חברות הזנק בתחום החלל בגליל.

"זו פעם ראשונה בהיסטוריה שבמפלגות העיקריות מדברים על קידום הגליל. אם זה לא יקרה, אנחנו מאבדים את הגליל."