מבזקים

אחד הפתרונות לשיפור המוצעים בהקשר זה הוא מערכת איסוף מודיעין מבוססת כטב"מ של התעשייה האווירית, המספקת לכוחות המתמרנים מרכז מודיעין והפעלת אש עצמאי. "עד היום, איסוף המודיעין בזירה היבשתית בזמן תמרון נעשה בשתי צורות עיקריות - כטב"מים גדולים וסיירות קדמיות, אשר סיפקו מודיעין לפיקוד, והוא העביר דו"ח מטרות לכוחות המתמרנים, או מזל"טים קטנים, שסיפקו מודיעין טקטי לטווחים קצרים ליחידות קטנות בחזית", מסביר אבי בלסר, ראש מינהל שיווק במפעל מל"ט של תע"א. 

"אנחנו מציעים גישה שונה, שתכליתה מרכז מודיעין והפעלת אש נייד עם הכוחות המתמרנים. המערכת מבוססת על מערך איסוף אווירי וקרון פיקוד ושליטה רכוב. המערך האווירי כולל שלושה אלמנטים: "תורן מעופף", Panther ו-BirdEye 650. המטרה היא לתת לכוחות המתמרנים מערך מודיעין עצמאי, שנע איתם ומספק דו"ח מטרות בזמן אמת לתא שטח בגודל 40 על 150 ק"מ.

"לצד הכלים באוויר פיתחנו קרון פיקוד ושליטה, שהוא מערך מודיעין וגם מערך אש במקום אחד. אפשר להתקין אותו על רכב קרבי, והוא מספק יכולת שליטה על הכלים באוויר ויכולת עיבוד מידע, ומסוגל להוציא דו"ח מטרות שוטף למרכז האש. באותו קרון יושבים יחד גורמי מודיעין ואג"מ, שרואים את אותה תמונת קרב ברדיוס של עד 150 ק"מ, ויכולים לתת משם פקודות מיידיות לכוחות המתמרנים. זה מבטל כמעט לחלוטין את פער המודיעין שקיים היום. 

"המערכות בקרון השליטה מסונכרנות בזמן אמת עם המערכות בפיקוד, כך שהפיקוד והכוחות בגזרה רואים את אותה תמונה קרב. מבחינת פריסה, כל גדוד בגזרה מקבל את שלושת המרכיבים האוויריים, ולכל הגזרה יש קרון פיקוד ושליטה אחד. לרוב מדובר בסדר גודל של חטיבה בתא שטח כזה. זוהי מהפכה של ממש בלוחמת היבשה". 

רואים כל ציר

אחד האתגרים של הכוחות המתמרנים בזמן לחימה הוא איסוף מודיעין על צירי התנועה. בכל תא שטח, גם כזה ששטחו מאות קמ"ר, יש מספר צירי תנועה עיקריים שעליהם יכולים לנוע כוחות האויב. טנקים, נגמ"שים, ג'יפים, משאיות אספקה וכו' לא יכולים לנוע בכל תוואי. "אם יש לך מודיעין זמן אמת על צירי תנועה ברדיוס 150 ק"מ, אתה מקבל יתרון על האויב באותה זירה", מסביר בלסר. 

"כדי לתמוך בלחימה קרקעית, האויב שלך צריך להכניס לוחמים, רק"מ, אספקה, וגם לפנות פצועים ופלטפורמות. באמצעות מערך האיסוף האווירי שאנו מציעים, כל גדוד יקבל מידע בזמן אמת על צירי התנועה בתת הגזרה שלו. זה יאפשר לו לראות אילו כוחות נכנסים ואילו יוצאים, איזה סוג אמל"ח נכנס לזירה, ועוד. כמו כן, הוא יכול לראות אילו מארבים מכינים לו בצידי דרכים, כי בסוף גם הוא משתמש באותם צירי תנועה. המודיעין הזה, תמונת הקרב המיידית הזו, מאפשרים לגדוד כזה לתכנן את הלחימה ברובד הטקטי כך שיקדים את האויב". 

בלסר מסביר, כי "התורן המעופף" מפותח בשיתוף פעולה עם חברת "סקיי ספיאנס". את התורן אפשר להתקין על כלי רכב, והוא נוסע עם הכוחות. התורן יכול לפעול בגבהים שבין 50 ל-150 מטרים. כאשר נושבות רוחות, הסנסורים שעליו, יחד עם גלגלת אוטונומית, דואגים להתאים את הגובה של התורן. הלוחמים לא מתעסקים עם ההפעלה שלו. 

גם הכטב"מים פועלים בצורה אוטונומית. מדובר במל"טים, שפועלים לבד לאחר השיגור, בהתאם לתוכנית איסוף שהוגדרה להם מראש. ניתן לשנות את את התוכנית מקרון הפיקוד, בהתאם לצורכי השטח. ה"פנתר" יודע להמריא ולנחות אנכית ולהמשיך לטוס בכנף קבועה, כך שהוא מעניק גמישות הפעלה מרבית. 

שלושת הכלים משדרים לאותו קרון פיקוד. "סביר להניח שישנם באותה גזרה טנקים ורק"מ אחר לצד ארטילריה, שעשויה לכלול גם רקטות ארוכות טווח. המערך שלנו יודע לתת מענה מודיעיני לכל סוג קנה, והוא מופעל תחת מערך האש של הגזרה מאותו קרון פיקוד", מסביר בלסר. 

"מבחינת המשכיות תפעולית, 'התורן המעופף' קשור לקרקע בכבל שמספק לו חשמל, כך שהוא יכול לפעול ללא הפסקה. מבחינת הכטב"מים, המערך מגיע עם שלושה כלים מאותו סוג, שיודעים להחליף אחד את השני. כאשר אחד חוזר על ערוץ הבקרה, השני יוצא על ערוץ התפעול. 

"גם בתרחיש שבו קרון השליטה נפגע אנחנו יודעים להמשיך לתפקד, ויש לכך כמה אופציות: אפשר להכין קרון שליטה חלופי באזור מרוחק יותר, והוא יכנס לפעולה כאשר הקרון שבשטח נפגע. יש אפשרות להעביר זמנית את השליטה על המערך למחשב נייד, עד שיגיע קרון חלופי. אפשרות נוספת היא להעביר את השליטה במערך לפיקוד. בכל מקרה, מבחינה מבצעית, המערך מתוכנן להמשכיות מבצעית מלאה". ?