סוף המרוץ: מה למדנו מהמערכה הסוערת בארה"ב?
מחר יחליטו אזרחי מעצמת-העל מי יהיה הנשיא או הנשיאה ה-45 שלהם. לקראת רגע ההכרעה, הנה 45 דברים שהפכו את הבחירות הללו לחריגות ותקדימיות כל כך
1. את מי שונאים פחות
לראשונה הנושא המרכזי בבחירות אינו מה צריך לעשות למען שגשוגה של ארה"ב ומי יכול לעשות זאת טוב יותר, אלא מי מבין המועמדים מתאים פחות לנשיאות ולכן יש לבחור במתחרהו, על פי שיטת האלימינציה. שני המועמדים שנואים על חלקים גדולים בציבור, והשאלה היא את מי שונאים האמריקאים פחות.
קלינטון מגיבה על הפתעת אוקטובר (צילום: רויטרס)
"בעבר, אדם כמו דונלד טראמפ לא יכול היה להיבחר בפריימריז, ובוודאי לא להיות מועמד רציני", אומר לנו פרופ' איתן גלבוע מאוניברסיטת בר-אילן, מומחה לארה"ב. "בתנאים נורמליים הילרי קלינטון הייתה לוקחת את הבחירות בהליכה. מצד שני, גם קלינטון מלאת פגמים ולא אהודה במפלגתה שלה". השאלה המרכזית בבחירות הפכה מ"קלינטון או טראמפ", ל"טראמפ - כן או לא".
2. הכול אישי
מערכת הבחירות הזו אישית בהרבה מקודמותיה, והממד הזה הלך והתחזק עם הזמן. "כמעט בשום שלב לא שמענו מטראמפ שיח רציני על מדיניות או ירידה לפרטים בנושאים חשובים", אומרת הפרשנית טל שניידר, בעלת הבלוג 'הפלוג'. "הוא השמיע אמירות 'מערבבות' על הגירה או על ביטוח הבריאות, ופספס את הטענה הבסיסית המרכזית שלפיה קלינטון תגדיל את הגירעון. לא נכון לומר שהאמריקאים לא מתעניינים בזה. לכל אחד חשוב הכיס וחשבון הבנק שלו. אם הרפובליקנים היו מציגים אדם שהיה עוסק גם במהות, הם היו מנצחים ללא ספק".
3. מועמד חוץ
זו הפעם הראשונה שמועמד מפלגה אינו בשר מבשרה. לפני שנה וחצי הכריז טראמפ כי "ייתכן שירוץ במפלגה הדמוקרטית, ואולי ברפובליקנית". הוא כבש את המפלגה בסערה מול עשרה מועמדים אחרים, מתוך עמדה של אאוטסיידר מוחלט. מועמד נוסף בעבר שנחשב אאוטסיידר פוליטי היה ג'ימי קרטר ב-1976, אך הוא הצליח לאחד סביב מועמדותו את המפלגה הדמוקרטית כולה.
4. הבכירים מתנערים
זו גם הפעם הראשונה שמועמד אינו זוכה לתמיכת מפלגתו שלו, ושרבים מבכיריה וראשיה מתנערים ממנו. אם אינך יכול להשיג תמיכה במפלגתך שלך, מה יאמרו האחרים? למעשה נוצר כאן קרע עמוק ללא תקדים בתוך המפלגה עצמה, הנובע מאישיותו האקסצנטרית של טראמפ.
5. נשאר בקצה
גם כשבמהלך הפריימריז משמיעים המועמדים דעות קיצוניות כדי לזכות בתמיכת הקהל המפלגתי, לקראת הבחירות הכלליות משתדל המנצח להתמתן ולהתמרכז. טראמפ אכן ניסה להציג חזות מתונה אחרי שנבחר כנציג מפלגתו, אך התפנית הזאת לא החזיקה מעמד זמן רב והוא חזר לפינתו הקיצונית והמתריסה.
6. הבוטות מנצחת
הצדדים הלכו לקצוות, באופן שמזכיר אולי את תקופתו של אברהם לינקולן. אך בעוד שלינקולן ידע למנוע את התהליך הצנטריפוגלי של ההקצנה, כמו בנאום גטיסברג המפורסם שהיה ניסיון למצוא את המכנה המשותף בין הצדדים הניצים, במערכה הנוכחית הקיצוניות והבוטות מנצחות.
7. דמוקרטיה נחלשת
זו הפעם הראשונה שבה מועמד מסרב להתחייב כי יקבל את תוצאות הבחירות, יהיו אשר יהיו. פרופ' ג'ראלד שטיינברג, מומחה למדעי המדינה וראש מכון NGO Monitor, רואה בכך ערעור היסודות הדמוקרטיים של הדמוקרטיה הגדולה בעולם. "האמירות הללו אינן מתאימות לכללי המשחק ההוגן של האמריקאים, והן מחלישות את חוסנה הדמוקרטי של ארה"ב", הוא אומר. לדעת פרופ' בועז גנור, דיקן בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, התבטאויותיו של טראמפ עלולות לגרום לכך שרבים יסרבו להכיר בתוצאות הבחירות אם טראמפ יפסיד. "זה עניין שמסכן את היציבות הדמוקרטית", הוא סבור.
8. חפש את האישה (1)
לראשונה בהיסטוריה של ארה"ב מתמודדת אישה על הכהונה הרמה. אמנם ב-1872 ניסתה פעילת זכויות הנשים ויקטוריה וודהול להיבחר מטעם המפלגה לשוויון זכויות, אך היא נפסלה כמה ימים לפני הבחירות משום שגילה היה קטן מ-35. ב-1984 הייתה ג'רלדין פררו מועמדת לסגנית נשיא למועמד הדמוקרטי וולטר מונדייל, אך השניים הפסידו לנשיא המכהן רונלד רייגן ולסגנו ג'ורג' בוש האב. אגב, פררו שימשה יועצת להילרי קלינטון כאשר זו התמודדה מול ברק אובמה על המועמדות הדמוקרטית ב-2008, ואף עוררה סערה רבתי כשאמרה כי "אם אובמה היה לבן הוא לא היה מגיע לאן שהגיע".
כמאתיים נשים ניסו להיבחר לנשיאות במרוצת השנים - אם במסגרת המפלגות הגדולות או הקטנות, ואם באופן עצמאי - אך מעולם לא הגיעה אישה להתמודדות הסופית על נשיאות ארה"ב.
9. החמצה פמיניסטית
בראייה היסטורית, מועמדת אישה הייתה אמורה לשמש מקור גאווה לציבור הנשים, אך במידה רבה העניין נדחק לשוליים בשל התמקדות הבחירות במועמד הנגדי. "התיעוב כלפיה, גם אצל נשים רבות, גדול כל כך עד שהגורם המגדרי הפסיק לשחק תפקיד", אומר פרופ' גלבוע, "קלינטון איננה מזוהה עם המהפכה הנשית, ובמקום רטוריקה שמאדירה את ההעצמה הנשית המטה שלה קורא 'או שתבחרו באישה או במי שמטריד נשים'".
10. חפש את הבעל
זו גם הפעם הראשונה שלבית הלבן מבקשת להיכנס מי שכבר גרה בו בעבר. הילרי קלינטון, רעייתו של הנשיא לשעבר ביל קלינטון, מתכוונת להירשם בדפי היסטוריה גם במישור הזה. נראה כי גם סוגיה זו הוצנעה במסרי הקמפיין, מחשש שהיא תציף שוב את פרשיות המין של הנשיא.
11. משטרת האופנה
הימצאותה של אישה במרוץ הביאה לכך שלראשונה עלה לכותרות נושא לבושם של המועמדים. כולם עסקו בשמלתה האדומה (או הלבנה) של קלינטון, ולשם האיזון גם בצבע עניבתו וחליפותיו של טראמפ.
12. איפה הכסף (1)
בדרך כלל משתבחים המועמדים בתרומות העתק שהם מצליחים לגייס. בניגוד לישראל, שבה חוקי מימון הבחירות אוסרים על קשרי הון-שלטון מהסוג הזה, בארה"ב הם שם המשחק. קלינטון אמנם הצליחה לגייס סכומי כסף ניכרים מאילי הון, אלא שפרשת הקרן המשפחתית והתרומות שקיבלה מגורמים שונים בתקופתה כמזכירת המדינה העיבה על אמינותה ועל יושרה. טראמפ האשים אותה בהכפפת חוקי המס לטובת תורמיה. הוא עצמו הסתפק בתרומות שגייס מ"עמך", והתבסס בעיקר על הונו העצמי. אילי הון תומכי המפלגה הרפובליקנית שתרמו לו עשו זאת בסכומים קטנים משמעותית מאלה שהעניקו למועמדים בעבר.
13. איפה הכסף (2)
לראשונה מסרב מועמד להציג ברבים את דו"ח החזרי המס שלו, החושפים את שיעורי המס ששילם על עסקיו. לאורך שנה וחצי חזר טראמפ והבטיח כי כשתסתיים הכנת הדו"ח הוא יציג אותו לציבור, אבל הציבור ממשיך לחכות. בינתיים נחשף ב"ניו-יורק טיימס" שטראמפ לא שילם מס פדרלי במשך 18 שנה. להגנתו טען טראמפ כי ניצל לחלוטין את חוקי המס הקיימים, "בדיוק כפי שעשו תורמיה הגדולים של קלינטון, שהיא פעלה למענם במשך כל שנות כהונתה כסנטורית וסירבה לשנות את החוקים".
14. ממן את היריב
ואם בתרומות עסקינן, זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמועמד תרם סכומי כסף ניכרים ליריבו. לפני שמונה שנים, הרבה לפני שחשב שהיא "אישה מרושעת" ופושעת, העניק טראמפ לקלינטון תרומה נכבדה כשהתמודדה על מועמדות המפלגה הדמוקרטית מול ברק אובמה. טראמפ תיעב את אובמה במיוחד, ורצה להוכיח שאינו כשיר לנשיאות מכיוון שלא נולד בארה"ב.
15. מתירים להתמודד עם העבריינים
שני המועמדים התאמצו מאוד, באופן חסר תקדים, להציג זה את זה כעבריינים. ככל שהתקרב מועד הבחירות כך הלך וגדל מספר הנשים שהתלוננו שטראמפ הטריד אותן בעבר מילולית ופיזית. קלינטון מצדה לא סיפקה עד כה תשובות לשאלות מטרידות הקשורות בפרשת המיילים שפגעה בביטחון המדינה, במחדליה הקולוסליים בפרשת רצח שגריר ארה"ב בבנגזי ולנתיבי ההון של קרן קלינטון. החלטת האף-בי-איי לחדש את החקירה בענייני המיילים שלה הוסיפה לתדמיתה הבעייתית, אף שהבולשת הודיעה על סגירת התיק. אם נאמין לשניהם, מתמודדים כאן לראשונה שני פושעים: עבריין מין ועבריינית ביטחון.
16. קרבות בוץ
במערכת הבחירות הזו הופעלו מטות הבחירות בעוצמה רבה לא רק כדי לפאר ולרומם את מועמדם, אלא בעיקר כדי למצוא בוץ ורפש ולהטילם בפני היריב. גם בעבר "חיפשו" חומרים, למשל על ג'ורג' בוש וקשריו עם ערב הסעודית, אך הפעם הגיעו הדברים לשיא חסר תקדים כשמטה קלינטון הצליח "לספק" שרשרת נשים שהלכה וגדלה מיום ליום, ושהתלוננו על פגיעות מיניות של טראמפ בהן.
17. מין בחירות שכאלה
נושאים שבעבר נחשבו לכאלה שהשתיקה יפה להם נמצאים עתה בקדמת השיח. הנשיא האחרון ששמו נכרך בענייני מין היה ביל קלינטון, אך זה קרה לאחר שהוא נבחר לנשיא. אגב, גם ג'ון קנדי לא טמן ידו בצלחת ופרשיות האהבים שלו נודעו ברבים, אם כי במידה רבה הן הוצנעו.
18. שמאל דוחה
מעולם לא העליב מועמד את יריבו במילים כה בוטות דוגמת "את אישה דוחה ומגעילה". במטה קלינטון הפכו זאת לגימיק, ואף הפיצו חולצות לנשים שעליהן נכתב "אני אישה מגעילה".
19. השסע החברתי
מערכת הבחירות הנוכחית הציפה את הקיטוב החברתי האדיר בציבור האמריקאי. לדעת פרופ' שטיינברג, העובדה שאדם אחד הצליח לחולל קיטוב כזה מעידה על שסעים הקיימים מתחת לפני השטח שנים רבות: "טראמפ ביטא את השסעים הללו, חיזק אותם והעלה אותם אל מעל פני השטח. זה לא שהוא הוליד את הקיטוב. הקיטוב הוליד את טראמפ, והוא העצים אותו בחזרה באופן חסר תקדים".
20. מופע שנות השישים
תולדות הבחירות בארה"ב ידעו בעבר עימותים קשים, כמו מאבק השחורים לשוויון ומלחמת וייטנאם. עם זאת, מסביר פרופ' אברהם בן-צבי מאוניברסיטת חיפה, בעוד שהמאבק בשנות השישים היה למען השתלבות בחברה האמריקאית כשהממשל כפה אינטגרציה בתחבורה הציבורית ובחינוך, טראמפ מתבטא נגד מיעוטים ולמען החזרת אמריקה לקדמותה, כביכול, וזאת באמצעות גירוש מהגרים בלתי חוקיים.
לרבים מזכיר טראמפ את ג'ורג' ואלאס, מושל אלבמה שהתמודד בפריימריז ארבע פעמים לנשיאות והטיף להמשך ההפרדה הבין-גזעית במערכת החינוך בארה"ב. למרבה המזל, טראמפ טרם נהג כוואלאס שניסה לעצור בגופו כניסתם של תלמידים שחורים לבתי הספר, ולא יצא לבלום מהגרים מקסיקנים שביקשו להיכנס לארה"ב. אולי זוהי הסיבה לכך שהוא עדיין מתהלך בריא ושלם על רגליו, לעומת ואלאס שמתנקש שחור ירה בו ב-1972 וגרם לשיתוק גפיו התחתונות.
21. גבירותיי ורבותיי, מהפך
על פי הפרשנים ומנתחי הסקרים, דפוסי ההצבעה הישנים הולכים ומשתנים. טראמפ זוכה לתמיכה בעיקר מגברים לבנים, אנשי מעמד הפועלים באזורים התעשייתיים בצפון ארה"ב, שבמשך שנים נמנו עם מצביעיה המסורתיים של המפלגה הדמוקרטית. אלה אנשים שאיבדו את פרנסתם או חוששים לאבד אותה, ומאמינים לו כשהוא מבטיח לחזק את התעשייה ולמנוע את זליגתה למקסיקו ולסין. לעומת זאת הוא איבד קהלים מסורתיים של הרפובליקנים כמו בני המיעוטים בדרום, ההיספנים והאחרים. כעת הרפובליקנים עשויים להחזיר לעצמם את מדינות הצפון כפי שהיה בתקופות הנשיאים רונלד רייגן, ג'ראלד פורד וריצ'רד ניקסון. המפה הפוליטית עשויה להשתנות גם אם טראמפ יפסיד בבחירות.
22. סותמים את האף
הנוצרים והאוונגליסטים, שהצביעו באחוזים גבוהים לג'ורג' בוש ולמיט רומני, מתקשים לראשונה להצביע למועמד רפובליקני בשל פרשיות ההטרדות והיחס לנשים, והם לא רואים בו מועמד ראוי. נראה כי רפובליקנים רבים ישבו הפעם בבית ולא יבואו להצביע.
23. מלחמה על הבית
על פי הסקרים קיים סיכוי רב שהרפובליקנים יאבדו, לראשונה זה עשרות שנים, את הרוב בשני בתי הקונגרס. פרופ' שטיינברג אומר לנו כי תוצאה כזו עלולה לצמצם את מרחב התמרון מבחינת תומכי ישראל.
24. הצבעת מחאה
אחוז ההצבעה עשוי להיות מושפע מתחושות כעס ותסכול. לדעת פרופ' גבי ויימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, התבטאויותיו של טראמפ נגד מיעוטים שונים, כאלה שבדרך כלל מנוכרים למערכת ואף נמנעים מלהשתתף בהצבעה, עשויה לגרום להם לנהור בהמוניהם לקלפי ולנקום בו בהצבעת מחאה. התייצבות כזו יכולה להטות את הכף בבחירות, אם כי לא באופן סוחף.
25. זה שיוצא וזה שנכנס
מעולם לא הייתה מעורבות רגשית כה אישית-לוחצת של הנשיא היוצא לטובת מועמד מפלגתו. בוש, למשל, לא יצא מגדרו למען ג'ון מקיין. הפעם טראמפ הרגיז את אובמה, והוא הפשיל שרוולים, הסיר את העניבה והחל להופיע בעצרות בחירות למען קלינטון כאילו הוא עצמו מתחרה. בבחירות
26. חפש את האישה (2)
זהו לא רק הנשיא: גם הגברת הראשונה מישל אובמה מנהלת לראשונה קמפיין משלה והופכת לכוכבת האמיתית. נאומיה שודרו וצוטטו בהרחבה, והיא נחשבת ךקמפיינרית מספר 1 של הילרי קלינטון.
27. אין לנו על מי להישען
לא זכורה מערכת בחירות שבה שמה של ישראל לא עלה ולו פעם אחת בשלושת העימותים בין המתמודדים. ישראל אמנם הוזכרה בכמה נאומים, בעיקר לפני קהלים יהודיים, ובראיונות שהעניקו המתמודדים, אך לא מעבר לכך. "זו שגיאה גדולה", אמר טראמפ ל'מקור ראשון' אחרי העימות הראשון, אבל לא תיקן זאת בעימותים הבאים. "אם גוש התמיכה בישראל, המורכב מנוצרים, יהודים ואוונגליסטים יתפרק בעקבות הבחירות הנוכחיות, הדבר עלול לפגוע בישראל", מעריך אלון פנקס, לשעבר קונסול ישראל בניו-יורק.
28. הכול דולף
למערכת הבחירות הזו נכנס גורם חדש, שעדיין מוקדם להבין את משמעותו עד תומה. שמו: "ויקיליקס". האתר המהפכני, שנראה כי אין סוד היכול להישמר מפניו, חשף תכתובת דוא"ל ענפה, בעיקר מהצד הדמוקרטי של המפה - החל מהדלפות בתקופת הפריימריז על הטיה של הממסד המפלגתי לטובת קלינטון מול יריבה ברני סנדרס, עבור בהדלפות מחשבונותיהם הפרטיים של בכירים ב"קרן קלינטון" המעידים על קשרי הון-שלטון מפוקפקים עם תורמים מסוימים כמו ממשלת קטאר (שהעניקה תרומה של מיליונים תמורת "פגישה בת חמש דקות"), וכן מחשבונותיהם של ראשי המטה ובהם מנהל הקמפיין ג'ון פודסטה, וכלה בהדלפות רגישות בנושאים מדיניים שחיזקו את חוסר אמינותה בציבור.
תכתובות הדוא"ל חשפו את קיומו של תיאום הדוק בין מטה קלינטון לעיתונאים בכירים בתקשורת האמריקאית, והציגו את תמלילי נאומיה בוול סטריט שבהם התבטאה על ניכורה ממעמד הביניים ועל הצורך להשמיע באוזני הבוחרים עמדות שונות מדעותיה האמיתיות. לשיא הגיעו הדברים כאשר נחשפו מסמכי החקירה של האף-בי-איי שמהם עלה כי בכירים במחלקת המדינה ביקשו שבהבולשת יגדירו את אחד המיילים כלא מסווג, ובתמורה תינתן הרשאה לסוכנים לפעול מחוץ לארה"ב.
29. הרוסים באים
בארה"ב מאשימים את רוסיה במעורבות עמוקה במערכת הבחירות, והנשיא אובמה עצמו רמז לכך. סימנים שונים מעידים על כך שמאחורי החדירה למחשבי המפלגה הדמוקרטית והדלפות "ויקיליקס" עומד הקרמלין, המעוניין לראות את טראמפ בבית הלבן. המועמד הרפובליקני מצדו טוען כי "איני מכיר את ולדימיר פוטין כלל", אבל מוסיף ש"אין כל רע בכך שפוטין ואני נסתדר באופן יוצא מן הכלל".
30. חלום בלהות
בכלל, הצדדים מטיחים זה בזה האשמות הגובלות בבגידה ובקשרים עם האויב. טראמפ מגדיר את הילרי "חלומו הרטוב של דאעש", שלדבריו מייחל לבחירתה. לפי סקרים שונים, גם תומכי קלינטון סבורים שטראמפ יטפל טוב ממנה בטרור בכלל ובדאעש בפרט. אם יתרחש חלילה פיגוע טרור בימים שנותרו לבחירות, זה עשוי להבטיח את ניצחונו של טראמפ. כבר היו דברים מעולם, אם בישראל ואם במדינות אחרות כגון ספרד.
31. מיהו אנטישמי
האנטישמיות מצאה גם היא דרכה למערכת הבחירות, כשכמה מנהיגים ניאו-נאצים וגזענים אימצו בהתלהבות את דונלד טראמפ. לאחר שדיוויד דיוק, מנהיג ה'קו-קלוקס-קלאן' הידוע לשמצה, הודיע על תמיכתו בטראמפ, המועמד הרפובליקני התמהמה לפני שהודיע שהוא מתנער מתמיכה זו ומתנגד לארגון. לאחרונה החלו להופיע שוב קריקטורות הנושאות את ציור הצפרדע, שהפך לסמל אנטישמי מובהק. טראמפ עצמו אינו חשוד באנטישמיות, אך הוא גם לא עצר את התופעות הללו בתקיפות כמתבקש. רבים זוכרים כיצד בתחילת דרכו אמר במפגש עם יהודים: "אתם לא תתמכו בי כי אני לא צריך את הכסף שלכם".
32. הפרוטוקולים של זקני ניו־יורק
שנאת טראמפ לממסד הניו-יורקי מתקבלת בהתלהבות, גם כשברור שממסד זה מורכב ברובו מיהודים.
33. הקול היהודי
כידוע, רוב יהודי ארה"ב מצביעים באופן מסורתי לדמוקרטים, מסיבות היסטוריות. הדמוקרטים קיבלו את ההגירה היהודית בזרועות פתוחות, בעוד שהרפובליקנים התייחסו לזרים ולמיעוטים בחשדנות ובעוינות. בשנים האחרונות, בפרט בתקופת שלטון אובמה, חלק ניכר מהיהודים חשים ניכור כלפי הדמוקרטים, וגוברת ההערכה כי הרפובליקנים יזכו לקולות יהודיים במידה רבה יותר מאי פעם בעבר.
34. רייטינג של פוטבול
אחוזי הצפייה בטלוויזיה באירועי הבחירות עולים על כל המצופה, ושוברים שיאים. בעימותים בין המועמדים צפו בין 84 ל־86 מיליון איש ברחבי ארה"ב בלבד - רייטינג קרוב לזה של משחקי הפוטבול. רק משחק ה"סופרבול" השנתי רושם שיעור צפייה גדול יותר, עם 100 מיליון צופים.
35. צייץ לי ניצחון
הרשתות החברתיות משתתפות במרוץ בעוצמה חסרת תקדים. טוויטר, אינסטגרם ופייסבוק תופסות את מקומם של תשדירי התעמולה ועצרות הבחירות. טראמפ מרבה להשתמש בטוויטר, ולעתים הוא מעלה עשרות ציוצים ביום.
36. תקשורת עוינת (1)
לראשונה אפשר לומר בוודאות שיש לנו מועמד שהוא יציר כפיה של התקשורת. "בתחילה התקשורת הוקסמה מהמועמד הצבעוני והחריג ורוממה ופיארה אותו, ואז היא החליטה שבעצם היא יצרה מפלצת שיש לחסלה", אומר אלון פנקס, "הגסות והבוטות שקודם הקסימו אותה, הפכו לתופעה מסוכנת שיש להורידה".
37. תקשורת עוינת (2)
מעולם לא יצא ה"ניו־יורק טיימס" בחריפות כה גדולה נגד מועמד כלשהו, כשכל פרשניו, מקיר לקיר, משחיזים את מקלדותיהם נגדו.
38. תקשורת עוינת (3)
גם רשת "פוקס", שבדרך כלל מעניקה יחס חמים ואוהד למועמד הרפובליקני, מביעה הפעם הסתייגות. העימות הגס והבוטה ביותר של טראמפ עם עיתונאית אירע מול מייגן קלי מ"פוקס", כשהוא העיר כי שאלותיה העוינות נובעות מכך שהיא בתקופת הווסת.
39. תיק רפואי
מצבה הבריאותי של הילרי קלינטון זכה להתעניינות רבה, במיוחד לאחר שצולמה מתמוטטת בטקס הזיכרון ב־11 בספטמבר. גם גילה, 69, הפך נושא לדיון. "לא פשוט להיחלץ ממצב כזה, אבל קלינטון עשתה זאת בצורה יפה מאוד", אומר פרופ' וימן. אגב, ב־1840 חלה ויליאם הנרי הריסון בן ה־68 בדלקת ריאות בעת מסע הבחירות שלו, ונפטר 31 יום לאחר שנבחר. גם ריצ'רד ניקסון עבר ניתוח בברכו, ובעת העימות הטלוויזיוני שלו מול ג'ון קנדי ניכר היה שהוא סובל.
40. מבוכת הסוקרים
נראה כי יותר מתמיד, הפעם יש להתייחס לסקרים בזהירות מופלגת, במיוחד לאחר כישלונם המוחלט של הסוקרים בבריטניה בעניין הפרישה מהאיחוד האירופי. אין תקדימים רבים לכך שימים ספורים לפני הבחירות המטוטלת נעה כמטורפת, וכל גילוי חדש - כמו המיילים שנמצאו אצל בעלה הסורר של עוזרתה של קלינטון - משפיע מיידית על אחוזי התמיכה. התוצאות הסותרות של הסקרים, השינויים מיום אחד למשנהו ושיטת הבחירות המסובכת בארה"ב מחזקים את הקריאה: אל תאמינו לסקרים.
41. עלה כיתה
הרמה הרטורית של המועמדים הגיעה אף היא לשפל חסר תקדים מול קודמותיה, אלא שבמקרה של טראמפ עילגות הלשון הפכה ליתרון. הוא נעדר לחלוטין את שאר הרוח הנדרש מנואם גדול. גם ג'ורג' בוש לא היה הנואם הרהוט בעולם, אך לא היה כה עילג. ה"אקונומיסט" בדק ומצא כי טראמפ משתמש בדקדוק ותחביר המתאים לרמה של כיתה ח'.
היכן יועציו היודעים פרק בהלכות נאום ורטוריקה? אלון פנקס מסביר: "הוא יודע שהציבור שלו אינו מעוניין בנאומים מעוררי השראה כמו אובמה, רגשות כמו קלינטון או חזון כמו רייגן. הציבור רוצה דיבור בגובה העיניים, שיבטא את תחושותיו. כשהוא אומר 'אנחנו נבנה חומה ומקסיקו תשלם עליה', אנשים אוהבים את זה כי כך הם מדברים בבר. זה אולי כיתה ח', אבל זה נקלט".
42. עצמאי בשטח
מועמדים בבחירות נוהגים להתמסר לעצותיהם של יועצי התקשורת והאסטרטגים ששכרו בסכומי עתק. אצל טראמפ זה לא עובד. כפי שמגדיר זאת פרופ' וימן, לא רק שהוא אינו שומע ליועציו, אלא שהוא עושה בדיוק ההפך ממה שכתוב בספר או ממה שהם מייעצים לו. האם ההתנהגות הזו תוכיח את עצמה בסופו של דבר, כפי שקרה בפריימריז? לא בטוח.
43. עניין של זוגיות
בני הזוג של המועמדים מיקדו סביבם תשומת לב רבה יותר מבעבר. במקרה של ביל קלינטון, נשיא לשעבר, מיותר להסביר מדוע, אך גם קריירת הדוגמנות של מלניה טראמפ לקחה את הקמפיין למחוזות שלא היינו בעבר, כולל תמונות חושפניות. בימי הפריימריז גרר טראמפ את הדיון לנושאים כמו יופייה של אשתו לעומת אשת יריבו טד קרוז.
44. של מי גדול יותר
הייתה זו המערכה שבה התייחסו המועמדים אפילו לאיברי הגוף שלהם: טראמפ ורוביו התווכחו על קומתם ("ליטל מרקו") ועל גודל איבריהם - האוזניים, הידיים ועוד.
45. ולסיום:
לא משנה מי ייבחר, דבר אחד ברור: לראשונה בתולדות נשיאי ארה"ב, הנכדים של הנשיא/ה הנבחר/ת יהיו יהודים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם