באיראן יעקבו בדריכות אחר ביקורו של נתניהו באזרבייג'ן
למרות הרוב השיעי במדינה, באקו מקיימת קשרים חמים עם ירושלים במשך כל 25 שנות עצמאותה. ראש הממשלה יגיע לראשונה גם לביקור בקזחסטן השכנה
ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא ביום שלישי לביקור מדיני בן יממה באזרבייג'ן, שבמהלכו ייפגש עם אילהם אלייב, נשיא הרפובליקה המקומית, שהכריזה על עצמאות מברית המועצות באוגוסט 1991.
בניגוד מוחלט לישראל, שבה הביקור לא מעורר שום עניין תקשורתי, באזרבייג'ן עוסקים רבות במשמעויותיו. בעיתונות המקומית פורסמו באחרונה מאמרים לא מעטים על הקשר החם שבין ירושלים לבאקו, וכן על הנעשה מאחורי הקלעים בין שתי המדינות.
לאזרבייג'ן יש סיבות רבות להפנות עורף לישראל: מרבית האוכלוסייה במדינה, שבה כ-10 מיליון בני אדם, היא מוסלמית שיעית. באקו אף נתונה להשפעה תרבותיות, פוליטית וגם כלכלית של שכנתה מדרום, איראן. אך בניגוד גמור לציפיות בטהרן, ב-25 שנות עצמאותה שמרה אזרבייג'ן באדיקות על אופיו החילוני של המשטר, וניהלה מערכת יחסים קרובה מאוד עם ישראל. זאת למרות שנמנעה עד עצם היום הזה מפתיחת שגרירות בתל-אביב.
בטהרן עוקבים בדריכות אחר ביקורו של ראש הממשלה הישראלי בשכנה המוסלמית. תעיד על כך העובדה שזמן קצר לאחר שאישרו האזרים את עצם הביקור הודיע משרד החוץ האיראני כי הנשיא חסן רוחאני יצא לשליחות ממלכתית בארמניה. במקביל ציינו חלק מכלי התקשורת באזרבייג'ן כי אם הנשיא אלייב יבשר לנתניהו על החלטתו לפתוח שגרירות אזרית בתל-אביב, הרי שהמתיחות בין באקו לטהרן תעלה מדרגה באופן מיידי.
איש מדע המדינה והעיתונאי האזרי עלי חג'יזדה העריך כי ההחלטה האזרית לקיים מערכת יחסים תקינה עם ישראל על אף הזעם האיראני נולדה בין היתר בגלל ההיסטוריה והעקרונות של החברה האזרית. לדבריו, "בדומה לאיראן, באקו מבססת את יחסי החוץ שלה על אינטרסים. עם זאת, באזרבייג'ן היהודים והאזרים חיו זה לצד זה במשך מאות שנים בשלום ובידידות. נראה שבאקו הייתה העיר היחידה באימפריה הרוסית שלא היו בה תופעות של פוגרומים או אנטישמיות. גם כיום אזרבייג'ן היא המדינה המוסלמית היחידה שאין בה אנטישמיות".
חג'יזדה הוסיף כי "הידידות של אזרבייג'ן וישראל לא מכוונת נגד אף מדינה. מובן שהאיראנים חושבים אחרת, אבל זו זכותם. באקו וירושלים חולקות עמדה משותפת בכמה נושאים שעל הפרק בזירה הבינלאומית, ושתיהן נמצאות בסביבה מורכבת מאוד. המצב הזה הופך את שתי המדינות לשותפות טבעיות".
בהתייחסו לעמדת אנשי הדת בארצו כלפי ישראל אמר חג'יזדה כי "חייבים להבין שאזרבייג'ן היא מדינה חילונית שבה הדת מופרדת מהמדינה. על פי חלק מהמומחים, אזרבייג'ן היא המדינה החילונית ביותר בעולם המוסלמי. כפועל יוצא מזה, הממסד הדתי האזרי נאמן לישראל. ההנהגה המוסלמית הראשית של אזור הקווקז יושבת בבאקו ומונהגת על ידי השייח' אול-אסלאם חאג'י אללה-שווקר פאשזה. השייח' נראה רבות בפומבי עם ראשי הקהילה היהודית האזרית, ואף תרם כסף לשיפוץ בית כנסת בבאקו. אני חושב שזה מסמל יותר מכול את היחס של ההנהגה המוסלמית אצלנו ליהודים ולישראל".
עם זאת, הוסיף העיתונאי, בהחלט קיים מיעוט שבהשפעת איראן מתנגד לקשרים עם ישראל. "למזלנו, זה מיעוט שולי", הוא אמר, "אני לא צופה מחאות פרו-פלסטיניות בזמן הביקור. ייתכן שגורמים שוליים התומכים באיראן יביעו מחאה ברשתות החברתיות, אבל שם זה ייעצר. הרוב המכריע של החברה האזרית, כולל מעצבי דעת הקהל, מחזיקים בדעה חיובית על ישראל".
בדומה לישראל, אזרבייג'ן מצויה במצב גיאו-פוליטי לא פשוט. פרט לאיראן היא חולקת גבולות עם שתי מעצמות נוספות, רוסיה וטורקיה, ומנהלת סכסוך עקוב מדם על השליטה בחבל הארץ נגורנו-קרבך עם שכנתה ממערב, ארמניה.
סבב האלימות האחרון שפרץ באפריל השנה בנגורנו-קרבך גבה כמה עשרות הרוגים משני הצדדים. בתקשורת המקומית דווח אז כי ישראל סיפקה בשנים האחרונות לאזרבייג'ן נשק מסוגים שונים, כולל מטוסים ללא טייס ששימשו את הצבא האזרי בעימות מול ארמניה. במקביל פורסמה האפשרות כי באקו תרכוש מישראל מערכות 'כיפת ברזל' כדי להתגונן מירי טילים אפשרי מכיוון ארמניה.
בבאקו, הסביר חג'יזדה, בונים על עסקאות נשק עתידיות עם ישראל מתוך הנחה שהסכסוך עם ארמניה - בדומה לסכסוך הפלסטיני-ישראלי - אינו בלתי ניתן לפתרון בשלב זה. לדבריו, "זה אחד הסכסוכים העתיקים בברית המועצות, ומאז שנת 1994 נעשים מאמצים דיפלומטיים לפתור את הנושא לשווא. מעטים מאוד כאן מאמינים בפתרון דיפלומטי, מה גם שיש מדינות באזור שמעוניינות בסטטוס-קוו ומשמרות באמצעות הסכסוך את השפעתן על אזרבייג'ן וארמניה (כנראה הכוונה היא לרוסיה ולטורקיה – א"נ). אני לא רואה אפשרות להסדר בעתיד הנראה לעין".
המלומד האזרי, המפעיל אתר העוסק בעניינים מדיניים ופוליטיים באסיה ובמזרח התיכון, הוסיף עוד כי "לא מן הנמנע כי שבמהלך ביקור נתניהו יועלו לדיון עסקאות לאספקת נשק ישראלי מתקדם, וכן ביצוע של שורת מיזמים משותפים בתחום הביטחוני".
דבריו לא נאמרים כניחושים גרידא: באזרבייג'ן נפוצו בשנים האחרונות שמועות, בעקבות דיווח ב'טיימס' הלונדוני, ולפיהן המוסד הפך את המדינה למעין מוצב קדמי המרכז פעילות איסוף מודיעיני נגד איראן. בחודש שעבר הוסיף שמון למדורה יבדה אברמוב, חבר פרלמנט אזרי ממוצא יהודי, כשסיפר בריאיון לכלי לתקשורת מקומי שצוללנים של המוסד הצליחו לעצור בלב ים חוליית טרור שעשתה את דרכה מאיראן כדי לבצע פיגוע ב'אירוויזיון' שנערך בבאקו ב-2012.
בהקשר זה העיד חג'יזדה כי שמועות שונות על מעורבות המוסד בארצו כבר הפכו לחלק מההווי המקומי. לטענתו, "מדי פעם אנו עדים לסיפורים שונים על המוסד באזרבייג'ן. אני עוד זוכר את הפרסומים בעיצומו של המשבר בסוגיית תוכנית הגרעין האיראנית על כך שישראל תשתמש בבסיסי צבא אזריים כדי לתקוף את טהרן. אחרי זה הפרסומים האלו לא החזיקו מים.
"לגופו של עניין", הוסיף חג'יזדה, "המוסד ועמיתיו באזרבייג'ן אכן משתפים פעולה בתחום הביטחוני, אך שיתוף פעולה זה לא מיועד לפגוע במדינה שלישית. ישראל ואזרבייג'ן הן מדינות ריבוניות שיכולות להחליט לבד כיצד לפעול כדי להבטיח את ביטחונן הלאומי, וזה כולל גם את תחום איסוף המידע".
לאחר מסעו בבאקו יצא נתניהו לביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי ברפובליקה פוסט-סובייטית מוסלמית נוספת, קזחסטן, הנאבקת בשנה האחרונה בגל טרור אסלאמי. גם באסטנה, בירת המדינה, מעריכים כי הממשל החילוני של הנשיא נורסולטן נזרבייב מעוניין בידע הצבאי של ישראל כדי לשדרג את איכויות "המאבק בטרוריסטים קיצוניים".
על החשיבות שמייחסת בעת הזו קזחסטן לקשרים עם ישראל עשויה להעיד העובדה כי לאחר מותו של שמעון פרס התייצב הנשיא נזרבייב בן ה-76 בעצמו בשגרירות ישראל וכתב הקדשה אישית בספר התנחומים. לאחר מכן הניח נזרבייב זר פרחים לזכרו של הנשיא הישראלי התשיעי.
על מערכת היחסים הענפה שהתפתחה בין ישראל לקזחסטן סיפר לאתר 'פורבס' הקזחי מיכאל ברודצקי, שגריר ישראל באסטנה. לדבריו, "הכלכלות של ישראל וקזחסטן משלימות אחת את השנייה במידה רבה. ישראל קונה מקזחסטן נפט בסכום כולל של מיליארד דולר בשנה. בחלק מהשנים הנפט מקזחסטן היווה בין 15 ל-25 אחוזים מסך כל הנוזל השחור שישראל רכשה בעולם. מצדה, קזחסטן מעוניינת בטכנולוגיות ישראליות בתחומים כמו חקלאות, רפואה, תקשורת וביטחון".
ספק אם ביקור נתניהו בבאקו ואסטנה ישפיע על השיח הפנימי המתנהל בישראל על סוגיות של בידוד בינלאומי, אבל על פניו נראה שהוא מציב את ישראל כשחקן משמעותי במאבק נגד חדירת האסלאם הפוליטי למדינות ברית המועצות לשעבר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם