נחשף האזכור הקדום ביותר ל"ירושלים" בעברית

במבצע מיוחד של רשות העתיקות אותר ממצא נדיר: פפירוס עתיק מלפני 2,700 שנה, ובו מופיעה במפורש שמה של עיר הבירה. מדובר במקור החוץ-מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים בכתב עברי

דליה מזורי | 26/10/2016 15:24
תגיות: רשות העתיקות,מדבר יהודה,פפירוס
"מאמת המלך מנערתה. נבלים יין. ירושלמה" - אלו המילים הכתובות על הפפירוס הנדיר מימי בית ראשון, שנמצא במדבר יהודה ושקיומו נחשף לראשונה ב"מקור ראשון" וב-nrg­ביום שישי האחרון. התעודה הנדירה הוצגה היום (ד') במסיבת עיתונאים של רשות העתיקות.
צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות
רוב האותיות ניתנות לזיהוי בבירור. התעודה הנדירה מימי בית ראשון. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

הפפירוס הינו תעודת משלוח שמעיד על העברת סחורה למחסנים בעיר הבירה של הממלכה - ירושלים, בשלהי תקופת ממלכת יהודה. אולם התעודה לא הגיעה לייעדה ונשארה בתחומי מדבר יהודה, שם השתמרה עד לימים אלה.

"מדובר בממצא נדיר שמציין במפורש את שמה של ירושלים. זה המקור החוץ-מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים בכתב העברי", ציין סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, ד"ר איתן קליין.

צילום: EYECON הפקות, באדיבות רשות העתיקות
 

לדבריו, התעודה הזו מהווה עדות נדירה ביותר לקיומו של מנהל מסודר בממלכת יהודה. כמו כן, היא מדגישה את מרכזיות העיר ירושלים כבירה הכלכלית. על פי המקרא, שלטו בירושלים בתקופה זו המלכים מנשה, אמון או יאשיהו.

בדיקה פליאוגרפית (זיהוי כתב) של האותיות ובדיקת פחמן 14, קבעו כי יש לתארך את הממצא למאה השביעית לפני הספירה. רוב האותיות ניתנות לזיהוי בבירור. בנוסף, היישוב נערתה מוכר כגבול המזרחי של נחלת אפרים המשורטט בספר יהושע. ארכיאולוגים מצביעים על אתר חורבת עוג'ה העליונה כשרידיו.
צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות
התעודה שמורה במעבדות שימור מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

על פי חתן פרס ישראל לחקר המקרא, פרופסור שמואל אחיטוב, התעודה מבליטה את מעמדה יוצא הדופן של אישה מהיישוב נערתה. "הטקסט אומר כי אשה שהיא 'אמת המלך' מהיישוב 'נערתה' שולחת נבליים יין – זוג נבלי יין לירושלים. יושבת שם גברת שקוראת לעצמה 'אמת המלך' – תואר המקביל לתואר 'עבד המלך' שבו קראו לעצמם פקידי ואנשי ממשל. זו אישה בעלת סמכות שמנהלת משק, או שהוא מוכסת או פקידה בכירה, והיא שולחת לירושלים זוג נבלי יין אל המלך. אנו יכולים ללמוד מהפפירוס הזה על אדמיניסטרציה ומסחר מהפריפריה אל עיר הבירה ירושלים", הסביר פרופסור אחיטוב.

דבר נוסף שניתן ללמוד מהממצא הנדיר זה על דרך כתיבת השם של העיר ירושלים. בתנ"ך השם ירושלים מופיע רק ארבע פעמים עם האות י' בספרים המאוחרים. הכתיב הנכון הוא ירושלם - "ויהי בשלם סכו", ככתוב בתהילים. כמו כן, ציין פרופסור אחיטוב כי עד כה לא התגלו בארץ תעודות כתובות על גבי פפירוס מימי בית ראשון, מלבד פפירוס אחד מוואדי מרבעאת. 
צילום: גיא פיטוסי, רשות העתיקות
בשנה האחרונה נערכו חפירות ארכיאולוגית לחיפוש ממצאים. מערת הגולגלות במדבר יהודה. צילום: גיא פיטוסי, רשות העתיקות

התעודה נשדדה באופן בלתי חוקי מאחת ממערות מדבר יהודה על ידי חוליית שודדי עתיקות ונתפסה במבצע מורכב על ידי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, אמיר גנור, סיפר כי התעודה התגלתה על ידי חוליית שודדי עתיקות באזור נחל חבר שבמדבר יהודה.

"קיבלנו אינפורמציה מסייענים שלנו שיש פפירוס שנגזל ועושה את דרכו לשווקים. הצלחנו לעלות על ראש החוליה, לשים עליו את היד ולהביאו לחוקרים. ברגע שראינו את הפפירוס ההתרגשות הייתה גדולה, כי הבנו שמדובר בממצא נדיר. ראינו כתובת באותיות עבריות שהצלחנו לקרוא. מה גם שידענו מאיזו מערה הוא נבזז", סיפר גנור.

גנור גם ציין כי ממשלת ישראל לא עשתה מספיק על מנת לשמור על הממצאים במדבר יהודה וחייבים להקצות משאבים לכך. "חייבים לשים את היד על חוליות השודדים שרובן מאזור חברון. חייבים לשים לתופעה זו סוף", אמר.

גם ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, קרא למדינה להתגייס ולהקצות את המשאבים הנדרשים על מנת לצאת במבצע היסטורי, יחד עם הציבור, ולבצע חפירה שיטתית בכל מערות מדבר יהודה.

צילום: יולי שוורץ/ רשות העתיקות
''חייבים לשים את היד על חוליות השודדים שרובן מאזור חברון''. מתנדבים בחפירות. צילום: יולי שוורץ/ רשות העתיקות

החומרים האורגניים כמו תעודות, ובפרט נייר עדין כמו פפירוס, מתכלים לאורך הזמן בשל רגישותם ללחות. יחד עם זאת, האקלים היבש של המדבר מאפשר באופן חריג את השתמרותן של תעודות, המספקות מידע שלא יסולא בפז על אורחות החיים בעת העתיקה ועל ראשית התפתחות הדתות, הסביר גנור.

חשיבותם וייחודם של הממצאים הם הסיבות לכך ששודדי העתיקות מרבים להגיע אל המערות שבמצוקי המדבר ולחפור בהן, תוך סיכון חיים של ממש.

לדברי אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, פנינה שור, סיפרה כי ברשות העתיקות ישנם כאלף כתבי יד שרובם מתקופת בית שני. תעודת הפפירוס הייחודית מצטרפת כעת אליהם. רשות העתיקות הקימה מעבדות שימור וצילום ייעודיות ובהן מטופלות המגילות באמצעים המיטביים ובטכנולוגיית תיעוד וצילום המתקדמת ביותר הקיימת כיום.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך