המבחן הגדול של שקד: מינוי השופטים הבאים לעליון
ארבעה שופטים יתמנו השנה לבית המשפט העליון - והשמות החמים כבר צפים ועולים, בהם: מוסלמי, מתנחל, אקדמאי ודתייה. האם שרת המשפטים תצליח לבלום את האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ?
אם בית המשפט העליון הוא הפסגה של עולם המשפט הישראלי, הרי שמינוי השופטים שישבו שם בשנים הקרובות הוא ללא ספק אירוע שיא. וכאשר בשנה הקרובה יתמנו ארבעה שופטים חדשים, המהווים למעלה מרבע מתוך מצבת 15 השופטים, קשה להמעיט בערכו של המאורע.
עוד כותרות:
- השוטר שנפצע בפיגוע: "הרגשתי שאסור לי ליפול"
- ראש ארגון הפשע העליב שוטר דרוזי - ונעצר
- תא"ל מהמודיעין הסורי ברשימת מבוקשי ה-FBI
הראשון שיפרוש יהיה השופט צבי זילברטל שאמור לעזוב כבר באפריל; ביוני תסתיים כהונתו של המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, ובאוגוסט יצא סלים ג'ובראן לגמלאות. לשלושתם תצטרף הנשיאה, מרים נאור, שבעוד שנה תגיע לגיל הפרישה. התאריך לישיבת הוועדה לבחירת שופטים טרם נקבע, ולכאורה יש זמן עד מעט לפני פרישתו של זילברטל, אולם ההערכות הן שהמינויים ייעשו עד סוף השנה האזרחית.
רמת הציפיות בימין ביחס למינוי השופטים נמצאת בשמים. "זוהי נקודת השיא בכהונה של שר משפטים. אם כאן איילת שקד לא תביא בשורה, זו תהיה נפילה עצומה לקדנציה שלה", אומרים גורמים בימין. לכאורה יש לא מעט מקום לאופטימיות. שרת המשפטים שולטת בעמדות המפתח בוועדה לבחירת שופטים, ולא אחת היא הצהירה על רצונה להכניס לבית המשפט שופטים שמרנים ולשנות בכך את אופיו האקטיביסטי של בג"ץ.
גם הוועדה שמורכבת מתשעה חברים - שני ח"כים, שני נציגי ממשלה (כולל שקד), שני נציגי לשכת עורכי הדין, ושלושה שופטים מהעליון (כולל הנשיאה נאור) - כוללת כרגע את אחד ההרכבים הכי נוחים שניתן לייחל לו. שני נציגי הכנסת - נורית קורן מהליכודורוברט אילטוב מישראל ביתנו - עובדים עם שקד בשיתוף פעולה מלא. משה כחלון, שיושב לצד שקד בוועדה כנציג הממשלה, לא הערים עד כה קשיים מיוחדים, אם כי כשמדובר במינויים לעליון הלחץ שיופעל עליו לשמש "מגן הדמוקרטיה" בוודאי יהיה כבד יותר.
שניים נוספים שעובדים בתיאום עם שקד הם נציגי לשכת עורכי הדין, עו"ד אילנה סקר ועו"ד ח'אלד חוסני זועבי. תמיכתם של השניים בשקד היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק בין שרת המשפטים ליו"ר הלשכה, עו"ד אפי נוה, כולל בקידום חוק לשכת עורכי הדין. לבקשתו של נוה, שקד ויתרה על הרפורמה שהייתה מתוכננת בלשכת עורכי הדין. מאז היא זוכה לתמיכת נציגי הלשכה במועמדיה לערכאות השלום והמחוזי. ההערכות הן שגם בבחירות לעליון שקד תוכל לסמוך על קולותיהם של נציגי הלשכה.
אלא שלא ברור שמה שעבד במינויים לשלום ולמחוזי ימשיך לפעול גם בבחירות לעליון. באופן אבסורדי, דווקא החוק שהעביר בזמנו גדעון סער, שלפיו במינוי שופט לעליון יש צורך בשבעה קולות מתוך תשעת החברים, מחזק את שלושת שופטי העליון בראשותה של הנשיאה נאור. וכך, החוק שמטרתו המקורית הייתה סינדול השמאל פועל עכשיו נגד הימין.
כל מועמד ששקד תרצה לקדם יצטרך לקבל תמיכה לפחות מאחד השופטים. מכיוון ששיתוף הפעולה בין השופטים הוא הדוק ביותר, משמעות הדברים היא שאי אפשר יהיה למנות שופט ללא הסכמתה של הנשיאה נאור. למרות קולות בימין שקוראים לבטל את החוק שהעביר סער, כולל אמירות של חברת הוועדה ח"כ קורן, לא נראה ששקד שוקלת אפשרות כזאת.
לכך צריך להוסיף תהיות באשר ליכולתה של השרה לעמוד על שלה במהלכים רבי-משמעות. שקד נחשבת מומחית בהשגת פשרות והסכמים, אולם יש מי שטוענים שכאשר דברים מגיעים לוויכוחים ישירים או לנושאים כבדי משמעות, היא נכנעת בקלות רבה מדי. כך למשל בוועדה למינוי דיינים נכנעה שרת המשפטים לווטו החרדי באשר למינוי דיינים שקשורים לארגון 'צהר'. לזכותה ייאמר שמאז ומתמיד החרדים שלטו בבחירת הדיינים, אולם התנהלותה של שקד בפרשה אכזבה רבים בציונות הדתית.
גם ביחס למינוי המשנים ליועמ"ש שרת המשפטים לא עומדת על שלה. לצד דינה זילבר שעושה ככל העולה על רוחה, ישנם שני תקנים פנויים לתפקידי משנה ליועמ"ש ששקד אמורה למנות. אחד מאותם תקנים הוא זה של אורית קורן, המשנה לענייני חקיקה, המסיימת את תפקידה באחד התחומים היותר חשובים. לשקד יש מבחינתה מועמדים לתפקידים, אלא שהיא לא עומדת מול הלחץ שמפעיל נגדה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ולכן המינויים מתעכבים.
טענות נוספות שנשמעות מימין הן שאחרי כל ההצהרות הלוחמניות של איילת שקד נגד האקטיביזם השיפוטי, בפועל היא טרם קידמה שום צעד משמעותי להגבלת כוחו של בג"ץ. "שקד משחקת בתוך מגרש שאת החוקים שלו קבעו השופטים, כך שמראש היא נמצאת בעמדת נחיתות", אומרים גורמים בימין.
"עם כל הכבוד לאפשרות שהוא תכניס עוד שופט או שניים לבית המשפט, זה לא מה שיעשה את השינוי. שינוי אמיתי היה נוצר אילו היו משנים מהותית את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אם היו מגדילים את מספר השופטים בבית המשפט העליון, או אם היו מבטלים את עקרון הסניוריטי הקובע שהשופט הוותיק ביותר משמש נשיא בית המשפט.
"גם הכניעה לכך שחייבים שיהיה שופט ערבי היא לא ברורה, ואם כבר ממנים שופט ערבי אז צריך היה לקבוע כלל שזה חייב להיות מישהו שתומך בתפיסה הציונית ולא מסרב לשיר את ההמנון כמו ג'ובראן. בשביל זה צריך לחשוב מחוץ לקופסה - דבר שאיילת שקד הייתה יכולה לעשות ויש לה הכוח לעשות, אבל היא בוחרת שלא לאתגר את המערכת".
אותן טענות הגורסות ששקד נמנעת מלאתגר את מערכת המשפט, מחזקות את ההערכות שלפיהן סיכוייו של פרופ' גידי ספיר מבר-אילן להיכנס לבית המשפט העליון אינם גבוהים. ספיר, מתנחל וחובש כיפה שרבים מדברים עליו כמועמד מוביל מטעם מחנה הימין, נחשב שמרן ולעומתי לבית המשפט. מינוי שלו ייחשב הצלחה משמעותית.
כמומחה למשפט חוקתי פרסם פרופ' ספיר ספר בשם 'המהפכה החוקתית'. בכנס לרגל הוצאת הספר אמר כי "מ-1992 ועד היום בית המשפט העליון איבד גובה ונכנס לסחרור, ולא מפני ששופטיו מגנים על המיעוטים - אלא מכיוון שבג"ץ הפך להיות שחקן מהשורה במשחק הפוליטי-האידיאולוגי בישראל".
מי שמכירים אותו אומרים כי בניגוד לאחרים שעשויים ליישר קו בעקבות לחץ מצד המיליה השיפוטי, ספיר הוא מהאנשים שיעמדו בעוז על שלהם. אפשר היה לראות זאת באותו כנס שבו התייחס ספיר ישירות לנאום שנשא לפניו הנשיא לשעבר אהרן ברק, ושאל: "אם בית המשפט העליון הוא המבצר של החלשים ומגן על המיעוטים - איפה הוא כשזה מגיע לחרדים? ואם בית המשפט העליון הוא מבצר של החלשים ומקום של הגנה על המיעוטים - איפה מתיישבי גוש קטיף?"
אלא שדווקא מסיבה זו, גם אם שקד תחליט שהוא המינוי שבו הוא מעוניינת, אם ספיר יסומן על ידי השמאל כדגל אדום רבים הסיכויים ששקד תפעל לפשרה, גם במחיר ויתור על מינויו, וזאת אף שהכוח שבידיה רב יותר מזה של שופטי העליון. "שקד לא 'תתאבד' על שום מועמד. זו לא צורת הפעולה שלה", אומרים בימין. מצד שני, גם הנשיאה נאור לא נחשבת דמות אסרטיבית מאוד - בניגוד, אגב, לשופטת אסתר חיות שצפויה לשבת אחריה בכס הנשיאות בעוד קצת יותר משנה. לכן גם נציגי בית המשפט העליון יתקשו להעביר מועמדים מועדפים מצדם אם אלו ייתפסו כדגל אדום מצד ימין, כך שברור מדוע שני הצדדים עומדים להימנע ככל שיוכלו מהרמת דגלים וחשיפת שמות פומבית.
המצב הזה מוליד הערכות סותרות באשר לתוצאות מהלך מינוי השופטים הקרוב. הפסימיים טוענים ששקד תצליח להביא למינוי ימני-שמרני אחד בלבד, כפי שסולברג מונה בזמנו, דבר שייחשב כישלון מוחלט או לכל הפחות ממש לא הישג שיש להתגאות בו. בצד האופטימי יש מי שמקווים ששקד תצליח להביא לשלושה מינויים מוצלחים. אבל ההערכות היותר ריאליות מדברות על הצלחה במינוי שני שופטים - מטעמה ומטעם לשכת עורכי הדין, ופשרה סבירה במועמד מטעם שופטי העליון.
בינתיים שני הצדדים עושים עבודת עומק רצינית. בעבור נציגות השופטים מדובר בעבודה קלה יותר מכיוון שדעותיהם של אנשי האקדמיה ידועות וברורות. את הפסיקות והאופי של עמיתיהם מבתי המשפט הם מכירים היטב. במטה שקד יש צורך בעבודת עומק שכוללת ניתוח פסקי דין כדי לקבל תמונה רחבה על המועמדים השונים.
מטבע הדברים ארגונים ואנשים פרטיים רבים מנסים לבחוש בקלחת השמות, להעביר המלצות, חיוביות או שליליות, ביחס למועמדים השונים. את העבודה בשביל שקד מרכזים גיל ברינגר, עוזר השרה לענייני חקיקה, ויאיר הירש, ראש המטה של שקד. השרה מקשיבה ובוחנת את הדברים בכובד ראש, אולם בסופו של דבר שומרת את הקלפים אצלה. אופייה הסוליסטי גורם לכך שאפילו מי שנחשבים מקורביה לא בהכרח ידעו במי היא תבחר ומה הדיל שייסגר.
כשבאים למפות את המינויים הקרובים, אפשר כבר בשלב הראשון לחלק בין תקן השופט הערבי לשלושת התקנים האחרים. אף שלא מדובר בחובה חוקית, כל ההערכות הן שימונה שופט ערבי במקום ג'ובראן שעוזב. על התפקיד מתמודדים שני שופטים מחוזיים - חאלד כבובוג'ורג' קרא.
אף שקרא נחשב חביב יותר על שופטי העליון, ההערכות הן שבסופו של דבר כבוב הוא שיקבל את המינוי. בין השאר מכיוון שהתמחותו המרכזית היא בתחום הכלכלי, תחום שבו האג'נדות האישיות נחשבות משמעותיות פחות. אם ייבחר יהיה כבוב לשופט הערבי המוסלמי הראשון בישראל (ג'ובראן וקרא הם ערבים-נוצרים).
לצד ג'ובראן פורשים גם רובינשטיין חובש הכיפה, והנשיאה נאור בכיסא האישה, אולם הדבר לא מבטיח שימונה שופט דתי ושופטת אישה (או כמובן שילוב של שופטת-דתייה). עם זאת, שקד כאישה וכנציגת מפלגה דתית עשויה בכל זאת להיות מושפעת גם מהפרטים הללו.
מכיוונים שונים עולים לא מעט שמות של מועמדים. החל מאנשי אקדמיה כמו פרופ' שחר ליפשיץ מבר-אילן, ועד שופטים מחוזיים כמו יעל וילנר מהמחוזי בחיפה ומיכל אגמון-גונן ממחוזי תל-אביב. יש מי שמזכירים גם שמות של עורכי דין מהשוק הפרטי כמינויים פוטנציאליים, אולם בסביבתה של שקד אומרים כי הסיכויים למינוי שכזה קלושים.
גם את השמועות על כך שגם בסבב הנוכחי ימונה בוודאי איש אקדמיה, דוחים שם ואומרים כי הדבר ממש לא הכרחי וכי בהחלט ייתכן שכל המינויים ייעשו מקרב השופטים. בשורה התחתונה, מקורבים לשרת המשפטים טוענים כי עבודת המטה בנושא עדיין נמצאת בשלב מוקדם מכדי לדבר על שמות ספציפיים. לדבריהם, רק בחודש-חודשיים האחרונים אפשר יהיה לדבר על רשימת שמות ברורה, וההכרעה עצמה תיפול רק בשבוע-שבועיים הסופיים.
בית המשפט של מרים נאור גילה אקטיביזם די נרחב בתקופה האחרונה. הדוגמה הטרייה והמורגשת ביותר בימין היא כמובן הפסיקה בנושא נתיב-האבות, שם דחו השופטים את המתווה שהציעה המדינה ואמרו כי "בכל הכבוד, לבקשת הדרג המדיני אין מעמד מיוחד"; אולם זו לא הדוגמה היחידה. פסיקת בג"ץ בנושא מתווה הגז שבה התמקדו השופטים בסעיף היציבות וחייבו העברה שלו בחקיקה (צעד שתקע את מתווה הגז למשך תקופה נוספת, עד להגעה לנוסח מרוכך), נתפסת כהתערבות בהחלטות שנמצאות בסמכות הדרג המדיני.
השופטת אסתר חיות שצפויה להחליף את נאור בכיסא הנשיאה נחשבת כאמור תקיפה אפילו יותר, ויש מי שמשווה בעניין הזה בינה לבין אהרן ברק. בניגוד לנאור שישבה בכיסא הנשיאה פחות משלוש שנים, בהתאם לעיקרון הסניוריטי, צפויות לחיות לא פחות משש שנים כנשיאה. גם אם יעלה בידה של שקד להכניס לבית המשפט שניים, ואפילו שלושה נציגים שמרניים, עדיין יהיה צורך בצעדים משמעותיים נוספים כדי להחזיר את האיזון בין הרשויות במדינת ישראל.
אקו"ם