ראשי » חדשות » בארץ

למרות הבצורת: החקלאים יקבלו תוספת מים

תוספת חירום בהקצאות המים לחקלאים צפויה לעבור. החברה להגנת הטבע: "החלטה לאפשר את ניצולם של 20 אחוזים יותר מכמות המים שהוקצתה לשנה, במשך חודש אחד, היא בלתי מידתית ולא אחראית"

רשות המים תקיים מחר (ה') ישיבת הנהלה, בה היא צפויה לאשר לחקלאי הגליל והגולן תוספת חירום בהקצאות המים להשקיה בעוד 20 אחוזים נוספים מסך ההיתר לשימוש במים בשנת 2016, זאת על אף הבצורת הקשה שנכנסת לשנה הרביעית ברציפות.


קרדיט: יונית דותן, רשות הכינרת

הדיון באישור ההקצאות זכה להתנגדות בקרב אנשי החברה להגנת הטבע שדורשים שלא להרוס ולפגוע במקורות המים ובטבע. בחברה להגנת הטבע טוענים כי "ההחלטה לאפשר את ניצולם של 20 אחוזים יותר מכמות המים שהוקצתה לשנה, במשך חודש אחד, היא בלתי מידתית ולא אחראית".

במכתב ששלחו אנשי החברה להגנת הטבע אל בכירי רשות המים הממשלתית, משרד הגנת הסביבה והחקלאות, מסבירים אנשי החברה כי מצוקתם של החקלאים ברורה ומובנת, והם אינם נושאים באשמה למצב החירום ההידרולוגי בו מצוי צפון הארץ בשנים האחרונות, אך לאור מצבם העגום של מקורות המים בצפון, צפוי היה כי ניצולם יוגבל יותר מהרגיל בידי צרכנים המים, הוראת השעה הנוכחית מבקשת באופן אירוני לעשות בדיוק ההפך.
  
בקונפליקט הקיים בין החקלאים בישראל לבין משאבי הטבע, מבקשים בחברה להגנת הטבע להוות פה לנחלים, לכנרת ולבעלי החיים. בארגון הסביבתי טוענים כי "התפתחות של חקלאות מטעים קשיחה, והרחבתה בשנים האחרונות גובה מחיר כבד מן הציבור והטבע. היא מובילה לצריכת יתר של מים במעלה האגן על חשבון שפיעת המים בנחלים, על חשבון כל צרכני המים במורד האגן ועל חשבון הכנרת".

לטענת ד"ר אורית סקוטלסקי, רכזת מים ונחלים באגף שמירת טבע, "הפתרון של מתן אפשרות לתוספות שאיבה ממאגרים מתרוקנים אינה יכולה להימשך, ויש למצוא פתרונות חלופיים לטווח הקצר (בדמות פיצויים כספיים), ולטווח הבינוני והארוך- בדמות הפחתת הביקוש למציאות ההיצע היורדת".
 

בהודעת רשות המים שקדמה לדיון שייערך מחר, קבעו מומחי הרשות הממשלתית לניהול מערך המים והביוב בישראל כי סתיו 2016 מסתמן כעונה שחונה במיוחד, וגם במועד זה טרם החלו גשמים משמעותיים ברחבי הארץ, "מצב קיצוני זה מביא לכך שגם צרכנים שתכננו השקייה בכמות סבירה במסגרת הקצאות המים השנתיות הנתונות להם, עומדים על סף סיום הקצאת המים שלהם והם נזקקים להמשך ההשקיה כדי למנוע נזקים ארוכי טווח לגידולים חקלאיים". ברשות המים הסבירו כי בסמכותם לאשר הקצאות מים נוספות וזאת בתנאי שאם אין בכך כדי לגרום נזק למקורות המים.

בחברה להגנת הטבע טענו מנגד כי המים שבהם יבקשו החקלאים להשתמש אמורים להגיע ממקורות הירדן, המזינים את הכנרת ולכן גם הנזק הצפוי לטבע. בשל ההחלטה, הכנרת שסובלת מחוסר של כחמישה מטרים למפלס העליון, גם תיפגע בשעה שהיא תקבל פחות 15-20 מיליון קוב מים.
 

כדי להמחיש את הקושי והצורך המיידי במים לחקלאות הסביר ל-360 חקלאי מהמושב אלמגור, אבשי הרצוג, כי המדינה צריכה להחליט האם היא רוצה חקלאות בישראל או שהיא מעדיפה לתת לחקלאות לקרוס ללא מים, "אולי שווה למדינה לעצור נטיעות חדשות ופשוט לנסות להשאיר את הקיים".

"המדינה מכשירה כעת עשרות אלפי דונמים של משקים חדשים חקלאיים בגולן. אני לא מצליח להבין איך חבר'ה צעירים שצריכים להשקיע בנטיעות בשטחים החדשים יוכלו לעשות כן כאשר יראו את ההשקעה שלהם חוזרת רק בעוד ארבע וחצי שנים. המדינה צריכה להחליט מה היא רוצה מאתנו".

לדברי הרצוג, הוא מבין את חששם של אנשי הסביבה אך יש לאפשר במציאות חיים משותפים גם לטבע וגם לחקלאות, "לפני שאני איש חקלאות אני איש טבע אבל הצדק צריך להיעשות עם כולם. זה הכל עניין של סדרי עדיפויות ואי אפשר להרוג את החקלאות. אנחנו משלמים היום מחיר מאוד יקר על המים והפתרון הפשוט הוא להעביר מים מותפלים מהמרכז לכנרת, זה לא כזה סיפור גדול ומורכב".

ברשות המים טוענים כי לא ניתן "לזרוק" את החקלאים שנטעו ושתלו גידולים בסתיו וכעת מתמודדים עם חוסר הגשמים שהיו אמורים לרדת ועומדים בפני הפסדים עצומים. אורי שור, דובר רשות המים הסביר כי החקלאים נאלצו לפתוח את הברזים כבר בחודש אוקטובר וחרגו מההקצאות שלהם, "בשל המצב החריג אנחנו מבקשים לאפשר לחקלאים להגדיל את ההקצאה שלהם למים, על חשבון השנה הבאה".

"כל חקלאי שיבקש הגדלה יחתום שהמים הם על חשבון השנה הבאה, ומכאן ברור שירצה להשתמש במינימום מים". שור מסביר עוד כי התנאי לאישור הגדלת 'תקציב' המים לחקלאים הוא שמקור המים שממנו הם שואבים לא יפגע משאיבת היתר.
 
מזה למעלה משמונה שנים שברשות המים פועלים להקמת מתקן התפלה גדול שיאפשר להתפיל מים ולהציל את מצב משק המים העגום בצפון. במועצות האזוריות לאורך קו החוף מנהלים מאבקים עקשיים נגד הכוונה להקים את מפעל ההתפלה בשטחם.

ברשות המים אמרו בעבר כי אילו מתקן ההתפלה היה יוצא לדרך כבר לפני שמונה שנים, לא היו נאלצים לקצץ בהקצבות המים לחקלאות ולא היה חסר מים לשימוש הטבע ואטרקציות כמו הקייאקים. אך נראה כי הקמת המפעל היא חזון רחוק שכולם רוצים בו אך לא בחצר האחורית של בתיהם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg