ראשי » חדשות » צבא וביטחון

סיכומי התביעה: "גרסתו של אזריה - שקרית ולא אמינה"

לפי התביעה, "הנאשם ירה במחשבה פלילית לעבר מחבל שנוטרל דקות ארוכות לפני הירי, כתגובה על מעשי המחבל בעבר ולא כדי להסיר סכנה עתידית, והצהיר זאת בגלוי"

התביעה הצבאית הגישה היום לבית הדין הצבאי ביפו את סיכומי משפט החייל היורה מחברון, אלאור אזריה, שמנסה בעיקר לצייר את החייל ככזה שאינו דובר אמת. התביעה, בראשות סא"ל במיל' נדב וייסמן, פורסת על פני 145 עמודים את טענותיה מדוע נדרש להרשיע את אזריה בעבירה של הריגה, על רקע האירוע בו ירה למוות במחבל מנוטרל בחג פורים האחרון, ביישוב היהודי בחברון.
 
 

כזכור, אזריה טען במהלך משפטו כי הוא ירה בראשו של המחבל כדי להסיר חשש מסכנת חיים. בתביעה טוענים כי הוא שינה את גרסתו חמש פעמים בשמונת החודשים האחרונים: "גם אם כיום ברור שהמחבל לא היה מסוכן, הנאשם בטוח בצדקתו, מכחיש שטעה, לא מתחרט, והיה חוזר על מעשיו, שכן 'אם יש ספק, אין ספק'. טענות אלה של הנאשם, הן טענות הבל ושקר, מופרכות ומגוחכות, שמן הדין לדחותן במלואן ובשתי ידיים. הנאשם עצמו לא מאמין בהן", טוענת התביעה.
  
עם הגשת סיכומי התביעה מגיע המשפט לישורת האחרונה שלו. בהמשך יגישו עורכי דינו של החייל את הסיכומים מטעמם, לאחר מכן יישמעו הטיעונים בבית הדין הצבאי, ובמהלך חודש דצמבר עתיד בית הדין למסור את הכרעתו בפרשה.

על פי סיכומי התביעה, את גרסתו הראשונה מסר אזריה לאחד מחבריו לפלוגה, ת"מ, מיד לאחר האירוע. "דקרו את חבר שלו וניסו להרוג אותו אז גם לו מגיע למות", אמר אזריה לת"מ. כמו כן, אזריה אמר  דברים דומים גם למפקד הפלוגה: "המחבל הזה היה חי, הוא צריך למות". את גרסתו השנייה מסר למפקד הגדוד וכן לחיילת נוספת בגדוד, להם אמר כי ירה במחבל בשל סכין שהייתה לידו.
 
בגרסתו השלישית טען כי חשש ממטען, וזאת לאחר שיחת טלפון עם עורכי דין ואביו, ואת גרסתו הרביעית מסר לפני עדותו כאשר טען במסמך שהוגש לבית הדין כי מסר כבר בזירה למפקד הפלוגה והמג"ד כי הוא חשש מסכין ומטען. כן סיפר כי קיבל סטירות ממפקדו - טענה שלא נשמעה עד אז. בבית הדין, מסר גרסה חמישית לטענת התביעה, בה הסביר כי גם החיילת איתה שוחח וחבר נוסף מהגדוד, שמעו ממנו כבר לאחר האירוע כי חשש ממטען וסכין, ועל כן ביצע את הירי.

"מעשי הנאשם מתועדים היטב בסרט, והם מדברים בעד עצמם. כל הצופה בסרט מבין מיד את שאירע", נכתב בסיכומי התביעה. "אי-החוקיות שבירי זועקת למרחוק, וזעקה זו לא ניתן להחריש... הנאשם מבין היטב, שהאמת הברורה המזדקרת מן הסרט פועלת כנגדו".

לבד משינוי הגרסאות המוצגות בתביעה הצבאית, נטען נגד אזריה כי הוא לא הצליח למסור לחוקרי מצ"ח במהלך חקירתו אדם אחד לו סיפר על החשש ממטען או סכין לאחר האירוע, ולטענתם בפני בית הדין - מדובר על גרסאות שנולדו לאחר האירוע ואינן אמינות. "לו היה הנאשם יורה בתום לב, במצב של סכנה אמיתית ומתוך כוונה להסיר סכנה, היו הצבא והחוק עומדים לצד מעשהו. אלא, שהנאשם ירה במחשבה פלילית, לעבר מחבל שנוטרל דקות ארוכות לפני הירי, כתגובה על מעשי המחבל בעבר ולא כדי להסיר סכנה עתידית, והצהיר זאת בגלוי", טענה התביעה בסיכומים.
    
בתביעה הצבאית אומרים כי החייל ירה בראשו של המחבל למרות שהסכין לא הייתה קרובה אל המחבל, וכן כי לא היה על המחבל מטען. לדבריהם מדובר בעדות שקר אותה יש לדחות, כי היא אינה אמינה ולא כנה. בנוסף, הצעקות אודות חשש ממטען כפי שעלו בסרטונים לא נשמעו רגע לפני החלטת אזריה לירות, וכן כי מזג האוויר לא היה חם, ועל כן סביר כי ינועו אנשים בשעות הללו שהם לבושים במעיל, בדומה למתיישבים שהיו לבושים גם הם בצורה דומה, כאשר גם המעיל של המחבל המנוטרל שנורה לא היה חריג לטענת התביעה.

 "בית הדין הנכבד מתבקש לקבוע כממצא, שהנאשם שיקר בגרסאותיו השונות, ובכלל זה בעדותו בבית הדין, וכי מן הדין לדחות את גרסתו כשקרית ובלתי אמינה. בית הדין הנכבד מתבקש לקבוע שהנאשם לא עורר בעניין זה אפילו ספק סביר. בית הדין הנכבד מתבקש לקבוע כי הירי בוצע מסיבה אחת ויחידה - כיוון שדקרו את חברו של הנאשם והנאשם החליט שגם למחבל מגיע למות", נכתב בדברי הסיכום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg