איטליה: המפלגה האנטי-ממסדית בדרך לשלטון

פרישתו של ראש הממשלה האיטלקי מתיאו רנצי מכשירה את הדרך לסיעה שמתנגדת לכל מה שקשור לדמוקרטיה ליברלית. העומד בראשה מזכיר לרבים את דונלד טראמפ, ולא רק בפיו הגדול

מקור ראשון
פזית רבינא | 8/12/2016 14:34
תגיות: איטליה,מתיאו רנצי
שמו בֶּפֶּה גרילו, והוא המרוויח העיקרי מכישלונו המהדהד של ראש ממשלת איטליה מתיאו רנצי במשאל העםהשבוע. רעמת תלתלי הכסף הפרועה של ראש מפלגת 'חמשת הכוכבים' האיטלקית, היא אנטיתזה לתספורת הילד טוב פירנצה של רנצי. השוני החיצוני הזה הוא מטפורה לא רעה לתהפוכות שצופן בחובו העתיד.
צילום: EPA
אנטיתזה לתספורת הילד טוב פירנצה של רנצי. גרילו צילום: EPA

רנצי, שחזר השבוע על הטעות של דיוויד קמרון בבריטניה, כרך את גורלו הפוליטי במשאל העם באיטליה. כמו קמרון, גם הוא מצא עצמו מובס ומושפל. תושבי איטליה דחו השבוע בגדול לא רק את הרפורמה השלטונית של רנצי, אלא גם אותו עצמו. העם האיטלקי לא האמין לרנצי. התחושה הייתה שההצבעה היא דרך נוספת לרכז כוח בידי אותה שכבה חברתית באיטליה שמחזיקה במוסרות הכסף והשלטון, מושחתת בדיוק כמו אלה שקדמו לה.

באופן פרדוקסלי, לא רק יריביו של רנצי הצביעו נגד הרפורמות שהציע. רבים מתוך גוש השמאל שרנצי נמנה עמו, התנגדו גם הם לשינויים שביקש להכניס במערכת הפוליטית. החוקה הנוכחית באיטליה, שנכתבה ב-1948 בעקבות לקחי עידן מוסוליני, מבוססת על עיקרון של ביזור מוקדי הכוח באיטליה.

אולם מחיר הביזור, כפי שהוכיחו עשרות ממשלות שקמו ונפלו באיטליה, הוא יעילות נמוכה וחוסר יציבות. השינויים שהציע רנצי נועדו לייעל את המערכת הפוליטית האיטלקית, הנחשבת שנייה בחוסר יעילותה רק למערכת היוונית הכושלת.

השינוי הדרמטי ביותר שהציע רנצי כולל צמצום דרסטי במספר חברי הסנאט, המונה כיום יותר מ-300 איש, כאשר לשני הבתים סמכויות חקיקה דומות. אולם הצעה זו, שיש לה היגיון מובנה, נתפסה לא רק כניסיון פגיעה במארג האינטרסים הסבוך לאורכה ולרוחבה של איטליה, אלא גם העירה את החשש מפני שובן של רוחות הרפאים של עידן הפשיזם האיטלקי: חשש מפני ריכוזיות-יתר של השלטון, פגיעה במערך העדין של האיזונים והבלמים במשטר הדמוקרטי האיטלקי, ושובה של פוליטיקת האיש החזק.
 
צילום: AP
הצעתו בנוגע לסנאט העירה את החשש מפני שובו עידן הפשיזם. רנצי מודיע על התפטרותו צילום: AP

אבל ייתכן שזה בדיוק מה שיקרה. כי כמו בברקזיט בבריטניה ובבחירות באמריקה, הצבעת האי-אמון ברנצי וברפורמות שלו סוללת את הדרך למשהו אחר. והמשהו הזה הוא כנראה מפלגת חמשת הכוכבים הפופוליסטית והעומד בראשה, בפה גרילו.

זה לא יקרה מיד. נאמן להבטחתו, הודיע רנצי השבוע על פרישתו. בשבוע הבא, מיד לאחר העברת התקציב בפרלמנט, יגיש רנצי את המפתחות לנשיא איטליה סרג'ו מטרלה. בהמשך צפויה הקמת ממשלת טכנוקרטים וקביעת תאריך לבחירות. לכאורה, סוג של זעזוע שאפשר לחיות עמו. איטליה, ככלות הכול, היא מדינה למודת משברים פוליטיים. מאז מלחמת העולם השנייה קמו ונפלו בה 63 ממשלות.

אבל המשבר הזה כנראה בכל זאת שונה מקודמיו. אחד האלמנטים שנמצאים גבוה על סדר היום של מפלגת חמשת הכוכבים הוא עניין המטבע האחיד. גם אם האיטלקים בהחלט אינם דוהרים עדיין לברקזיט משלהם, פרישה מגוש האירו נמצאת בהחלט על סדר היום. וזה לא יהיה פשוט.
 
צילום: Getty Images
רנצי חזר על הטעות שלו בבריטניה. קמרון בנאום ההתפטרות צילום: Getty Images

כבר עתה עומדים האיטלקים על פי תהום. מערכת הבנקאות האיטלקית במשבר. הבנק השלישי בגודלו באיטליה עומד בפני קריסה. מדובר בחילוץ פיננסי מערכתי בסדר גודל של 350 מיליון אירו לפחות. בנתוני אי-הוודאות הפוליטית והפיננסית הזו, עדיין לא ברור מאין יבוא הכסף, אם בכלל.

בתנאים החדשים האלו, מה שנחשב עד כה בלתי אפשרי הופך כנראה לאפשרי. דרכה של מפלגת חמשת הכוכבים האנטי-ממסדית לצמרת השלטון נראית עתה סלולה מתמיד.
מפלגה פוסט-אידאולוגית

מפלגת חמשת הכוכבים נוסדה ב-2009. בבסיסה היא מפלגה בעלת אופי אנרכיסטי ופופוליסטי, הדוגלת בדמוקרטיה ישירה ובשקיפות. בתחילה רוב בוחריה היו צעירים שהאופי החדשני והחיבור הטכנולוגי-תקשורתי שלה דיבר ללבם.

בבחירות 2013 הפתיעה המפלגה כאשר גרפה רבע מכלל קולות המצביעים. מצעה אקלקטי מאוד, וקשה למקם אותה במונחים קלאסיים של ימין או שמאל. במידה רבה היא פוסט-אידאולוגית. ייחודה, כאמור, הוא במידה רבה בשימוש בטכנולוגיות חדשות ובאינטרנט כפלטפורמה להצבעה ישירה של חברי המפלגה.

בניגוד לאופייה הגלובלי וחסר הגבולות של רשת האינטרנט, המפלגה דוגלת ביציאה מגוש האירו, בכלכלה פרוטקציוניסטית כאמצעי-נגד לעוולות הגלובליזציה, בהורדת מסים גורפת לבני המעמד הבינוני והנמוך, בקו נוקשה נגד הגירה לאירופה ובחשדנות גורפת כלפי האסלאם. בקיצור, אנטי כל מה שנחשב דמוקרטיה ליברלית.
 

צילום: AFP
''יפוצץ את בחירתו כל הדרך לווסטמינסטר''. חאן צילום: AFP

מנהיג המפלגה בפה גרילו, שבגלגולו הקודם כקומיקאי כיכב בטלוויזיה האיטלקית בשנות השבעים והשמונים, שומר על חוש הומור אגרסיבי. כאשר נבחר סאדיק חאן לראש העיר המוסלמי הראשון של לונדון, אמר גרילו כי חאן "יפוצץ את בחירתו כל הדרך לווסטמינסטר".

אם זה מזכיר במידה רבה את דונלד טראמפ והצעתו למנוע כניסת מוסלמים לארה"ב בעיצומו של קמפיין הבחירות לנשיאות, זה לא במקרה. גרילו כבר הגדיר עצמו כטראמפ האירופי. בין השניים יש קווי דמיון נוספים. טראמפ דוגל בתקשורת ישירה עם בוחריו באמצעות טוויטר, וגרילו מתחזק ברשת בלוג צבעוני ופופולרי באיטלקית ובאנגלית. הרשת, זה הפורטה שלו.

כמו טראמפ, גם גרילו נמנה עם מעריציו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. ובדומה לטראמפ ולשערוריות התקשורתיות שליוו את דרכו לצמרת, גם לגרילו ולמפלגת חמשת הכוכבים יש קשר מוזר ומביך עם הקרמלין. הרקע הוא כנראה שיתוף הפעולה הפוליטי והצבאי ההדוק של ממשלת רנצי עם ממשל אובמה, במיוחד במה שקשור למשטר הסנקציות על רוסיה, וכך גם פעילותה של איטליה במסגרת נאט"ו.

העיתון האיטלקי 'לה-סטמפה' מדווח על מערך חיבורים אינטרנטיים בין אתרים המזוהים עם מפלגת חמשת הכוכבים האיטלקית ובין אתרי אינטרנט רוסיים או פרו-רוסיים, המנהלים מלחמת תעמולה נגד ממשלת איטליה ונגד ראש הממשלה היוצא.

כמו למשל הקשר בין האתר 'ספוטניק איטליה', שהוא חלק מכמה אתרים הידועים ככלי תעמולה של הקרמלין, לבין אתר האינטרנט TSE TSE הכולל יותר ממיליון משתמשי פייסבוק. האתר TSE TSE, שהוא לכאורה עצמאי ואינו שייך לרשת האתרים של מפלגת חמשת הכוכבים, פרסם לאחרונה סיפור שמקורו ב'ספוטניק איטליה', שכותרתו "האם ארה"ב משגרת מהגרים לאיטליה".
 
צילום: EPA
גרילו נמנה עם מעריציו. פוטין צילום: EPA

על פי ממצאי העיתון האיטלקי, מערך שיתוף הפעולה האינטרנטי כולל בין השאר את אתרי רשת הטלוויזיה והאינטרנט של הקרמלין, RT. ערב משאל העם באיטליה פרסמה רשת RT כתבה שבה הוצג סרטון של הפגנת המונים נגד ראש הממשלה רנצי ומשאל העם שלו.

בפועל זו הייתה הפגנה בעד רנצי והרפורמות שהציע במשאל העם. וכן, זוהי אותה רשת טלוויזיה ואינטרנט שקיימה בין השאר קשרים עם בכירים במעגל הקרוב של אנשי טראמפ, כמו הגנרל מייקל פלין, המועמד כעת לתפקיד היועץ לביטחון לאומי של הממשל החדש.

הדמיון לבחירות בארה"ב לא מסתיים כאן. בדומה ליועצים במעגל הקרוב של טראמפ שקיימו קשרים כלכליים ברוסיה ובאוקראינה, כך גם בכירים במטה של מפלגת חמשת הכוכבים נסעו למוסקבה ונפגשו עם נציגים של מפלגת השלטון הרוסית. הנסיעות הללו לא היו סוד, ובמפלגה לא התבלבלו לרגע. כאשר נשאלו לפשרן הם תלו אותן בהבנה משותפת עם רוסיה ביחס לדרכים שבהן יש לנהוג במלחמה נגד הטרור העולמי. 

מחכים לאיש חזק

אבל כאמור, לנסיעות הללו יש ככל הנראה גם פן ספציפי מאוד, והוא המאבק שמנהל הקרמלין נגד הסנקציות הכלכליות הבינלאומיות על רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה והפלישה לחצי האי קרים. הסנקציות הללו פוגעות אנושות בכלכלתה של רוסיה, אבל לא רק בה. הן גובות מחיר מקביל גם מהמדינות השותפות להטלת הסנקציות.

באיטליה, כמו במדינות אירופיות אחרות, יש חוגים שהיו שמחים למתן אותן, בהם גם מפלגת חמשת הכוכבים, הרואה בארה"ב סוג של מעצמה עריצה שמכתיבה לאירופה מדיניות הפוגעת באינטרסים הכלכליים שלה.
 

צילום: AFP
גם מצביעי גרילו רואים במנהיגם האיש הכי חזק. דונלד טראמפ צילום: AFP
 
אחוז ניכר ממצביעיה של מפלגת חמשת הכוכבים הם צעירים מובטלים. מבחינתם, האיש שיגאל אותם מאי-הביטחון הכלכלי שנוצר בעקבות הסכמי הסחר הבינלאומיים, בעיקר הסכמי הסחר עם ארה"ב, ומהשחיתות הפוליטית באיטליה, הוא בפה גרילו.

בדומה למצביעיו של טראמפ, מעריציו של גרילו רואים בו את האיש החזק שלו הם מייחלים. הוא זה שיבריא את הכלכלה וייתן למעריציו תחושת ערך עצמי חדשה. מאז אוקטובר אפשר היה למצוא בין הטקסטים באתרי אינטרנט המחוברים למפלגת חמשת הכוכבים כותרות כמו "עם ניצחון טראמפ יחודש הסחר עם רוסיה, והכלכלה האיטלקית והאירופית תשוב לשגשג".

ואולם בניגוד לטראמפ, דרכו של גרילו לצמרת אינה מובטחת. גם אם תנצח מפלגתו בבחירות הבאות, בין גרילו לראשות הממשלה עומדת הרשעתו בגרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים ב-1980, שבה קיפחו את חייהם שלושה בני אדם.

גרילו עצמו מתנגד לבחירת אנשים בעלי עבר פלילי לממשלה. במקרה זה, ייתכן שהמועמד או המועמדים הבאים לראשות הממשלה באיטליה שיוצעו על ידי המפלגה ייבחרו בסקר מקוון על ידי כלל האזרחים, או בהצבעה ישירה באינטרנט על ידי חברי המפלגה. זה יהיה אירוע מכונן בפוליטיקה האיטלקית בפרט ובפוליטיקה העולמית בכלל.

בינתיים לא נותר לרנצי אלא ללקק את הפצעים, אבל הסיפור הזה רחוק מלהיות גמור. בדיווחים השבוע, בין השאר ב'ניו-יורק טיימס', עולה כי בדומה לדיווחים במהלך הבחירות לנשיאות בארה"ב על "שתילת" חדשות מזויפות ברשתות החברתיות, שככל הנראה תרמו לא מעט לתוצאות הבחירות בארה"ב, אותה תופעה מתרחשת זה חודשים באירופה בכלל ובאיטליה בפרט.
 
צילום: AFP
לא נותר אלא ללקק את הפצעים. רנצי מאוכזב צילום: AFP

על פי ה'ניו-יורק טיימס', כבר באפריל האחרון התלונן רנצי בפני עמיתיו באירופה ובארה"ב על כך שרוסיה תומכת במפלגות האנטי-ממסדיות באיטליה ומזריקה לרשתות החברתיות במדינה ארס תעמולתי נגד ממשלתו. ואם עד כה הסיפור הזה נשמר בפרופיל נמוך, הרי כעת הדברים מתחילים לצוף על פני השטח. העניין הגיע השבוע עד לדוברת של הפרלמנט האיטלקי, לאורה בולדריני.

"אינני יודעת עד כמה, אם בכלל, מפלגת חמשת הכוכבים עשתה שימוש בחדשות מזויפות ובתעמולה רוסית באתרי האינטרנט שלה", אמרה בולדריני, "אבל מדובר בעניין קריטי שאי אפשר להתעלם ממנו".

בשבוע שעבר אף נפגשה בולדריני עם צמרת ההנהלה של פייסבוק אירופה, כדי לדון בדרכים למזער חדשות מזויפות וטקסטים אלימים בדפים של הרשת החברתית הגדולה בעולם. "הם לא יכולים להעמיד פנים שהם רק פלטפורמה", אמרה בולדריני. "הם ענקי תקשורת".

גרילו עצמו מכחיש את הטענות נגדו ונגד שיטות העבודה של מפלגתו. "מדובר באתרי אינטרנט שאין להם כל קשר למפלגה", אמר. "זה קמפיין שנועד להכתים את מפלגת חמשת הכוכבים. אינני בעל אוריינטציה, לא אמרקאית ולא רוסית". אבל כאמור, המאבק רק מתחיל. 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך