ראשי » חדשות » בארץ

סכנה בכבישים: עלייה במספר ההרוגים, ירידה בפיקוח

דו"ח מבקר המדינה על תאונות הדרכים העלה כי לצד העלייה בכמות ההרוגים, נרשמה ירידה במספר ניידות משטרת התנועה ובפיקוח על משאיות ורכבים כבדים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "הממצאים מדברים בעד עצמם"

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, הגיש היום (ג') ליו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין את הדו"ח על מצב הכבישים ותאונות הדרכים נכון לשנת 2015. מהדו"ח עלה כי למרות שהיעד היה הקטנת מספר ההרוגים בתאונות הדרכים, מתברר כי בשנים האחרונות חלה דווקא עלייה במספרם. מנגד, ירד מספר ניידות משטרת התנועה הפעילות ל-75 בלבד, כאשר גם הפיקוח על משאיות ועל רכבים כבדים וכן הפיקוח על איכות הרכבים בארץ קטן משמעותית.

לאור זאת, לא מפתיע כי בשנת 2015 נהרגו 356 בני אדם - גידול של כ-11% לעומת שנת 2014 ושל כ-15% לעומת שנת 2013. בהקשר לכך, ציין המבקר כי "העלות השנתית הכוללת של נזקי תאונות הדרכים למשק הישראלי, כולל תאונות ללא נפגעים, הוערכה בשנת 2012 בכ-15 מיליארד שקלים".
 

אחד היעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה משנת 2005, היה הקטנת מספר ההרוגים השנתי בתאונות הדרכים. משנת 2005 ועד שנת 2012 חלה ירידה במספר ההרוגים מידי שנה, אך בשנת 2013 השתנתה המגמה ומספר ההרוגים החל לעלות. בנוסף לכך, הוצג בדו"ח חוסר תיאום בין גופים שונים: הנתונים על מספר הפצועים קשה על פי רישומי המשטרה, שונים מהנתונים על פי הרישומים בבתי החולים. 

תשתית הכבישים הבין-עירוניים

בשנים 2014 ו-2015 נהרגו בכבישים הבין-עירוניים 189 ו-221 בני אדם בהתאמה (כ-60% מכלל ההרוגים בשנים אלה). חברת נתיבי ישראל לא ניצלה את מלוא התקציבים השנתיים שהוקצו לה לצורך טיפול בכבישים ובצמתים מסוכנים. 

זירת התאונה בצומת בית חלקיה. צילום: דוברות מד״א

גם בתחום הולכי הרגל התגלו ליקויים רבים מאוד: בשנת 2014 נהרגו בכבישים 114 הולכי רגל (כמעט 30% מכלל ההרוגים), 32 מהם נהרגו בעת שחצו במעבר חצייה. המשטרה לא החלה לאכוף תקנות שתוקנו לגבי הרחבת זכות הקדימה של הולכי הרגל והן טרם נכללו בצו התעבורה. למרות השיעור היחסי הגבוה של הולכי רגל שנפגעו, רק בשנת 2015 החליטה הרשות לבצע ניסוי בשיתוף רשויות מקומיות לבחינת השפעת הסימון של קווי זיג-זג בסמוך למעברי חצייה כדי להאט את מהירות נסיעתם של כלי הרכב המתקרבים למעבר החצייה, ולהפחית את מספר הפגיעות בהולכי הרגל החוצים.

בדיקות רכב

אף על פי שבבדיקות של כלי רכב שמבצעות ניידות הבטיחות של משרד התחבורה הועלו ליקויים רבים בכלי הרכב שנבדקים, מספר הבדיקות פחת במידה ניכרת עם השנים - מכ-50,000 בדיקות בשנת 2012 לכ-37,000 בשנת 2014. גם מספר הבדיקות של רכב השוקל יותר מ-12 טון פחת מ-5,840 בשנת 2013 לכ-4,000 בשנת 2014. 238 (0.6%) מכלי הרכב שנבדקו הורדו בשנת 2014 מהכביש בגרירה בגין ליקויים מסוכנים שנמצאו בהם. יצוין כי בבדיקות כלי רכב שנעשו בחודשי הקיץ בשנים 2013 ו-2014, הורדו מהכביש עקב תקלות חמורות 9.3% ו-5.4% בהתאמה מהאוטובוסים שהסיעו ילדים.
 
אי בדיקת כלי רכב כבדים

בשנים 2014 ו-2015 נהרגו 50 ו-66 בני אדם, בהתאמה, בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים כלי רכב כבדים. שיעור התאונות שבהן היו מעורבים כלי רכב כבדים היה 20% מכלל התאונות הקטלניות באותן שנים, אף ששיעור כלי הרכב האלה היה רק 3% מכלל כלי הרכב בישראל. למרות זאת, במועד סיום הביקורת טרם יושמה החלטת הממשלה משנת 2005 שבה נקבע, בין היתר, לחייב התקנה של רשם נתוני נסיעה (טכוגרף) דיגיטלי בכלי רכב כבדים, שיהווה גורם מרתיע לנהגים וחברות הובלה, וישמש כלי בידי חוקרי תאונות דרכים.

בהחלטת הממשלה משנת 2005 נקבע גם שיש לחייב בדיקה בטיחותית רבעונית לכלי רכב כבדים במוסך מורשה אולם קביעה זו לא עוגנה בתקנות ובחוק. למרות הסכנות הרבות הנובעות מנסיעתם בכבישים של כלי רכב כבדים, משרד התחבורה עשה מספר קטן של בדיקות במשרדי חברות ההובלה.

בנוסף, טען מבקר המדינה כי החינוך התעבורתי הניתן בבתי הספר התיכוניים צומצם באופן ניכר.
 

אכיפה

עם השנים פחתו במידה ניכרת ניידות המשטרה בכבישים הבין-עירוניים. בסוף שנת 2015 יועדו לאכיפה בתחום הבין-עירוני 113 ניידות תנועה בלבד. מצבת הניידות והשוטרים באגף התנועה במשטרה בספטמבר 2015 אפשרה הפעלת 75 ניידות בלבד בשתי משמרות בשעות היום ו-37 ניידות במשמרת הלילה. המבקר ציין כי טרם הוקמה במשטרה יחידת אכיפה מיוחדת לטיפול בכלי רכב כבדים בכבישים.
 

אי-הסדרת מעמד הרשות

תפקידי הרשות, כפי שהוגדרו בהחלטת הממשלה כללו פיקוד בתחומי הבטיחות על תשתית הכבישים ומסילות הברזל, על בטיחות כלי הרכב ועל רישיונות הנהיגה וקיום פעילות להגברת מודעות הציבור באמצעות הסברה וקורסים. בפועל, כפי שעולה מתשובות משרד התחבורה וד"ר שיינין, יו"ר המועצה לשעבר, אין לרשות סמכות להוביל את הטיפול של כל הגורמים המעורבים במאבק בתאונות הדרכים.
 
ליקויים בתפקוד מועצת הרשות

משנת 2007, מועד הקמת הרשות, התחלף יו"ר מועצת הרשות ארבע פעמים. כמו כן, במשך השנים פעלה המועצה בהרכב חסר, ובמועד סיום הביקורת, ינואר 2016, כיהנו בה רק חמישה חברים, במקום 15 חברים כנדרש בחוק. ישיבות רבות של המועצה התקיימו ללא המניין הנדרש בחוק הרשות, ולכן לא היה ביכולתה לקבל החלטות כדין.

הישיבה האחרונה שקיימה מליאת המועצה הייתה ביולי 2015, אף שנדרש בחוק כי תתכנס אחת לחודש אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. אי-התכנסות המועצה הביאה, בין היתר, לכך שבמועד סיום הביקורת, היא עדיין לא אישרה את תקציב הרשות לשנת 2016. המחסור בחברי מועצה, כולל חברי מועצה שהם נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחום מתחומי פעולתה של הרשות ונציג של משרד האוצר, פגע ביכולת המועצה להתוות את קווי הפעולה של הרשות ולפקח על ביצוע מדיניותה ותכניותיה.

ליקויים בפעילות הרשות

מספר מנהלי הרשות בשמונה השנים הראשונות לפעילותה היה חמישה. במועד סיום הביקורת לא היו מאוישות ברשות משרות בכירות ומקצועיות, כגון משרות של שני מנהלי חטיבות, מנהלי אגפים ועובדים בעלי ידע וניסיון ייחודי בטיפול במגזרים השונים.  בחטיבת מחקר ומידע לא היו מאוישות משרות בכירות - משרותיהם של מנהל החטיבה, המדען הראשי ומנהל מחלקת המידע ומומחים בתחומים הנדסיים שונים. לפני שהחליטה הרשות להפסיק מימון מחקרים באמצעות גופים מקצועיים חיצוניים, היא לא בדקה את ההיתכנות של הקמת מחלקת מחקר עצמאית ואת הכדאיות לכך.

תיעוד תאונה בשומרון. צילום: אלי גנון

הפחתת תקציב הרשות

תקציב הרשות פחת בהדרגה במידה ניכרת במהלך השנים: בשנת 2008 היה תקציבה 550 מיליון ש"ח, ובשנת 2015 - 230 מיליון ש"ח. הרשות הקטינה בהתאם במהלך השנים את התקציב שהיא מעבירה למשרדי הממשלה ולגופים אחרים לצורך סיוע במאבק בתאונות הדרכים.

 

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "הרשות לומדת את הדו"ח ומסקנותיו בכל הקשור לפעילותה. ממצאי דו"ח מבקר המדינה מדברים בעד עצמם בדבר נחיצותה של רשות לאומית קבועה (שאינה במעמד זמני), חזקה ובעלת סמכויות.

מאז הקמת הרשות הלאומית בשנת 2007, היא לא קיבלה את המעמד הראוי לה כגוף חזק וקבוע כמצופה במדינה בה נהרגו מיום היווסדה 32,944 בני אדם. קיים צורך הכרחי לקבע את נושא הקטל בדרכים כמשימה לאומית של כלל הגורמים ורק רשות לאומית חזקה בישראל יכולה להוביל משימה כזו".

תגובת ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "ממשלת ישראל מחויבת לקחת אחריות על חיי אזרחים ולהיאבק באופן משמעותי מול הקטל בכבישים. הפרק של מבקר המדינה שעוסק בתאונות הדרכים מוסיף להיות קשה והכשלים המוצגים בו רק מדגישים את מה שניכר בשטח. משרד התחבורה והשר שעומד בראש, עושים רבות לשיפור המערך התחבורתי במדינת ישראל, אך בכל הקשור במלחמה האמתית בתאונות הדרכים, הם נכשלים כישלון חרוץ.

"מספר דגלים אדומים הורמו בעניין ודבר לא נעשה. ניכר מהדו"ח כי ישנן תקנות והחלטות ממשלה שלא ממומשות וכתוצאה מכך הפתרונות הקיימים אינן מספקים ואנחנו ממשיכים לראות כלי רכב כבדים מעורבים בתאונות קטלניות, או העובדה שמשטרת ישראל לא אוכפת את ההגנה על הולכי רגל ומעברם במעברי חצייה.
בכוונתי לקיים על כך דיון כבר בשבוע הבא ולדרוש ממשרד התחבורה, ובעיקר מהשר כץ, לקחת אחריות ולהציג לנו תכנית פעולה.

"בשנים האחרונות השר כץ הוכיח שכשהוא רוצה משהו הוא משיג אותו ולכן מחובתו לקחת את בעיית הקטל בדרכים בראש סדר העדיפויות ולצאת למאבק אמתי וכולל. במקביל, הממשלה מחויבת בדאגה לקיומה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לתפקודה, תקציביה ולעבודתה כחלק מהמערך הכולל במאבק להצלת חיי אדם".

בהכנת הכתבה השתתף זאב קם

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg