נתוני המיצ"ב נחשפים: צמצום פערים בין עשירים לעניים

לראשונה זה מספר שנים הצליחו במשרד החינוך לצמצם את הפערים הגדולים בין התלמידים. העלייה הגדולה ביותר – בתחום העברית בקרב תלמידי כיתות ח'. במגזר הלא יהודי ממשיכים להשתרך מאחור

שירית אביטן כהן | 15/11/2016 9:19
תגיות: מיצ"ב 2016, שר החינוך נפתלי בנט,
לראשונה זה מספר שנים ישנה עלייה בציוני תלמידים מרקע כלכלי נמוך וצמצום פערים עם התלמידים העשירים - כך עולה מנתוני מבחני המיצ"ב של שנת תשע"ו המתפרסמים הבוקר. בנוסף, הצליחו התלמידים הדתיים והבדואים לצמצם אף הם את הפערים הגדולים, אך במגזר הלא יהודי ממשיכים לדשדש מאחורי התלמידים היהודים.

על פי נתוני המבחנים שנערכו בשנת תשע"ו, חלה עלייה של 21 נקודות באנגלית ו- 14 במתמטיקה במבחניהם של תלמידי כיתות ה' בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך ואילו בעברית לא נרשם שיפור בשנה החולפת. לעומת זאת בממוצע הכללי של תלמידי בתי הספר בכיתות ה' חלה עלייה מתונה יותר – 18 נקודות באנגלית, 9 במתמטיקה ובהתאם בעברית נותרו הציונים ללא שינוי.
 
צילום: שאטרסטוק
ממוצע ציוני המיצ''ב של תלמידי כיתה ה' לפי רקע סוציו-אקונומי צילום: שאטרסטוק

בציוניהם של תלמידי כיתות ח' מרקע כלכלי נמוך חלה עלייה לעומת כלל תלמידי כיתות ח' אצלם נותרו הציונים ללא שינוי. בציוניהם של תלמידים מרקע כלכלי נמוך באנגלית חלה עלייה של 13 נקודות, במתמטיקה - 12, ובעברית חלה הקפיצה הגדולה יותר של 29 נקודות, מה שהוביל לצמצום משמעותי בפערים עם הממוצע הכללי. לעומת זאת הממוצע של כלל תלמידי כיתות ח' לא עלה באנגלית ומתמטיקה ובעברית חלה עלייה קטנה יותר של 18 נקודות.

תלמידי המגזר הלא יהודי ממשיכים להשתרך בסוף טבלת ציוני המיצ"ב גם בשנה החולפת, למעט הקפיצה הגדולה בציוני תלמידי כיתות ה' באנגלית של 35 נקודות שמיצבה אותם לראשונה לצד הציון הממוצע של תלמידים מרקע כלכלי נמוך (525). במתמטיקה ובאנגלית של כיתות ה'  במגזר הלא יהודי חלה עלייה של כ-12 נקודות ובכיתות ח' הציונים נותרו ללא שיוני ולא חלה התקדמות.
   
צילום: מירי צחי
''הצלחנו לצמצם פערים והצלחנו להזניק הישגים'', בנט בחנוכת בית ספר בשומרון צילום: מירי צחי

שר החינוך נפתלי בנט הציג הבוקר (ג') במסיבת עיתונאים בבניין משרד החינוך בתל אביב את נתוני מבחני המיצ"ב לשנת תשע"ו והבהיר כי ישנם הישגים אך הדרך עוד ארוכה."החזון שלי הוא שלכל תלמיד במדינת ישראל תהיה הזדמנות שווה, בין שהוא נולד ברמת השרון, באופקים, ברהט או בבני ברק". השר בנט. "הדרך עוד ארוכה אך עשינו צעד ראשון".

"זה בוקר של בשורה", אמר בנט. "הנתונים מעידים שהצלחנו לצמצם פערים והצלחנו להזניק הישגים. הממצא המובהק ביותר – התלמידים החזקים התחזקו והתלמידים החלשים התחזקו עוד יותר. אני אומר להורי ישראל – הילדים שלכם מתאמצים ומצליחים, הם מוכנים עוד יותר לאתגרי המאה ה-21. זה הישג עצום למורים המצויינים של מדינת ישראל ולמנהלים המצויינים של המשרד", הוסיף שר החינוך.

מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, אמרה במסיבת העיתונאים כי את המהפך שנעשה במתמטיקה מנסים כעת לעשות במשרד גם באנגלית, לאחר  שראו שציוני המיצ"ב נותרו ללא שינוי בשנה האחרונה.
  
צילום: אריק סולטן
תמונת ארכיון: תלמידים בבית ספר צילום: אריק סולטן

⁠⁠⁠מבחני המיצ"ב החיצוני נערכו בחודשים מרץ-מאי 2016. השתתפו בהם כשליש מבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים (קבוצה 2) המהווים מדגם ארצי מייצג. סך הכול השתתפו 799 בתי-ספר, 2,415 כיתות ו-62,406 תלמידים. מבחני ההישגים במיצ"ב נועדו לבדוק באיזו מידה עומדים תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ברמת הדרישות המצופה על פי תכנית הלימודים בארבעת מקצועות הליבה: שפת-אם (עברית/ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה. המבחנים בשפת-אם, מתמטיקה ואנגלית נערכו לכיתות ה' ו-ח', ובמדע וטכנולוגיה נערך מבחן לכיתות ח' בלבד.
התלמידים הדתיים והבדואים מצמצמים פערים

לאורך השנים נשמרו פערים בהישגים בין תלמידים דתיים לחילוניים, לטובת האחרונים. אולם בשנה האחרונה במקצועות שפת-אם עברית לכיתות ה' ו-ח' ומתמטיקה לכיתות ה' אין פער של ממש בהישגי תלמידים משני סוגי הפיקוח. באנגלית לכיתות ה', בשנת תשע"ו, לראשונה, הצטמצם מאד הפער לטובת הפיקוח הממלכתי (פער של 20 נקודות בתשע"ו לעומת פערים של 45-35 נקודות בשנים קודמות). הצמצום בפער בא בעקבות עלייה גדולה יותר בהישגים בפיקוח הממלכתי-דתי בהשוואה לפיקוח הממלכתי.
 

צילום: יהודה לחיאני
הפערים מצטמצמים. תלמידים בחינוך הממלכתי דתי צילום: יהודה לחיאני

גם במדע וטכנולוגיה לכיתות ח' חל צמצום משמעותי בפער לטובת הפיקוח ממלכתי (פער של 10 נקודות בתשע"ו לעומת פערים של 30-20 נקודות בשנים קודמות). במקצוע אנגלית לכיתות ח', נרשם לאורך כל השנים פער עקבי גדול לטובת התלמידים החילוניים וכך גם בשנה החולפת הפער עמד על 37 נקודות.

ד"ר אברהם ליפשיץ ראש מנהל החמ"ד בירך על הנתונים החדשים ואמר: "הצמיחה בנתוני המיצ"ב בחינוך הממלכתי דתי הוא תוצאה של עבודה עמוקה ורצינית של צוותי המורים ומנהיגי החינוך בחמ"ד בשילוב עם עולם הערכים הרחב שלהם. זה מה שהביא לתוצאה המבורכת והמרגש הזו ואנו רק בתחילת הדרך ונמשיך בה גם בשנים הבאות".

במגזר הבדואי, לאחר שבשנים האחרונות הייתה מגמה של ירידה בציוניהם, בשנת תשע"ו חלו עליות בציוניהם בכל התחומים הנבדקים ובשתי הכיתות. למרות המגמה החיובית, נשמר פער מדאיג בין הבדואים ליתר התלמידים הערבים וכן למגזר הכללי.

שר החינוך נפתלי בנט על צמצום פערים

 


בכיתות ה', בשנת תשע"ו חלו עליות גדולות מאד במתמטיקה ובשפת-אם ערבית (45 נק' במתמטיקה ו-44 נק' בערבית). גם באנגלית נרשמה עלייה גדולה בהישגים (35 נק'). בכיתות ח', נרשמה בתשע"ו עלייה חריגה במדע וטכנולוגיה (60 נק') לאחר ירידה גדולה של כ-30 נק' בתשע"ה. גם בשפת-אם ערבית נרשמה עלייה גדולה (33 נק'), ובמתמטיקה ובאנגלית עליות מתונות יותר (13 נק' במתמטיקה ו-10 נק' באנגלית).

בשנת תשע"ה בלט במיוחד פער ההישגים של הבנים מול הבנות בערבית לכיתות ה', כאשר הישגי הבנים במגזר הבדואי בדרום היו נמוכים ב-105 נקודות מממוצע כלל דוברי הערבית. בשנת תשע"ו, בעקבות העליות בהישגים, הצטמצם הפער ל-62 נקודות.

במערכת החינוך הגיבו על הנתונים שנחשפו. "נתוני המיצ"ב שפורסמו היום, בדומה לאלו שפורסמו בשנה שעברה ואלו שלפניהם, מראים שוב על פערים בחינוך בין המעמדות השונים בחברה", אמרה חנה דורסמן, מנכ״לית עמותת חינוך לפסגות. "כמו אז, גם היום, אנו רואים שמצבם הכלכלי של ההורים משפיע על עתידו של הילד, ועל ההזדמנויות החינוכיות הניתנות לו. האוזן והלב מתרגלים למשמע הנתונים אך עלינו להבין כי אנו ניצבים על פי תהום וצריכים לשנות כיוון.

"כשם שהנתונים והתמונה העגומה נשארים דומים, כך צריך לחזור לפתרון שכבר הוצע– תכנית סדורה לתקצוב דיפרנציאלי משמעותי, תקציב שייקח בחשבון את יכולותיהם של הרשות ושל ההורים ויעניק הזדמנות שווה לכל ילד בישראל. משרד החינוך פועל לטובת צמצום הפערים שעולים מן המיצ"ב, אך עלינו להבין כי זוהי סוגיה חשובה ברמה הלאומית אשר משפיעה על חוסנה של מדינת ישראל".

הפרופ' יורם הרפז מרצה בכיר במכללה האקדמית בית ברל: "מבחני המיצ"ב הם תאונה מצערת, אך תאונה צפויה - מה שעושה אותה למצערת עוד יותר. במקור המבחנים התכוונו להיות פנימיים, לעיני הנהלת בית הספר, ואולי המורים, בלבד, אך בעקבות לחצים משפטיים ואחרים המבחנים הפכו פומביים, ולפיכך לאמצעי של יחסי ציבור ומיון בתי ספר.

"מן הרגע הזה הם הפכו לאמצעי הרסני מבחינה חינוכית. במקום לתת משוב להנהלה ולמורים לצורך שיפור בית הספר, הם מתייגים את בית הספר וממצבים אותו במקום גבוה או נמוך בליגת החינוך ומשליכים אותו להיאכל בזירת התקשורת. בנוגע לתוצאות עצמן, גם הן צפויות. בית הספר הוא רשות חינוכית חלשה ביחס למשפחה, הוא אינו יכול לפצות על המחסורים, ואף הנזקים, שנגרמו במשפחה. ילדים שמגיעים מבתים שעסוקים במלחמת קיום והם דלי תרבות, יתקשו מאוד להצליח בבית הספר. בית הספר יוכל לפצות על הגרעון המשפחתי רק באמצעות השקעה גדולה והוראה מאוד יעילה - שני דברים שבית הספר חסר", אמר פרופסור הרפז.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך