ראשי » חדשות » בארץ

לא רצוי: יהודי נעצר בהר הבית וסורב לאזרחות

יהודי אמריקאי נעצר לפני כשנתיים בהר הבית על לא עוול בכפיו, נכלא למשך יומיים ונפתח נגדו תיק פלילי. בסופו של דבר שוחרר ללא אשמה, ובכל זאת מצא עצמו נענש בדחיית בקשתו לעלות ארצה ולקבל כאן אזרחות

ביקור שגרתי בהר הבית בי"ב בשבט תשע"ה, 1.2.15, גרר מעצר של שישה יהודים: חמישה קטינים, תלמידי ישיבה במגדל-העמק, ובוגר אחד – יהושע (השם המלא שמור במערכת), אזרח אמריקאי בן שלושים המתגורר בירושלים עם אשתו וילדיו ואשר לומד בישיבה ברובע היהודי. לא הייתה הצדקה מיוחדת למעצר החבורה, ובוודאי לא למעצרם של הקטינים. העובדות מדברות בעד עצמן: מאז ועד היום חלפו כמעט שנתיים, ובכל זאת לא הוגש כל כתב אישום נגד העצורים. אף לא נטען שהתפללו.
 
הימים היו ימי המורביטאת והמורביטון בהר הבית, וסיורים שערכו קבוצות של יהודים דתיים בו הפכו לסיוט מתמשך. גם השוטרים לא עמדו בטרור הצעקות האסלאמיות, ופרקו את תסכולם דווקא על קורבנות האלימות, קבוצות היהודים. אלה שילמו את מלוא המחיר בדמות מעצרים סיטונאיים.

יהושע משער שנעצר מכיוון שהעביר שיעור קצר בעניין מסכת מידות והזכיר במהלכו כמה תפילות, וכל זאת תוך ניסיון להתגבר על צווחות הנשים המוסלמיות שמיררו את הביקור במקום הקדוש בעולם. הוא בעל חזות חרדית, אף שהוא מעיד על עצמו כציוני נלהב. יהושע הגיע לכאן ממונסי שבניו-יורק, וכיום הוא אב לילד בן שלוש ולתינוקת בת שנה שנולדו בארץ הקודש.

"השוטרים שהיו בהר לא העירו לנשות המורביטאת על הרעש שהקימו, ולא הרחיקו אותן כראוי", משחזר יהושע, "הייתה מתיחות לא נורמלית, פחדתי להיעצר. הקפדתי מאוד לעשות הכול בדיוק כפי שהשוטרים ביקשו. לא עשיתי דבר נגד רצון המשטרה. במהלך הסיור שוטר דחף אותי. אמרתי לו שאני עושה כל מה שמבקשים ממני, ושלא צריך לדחוף.

עימותים בהר הבית

"אחרי שכבר יצאנו משטח ההר ואותן נשים מוסלמיות כבר לא היו לידינו, הורו לי השוטרים להמשיך להתקדם. הקשבתי להם, אולי התמהמהתי, ואז הורו לי השוטרים למסור להם את תעודת הזהות. תפסו אותי בשתי הידיים. אמרתי להם שאני יכול ללכת איתם, ושאני לא בורח. כך עוכבתי. הביאו אותי לחצר תחנת המשטרה הסמוכה. הכריחו אותנו – אותי ואת שאר העצורים הקטינים – לעמוד. היה בוקר קר, ולא היה לי במה לכסות את עצמי. גם לא היו לי נעליים, כי השארתי אותן בכניסה להר הבית כפי שקובעת ההלכה.

"אחרי המתנה ממושכת מאוד לקחו אותנו לתחנת המשטרה ב'קישלה', שנמצאת בכניסה לעיר העתיקה. עברנו דרך רחבת הכותל. זו הייתה בשבילי מבוכה גדולה - הנה, כולם כבר יודעים שעליתי להר הבית ושנעצרתי שם, והדבר אכן זכה מאוחר יותר לפרסום. נשאלתי על כך שאלות לא נעימות הן מצד מכרים והן מצד רבנים.
"ב'קישלה' קנה מישהו לחם עם חומוס ונתן לי. זה הדבר הראשון שאכלתי באותו יום, והדבר האחרון שאכלתי עד למחרת בערב. הייתי שבור, לא האמנתי שזה קורה. כל חיי האמנתי במדינה שהיא ראשית הגאולה. נהגתי לומר שמי שלא מכיר בכך הוא עיוור וגם כפוי טובה.
 
"בחקירה סירבתי לשתף פעולה. אמרתי שכשהיינו בהר הערבים צעקו עלינו, אך השוטרים לא טיפלו בצועקים אלא עצרו דווקא אותנו, ולכן איני משתף פעולה. למיטב זיכרוני לא שאלו אותי אף שאלה ממוקדת על מעשה כלשהו שעשיתי – כי באמת לא עשיתי שום מעשה רע.

"בשעה 19:00 הפך העיכוב למעצר. נאזקתי בידיי וברגליי. לא הסבירו לי למה אני עצור. הייתי צריך להתפנות, אבל לא הניחו לי ללכת לשירותים. הכניסו אותנו לרכב והסיעו אותנו למגרש הרוסים, ושם חיכינו הרבה זמן. ביקשתי שיאפשרו לי לגשת לשירותים, אך השוטרים ממש התעללו בי. במקום לאפשר לי זאת, לעגו לי. חשתי שאני עומד להתעלף. לקחו ממני את השעון שלי, דבר שהפריע לי מאוד כי אני מקפיד על זמני התפילות. החרימו גם את שרוכי הנעליים שלי, מה שגרם לקריעת התפירות הקדמיות של הנעליים שקניתי בארה"ב. רק כשהכניסו אותי לתא ההמתנה אפשרו לי ללכת לשירותים".

אם לא די בכך, לאחר מכן הופשט יהושע לגמרי ונדרש לעבור בדיקה משפילה כדי לוודא שלא החביא על גופו סמים. מדוע חשדו בצעיר שנעצר בהר הבית שהוא מחביא על גופו סמים? מהי ההצדקה לבדיקה של אדם נורמטיבי בעירום מלא? ומהי ההצדקה בכלל לעצם המעצר ולאזיקת תייר בידיו וברגליו? לא ברור.

"בתא העברתי לשאר העצורים הקטינים שיעור על המסכת שהם למדו באותה עת, סנהדרין", נזכר יהושע באירועי היום הטראומטי, "דיברתי על סמכות הסנהדרין, על הגייה נכונה בעברית, דיברתי על פתיל התכלת שהיה נושא שבדיוק באותה תקופה חקרתי לעומק. דיברנו על חילוקי ההשקפות בין הזרמים השונים.
 

"ביום המחרת הייתי אמור לנסוע עם עוד שני חברים לקפריסין במסגרת מחקר שערכנו לגבי חלזונות התכלת. אחד מהם המתין לי מחוץ למגרש הרוסים עד השעה 14:00, בתקווה שאשתחרר ואסע איתם לקפריסין, אבל לא שוחררתי עד אז והחברים טסו בלעדיי.

"בבוקר יום שני הביאו לי אוכל, אך לא אכלתי כי לא ידעתי מה ההכשר שלו. הביאו אותי ברכב לבית המשפט, שבו ראיתי את אשתי. היא ניסתה להעביר לי אוכל, אך לא הניחו לה. ישבתי בחדר ההמתנה עד 17:00 בערך. נתנו לי לשתות תה, אבל לא שתיתי. פחדתי שיתנו לי דברים לא כשרים. בתא ההמתנה ביקשתי מאחד הסוהרים, אדם דתי, שיאמר לי מאיפה הביאו לנו את הפיתות. סמכתי עליו ואכלתי סוף-סוף חצי פיתה שמישהו השאיר שם. רק אז הודיעו לנו שאנו משתחררים".

אנשי וואקף תקפו ישראלים בהר הבית (צילום: הר הבית)

 

יהושע ניסה לשוב ולעלות להר, אולם המשטרה – שעשתה דין לעצמה, ולא בפעם הראשונה – סירבה לאפשר את עלייתו לשם. זאת, אף שבית המשפט לא הסכים להרחיק את יהושע מההר כלל. על תלונה שהגיש יהושע בעניין, לא טרחה המשטרה להגיב.

עד כאן, לצער הלב, הסיפור לא יוצא מגדר שגרת ההצקות העגומה של המשטרה ליהודים העולים להר הבית. אלא שבאחרונה החליט יהושע "לעשות עלייה" – כלומר, לבקש אזרחות ישראלית. אחרי תיזוז מתמשך במאמץ להשיג את אינספור המסמכים הנדרשים לצורך קבלת אזרחות כאן, זומן יהושע לפני חודש לפגישה במשרדי 'נפש בנפש', שבהם הודיעו לו שבקשת העלייה שלו מושעית מכיוון שקיים נגדו תיק פלילי פתוח. במשטרה סירבו לסגור את התיק, וזאת אף שבדומה לרוב מוחלט של מעצרי היהודים בהר הבית הוא נפתח ללא עילה של ממש.

"במשך כמה חודשים החוויה הטראומטית הביאה לכך שהיה קשה לי לעמוד ליד שוטר. קריאת המסמכים המשפטיים בענייני גרמה לי סיוטים. הבעיה היא שאני עוסק באספנות של ספרי תורה עתיקים, ובמסגרת הזו אני נדרש לטוס לא מעט. למשל, אני אמור לנסוע לאוזבקיסטן בסוף החודש ולאנגליה כבר בשבוע הבא, והעובדה שאני כאן על תקן תייר שזקוק לאשרת שהייה מקשה עליי מאוד וטומנת בחובה את האפשרות שלא יניחו לי, לאשתי ולילדיי לשוב לכאן. הכול בגלל התיק הפלילי שהמשטרה תפרה לי ומסרבת לסגור".

יהושע והקטינים שנעצרו עמו מנהלים כיום תביעה אזרחית נגד המשטרה בדרישה לקבל פיצויים על מעצר השווא המשפיל. בשל כך מסרבת משטרת ירושלים להשיב לשאלותינו בעניינו.
   
תהינו מדוע בכלל נעצר יהושע, מדוע ממאנת המשטרה לסגור את התיק נגדו אף שלא הגישה נגדו כל כתב אישום ומדוע צפצפה על פסק בית המשפט והרחיקה את יהושע מהר הבית למשך חצי שנה. במקום תשובות קיבלנו מענה לקוני: "תיק התביעה האזרחית שהגיש הנאשם עודנו מתנהל בבית המשפט, ועמדת המדינה מיוצגת בו על ידי הפרקליטות האזרחית בירושלים. אנו נגיב לכתב התביעה באמצעות הפרקליטות האזרחית בבית המשפט, כמקובל".

תהינו גם בפני רשות האוכלוסין מדוע לא מאפשרים ליהושע לעלות ארצה ולקבל אזרחות בישראל. דוברת רשות האוכלוסין מסרה לנו בתגובה בעל פה שיהושע לא פנה למעשה לרשות, אלא "נתקע" עוד בשלב הבירור המקדים שערך ארגון 'נפש בנפש'. מתברר שהארגון איננו רשאי להמשיך בהליך קבלת האזרחות במקרה שקיים תיק פלילי נגד מבקש האזרחות. אולם דוברת רשות האוכלוסין הודתה שגם לו היה פונה יהושע ישירות לרשות, בקשת העלייה שלו הייתה מושעית ומעוכבת עד לסגירת התיק הפלילי – וזו, כפי שהוסבר, לא תלויה ברצונו.

השאלה הקשה באמת, מכל מקום, נותרה ללא מענה: מדוע ביקור תמים של יהודי בהר הבית גורר פתיחת תיק פלילי - שכשהוא נפתח, תהיה הסיבה לכך מגוחכת ככל שתהא, רק כוח עליון מסוגל לסגור?

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg