ראשי » חדשות » בארץ

יונה יהב בטוח: שיקום חיפה "ייקח שנה מהיום"

לצד התחושות הקשות מול מראות ההרס שהותירה אחריה האש המשתוללת, ראש העיר חיפה יונה יהב נחוש לשקם אותה במהירות, לשמור על הדו-קיום בעיר המעורבת, ולהפיק שורה של לקחים כדי למנוע את הפעם הבאה

"כשראיתי איך האש נתפסת בשטחים נרחבים כל כך, הבנתי שאנחנו חווים אסון שמעולם לא חווינו קודם לכן ובהיקפים שמעולם לא התמודדנו איתם", אומר יונה יהב, ראש עיריית חיפה, בשיחה שאנחנו מקיימים בעקבות דליקות הענק שהשתוללו בסוף השבוע שעבר בעיר השלישית בגודלה בישראל, ושינו את פניה של עיר הכרמל הירוקה.
 
"עד לרגע זה אני נחרד במעמקי נשמתי מהיקפי הנזק, שממשיכים להתעדכן כל העת", מוסיף יהב, ופניו העגומות ממחישות את תחושתו. "2,800 דונם עלו באש, קרוב ל-1,800 דירות, שישה מבני ציבור ועשרות כלי רכב שרופים. מבחינת הנזק לרכוש, מדובר בממדים הרבה יותר גדולים ממלחמת לבנון השנייה. עברנו טרגדיה אישית, וטרגדיה עירונית. התושבים לא מכירים את העיר שהם חיים בה. הירוק הפך לשחור. אני נוסע בעיר הירוקה הזו שאהבתי כל עץ בה, ולאחר ששקדנו כל כך על המראה הירוק שלה, ורואה אותה במצב הזה ופשוט נשנק. לראות את ההיקפים האלה של השחור שתפס את מקומו של הירוק זה מאוד מאוד מדכא".

1,784 דירות בחיפה ניזוקו באש הגדולה. 1,257 מתוכן נפגעו מנזקים חיצוניים ומפגעי עשן ופיח, ו-527 אינן ראויות בשלב זה למגורים. על פי אומדן ראשוני, הנזק המצטבר למבנים הפרטיים מוערך בלמעלה מ-500 מיליון שקל. התושבים הנפגעים תולים את ציפיותיהם ברשות המקומית ובעומד בראשה, בעוד שהוא עצמו נושא את עיניו לממשלה בירושלים ומצפה למילוי ההתחייבויות שהשמיעו שריה.
 
שבוע לאחר פריצת הדליקה, אני מבקש מיהב לספק תמונת מצב של השכונות שנפגעו. "כרגע יש לנו שכונה אחת, רוממה, שעדיין סגורה לכניסה ויציאה חוץ מבעלי הרכוש", הוא משיב. "זו הרגשה לא נעימה לעבור ליד השכונה ולראות את השוטרים חוסמים את הכניסות אליה. אנחנו מנסים להגיע לכל אדם שנפגע. את מי שאין להם עכשיו בית שיכַּנו במלונות, ואנחנו משוחחים איתם פעמיים ביום. ביום רביעי ערכנו להם כינוס ראשוני באודיטוריום, עם הפרטים המעודכנים שיכולנו לתת להם. עדיין לא ברור לנו מה הממשלה הולכת לעשות, אבל את המעט שאנחנו יודעים להעביר כדי להרגיע, אנחנו נותנים".

מעולם לא התמודדתם עם פינוי בהול של עשרות אלפי תושבים ובהם תלמידי בתי ספר, חולים וזקנים מבתי אבות ומבתי מגורים. איך מצליחים להתמודד עם אירוע כזה?
"אנחנו מתאמנים כל חודש בצורה ריטואלית להתמודדות עם תרחישי חירום. המערכות שלנו מתאמנות לנורא ביותר, וברגע שהאימונים והמוכנות נכנסים לרוטינה, ותוסיף על כך מערכת עובדים יוצאת מן הכלל ומפקדים יוצאים מן הכלל, התוצאה היא שאתה יכול לטפל בעשרות אלפי אזרחים ואין נפגעים בנפש".
 

העובדה שהשריפות בחיפה - שנכון למועד כתיבת השורות הוכרו כאירועי הצתה על רקע לאומני - לא גבו אבדות בנפש, היא כמעט בגדר נס. אנשי ההצלה וכוחות החירום, לצד אנשי המנגנון העירוני, קיבלו החלטות נכונות במצבים מורכבים, ובזכותן הצילו חיים ומנעו פגיעות. בעיר חיפה לבדה, חובשים ופרמדיקים של מד"א וארגוני הצלה כמו 'איחוד הצלה' וזק"א העניקו טיפול רפואי ופינו ממוקדי השריפות לבתי החולים 65 נפגעי שאיפת עשן.
 

במבצע פינוי מורכב שכלל עשרות אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ פונו 44 חולים סיעודיים ממרכז גריאטרי, בהם 22 חולים מונשמים, עקב חשש לחייהם. בנוסף פונו מבתי אבות שונים באזור חיפה 36 קשישים סיעודיים שמקום מגוריהם היווה סכנה לחייהם. בסך הכול טופלו בבתי החולים בחיפה כ-200 נפגעי עשן וכוויות, שחלקם התפנו בכוחות עצמם לקבלת טיפול רפואי. בין הנפגעים היו גם אנשי כיבוי והצלה.

במהלך יום חמישי, היום הקשה של גל השריפות, קיבלו כ-70 אלף תושבים מ-12 שכונות, ובהן רמת-ספיר, רוממה, אחוזה, חורב ועוד, הוראת פינוי בהולה. לתושבים לא נותר זמן אפילו לארוז מזוודה עם חפצי ערך אישיים וציוד בסיסי, בעודם יוצאים מבתיהם מבלי לדעת אם יהיה להם לאן לשוב. "כשמפקד המשטרה הודיע לי בשלבים הראשונים של השריפה שהחליטו לפנות שש שכונות, הרגשתי שיש כאן מקצוען שמבין. אני חושב שההחלטה שלו הייתה אמיצה לחלוטין", אומר יהב.

יהב עומד בראשות העירייה מאז שנת 2003, והוא נוהג להתגאות בכך שהוא ראש העיר הראשון של חיפה שגם נולד בעיר. הוא גדל בשכונת הדר, שבין העיר התחתית והכרמל. את דרכו בפוליטיקה הישראלית החל בשורות מפלגת העבודה, ואף היה חבר מטעמה בכנסת ה-14. את התמודדותו לעיריית חיפה עשה כחבר ברשימה מקומית של מפלגת 'שינוי'. ובבחירות לכנסת ה-20 הצטרף למפלגה החדשה שהקים משה כחלון, תושב העיר, ושימש כראש מטה הבחירות של 'כולנו' באזור הצפון.
 

ראש העיר חיפה אינו ידוע כתומך נלהב של ראש הממשלה נתניהו, אך כעת הוא מצהיר כי הוא מסיר את הכובע בפני אופן הניהול של המשבר הלאומי: "ראיתי את העבודה של המטוסים באסון הכרמל ב-2010, וראיתי עכשיו את העבודה של הטייסת החדשה שהקים נתניהו בחיפה. המטוסים כיבו את השריפה סביב תחנת הדלק ברוממה, שאם הייתה מתפוצצת היה לנו פה אסון אימתני. אני מודה לו בכל רגע על יחידת מטוסי הכיבוי, וקורא לו להרחיב אותה ולהעצים אותה", אומר יהב.

בישיבת הממשלה המיוחדת שנערכה ביום ראשון השבוע בבניין העירייה אמר יהב לנתניהו: "תאמין לי ראש הממשלה, בירכתי אותך בתפילה כל דקה על המטוסים שעברו שם, והם שהחניקו את האש. אל תשמע למלעיזים, תקנה עוד מטוסים, תקנה עוד מכליות, אל תחסוך בכסף. מלחמת האש היא כנראה אחת המלחמות הבאות שלנו, וכנראה שהיא לא האחרונה". בשיחתנו התייחס יהב גם למה שמכונה 'פרשת הצוללות', והתבטא: "אם נתניהו החליט שצריך לקנות עוד צוללות, אז אני הולך איתו וסומך עליו גם בעניין זה".

גם על שר האוצר משה כחלון, תושב חיפה, שהקים צוות מיוחד בראשות מנכ"ל משרדו שי באב"ד לטיפול בנזקי השריפה, מרעיף יהב שבחים: "כחלון הוא גאוות העיר. זכינו ששר האוצר הוא תושב העיר, והוא עורך בעירייה את הישיבות של כל צמרת משרדו בהקשר הזה. אני משתתף בהן ואנחנו עובדים אחד לצד השני".
 
בשנה האחרונה עלה שמה של העיר חיפה לכותרות בעיקר בנושאי סביבה, בשל פעילות התעשייה הפטרו-כימית במפרץ חיפה. במשרד להגנת הסביבה פועלים להעתיק לדרום את מכל האמוניה הענק של חברת 'חיפה כימיקלים' במפרץ, המאוים גם על ידי טילי חיזבאללה ומהווה סוג של חבית נפץ שפגיעה בה תגרום לאסון המוני.

"השריפה החלה במפרץ חיפה, ואם הרוח הייתה מערבית ולא מזרחית היינו רואים עד כמה המפעלים ומכל האמוניה הם סכנה מעשית", מציין יהב. "שמחתי לשמוע בישיבת הממשלה שנערכה כאן ביום ראשון את השר להגנת הסביבה זאב אלקין אומר שהוא לא מתכוון לחדש את היתר הרעלים למכל האמוניה, ואני מקווה שהוא יעמוד בדיבורו ונישאר עם בעיה אחת פחות במפרץ חיפה".

חיפה היא עיר מעורבת שיהודים, מוסלמים, נוצרים ובני דתות נוספות כמו הבהאים מתגוררים בה אלו לצד אלו. מתוך 290 אלף תושבי העיר, 80 אחוז הם יהודים. מספר הפיגועים שהתרחשו בעיר לאורך השנים הוא קטן באופן יחסי, ובהם הפיגוע במסעדת 'מצה' בשנת 2002, הפיגוע בקו 37 ב-2003, והפיגוע במסעדת 'מקסים' באותה שנה. החיים המשותפים והדו-קיום בעיר נשמרים, וקשה להצביע על אירועי חיכוך בין התושבים. "אנחנו מרגישים פה תחושת ביטחון גדולה, ונעשה הכול כדי שהתחושה הזו תמשיך להוביל אותנו כאן", אומר יהב.
 

מה אתה אומר לתושביך הערבים, שחשו כי האצבע המאשימה מופנית כלפיהם?
"אנחנו יודעים שקיים טרור לאומני וזה לא חדש, אבל אני גם יודע שאף אחד מבני העיר הזו לא היה שותף לזה, ואני מצר על כך שפגיעה בטבע הפכה להיות כלי נשק. כמות הרשויות הערביות והיחידים מהמגזר שפנו אליי וביקשו להגיש עזרה ופתחו את בתיהם היא לא תיאמן. הם הפכו להיות חלק מהפנים היפות של ארץ ישראל".

למי שעומדים מאחורי ההצתות משגר יהב מסר חריף, בתקווה שהוא יהיה נחלתם של רשויות החוק והמשפט: "אני אומר להם 'דמכם בראשכם'. הגפרור הפך להיות כלי נשק בידם כמו סכין. זה היה יכול להרוג אנשים, ובכמויות גדולות. צריך למצות את הדין בצורה הכי קשה עם מי שעושה פעולה כזו ונתפס, והפעולה שלו מוכחת".

ביום חמישי אחר הצהריים הגיע לחפ"ק העירוני שהוקם באצטדיון 'רוממה' גם יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה, תושב חיפה בעצמו. "נשבר הלב לראות את הכרמל בוער. זה לא הזמן להסתה, זה הזמן לשלב ידיים", אמר. בריאיון לגלי צה"ל התייחס עודה לחשדות כי ההצתות התרחשו על רקע לאומני, ואמר כי "זה מזכיר לי את האנטישמיות באירופה, כמו שהאשימו את היהודים שהם מרעילים בארות". במערכת הפוליטית האשימו אותו על כך שלא היה מוכן לגנות את המציתים, והתמקד בהאשמות שהושמעו כלפי המגזר הערבי.
 
יהב מסרב להתייחס לדבריו של בן עירו: "אני לא מתכוון להיכנס לנקודות האלה. אני צריך לנהל עיר ולהביא אותה מהר ככל הניתן לחיים טובים ושקטים, וכל הצד הפוליטי לא מעניין אותי". כשאני שואל אותו על הדרך למנוע את הטרור החדש, הוא מתחמק באלגנטיות: "אני חושב שהמנגנונים שעוסקים בזה יודעים להתמודד עם זה, ואני מאמין שאם נייצא לכל הארץ הזו את השלום שמתקיים בחיפה זה למעלה ממאה שנים בין יהודים לערבים, יהיו לנו חיים אחרים".

ביום שישי בשבוע שעבר - בזמן שהאש המאכלת טרם שקטה, בחלקים רבים בעיר העשן עוד היתמר וכוחות הכיבוי התרוצצו בין מוקד למשנהו - צוותי גינון ואחזקה מקומיים של העירייה כבר החלו בפעולות שיקום העיר. ביום ראשון נכנסו לעבודה 18 צוותי גיזום עם ציוד כבד הכולל מנופים, טרקטורים ומגרסת עצים, והחלו לבצע פעולות לשיקום 2,800 דונם של יערות, חורש טבעי וגנים ציבוריים שנפגעו בשריפה. תחילה נכרתו עצים שהוגדרו כמסוכנים, ובהמשך ייכרתו יתר העצים שאינם ניתנים לשיקום.
 

לעיריית חיפה ישנה תוכנית סדורה כיצד להחזיר את הירוק לעיניים, והכוונה היא לבצע שיקום מלא של החורשות העירוניות. לאחר הכנת הקרקע יוקמו מערכות השקיה, ויינטעו מחדש עצים גדולים מזנים מקומיים. כלקח מהאירועים יינטעו בעיקר עצים רחבי עלים ולא מחטניים ואורנים, שהם עצים דליקים ומפיצי שריפות. העצים יינטעו במרווחים שימנעו ככל הניתן מעבר אש בין הצמרות.

"בראש ובראשונה למדתי מהשריפות שלפעמים צריך 'לא לשמוע' לתושבים", אומר יהב. "צריך להפריד בין הצמחייה לבתים גם אם יש התנגדות של תושבים, ואני מקווה שעכשיו אנשים פתחו את העיניים והפנימו. במסגרת הפקת הלקחים הראשונית הבנו גם שצריך להוסיף עוד יציאות וכניסות לשכונות. בכל שכונה חייבות להיות לפחות שתי כניסות ויציאות, כדי שבזמן קטסטרופה יהיה לתושבים איך לברוח".

לעת עתה החליטו בעירייה כי שבילי הטיול בנחלים - כמו נחל אחוזה - ייסגרו בפני מטיילים עד להודעה חדשה, וזאת מחשש לפגיעה בנפש כתוצאה מקריסת עצים. לאחר החורף יבצעו אגרונומים הערכה מחודשת, ויתקיימו מבצעי נטיעות המוניים בהשתתפות תושבי העיר ותלמידי בתי הספר. נדמה כאילו תוכנית המגירה לשיקום העיר משריפה הייתה מונחת כל הזמן בכספת, ורק חיכתה ליום פקודה.
 
מתי נראה את העיר ירוקה שוב, אני שואל את יהב. "אני מקווה שזה ייקח עד שנה מהיום", הוא משיב. "למחרת השריפה החלטנו שאנחנו נכנסים להיקפים גדולים מאוד של שיקום. אספנו קבוצות מקצועיות מכל חלקי הארץ, והם עובדים בשטח. אנחנו מעסיקים גם אגרונומים וארכיטקטים של נוף שמייעצים לנו כיצד לעשות את המיטב ולהחזיר את החיים למסלולם.

"כראש העיר אני מבטיח בשם העירייה שנעשה הכול כדי להקל על כל אדם ואדם שעולמו חרב עליו בשריפה הזו. נעשה הכול כדי לשקם את העיר במינימום זמן. ככל שזה תלוי בנו, התושבים כאן יראו כמה שיותר מהר שוב את הירוק בעיניים. אני מקווה שהאנשים שבתיהם עלו באש יבנו אותם מחדש בהקדם, ונעשה הכול כדי שאכן כך יהיה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg