"לא מוסרי ולא דמוקרטי": כך קרס אמון הציבור בבג"ץ
ב-1995 אמון הציבור בבית המשפט העליון עמד של שיא של 84 אחוז, אך כיום מדובר בפחות מ-50 אחוז. מפסיקתו האקטביסטית של אהרן ברק ועד בג"ץ הרב קרים ובג"ץ עמונה, עוד ועוד אזרחים טוענים: "השופטים במקרים רבים מדי חורגים מסמכותם"
בית המשפט העליון כבר מזמן אינו זוכה לעדנה לה זכה בעבר. בשבועות האחרונים גברו קריאות המחאה נגד בית המשפט, ולרשת עלו מספר קמפיינים התוקפים את התנהלותם האקטיביסטית של השופטים. הבוקר (ה') התקיימה הפגנה מול בית המשפט העליון והערב תתקיים אחת נוספת מול ביתה הפרטי של הנשיאה מרים נאור.לאחר שהחל לאמץ את משנתו האקטיביסטית, אמון החברה הישראלית בו נמצא בשפל ובמגמת ירידה. הפגנה שנערכה הבוקר מסמנת מגמה חדשה-ישנה של הימין בישראל: עם אופוזיציה רדומה, הפך בית המשפט העליון לשומר הסף של מפלגות שמאל ומושא תקיפה של הימין. שופטי בית המשפט מצדם עשו הכל כדי להביא עליהם את ה-D9 המחאתי.
"בג"ץ פוגע בכולנו. היום זו עמונה, אתמול אלה תושבי דרום תל אביב ומחר זה יכול להיות אתה", אומר אורי קירשנבאום, ממובילי ההפגנות ומראשי תנועת "דרך חיים", שפתחה היום בקמפיין ציבורי כנגד התנהלות שופטי בג"ץ. במהלך היום תלו פעילי התנועה עשרות שלטי ומחאה וחילקו מאות פליירים.
"סלים ג'ובראן חושב שהוא יודע תורה יותר מהרבנים, מני מזוז חושב שהוא מבין בביטחון יותר מהרמטכ"ל, מרים נאור חושבת שהיא יודעת לטפל במסתננים יותר טוב מנבחרי הציבור. בג"ץ בטוח שהוא חכם ומוסרי יותר מכולנו", נכתב בפלאייר שחילקו הפעילים. "את הטירוף הזה הגיע הזמן לעצור - זה לא מוסרי, לא דמוקרטי ובטח לא יהודי".
קירשנבאום מסביר כי "הקמפיין נועד לומר מסר מאוד פשוט: די לדיקטטורה של בג"ץ. אי אפשר לקבל את העובדה שקבוצה שמייצגת אולי אלפית מעם ישראל תכפה את עצמה על הציבור". הוא מדגיש כי לא מדובר במאבק סקטוריאלי: "אנחנו קוראים לכולם להצטרף למאבק הזה. נחזיר את בית המשפט העליון לפרופורציות האמתיות שלו, ונוכל לקיים פה שיח פוליטי נורמלי כמו שצריך להיות במדינה יהודית".
"המדריך המקוצר לפיראט המשפטי". קרדיט: התנועה למשילות ודמוקרטיה
סקר שערך המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ב-2013 על ידי מכון המחקר Panels Politics בראשות מנחם לזר, מצא כי רק 30% מהציבור נותן אמון מלא או אמון רב במערכת בתי המשפט. גם מדד שלטון החוק של אוניברסיטת חיפה לשנת 2013 מצא כי רק 36% מהמשיבים בחברה היהודית רוחשים אמון כלפי המערכת המשפטית. פחות מעשור לפני, בשנת 1995, אמון הציבור בבית המשפט עמד על 84%, וזה כבר לא סוד כי בית המשפט העליון נמצא במשבר אמון חמור - אולי החמור מתמיד.
כיצד הגיע בית המשפט העליון למשבר האמון הנוכחי? נשיאת בית-המשפט העליון בדימוס, השופטת דורית ביניש, רמזה לכך בהרצאה שנשאה בשנת 2008. "לראשונה בתולדותיו מצא עצמו בית המשפט העליון במוקד של התקפות ישירות וניסיון לכרסם במעמדו, כשמגמה זו באה מצד הממסד ונתמכה בחלקה גם בגיבוי תקשורתי", היא אמרה אז. בייניש הפנתה אצבע מאשימה כנגד קמפיינרים המחריבים את אמון הציבור במערכת.
יהודה עמרני, מנהל התנועה למשילות ודמוקרטיה, חולק על בייניש. "אזרחי ישראל מבינים שמשהו לא עובד באיזון שבין הרשויות. פעילות ההסברה שלנו חושפת את התפיסות הלכאורה משפטיות של שופטי בג"ץ בכל הקשור להפרת האיזונים ביניהן".
תנועה זו היא שהתחילה את מחאות הרשת באופן עקבי, ופתחה בסדרת סרטונים נגד התנהלותו המשפטית של בית המשפט העליון שנקראת 'לו הייתי פיראט'. "במסרים קצרים וקליטים אזרח מן השורה יכול להבין מה מקובל בעולם, וכיצד השופטים במקרים רבים מדי חורגים מסמכות ומתנערים מכל מחויבות לכללים הבסיסיים בדמוקרטיה", אומר עמרני. "התגובות הרבות מראות כי כיום הציבור מבין יותר, לא מוכן להשלים עם המצב ודורש פתרונות".
צילום: הפורום המשפטי למען ישראל
נאומה של נשיאת בית המשפט העליון נאור בטקס השבעת השופטים שנערך היום בבית הנשיא, מצביע אולי על הסיבה העיקרית בגינה איבדה השופטת וחבריה לכס את אמון החברה הישראלית. "ישראל, כבר מיום הקמתה הייתה מדינה דמוקרטית, שכן כבר בהכרזת העצמאות הוכרו זכויות האדם", אמרה נשיאת העליון. "יש המזהים את הדמוקרטיה עם שלטון הרוב, יטען הטוען כי אם החלטה כלשהי נתקבלה ברוב דעות ממילא היא החלטה דמוקרטית. זו טעות. שלטון הרוב הוא תנאי הכרחי לדמוקרטיה - אך הוא אינו תנאי מספיק. באין ריסון לכוחו של הרוב הוא עלול להפוך לעריצות, וכבר היו דברים מעולם".
בנ אומה הפליגה מרים נאור בדברים על חשיבות זכויות האדם והמיעוטים, וחזרה על כך שמדינת ישראל הוכרזה עם היווסדה כמדינה דמוקרטית. אולם, במשך נאומה הארוך לא הזכירה ולו פעם אחת כי מדינת ישראל הוכרזה לפני כן כמדינה יהודית - יהודית ודמוקרטית. על פי מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2015, מרבית היהודים בישראל מעדיפים את ההגדרה "יהודית" על פני "דמוקרטית", ואילו רק 35% מעדיפים את ההגדרה "דמוקרטית".
כך למעשה מצא עצמו הרוב היהודי, המזוהה עם הימין וערכיו שאף עלה לשלטון, עם בית משפט עליון שמחזיק בדעות מיעוט בחברה. מי שמייצגת את דעת הרוב היא שרת המשפטים איילת שקד, שפרסמה במאמר לכתב-העת 'השילוח', את ה"אני מאמין" שלה בענייני דת ומדינה. שקד שם טענה כי "על ישראל להיות מדינה יהודית יותר, וכך היא תהפוך למדינה דמוקרטית יותר".
בשבוע שעבר מתחה שרת המשפטים גם ביקורת חריפה נגד שופטי העליון, ואמרה כי "את הדמוקרטיה לא המציאה מפלגה מסוימת והיא בוודאי לא תיבחן לאורה של שיטה פוליטית מסוימת. האמת היא שהדמוקרטיה הישראלית כל כך מושרשת בנו, שנולדנו כדמוקרטיה עוד הרבה לפני שנולדנו כמדינה".
בהתייחס להתנהלות בג"ץ במשפט נגד מינוי הרב קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי, אמרה שקד כי "אנחנו רואים התערבות הרבה יותר תכופה של בית המשפט העליון. בעילת הסבירות צריך להשתמש רק במקרה מאוד קיצוני. אני מצפה מהרשות השופטת להיות המרסן, ולנהוג בזהירות רבה כשמתערבים בהחלטות של הרשות המחוקקת ושל הרשות המבצעת".
הביקורת של שקד נגד שופטי בג"ץ מתמקדת במהפכה השיפוטית של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, שהנהיג את האקטיביזם השיפוטי בהיכל המשפט. כאמור, הסקרים מגלים כי הירידה באמון במערכת המשפט החלה בשנת 1995. במקרה או שלא במקרה, זו השנה בה מונה ברק לנשיא בית המשפט, ושלוש שנים קודם לכן חוקק את חוק הייסוד כבוד האדם וחירותו.
בסרטון מחאה שהפיץ בשבוע שעבר 'הפורום המשפטי למען ארץ ישראל', כיכב השופט ברק כראש מאפיה, זאת בעקבות התבטאויותיו השנויות במחלוקת בכינוס המשפט הציבורי. "צריך להבין שבית המשפט העליון הוא משפחה אחת, גם אם יש דעות שונות", אמר אז השופט בדימוס, "טובתה של המדינה היא שיהיה בית משפט קוהרנטי, שהיחסים בו יהיו כמו במשפחה, עם כל חילוקי הדעות. אי אפשר להכניס למערכת הזו מישהו שאיננו חלק מהמשפחה". עיקרון "משפחת בג"ץ" הוא מה שהביא לפיצוץ האחרון בין שרת המשפטים שקד לבין נשיאת העליון נאור סביב שינוי חוק הוועדה לבחירת שופטים.
ב-2014, על פי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שתומך דרך קבע במדיניות של בית המשפט העליון, רשם בית המשפט דווקא עלייה של 10% במדד האמון הציבורי. ההסבר לכך התבטאויות הקשות שהשמיעו גורמים בימין נגד שופטי העליון באותה השנה, כמו זו של ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי, שאמר כי יש לעלות עם דחפורי D9 על בית המשפט העליון.
בשמאל אומץ קו נגד. כך למשל כתב ארי שביט ב'הארץ' עם פרישתו של ברק מכס השיפוט: "כאשר אהרן ברק יסיים את כהונתו המזהירה בעליון, הוא ישאיר אחריו בית משפט עליון אפרורי. הוא ישאיר אחריו חבורה מסורה והגונה של שופטים, שאינה יודעת לעשות את שברק כה היטיב לעשות: להגדיר את ערכיה של מדינת ישראל... בית משפט שהוא המבצר האחרון וההיכל העליון של הנאורות הישראלית. מגדל השן של מלכים-פילוסופים, המגנים על הדמוקרטיה הן מפני נבחריה והן מפני בוחריה".
נראה כי בעת האחרונה עם עלייה נרחבת בהתערבות בג"ץ בחקיקת הכנסת, כמו גם התערבות במינויים מקצועיים כמו בג"ץ הרב קרים, או בהשוואה בין בג"ץ עמונה לבין פסיקות בג"ץ בנוגע לבנייה בלתי חוקית של בדואים בנגב. לרוב הבוחרים הישראלים נמאס כי שופטי העליון "מגנים על הדמוקרטיה מפניה בוחריה". הוועדה למינוי שופטים, שעשויה לבחור את שופטי בג"ץ החדשים השנה, תהיה לאחת היצריות אולם גם החשובות עבור הימין בישראל. עיני רוב הבוחרים נשואות לשרת המשפטים שקד, שהפעם תנסה להרחיב את אותה "משפחת בג"ץ" המרוחקת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם