"זיוף בכוונה": כתב אישום נגד בועז הרפז
שש שנים לאחר התפוצצות הפרשה, הוגש כתב אישום נגד הרפז בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף ושיבוש מהלכי משפט. "סיפר בכזב לאשכנזי ולוינר שנחשף למסמך שמטרתו פגיעה באשכנזי והאדרת שמו של גלנט"
שש שנים לאחר פרסום מסמך הרפז, פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום (יום ה') כתב אישום לבית משפט השלום בעיר נגד בועז הרפז בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף ושיבוש מהלכי משפט. כזכור, מסמך הרפז עסק בתכנית למניעת מינויו של יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל. בין היתר נכתב כי הרפז "סיפר בכזב לאשכנזי ולוינר שנחשף למסמך שמטרתו פגיעה באשכנזי והאדרת שמו של גלנט".דיון בכנסת בפרשת הרפז ב-2013. צילום: ערוץ הכנסת
ההחלטה על הגשת כתב האישום התקבלה לאחר שימוע שנערך לפרקליטיו של הרפז במסגרתו נדחו כל טענותיהם. בחקירתו, הודה הרפז בזיוף המסמך, אולם לאחר מכן טען כי הודה בשל לחצים חריגים שהופעלו עליו וכי המסמך נמסר לו. בינואר האחרון קבע היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודה וינשטיין, כי לא יוגש כתב אישום נגד המעורבים בפרשה גבי אשכנזי, אבי בניהו, ארז וינר והיועמ"ש הנוכחי, אביחי מנדלבליט.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עורך הדין טוני גולדנברג ורביד שיפמן, הרפז הכיר את רא"ל (במיל') גבי אשכנזי במסגרת שירותם הצבאי המשותף, ובין השניים התקיימו קשרים ידידותיים ומקצועיים, הן באופן ישיר והן באמצעות מקורבי אשכנזי – רעייתו רונית ועוזר הרמטכ"ל דאז ארז וינר.
הודה בזיוף המסמך. הרפז בהארכת מעצרו.
יוסי אלוני
במהלך כהונתו כרמטכ"ל, החלה מתיחות בין אשכנזי ומקורביו לבין שר הביטחון אהוד ברק ואנשי לשכתו, ובראשם ראש המטה יוני קורן. באותה עת, נתפס האלוף יואב גלנט בעיני אשכנזי, כמועמד המועדף על שר הביטחון לתפקיד הרמטכ"ל והנאשם ידע, כי אפשרות מינויו של גלנט לתפקיד הייתה לצנינים בעיני אשכנזי.
בהמשך כתב האישום נכתב כי במועדים שונים במהלך אפריל 2010, סיפר הרפז, בכזב, לאשכנזי ולוינר, כי נחשף למסמך המגולל תוכנית שתכליתה פגיעה באשכנזי והאדרת שמו של גלנט, שנעשה על ידי יוני קורן, ארד, חורב ואנשים נוספים, שהרפז ובני שיחו כינו "פורום החווה 2".
אפשרות מינויו של גלנט הייתה לצנינים בעיני אשכנזי. אשכנזי.
צילום: אריק סולטן
הרפז אמר לשניים כי יעביר לידיהם את המסמך ואף קבע עם וינר מועדים להעברת המסמך לידיו, אך לא עשה כן. כדי לבסס את המידע הכוזב ולעמוד בדיבורו, גמלה בליבו ההחלטה, כך לשון כתב האישום, ליצור מסמך שקרי, המדמה בכזב מעורבות חיצונית-אזרחית בהליך מינוי הרמטכ"ל, ולפיו גלנט משתמש בשירותיה של חברת "יורו" לקבלת ייעוץ תדמיתי-אסטרטגי, לצורך קידום מועמדותו של גלנט לתפקיד הרמטכ"ל.
כבר בשנת 2011 התגבשה נגד הרפז תשתית ראייתית כמי שזייף את המסמך, ובעקבות זאת נערך לו שימוע. אלא שבעקבות היבטים אחרים שעלו במהלך החקירה, החל הליך ביקורת מורכב וממושך שהתנהל על ידי מבקר המדינה עד לשנת 2013. בעקבות המלצות מבקר המדינה, ובכללם דברים שאמר הנאשם בהליך הביקורת, החליט היועץ המשפטי לממשלה על הרחבת החקירה.
בסיום כתב האישום נכתב כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה באשר לכלל החשדות שנחקרו פורסמה בתחילת שנת 2016 וניתקה לחלוטין בין החשדות השונים שנבדקו לבין מעשה הזיוף והשימוש במסמך. "למרות חלוף הזמן מאז גובש כתב האישום נגד הרפז, לאור חומרת העבירות, הקשרן ונזקן, ולאחר שמוצה הליך השלמת השימוע שהתקיים בחודשים שלאחר פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט כי קיים עדיין עניין ציבורי רב בהגשת כתב האישום נגד", לשון כתב האישום.
באי כוחו של הרפז אמרו בתגובה להגשת כתב האישום: "בשנת 2010 נחקר לראשונה הרפז בגין חשד לזיוף המסמך המכונה בטעות 'מסמך הרפז'. מאז חלפו שש שנים ארוכות בהן חרבו המתהפכת של המשפט הפלילי מרחפת מעל ראשו. לצערנו, הגם שחלפו שנים כה רבות, לא נמצא הזמן לאפשר קיום שימוע כדין לפני הגשת כתב האישום. עם זאת, אנו רואים בהגשת כתב האישום הזדמנות לחשוף את מה שבאמת קרה לפני שש שנים ולהוכיח שלא נפל רבב במעשיו של בעז, בעוד שחומר הראיות מלמד שדווקא אחרים הם שחטאו".
אקו"ם