ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בנט: אם נתניהו יאפשר להרצוג הקפאת בנייה – נפרוש

בבית היהודי חוששים שנתניהו עלול לקבל את דרישתו של הרצוג, ולשלם מחיר מדיני עבור כניסתו לקואליציה. לכן, יו"ר המפלגה כבר הודיע: "התחייבות להקפאת בנייה מהווה קו אדום מבחינתנו". וגם: איך עצרת של "נשים עושות שלום" חשפה את הבעיה בשמאל

ימי חג ומועד נושאים איתם ארומה משכרת של הפוגה ופסק זמן מענייני השעה. לכמה ימים, בחסות ארוחות החג והטיולים בחיק הטבע, הפסקנו לעסוק באירועים הפוליטיים שהקיפו אותנו בשעות שלפני החג. המגעים לאחדות והדרישות המדיניות שהציב יו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג לראש הממשלה בנימין נתניהו נדחקו לפתע לקרן זווית.

אלא שבמערכת הפוליטית ישנם כאלו שמשוכנעים שלא רק שימי החג לא הסירו מסדר היום את תרחיש ממשלת האחדות, אלא אף הגבירו אותו - והכל בחסות ערפל החגים. "התחושה שאנחנו מקבלים היא שבזמן שאנחנו עוסקים בענייני החג יש כאלו שעובדים במרץ על צירוף הרצוג ואנשיו לממשלה", טענו בכירים בבית היהודי בימי חול המועד. "בזמן שאנחנו נמצאים בחופש - הם עובדים על הקמת הממשלה".
  
גם שרים בכירים בליכוד הביעו חשש דומה ואף תהו בקול רם איך קולן של הקבוצות האידיאולוגיות בליכוד כמעט לא נשמע סביב הסוגיה. הרי לכולם במפלגה ברור שאם תוקם לבסוף ממשלת אחדות, הדבר ידרוש מנתניהו להעניק תמורה מדינית משמעותית להרצוג כדי לאפשר לו להעביר את המהלך בתוך מפלגת העבודה. ובכל זאת, לא רואים במפלגת השלטון שום מהלך של התארגנות מסודרת מצד הקבוצות האידיאולוגיות, במטרה לטרפד את אופציית האחדות או לפחות להגיב לשמועות.

גורמים בתוך הליכוד אומרים כי "אין לחץ על ח"כים ושרים מצד פעילים בולטים, אין יוזמות לכינוסי מרכז המפלגה, וגם מכיוון השרים והח"כים אנחנו מקבלים שתיקה מוחלטת בנושא". למעשה, כל העיסוק הפוליטי-מפלגתי מופנה לעבר סכנת הפינוי שמרחפת מעל היישוב עמונה. ישנם כאלו בליכוד שמסתכלים על זה בחוסר הבנה מובהק, לאור השתיקה המתמשכת סביב מגעי ממשלת האחדות.
 
"יש בזה משהו קצת מצחיק", אומרים את דעתם בכירים בליכוד. "הרי מבחינה אסטרטגית, נושא האחדות הוא הרבה יותר משמעותי מסיפור עמונה. לכולם גם ברור שלא תהיה תקומה לעמונה אם תהיה ממשלת אחדות. הרי אין אופציה כזו. ולכן, לכאורה, הקרב בתוך המפלגה היה אמור להיות על נושא האחדות". את העובדה שהמתיישבים ביהודה ושומרון נאבקים בחירוף נפש בנושא עמונה, אבל מקבלים בשוויון נפש את אופציית האחדות, שמסוכנת להתיישבות בהרבה, מגדירים הגורמים בליכוד כ"הסתכלות צרת אופקים של הימין".

אגב, המגעים הבלתי נגמרים בין נתניהו להרצוג יצרו מצב מוזר שלפיו מתנגדי האחדות בליכוד ובמחנה הציוני מזינים האחד את השני בכל בדל מידע שמגיע לידיהם. המטרה בשיתוף הפעולה הזה היא לעשות הכול כדי לטרפד את האפשרות של הצטרפות המחנה הציוני לממשלה - כל צד וטעמיו. אלא שישנם גורמים אחרים בליכוד שדווקא משוכנעים שסיכויי החבירה בין נתניהו והרצוג שואפים לאפס, לאור העובדה שראש הממשלה לא באמת מעוניין במהלך כזה.
  

הרי כל פוליטיקאי מתחיל יודע לזהות את העובדה שהמגעים עם הרצוג יצרו עד היום רק תוצאה פוליטית אחת – הם חיזקו את מעמדו של יאיר לפיד באופן משמעותי. וכל זה רק כתוצאה ממגעים עקיפים ומדיווחים על פגישה פה ושיחת טלפון שם. כניסה של מפלגת העבודה לקואליציה תחרב באופן סופי את שארית הקרדיט הציבורי של המפלגה ושל העומד בראשה, ומצד שני תעניק דחיפה נוספת ללפיד בדרך למיתוגו כמועמד שמסוגל להוות אלטרנטיבה לנתניהו.

בליכוד יש מי שמעידים כי נתניהו אמר בשיחות סגורות שהוא מבין את ההשלכות הפוליטיות הללו, ולכן אין בכוונתו לצרף את הרצוג ומפלגתו לקואליציה. שלא לדבר על העובדה שהחלטה כזו עשויה לדחוף את נפתלי בנט ואת מפלגתו מחוץ לממשלה.
  
ואם כבר הזכרנו את בנט ואת הבית היהודי, גם שם קראו בשבוע שעבר את הדיווח באתר זה, בנוגע לדרישה שהציב הרצוג לראש הממשלה להכריז על הקפאת בנייה מוחלטת ביהודה ושומרון. זאת, כתנאי לכניסת מפלגתו לממשלה. אף שהדיווח עצמו כבר כלל את תשובתו החד משמעית של ראש הממשלה - שתנאי כזה אינו מקובל עליו ואינו אפשרי מבחינתו - בבית היהודי יש גורמים שחוששים מכך שתשובת נתניהו עשויה להשתנות בהמשך הדרך, ולכן בחרו להקדים רפואה למכה.

אמנם אין לבנט ולאנשיו התנגדות גורפת להצטרפות של הרצוג לקואליציה, כל עוד לא מתלווה לכך מחיר מדיני, אבל הקפאת בנייה אינה באה בחשבון מבחינתם. כל כך לא באה בחשבון עד שבנט העביר את המסר הבא לאנשיו של נתניהו - "התחייבות להקפאת בנייה מהווה קו אדום מבחינתנו", הודיע. "אם הרצוג ייכנס לממשלה ויקבל הבטחה להקפאת בנייה, הדבר יוביל לפרישה מידית מהממשלה". הכרזה דרמטית, אין ספק. אולם אם נידרש להימור קטן סביב הנושא, ספק רב אם נגיע למצב שבו האיום בפרישה מהממשלה בכלל יעמוד למבחן.

ביום רביעי בערב, יומו השני של חול המועד סוכות, התקיימה עצרת של ארגון "נשים עושות שלום" מחוץ לבית ראש הממשלה בירושלים. הדיווחים שיצאו מטעם הארגון דיברו אמנם על נוכחות של 15 אלף משתתפים שקראו לקיים תהליך מדיני עם הפלסטינים ועל נוכחות שכללה גורמים מכל הקשת הפוליטית, אלא שהמציאות בפועל הייתה קצת אחרת.

במקום נכחו רק כמה אלפים ספורים, אך יותר מכך – הדבר האחרון שאפשר להגיד על האירוע זה שהוא כלל בתוכו גורמים שמייצגים את כל רחבי הקשת הפוליטית. עם כל הכבוד, נוכחותה של הרבנית הדסה פרומן ושל כלתה (שנפצעה בפיגוע דקירה) עדיין לא הופכת את האירוע לכזה שכולל את כל חלקי הקשת הפוליטית.
  

התיאור הבא הגיע מפיהם של שני פעילים שנכחו בעצרת ושמשתייכים בכל רמ"ח אבריהם למחנה השמאל. ובכל זאת, עובדה זו לא מנעה מהם לאבחן במדויק את ליבת הבעיה שממנה סובל המחנה הזה במשך שנים רבות: "כל מי שהסתכל סביבו ראה אנשים מאותה משפחה, לפחות מבחינה מטאפורית", סיפרו השניים לאחר שחזרו לביתם.

"זה הרגיש כאילו אפשר לפתוח שולחן ולערוך ליל סדר משפחתי. לא היו שם עולים מאתיופיה וגם לא עולים מחבר העמים. 80 אחוז מהנוכחים היו אשכנזים. אנשים אצלנו פשוט לא קולטים, אבל זו בדיוק הבעיה. העולים לא איתנו, וגם לא הפריפריה. הסתכלנו סביב כמה וכמה פעמים ולא יכולנו שלא לשבור את הראש: איך פורצים את המחנה הזה? כולם נראו אותו דבר. אין ספק שאם היו מציבים שם קלפי אז המחנה הציוני ומרצ היו מקבלים את מרבית הקולות. אלא שהכול נשאר במשפחה. וגם הנוכחות של משפחת פרומן לא שינתה את זה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg