ראשי » חדשות » בארץ

משתרכים מאחור: תלמידי ישראל עדיין בתחתית מדינות ה-OECD

ציוניהם של דוברי הערבית והפערים בין עניים לעשירים, מדרגים את המדינה במקומות האחרונים במדד פיזה הנחשב. בשלוש השנים האחרונות לא נרשמה התקדמות ניכרת באף אחד מהמקצועות שנבדקו

מפגרים בחומר: תוצאות מבחני פיזה שמתפרסמות היום (ג') מראות כי בשלוש השנים החולפות כמעט שלא חל שיפור בהישגי התלמידים הישראלים, והם נשארו מתחת לתלמידי מדינות המערב בדירוג העולמי.

המבחנים שנערכו לתלמידים בני 15 בקריאה, מתמטיקה ומדעים משקפים גם תמונת מצב פנים-ישראלית מדאיגה על הפערים הגדולים בין תלמידים דוברי עברית לדוברי ערבית ובין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה – לנמוך. למעשה, הפערים כל כך גדולים, שללא התלמידים דוברי הערבית מדינת ישראל הייתה ממוקמת הרבה יותר גבוה במדרג בממוצע ה-OECD ואף מעליו.
 
איך אנחנו במדעים? על פי הנתונים בהשוואה ל-70 המדינות שהשתתפו במחקר, מהן 35 מדינות ה-OECD, הציון הממוצע של ישראל באוריינות מדעים עומד על 467 נקודות, 26 נקודות פחות מהממוצע שעומד על 493. ישראל מדורגת עם הציון הזה במקום ה-40 מבין כל המדינות ובמקום ה-30 מבין מדינות ה-OECD.

מהנתונים עולה כי 6% מהתלמידים בישראל מוגדרים כמצטיינים. מדובר בשיעור נמוך ביחס לממוצע במבחנים במדעים שעומד על 8%, בדומה לזה שבצ'כיה והונגריה, למרות שבמדינות אלו ממוצע הציונים גבוה יותר.

העובדה כי בישראל, באופן יחסי, שיעור המצטיינים גבוה מהצפוי באה לידי ביטוי גם באופן שבו המצטיינים "מתחלקים" בין מדינות העולם. למרות שבאופן יחסי אוכלוסיית פיזה בישראל מייצגת רק 0.4% מכלל המדינות, שיעור המצטיינים בה עומד על 0.5%.
 
בדומה לתוצאות מבחני המיצ"ב, גם במבחני פיזה מצב הפערים בין תלמידים מבוססים לשכבות החלשות מעורר דאגה. בנוגע לפיזור הציונים המשקף את הפערים הגדולים בין תלמידי ישראל (על רקע סוציו אקונומי), למעט מלטה (384 נקודות), פיזור הציונים בישראל הוא הגדול ביותר בקרב כל המדינות שהשתתפו במחקר (346 נקודות), כאשר מדד הפיזור הממוצע עומד על 309 נקודות.
  
ההישגים במדעים בפילוח לפי רקע כלכלי-חברתי מראים כי ככל שהרקע של התלמידים גבוה יותר כך גם ציוניהם במדעים גבוהים יותר. בכלל האוכלוסייה, ציוני התלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך עמדו על 420 נקודות, בעוד שציוני התלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה עמדו על 511 נקודות בממוצע - פער עצום של 91 נקודות. בהשוואה בין התלמידים דוברי העברית היו הציונים 438 לתלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך ו-532 לתלמידים מרקע כלכלי-חברתי גבוה.

באוריינות קריאה הציון הממוצע של ישראל הוא 479 נקודות לעומת 493 נקודות בממוצע ה-OECD והיא מדורגת במקום ה-37 מבין 70 המדינות שהשתתפו במחקר. מבין 35 המדינות החברות ב-OECD ישראל מדורגת במקום ה-29 בלבד לצד צ'כיה, קרואטיה, בואנוס איירס וליטא.

עוד עולה מהנתונים כי 9% מן התלמידים בישראל מוגדרים מצטיינים, וכי ישראל ממוקמת גבוה מהממוצע, שעומד על 8%. שיעור התלמידים המתקשים גדול ביחס לממוצע (20%) ועומד על 27%.

גם כאן פיזור הציונים בין תלמידים בישראל מלמד על הפערים המשמעותיים שקיימים בין השכבות ובין תלמידים דוברי עברית לדוברי ערבית. למעט מלטה ולבנון, פיזור הציונים בישראל הוא הגדול ביותר בקרב המדינות המשתתפות, בדומה לפיזור במתמטיקה ומדעים.
 

 
לו היו בודקים היכן ממוקם כל מגזר שפה במדרג המדינות, היה מצבם של התלמידים היהודים משתפר וממוצע הישגיהם היה ממוקם גבוה יותר מממוצע ה-OECD, לצד תלמידים בניו זילנד, גרמניה ומקאו (סין). מצד שני, הישגי התלמידים דוברי הערבית היו ממוקמים נמוך מתלמידים באינדונזיה וגבוה מתלמידים בטוניס, קוסובו ולבנון אשר הישגיהם נמוכים במיוחד. 

בבתי ספר דוברי ערבית שיעור המתקשים עומד על 56%, לעומת 17% בלבד בבתי ספר דוברי עברית (לשם השוואה, שכיחות התלמידים המתקשים בממוצע ה-OECD היא 20%). מנגד נמצא כי שיעור התלמידים המצטיינים בבתי ספר דוברי עברית גדול מהממוצע ועומד על 12%, ואצל תלמידי בתי הספר דוברי ערבית שיעור זה הוא אפסי.

בבחינת עומק של ציוניהם של תלמידים דוברי עברית שוב נצפים פערים גדולים בקריאה בין תלמידים עשירים לעניים. ציוניהם של תלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך עמד בממוצע על 462, בעוד ממוצע ציוניהם של תלמידים מרקע כלכלי-חברתי גבוה עמד על 549 נקודות.

עוד עולה מהנתונים כי בקרב דוברי עברית שיעור התלמידים המתקשים קטן יותר ככל שרקע הכלכלי-חברתי גבוה יותר – 28% מתקשים אצל התלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך לעומת 8% מתקשים בתלמידים מרקע כלכלי-חברתי גבוה.

במתמטיקה הציון הממוצע של ישראל הוא 470 נקודות לעומת 490 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום ה-39 מבין 70 המדינות והישויות הכלכליות  שהשתתפו במחקר ומבין 35 המדינות החברות ב-OECD ישראל מדורגת במקום ה-30.

שיעור המצטיינים במתמטיקה מבין התלמידים הישראלים עומד על 9% - נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD שעומד על 11%, אך גבוה משיעור המצטיינים בארה"ב (6%). מצד שני, גם שיעור המתקשים בישראל גדול ביחס לממוצע ועומד על 32% לעומת 23% בממוצע.
 

 
מפילוח נתונים בין המגזרים בישראל עולה כי הממוצע של תלמידים בבתי ספר דוברי עברית במתמטיקה הוא 495 נקודות, והממוצע של תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית הוא 391 נקודות – פער של 104 נקודות (יותר מסטיית תקן שלמה).

עוד עולה כי בבתי ספר דוברי ערבית שיעור המתקשים הוא 64%, לעומת 22% בלבד בבתי ספר דוברי עברית. מנגד, ובאופן עקבי עם ההבדלים בשיעורי המתקשים, נמצא כי שיעור המצטיינים בבתי ספר דוברי עברית הוא 12%, גבוה מהממוצע, ואילו בקרב התלמידים הערבים עומד ממוצע המצטיינים על פחות מאחוז.

כאשר בוחנים את שיעוריהם של המצטיינים והמתקשים לאורך השנים נראה כי חל שיפור, אשר רובו התרחש בקרב דוברי עברית. שיעורי התלמידים המצטיינים גדלו בקרב כלל ישראל ובקרב תלמידים דוברי עברית (מ-6% ל-9% בכלל ישראל, ומ-7% ל-12% בקרב דוברי עברית, בין 2006 ל-2015 בהתאמה).

בקרב דוברי ערבית, שיעורי המצטיינים היו אפסיים בכל מחזורי פיזה. במקביל, שיעוריהם של התלמידים המתקשים ירד בכלל ישראל ובקרב דוברי העברית (מ-42% ל-32% בכלל ישראל, ומ-35% ל-22% בקרב דוברי העברית, בין 2006 ל-2015 בהתאמה). בקרב דוברי הערבית, חלה ירידה של 5% בשנים אלה, אך גם במחזור האחרון שיעור זה גדול מאוד.

בפילוח נתונים בין תלמידים עניים לעשירים עולה כי בקרב התלמידים היהודים, ממוצעי הציונים של תלמידים מרקע נמוך עמד על 449 לעומת 533 נקודות אצל תלמידים מרקע כלכלי-חברתי גבוה. שוב, כמו שנצפה גם בקריאה, בכלל ישראל, שיעור התלמידים המתקשים קטן יותר ככל שהרקע הכלכלי-חברתי גבוה יותר.
 
לסיכום, הישגי התלמידים בישראל עלו לאורך השנים מ-2006 ל-2015, בשלושת תחומי האוריינות, מגמה שנעצרה במחזור האחרון, כך שהישגי ישראל בשנת 2015 אינם שונים במובהק מהישגיה בשנת 2012.

מגמת השיפור בהישגים באוריינות מדעים היא האיטית ביותר – 13 נקודות בתשע שנים, מגמת השיפור באוריינות מתמטיקה – 28 נקודות בתשע שנים, ומגמת השיפור בהישגים באוריינות קריאה היא המהירה ביותר – 40 נקודות בתשע שנים. על אף העלייה בהישגים, הישגי ישראל נמוכים מממוצע ה-OECD,ובמדרג המדינות ישראל ממוקמת במקומות 40-37.

המחקר שנערך על ידי ארגון ה-OECD אחת לשלוש שנים, בוחן באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים" - רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם. במחזור פיזה 2015 השתתפו 72 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 35 מדינות ה-OECD, ויותר מחצי מיליון תלמידים. המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2015 בקרב מדגם מייצג של 6,598 תלמידים שלומדים ב-173 בתי ספר, רובם בכיתה י'.

שר החינוך נפתלי בנט הגיב על תוצאות מבחני פיזה, ואמר: ״תוצאות המבחנים מדגישות את הצורך בצמצום הפערים בחינוך בישראל. המבחן שהתקיים חודשים ספורים טרם כניסתי לתפקיד שר החינוך מציג תמונה הדורשת שיפור משמעותי בהישגים הלימודיים ובצמצום הפערים בין חזקים לחלשים. עם כניסתי לתפקיד, קיבלתי החלטה להשקיע את מירב המשאבים בחיזוק לימודי המתמטיקה ובשיפור יכולת ההוראה בישראל.

"תוצאות מבחני המיצ"ב שפורסמו בחודש שעבר מעידות כי לראשונה אנו מזהים צמצום פערים בחינוך. אולם הדרך עוד ארוכה ועבודה רבה לפנינו. נמשיך להשקיע בכך כל שניתן כדי שילדים באופקים, רהט יקבלו הזדמנות שווה לאלו ברמת השרון״.
 

חבר ועדת החינוך, ח"כ איציק שמולי, אמר כי "משרד החינוך נכשל בתפקיד הכי חשוב שלו: מתן סיכוי שווה להצלחה לכל ילד- לא משנה מאיזה רקע הוא מגיע. בפועל, יותר ויותר תלמידים נותרים מאחור ולמעשה עוד לפני שעושים את הצעד הראשון בכתה כבר נגזר עליהם האם ולאן יגיעו. חייבים להגדיל את ההשקעה ביישובים ובשכונות המוחלשים אחרת המצב ימשיך להידרדר".

מנכ"ל קרן טראמפ, אלי הורביץ, הגיב על הנתונים ואמר כי "התמונה מכל המבחנים בשנים האחרונות ברורה -  ההישגים משתפרים אבל לאט, המצוינות בקו עליה וזה חשוב, אבל הפערים עמוקים מנשוא. התלמידים יכולים הרבה מעבר למה שאנחנו חושבים, ולכן צריך להבין שהפתרון של ישראל טמון במצוינות.

"נתוני המבחנים הבינלאומיים מוכיחים כי זה היתרון היחסי שלנו, ולדעתי זו גם תהיה הדרך שלנו לצמצום פערים. המשמעות היא להציב רף גבוה לכולם, להאמין באמת שהם יכולים ולא להסתפק "רק" בזכאות לבגרות בפריפריה אלא לדחוף למצוינות".
   
ד"ר עדי לוי-ורד מהמכללה האקדמית בית ברל אמרה כי "תוצאות מבחני פיזה בהחלט אינן מחמיאות לישראל. אמנם אין לקדש תוצאות מבחנים אלו, ובטח שלא את ההשוואות הבינלאומיות והדירוגים המופקים מהם, אולם אין ספק כי תוצאות אלה מעלות שאלות ותהיות לגבי הכיוונים ודרכי הפעולה של מערכת החינוך בישראל.

"תלמידי ישראל צריכים ומסוגלים לעמוד בראש הרשימה העולמית אם רק תשכיל מערכת החינוך בישראל להתאים עצמה לשינויים מרחיקי הלכת של המאה ה-21, באמצעות שינוי מהותי ומשמעותי בדרכי ההוראה, הלמידה וההערכה הנהוגות בה כיום. על אף המשאבים הגדולים המושקעים בחינוך במדינת ישראל – לא נראה כי הדבר משתקף בשיפור או צמיחה, לפחות בהיבטים הנבדקים במבחן פיזה".

מנכ"לית עמותת חינוך לפסגות, חנה דורסמן, אמרה כי "פרסום תוצאות מחקר פיזה מציב בפנינו תמונת מצב המוכיחה כי  נשמרים הפערים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה.  במרבית הנתונים, הישגי התלמידים  נמוכים ממדינות ה OECD,  הפערים לעומת זאת בין המצטיינים למתקשים הם מהגבוהים ביותר.

"לא מדובר בגזרת גורל, זהו איום קיומי על מדינת ישראל, חוסנה החברתי ועתידה. באמצעות תקצוב דיפרנציאלי וחיזוק תוכניות למען הפריפריה החהרתית והגאוגרפית נוכל לשפר את הישגי תלמידינו. משרד החינוך עושה מאמצים רבים בנושא, אך המשימה היא לאומית וחייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות של המדינה כולה".

 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg