ברשות מאיימים: "נדאג למרר לאמריקאים את החיים"
ניצחונו של טראמפ טרף את קלפיו של אבו-מאזן, שקיווה לראות את קלינטון מנצחת כדי שיוכל להמשיך בהצגה המכונה "תהליך השלום". גם המתיחות הגוברת מול דחלאן והבחישה המצרית בקלחת היורש העתידי אינן מוסיפות לו בריאות
מיד עם היוודע תוצאות הבחירות בארה"ב שיגרה הרשות הפלסטינית למועמד הרפובליקני דונלד טראמפ מברק ברכה על ניצחונו. הברכות החלולות הסתכמו במשפט אחד מהותי: "אנו מקווים שהממשל האמריקאי לא יזנח את פתרון שתי המדינות".
הצהרתו של טראמפ במהלך מסע הבחירות כי יעביר את השגרירות האמריקאית מתל-אביב לירושלים היא סדין אדום מבחינת הפלסטינים. השגריר הפלסטיני באו"ם ריאד מנסור יצא בהתקפה שלוחת רסן נגד ארה"ב, ואיים כי "אם ההבטחה תתממש, נמרר את חייה של ארה"ב במוסדות האו"ם".
באירוע בוושינגטון הגדיר מנסור מהלך כזה כתקיפה אמריקאית על הפלסטינים. "אם ארה"ב תתקוף אותנו בהעברת השגרירות לירושלים, נחשיב זאת כשריפת החלטות מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלו על ידי ארה"ב כדי להגן על הפלסטינים. אם הם יעבירו את השגרירות, איש לא יוכל להאשים אותנו אם נשתמש בכל הנשק שברשותנו באו"ם כדי להגן על עצמנו, ויש לנו הרבה נשק".
מנסור הציג כמה צעדי תגובה שעומדים לרשות הפלסטינים: "אנחנו יכולים לפתוח כמה תיבות פנדורה, כמו למשל גדר ההפרדה וההתנחלויות. אם האמריקאים רוצים לשרוף את החוק הבינלאומי ולפעול בניגוד לו, אנחנו נדאג למרר את חייהם. אני מקווה שהם לא יבחרו בדרך הזאת".

לפני שעברו לשפת האיומים, קיבלו הפלסטינים את נשיא ארה"ב הנבחר בדרכים אחרות. אחד מכלי המבע המשמעותיים בחברה הערבית היא הקריקטורה, וניצחונו של טראמפ תואר בשורה של איורים עוקצניים. קריקטורה אחת שפורסמה בביטאונה הרשמי של הרשות הפלסטינית, 'אל-חיאת אל-ג'דידה', התייחסה להצהרתו של טראמפ כי בכוונתו לגרש מארה"ב שלושה מיליון שוהים בלתי חוקיים. בקריקטורה נראה טראמפ אומר את הדברים כאשר אינדיאני מחזיק בצווארון חולצתו, ומבקש ממנו ליישם את מדיניותו שלו ולהסתלק.
קריקטורה נוספת הטיחה ביקורת בעולם הערבי. נראה בה אדם חובש כאפייה המסמל את העולם הערבי מסתכל בזכוכית מגדלת על מלניה טראמפ, רעיית הנשיא הנבחר, בעוד טראמפ ממשיך במדיניות נגד המוסלמים והאסלאם מבלי שהם שמים לב לכך.

פרשנים פלסטינים הביעו חשש מהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים, צעד שלדעתם יבטא הטיה אמריקאית חזקה לטובת ישראל. מוחמד חוסיין, המופתי של ירושלים, אומר ל'מקור ראשון' כי ישנה דאגה פלסטינית ממהלכיו העתידיים של טראמפ, אבל הוא מקפיד להשתמש בשפה דיפלומטית: "אני איש דת. אני בהחלט רואה סכנה בצעדים האחרונים, אבל אני לא רוצה להיכנס לתחומים פוליטיים. אנחנו מבינים שהעם האמריקאי בחר בדונלד טראמפ כנשיא האמריקאי הבא, ועם המציאות הזו נצטרך להתמודד". המופתי הירושלמי הוסיף כי הוא מקווה שההצהרות של הנשיא הנבחר נועדו לצורכי בחירות בלבד, וכי הן לא יתממשו.
ד"ר עות'מאן עות'מאן, מרצה ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת א-נג'אח בשכם, הביע ספק ביחס ליישום הבטחתו של טראמפ. "הרבה נשיאים אמריקאים הבטיחו להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, אבל אף פעם לא קיימו זאת. אני לא חושב שטראמפ יהיה שונה".

עם זאת, עות'מאן סבור כי גם אם ההצהרה תתממש, הפלסטינים יוכלו להרוויח ממנה בעקיפין: "אני מקווה שהנשיא האמריקאי יבצע את הבטחתו", הפתיע בריאיון לשבועון 'אל-עין', ומיד הסביר: "זה יוכיח לעולם כולו שהפלסטינים הם חלק מהמאבק של טראמפ נגד העולם הערבי והאסלאם, וזה יבהיר אחת ולתמיד את ההטיה האמריקאית כלפי ישראל ונגד הפלסטינים. טראמפ אמר דברים פוגעניים נגד האירופים ונגד הערבים, ונראה שהיחסים עם ישראל חשובים לו יותר מיחסיו עם העולם כולו. העברת השגרירות תוכיח שהוא רוצה רק את היהודים".
ד"ר כמאל אל-אסטל, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת אל-אזהר שבעזה, ערך השוואה בין שר הביטחון אביגדור ליברמן לדונלד טראמפ, והפיק ממנה תחזית בנוגע למהלכיו העתידיים של טראמפ.
"הנשיא שהאמריקאים בחרו הוא אדם בלי סובלנות לאחר, שמקדם רוח של גזענות ועוינות" טען אל-אסטל. "אבל זה כמו ששר הביטחון ליברמן איים כמה פעמים לפגוע בתושבי רצועת עזה, אבל כשהגיע לתפקידו לא עשה כלום כי הבין שזה לא מציאותי. טראמפ יכול אולי לבצע חלק מהתוכניות שלו, אבל את התוכנית הזו הוא לא יוכל להשלים כי הוא ייתקל בהתנגדות של פוליטיקאים בכל העולם. מבחינה בינלאומית ירושלים היהודית מסתיימת במערב העיר. מזרח העיר אינו של העם היהודי, ולישראל אין לגיטימציה לשבת שם. אף אחד לא יסכים לשנות את המצב העדין בירושלים, בטח לא למהלך של העברת השגרירות האמריקאית".

"הניצחון של טראמפ מאפשר לישראל לקדם את המדיניות הימנית הקיצונית שלה, תוכניות שעד כה נשמרו במגירה", צופה הפרשן עבד אל-חמיד סברי, המתמחה בענייני ירושלים. "העברת השגרירות האמריקאית, אם תתבצע, היא רק צעד אחד שמביע תמיכה אמריקאית בישראל ובמהלכים שהיא מבצעת בירושלים, שעיקרם הפיכתה ליהודית על חשבון הפלסטינים. הצעדים של ישראל, שעכשיו יקבלו גיבוי אמריקאי, ישנו את המציאות ההיסטורית של אל-אקצה".
הפרשנים הפלסטינים השונים תמימי דעים כי לנוכח האיומים העתידיים הנובעים מבחירת טראמפ לנשיאות ארה"ב ושיתוף הפעולה בינו לבין ישראל, יש צורך באחדות פלסטינית והצבת עמדות ברורות בשלל נושאים, ובראשם מעמד ירושלים.
אבל אחדות פלסטינית היא הדבר הכי רחוק מהמציאות בשטח. הקרעים בין חלקיה השונים של החברה הפלסטינית רק הולכים ומתרחבים, ואיחוי שלהם לא נראה באופק. צה"ל, המשטרה ומערכת הביטחון מבצעים מדי לילה מעצרים ופעילות אינטנסיבית נוספת למנוע פיגועים. הפעילות מצליחה במידה רבה, ומספר הפיגועים ירד באופן משמעותי בהשוואה לחודשי הקיץ המדממים.

גם הניסיון של חברי הכנסת הערבים ובראשם אחמד טיבי להלהיט את הרוחות, איננו מבשיל לפעולה מעשית. טיבי התראיין לערוץ 'אל-מיאדין' הלבנוני וקרא למרד של החברה הפלסטינית, כולל ערביי ישראל, נגד המדינה. חבר הכנסת הישראלי ניסה לחבר בין "חוק המואזינים" המבקש להוריד את עוצמת הרמקולים במסגדים, לפגיעה הישראלית כביכול במסגד אל-אקצא, ולטעון שישראל מנהלת מלחמת דת נגד האסלאם.
במהלך מערכת הבחירות האמריקאית ייחלו הפלסטינים בשקט לניצחונה של הילרי קלינטון, וכעת הם חשים ייאוש עמוק. אבו-מאזן היה מעדיף תרחיש שבו קלינטון נבחרת לנשיאות ותהליך השלום מתחדש, אף שהוא לא מוביל לשום מקום. במצב כזה הוא היה יכול להמשיך לשווק לפלסטינים ובעיקר לעולם עוד תקווה שקרית באשר לאפשרות ליישם את פתרון שתי המדינות ולהקים מדינה פלסטינית, ומרוויח עוד זמן עד פרישתו לגמלאות.
התחושה בקרב הפלסטינים היא שיו"ר הרשות נמצא בימיו האחרונים בתפקיד. למרות גילו המתקדם, 81, אבו-מאזן טרם הודיע על מועד פרישתו ולא מינה לעצמו מחליף. הוא ממשיך לשדר עסקים כרגיל, כלומר ממשיך לטוס כמה שיותר כדי לחזק את האינטרסים הפלסטיניים, ולמעשה כדי לברוח מהלבה הפוליטית הפלסטינית המבעבעת מתחת לפני השטח.

לקראת סוף החודש הנוכחי אמורה להתקיים ועידת פת"ח השביעית, ובה צפויה להיבחר ההנהגה החדשה של פת"ח. אין מה לצפות להפתעות או לשינויים משמעותיים בשמות הבכירים בצמרת ליד אבו-מאזן, בין היתר בשל העובדה כי היו"ר הפלסטיני מונע מאנשיו של יריבו מוחמד דחלאן את ההשתתפות בבחירות. בתקופה האחרונה תוגברה האבטחה סביב אבו-מאזן, מה שמעיד על איומים שמופנים כלפיו מצד יריביו הפוליטיים.
העימות בין שני המנהיגים מתבטא בעימותים קשים בין פעילים חמושים הנאמנים לדחלאן ובין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בעזה ובשטחי הרשות, במיוחד בשכם. בשבועות האחרונים הפכו מחנה הפליטים בלאטה והעיר העתיקה של שכם לזירת קרבות. "מדי לילה כוחות הביטחון הפלסטיניים מנסים להיכנס למחנה כדי לעצור חשודים המזוהים עם דחלאן, אבל נתקלים באש תופת מהחמושים בפנים", מספר ל'מקור ראשון' תושב המחנה. "רק בשבוע האחרון היו שלושה ניסיונות כושלים להיכנס למחנה, והם הסתיימו בנסיגה של כוחות הביטחון".

מי שמשלם את מחיר העימותים הם התושבים המקומיים. ביום רביעי האחרון נהרגה הילדא בסאם, תושבת העיר העתיקה של שכם בת 39, מכדור בחזה במהלך חילופי ירי בין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים לחמושים המקומיים. "אבו-מאזן סימן את שכם כי הוא חושב שהיא מעוז תמיכה של מוחמד דחלאן, ואנחנו התושבים סובלים מהעניין", אמר תושב המחנה.
מעבר לנאמניו הפזורים בשטח, דחלאן נהנה מתמיכתה של מצרים. המצרים ניסו במשך תקופה ארוכה להוביל לפיוס בין דחלאן לאבו-מאזן ובכך לבצע העברה מסודרת של השלטון מהדור הוותיק לצעיר. ההנחה של המצרים הייתה שהחברה הפלסטינית זקוקה להנהגה חדשה. אבו-מאזן לא התחבר לקו המחשבה הזה ודחה את ניסיונות הפיוס. למצרים נמאס, והם עברו לתמוך בדחלאן בצורה אקטיבית ופומבית יותר. הנשיא המצרי א-סיסי אירח אנשי עסקים המקורבים לדחלאן לוועידה כלכלית, וגם דחלאן עצמו שהה במצרים ונפגש עם גורמים שונים בממשל, ובאופן כללי הוא זוכה לכבוד רב בקהיר.

מצרים מבינה את מצוקתו של אבו-מאזן ומזהה את החלל השלטוני. היא מנהלת את ענייני הפלסטינים בהיקף מתרחב והולך, ובין היתר דואגת לפעילות סדירה יותר של מסוף רפיח בעזה. לאחרונה זימנו המצרים את אנשי הג'יהאד האסלאמי כדי לדון בתוכנית פיוס, ועל פי בכיר חמאס מחמוד א-זהאר קהיר צפויה לארח גם משלחת של חמאס, וכל זאת מעל ראשו של אבו-מאזן.
המעורבות המצרית יכולה להתברר כחיובית מבחינת הפלסטינים, לאור יחסיו המעולים של הנשיא א-סיסי עם הנשיא האמריקאי הנבחר טראמפ. ברשתות החברתיות במצרים הופצו תמונות של הגנרל א-סיסי - עוד מימיו בצבא - עם דונלד טראמפ, והשניים נפגשו גם בקיץ האחרון. א-סיסי היה המנהיג הערבי הראשון להתקשר ולברך את טראמפ, ואף הזמין אותו לביקור רשמי בקהיר לאחר כניסתו לתפקיד. אם וכאשר יגשימו המצרים את שאיפתם וימנו את מנהיג הרשות הבא, האינטרסים המשותפים למצרים ולארה"ב יוכלו להשפיע לטובה גם על הפלסטינים.
שליח האיחוד האירופי, לארס פאבורג-אנדרסן, קיים השבוע שיחה לעיתונאים ישראלים בירושלים. לבקשתי הוא התייחס למתיחות הפנים-פלסטינית, והזהיר מפני מצב של כאוס: "אנחנו נמצאים למעשה בעידן שאחרי אבו-מאזן. אנחנו מקווים שלא מאוחר מדי להעביר את השלטון בצורה מסודרת יותר, אף שאיננו רואים שנעשים מהלכים בכיוון מצד הפלסטינים.
"אבו-מאזן הוא אדם זקן שחצה את גיל שמונים, ואנחנו באיחוד האירופי חושבים שהרשות הפלסטינית צריכה תוכנית פעולה ליום שהוא כבר לא יעמוד בראשה. יש דאגה אמיתית מפני מצב של חוסר יציבות, גם מבחינה פוליטית וגם בשטח. התיאום הביטחוני עם ישראל הוא דבר מהותי, והוא יכול להציל את היציבות האזורית. אני מקווה שהתיאום הביטחוני הזה יימשך, ושהאיומים הפלסטינים לבטלו לא יתממשו".

פאבורג-אנדרסן התייחס גם לשינוי השלטון בארה"ב ולהצהרותיו של טראמפ. "בפני טראמפ עומדת תקופה ארוכה שבה יצטרך למנות אלפי אנשים לתפקידים שונים, ובין היתר את אנשי הצוות שיגבש את המדיניות החדשה של ארה"ב. זה הליך ארוך, שיימשך עד אמצע ינואר לפחות. אני חושב שמוקדם לקפוץ למסקנות בנוגע למדיניות של הממשל הבא בוושינגטון, ולהגיב למדיניות אפשרית. יש הבדל בין הצהרות שאומרים בקמפיין בחירות, ובין המציאות בשטח".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg