עוצמה וגאווה ישראלית: הכירו את צוללות "דולפין"
נפל פגם במגעים לרכישת הצוללות או לא, מה שבטוח הוא שליכולותיו של כלי המלחמה הזה אין תחליף, וכך גם לחשאיותו. השגת מודיעין איכותי, פעילות קומנדו ייחודית והנחתת "מכה שנייה" - אלו היכולות של שייטת הצוללות שאינן מוטלות בספק
נתחיל בחידת היגיון: מה הקשר בין חטיבת גולני וצוללות? ובכן, אגדה בחיל הים מספרת כי הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי חיבר בין הים והיבשה, והציב במשוואה אחת את העץ מהתג של גולני יחד עם השקט של המצולות. על פי אותה אגדה, בימים שבהם פיקד אשכנזי על הצבא הוא אמר למפקד חיל הים לשעבר, אליעזר (צ'ייני) מרום, כי על שני כוחות בצה"ל הוא לא יכול לשלוט - צוללות וגולני.
כבר שבועיים סוערת המדינה על רקע העיסוק בפרשת הצוללות והשאלות שעוררה. מי רצה לקדם את העסקה ומה היה מרוויח ממנה, והאם ראש הממשלה התכוון להחליף שלוש צוללות ישנות ברכש החדש או להגדיל את הצי של חיל הים בניגוד לעמדת הצבא ומערכת הביטחון. סערות אמנם מאפיינות את מה שעוברת לעתים הצוללת במהלך ההפלגות בלב-ים, אך הרעש סביב הפרשה הזו מסרב לדעוך ולשקוע, בניגוד מוחלט לצוללת שהיא כלי מלחמה שקט וקטלני.
העיסוק ברכישת צוללת חדשה נמשך לאורך כמה שנים, ולא מדובר בעסקה שיכולה להיסגר מעכשיו לעכשיו. מלבד המשא ומתן נדרש הליך ארוך של ייצור, ואחריו ניסויים ואימונים. כך, למשל, הצוללת הרביעית של חיל הים, 'אח"י תנין', הגיעה לארץ בספטמבר 2014 בעיכוב של חצי שנה, לאחר שהתגלו בה בעיות ונדרשו כמה תיקונים.
קצין בכיר לשעבר בחיל הים מספר כי בראש סדר העדיפות ברכישת צוללת הוא האיכות שלה, ולכן גם פיגור בקצב הייצור שלה מתקבל ובלבד שלא יתגלו בה תקלות מיותרות. "קודם רוצים את הצוללת הכי טובה, ורק אחר כך עמידה בלוח זמנים", הוא מסביר.
לפני שלוש שנים, באוקטובר 2014, הגיע אותו קצין למספנה בגרמניה שבה נבנתה הצוללת הישראלית הרביעית. הוא ביקש מהצוותים שעמלו על בנייתה שיעמידו את מבחן התוצאה בראש סדר העדיפויות, למרות העיכוב בלוחות הזמנים. "אם נצטרך להישאר שם עוד חודש, נישאר עוד חודש. אני לא מוטרד מהדחייה בלוחות הזמנים", אמר.

בהליך הייצור, שהוא השלב המתקדם בעסקה כזו, מתבצע כמובן ניסוי בים כדי לוודא שהכול פועל כשורה, וכמו כל ניסוי במערכת חדשה, כשמגלים רעש או נזילה נדרש תיקון. לנוכח העובדה שמדובר בכלי מלחמה שמתחדש כל הזמן - ודאי בחיל הים הישראלי - התיקון דורש רכיבים חדשים וזמן טיפול ממושך יותר.
בינואר שעבר הגיעה לחיפה הצוללת החמישית, 'אח"י רהב', ובמהלך 2019 תגיע השישית - 'אח"י דקר'. קצין בכיר בצה"ל אומר כי אז תצא משירות אחת משלוש הצוללות שהגיעו לישראל בראשית שנות האלפיים, בהתאם לתוכנית ההתייעלות של צה"ל שבה נקבע כי גודל הצי יהיה חמש צוללות.
"רכישת צוללת היא אירוע שנמשך זמן רב", אומר מקור צבאי בחיל הים. "אנחנו נכנסים לכל מיני טקטיקות ואסטרטגיות של משא ומתן. כאשר יהיו עוד צוללות הן יהיו ללא ספק כוח רציני, ותהיה להן השפעה שאי-אפשר לכמת אותה בערך של כסף".
צוללות 'דולפין' המתקדמות שבידי ישראל הן מדגם ה-AIP המתקדם בעולם, ונחשבות כלי הנשק היקר ביותר של צה"ל: שוויין מוערך בכ-1.6 מיליארד שקלים ליחידה. כל אחת מהן יכולה לשהות יממות רבות מתחת למים בלי צורך להעלות תורן, ומסוגלת לפעילות ארוכה ללא תלות בחמצן מבחוץ. כך הן נמנעות מחשיפה אפשרית ומקשות על איתורן. מובן שגם אמצעי הלחימה שעליהן, כמו גם יתר המערכות, חדישים ומתקדמים. "שש צוללות הן כוח רציני, ולדעתי הוא נצרך", הוסיף המקור הצבאי.
באתר 'דיפנס ניוז' צוטט השבוע מקור צבאי בכיר שטען כי נבדקת האפשרות לרכוש צוללות מתקדמות יותר מ'דולפין' ומ'דולפין AIP', ככל הנראה במסגרת העסקה שראש הממשלה נתניהו מבקש לקדם. לדבריו מדובר ב"צוללות מהדור הבא", והליך הרכישה שלהן עשוי להימשך זמן רב.
בסוף שנות החמישים נכנסה לשירות הצוללת השנייה בהיסטוריה של חיל הים הישראלי. היא הגיעה ארצה מהבריטים אחרי שהייתה כבר בת יותר מעשר שנים והספיקה להשתתף במלחמת העולם השנייה. אנשי חיל הים יכלו אז רק לחלום על היום שבו יקבלו צוללת חדשה מהניילונים, כאשר את גלגלי השיניים העתיקים מחליפים מחשבים מתקדמים.
ייעוד הצוללות הוא איסוף מודיעין - כולל העברתו בזמן אמת ויכולת להפליל מה שקורה על פני השטח, השמדת כלי שיט של האויב, וסיוע לכוחות אחרים מלב-ים. בכל צוללת ישנם אמצעי לחימה וכוח תקיפה תת-ימי, ועל פי פרסומים זרים ישראל מחזיקה ביכולת 'המכה השנייה' בזכות הצוללות.

ביוני 2012 חשף השבועון הגרמני 'דר שפיגל' כי הצוללות החדשות של ישראל ('תנין', 'רהב' ו'דקר') נושאות טילי 'פופאי' בעלי ראש נפץ גרעיני, ומטרתם לאפשר תגובה על מתקפה גרעינית נגד ישראל. לפי אותו פרסום מדובר בטילים מתוצרת 'רפאל', כאשר חלק מהדרישות של המדינה היו חשאיות כדוגמת תוספת ארבעה צינורות טורפדו. "מצינורות כאלה יכול לצאת רק טיל המיועד ליבשה", אמר אז גורם בכיר לעיתון הגרמני.
בצוללות הכול נעשה בשקט, וקשה לאתר פרסומים על הצוללות מלבד כתבות תדמית או דיווחים כאשר כלי מלחמה חדש מגיע לרשות חיל הים. במדינה שבה יש משמעות גדולה כל כך למים - בין היתר לצורך הגנה על גבולות פתוחים או ניצול 'המים הכלכליים' ואסדות הגז - נרשם לדברי גורמים בצבא גידול ניכר בכוח האדם של החיל בשנים האחרונות, כדי להצליח לאייש את המקומות שנוספו.
שייטת הצוללות היא כוח מרכזי בחיל הים. היא מקנה יכולת שמירה על חשאיות מול "אופוזיציה מורכבת" במזרח התיכון, ואסור שידעו בשום שלב איפה היא נמצאת; צוללת שהתגלתה נחשבת לא רלוונטית. כדי להגן על הכוח שנמצא בעומק הים, המערכות הטכנולוגיות של הצוללות מותקנות רק לאחר שהן מגיעות לישראל - הכול משיקולי ביטחון מידע וכדי לא לאפשר שום פרצה שיכולה להיות מסוכנת ואפילו קטלנית. צוללת מסוגלת לפעול מול זירות שונות, וביכולתה להתקדם בחשאיות עד קילומטרים ספורים מהחוף כדי להביא את המידע הטוב ביותר.
הניתוק מהמפקדה והעובדה שהצוללת נמצאת לבד במערכה, עשרות רבות של מטרים בעומק, דורשים ממפקד הכלי לחשוב מהר ולקבל החלטות, לעתים בלי יכולת להתייעץ עם גורמים נוספים, בוודאי כשמדובר במכונת מלחמה שמפליגה לאט באופן יחסי - בסביבות כמה עשרות קילומטרים לשעה.

"כשאני יוצא לים יש מי שמנסים לגלות אותי, ואנחנו עושים הכול כדי שלא יפריעו לנו לבצע את המשימה", מסביר גורם המעורה בעולם הלחימה התת-מימי. "לא תמיד אני יודע אם גילו אותי, אבל אם זה יקרה אני כנראה אדע, וברור לנו שבים התיכון אנחנו לא שקופים".
בלב-ים פועלים כוחות רבים - בעיקר בינלאומיים - ולא תמיד קל לזהות את הצוללת שנמצאת מולך. הצי הישראלי יודע לבצע לוחמת סייבר ולמנוע ניסיונות תקיפה. ולמרות כל אלו, אחת לכמה שעות צריכים אנשי הצוללת לקבל עדכונים מהעולם החיצוני ולשדר את המיקום שלהם - ובמידת הצורך לשדר מידע נוסף - מצב שהוא פחות חשאי אבל הכרחי.
בצוות של צוללת נמצא מפקד בדרגת סא"ל, ואיתו כמה עשרות קצינים וחיילים בשירות סדיר שמפעילים את מכונת המלחמה הזו בשלוש משמרות. יכולת ההפלגה היא עד 4,500 מייל ימי (כ-5,300 ק"מ), ולרוב מדובר בימים ארוכים שבהם לא רואים את היבשה אלא נמצאים בעיקר בין ארבעה קירות, אם אפשר לקרוא כך לדפנות של הכלי הזה.
"צוות הצוללת נדרש לצאת לתוך הים לתקופה ארוכה ולהתנתק מהטלפון, ולגלות אחרי ההפלגה שיש לו 7,000 הודעות בקבוצות הוואטסאפ", מתאר אותו גורם. לדבריו, העובדה שמדובר בהפלגות ארוכות מאפשרת להישאר שבועות מול יעד מסוים וללמוד אותו לפרטים.

השהייה בצוללת בעת הפלגה איננה תענוג גדול במיוחד. ההליכה מאגף לאגף אינה נוחה, המעברים והמסדרונות צרים מאוד, והם מאפשרים תנועה אטית ומוגבלת של אדם אחד. ההווי הפנימי חייב להיות טוב ומשובח כדי לשמור על שפיות עד כמה שאפשר, ובכל אחת מהצוללות מנהגים ומסורות שונות.
המטבח הקטן והצר נדרש להשביע את רעבונם של כמה עשרות גברים בלב-ים, וכך גם חדרי השירותים וחדר האוכל, המשמש לעתים גם כחדר מנוחה. בצוללת ישנם מתקני כושר כדי לחלץ מעט עצמות ולשמור על הגזרה. חדרי השינה אינם של מלון חמישה כוכבים. המיטות צפופות ודחוסות, והשינה היא בשיטת "המיטה החמה" שבה המנמנמים מתחלפים מדי משמרת.
חיל הים והצבא כולו הגבירו בשנים האחרונות את העיסוק ב"מערכה בין המלחמות" - ניסיון לבצע פעולות מתחת לרדאר בשטח האויב כדי לפגוע ביכולותיו של הצד שמנגד. במסגרת זו גדלו בעשרות אחוזים השעות שבהן הצוללות מבלות מתחת למים. "אנחנו מנצלים את המערכה שבין המלחמות כדי לפעול, והיתרון הוא שזה מתחת לסף הרעש", מסביר קצין בחיל הים. "מדובר בעשרות מבצעים מדי שנה, והצוללת היא סוג של כוח קומנדו חשאי".
צה"ל אף דיווח בעצמו במהלך 2014 על גידול במבצעים החשאיים: "היתרון הוא בעובדה שמדובר בפעילות מתחת לסף הרעש, ועשרות מבצעים נעשו במקביל לפעילות של ספינות הטילים והקומנדו", אמר אז מקור בכיר בחיל הים בתדרוך לכתבים. "הפעילות המבצעית רחבה מאוד, ויכולתן של הצוללות לשהות פרקי זמן ארוכים מתחת למים מגבירה את השימוש בכלי הזה".

כבר לפני כחודש דיווח כאן עמיר רפפורט, הפרשן הצבאי של 'מקור ראשון', כי ישראל וגרמניה פתחו במגעים לרכישת צוללות נוספות וכי המדינות נמצאות במגעים ראשוניים - דיווח שהקדים את החשיפה על מעורבותו בעסקה של עו"ד דוד שמרון, פרקליטו של ראש הממשלה. הדיווח של רפפורט מלמד כי עסקאות כאלה דורשות זמן רב, וכי גם בעבר התגלו מחלוקות בין מערכת הביטחון והדרג המדיני. הפעם, לפחות על פי הודעת דובר צה"ל, העלו נציגי הצבא את הנושא לדיון באחת מישיבות הקבינט האחרונות והציגו את הצורך ברכש עתידי.
ישראל מחזיקה כיום בחמש צוללות - שלוש מיושנות יחסית, מראשית שנות ה-2000, ועוד שתיים מתקדמות. לצד הוויכוח הגדול והשאלות סביב הפרשה הנוכחית, דבר אחד בטוח: מדובר בכלי מלחמה בלתי-רגיל, שיכולותיו בשדה הקרב אדירות, ועם זאת חשאיות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg