משנת 2009: ירידה מתמדת במספר העניים בישראל
נתוני דו"ח הביטוח הלאומי מצביעים על ירידה במספר החרדים העניים בשנת 2015 בשל החזרת קצבאות הילדים וכן בשל העלייה בהכנסה, אולם בקרב האוכלוסייה הערבית תחולת העוני ממשיכה לעלות ועומדת על כ-55 אחוזים
דו"ח העוני של הביטוח הלאומי המתפרסם הבוקר (ה') לראשונה, משקף מגמה חיובית של ירידה במספר העניים, כאשר בשנת 2015 חיו בישראל 1,712,900 עניים, מהם 764,200 ילדים. מדובר בירידה של 0.3 אחוזים מחלקם באוכלוסייה מ-22 אחוזים ב-2014 ל-21.7 אחוזים ב-2015.למרות הירידה במספרם, בשנת 2015, העניים בישראל נעשו עניים יותר, כך לפי המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני שעלו בשנה הנבדקת. בין היתר עלה יחס פער ההכנסות (המרחק הממוצע של הכנסת המשפחה הענייה מהכנסת קו העוני) ב-3.2 אחוזים, וכן עלה המדד לחומרת העוני, (המעניק משקל גבוה יותר לעניים יותר) בשיעור של 2.3 אחוזים, בין השאר בגלל אי-עדכון הקצבאות.
על פי הביטוח הלאומי הירידה בתחולת העוני (שיעור האוכלוסייה שהכנסתה נמוכה מקו העוני) ב-2015 משקפות את הגידול המתמשך בשיעורי התעסוקה, בפרט בקרב נשים ערביות וגברים חרדים כמו כן את העלייה בשכר, שנבעה בין היתר מהעלאת שכר המינימום בשיעור ניכר בין שתי השנים המושוות. כמו כן שיעור התעסוקה הוסיף לעלות ושיעור האבטלה המשיך לרדת. גם העלאת קצבאות הילדים במהלך שנה זו לאחר קיצוץ בהן ב-2013 תרם את חלקו לירידה בתחולת העוני.
בחלוקה על פי מגזרים, בעוד במגזר היהודי עומדת תחולת העוני על כ-14 אחוזים, בחברה הערבית עומדת תחולת העוני על כ-55 אחוזים. על פי הנתונים תחולת העוני באוכלוסייה הערבית בקרב המשפחות הוסיפה לעלות מ-52.6 אחוזים ב-2014 ל-53.3 אחוזים ב-2015 וכך גם תחולות העוני אצלם בקרב ילדים ונפשות, וזאת בניגוד למגמה הכללית ולמרות הגידול בקצבאות הילדים.
המקור לכך הוא הירידה בהכנסה מעבודה כפי שנרשמה בסקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בדיקה שערך הביטוח הלאומי לפי קובץ השכר של רשות המסים של 2015 מגלה שהן התעסוקה והן השכר עלו ריאלית באוכלוסייה הערבית, כך שלא ברור באיזו מידה זוהי תוצאה אמיתית או ממצא הנובע ממיעוט תצפיות.
בניגוד לאוכלוסייה הערבית, תחולת העוני של החרדים ירדה באופן משמעותי בין השנים מ-54.3 אחוזים ל-48.7 אחוזים. על פי הנתונים מקור הירידה בעוני של המשפחות החרדיות נובע לא רק מהגידול בקצבאות הילדים אלא גם מגידול בהכנסה מעבודה בשנה זו וכן בשל העובדה כי מספר הילדים במשפחה החרדית ירד.
נתון מעודד ניתן לראות בכך שתחולת העוני של משפחות הקשישים ירדה מ-23.1 אחוזים ב-2014 ל-21.7 אחוזים ב-2015. בדצמבר 2015 הועלו קצבאות זקנה ושאירים בתוספת השלמת הכנסה, במטרה לקרבן לקו העוני בהתאם להמלצות הוועדה למלחמה בעוני. שיפור זה יתבטא בצורה מלאה בדוח של שנת 2016. בנוסף, תחולת העוני של משפחות עם ילדים המהוות למעלה ממחצית מסך המשפחות העניות, ירדה בנקודת אחוז בין שתי השנים, כנראה בשל השפעת ההעלאה בקצבאות הילדים שהחלה במאי 2015 אך גם בשל עליה בהכנסה מעבודה שבאה לידי ביטוי גם בירידה בתחולת העוני הכלכלי.
ירידה חדה בתחולת העוני, של כ-13 אחוזים, נרשמה אצל המשפחות החד הוריות וגם חלקן באוכלוסייה הענייה פחת בכ-16 אחוזים בין שתי השנים. לעומת זאת עומק העוני עלה בקרב משפחות עם ילדים בכל הגדלים בכ-4 אחוזים.
בחלוקה על פי אזור מגורים – בעוד ירושלים, תל אביב ומרכז הארץ רשמו ירידה בתחולת העוני בשנת 2015,
במחוז חיפה חלה עליה ניכרת של כ-30 אחוזים בתחולת העוני, שנובעת מהעלייה הגבוהה בעומק העוני של הערבים. גם במחוז דרום חלה עלייה של אחוז בתחולת העוני, עיקר הבעיה בעיר אשדוד שם עלתה תחולת העוני ב-9 אחוזים וחומרת העוני עלתה ב-20 אחוזים.
במבט בינלאומי, מדד ג'יני הבודק את השוויוניות בחלוקת ההכנסות במדינה משקף הטבה במצבן של האוכלוסיות העובדות שהושפעו מהעלייה בשכר המינימום אולם ישראל נמצאת עדיין מעל לממוצע במדינות המערביות. בעוד הממוצע במדינות ה-OECD עמד ב-2015 על 0.31, הייתה ישראל עם שיעור של 0.35 אחוזים ובמקום השביעי במדד אי השוויון בהכנסה מיד אחרי צ'ילה, מקסיקו וארה"ב שכבשו את המקומות הראשונים.
בהשוואה למדינות ה-OECD נותרה ישראל בראש סולם העוני והאי שוויון. בשנה זו תחולת העוני של נפשות בישראל הגיעה ל-19.6 אחוזים (לפי הגדרת ה-OECD) והיא הגבוהה ביותר בין מדינות ה-OECD . בנתוני האי שוויון מצבה של ישראל השתפר בהשוואה ל-2014, אם כי עדיין גבוה מהממוצע במדינות המפותחות.
על פי הנתונים התערבות המדינה ע"י קצבאות ומסים משפרת את מצבם של העניים בישראל, אולם בהשוואה בינלאומית נמצאת ישראל בראש סולם העוני ואי השוויון. אם לפני הקצבאות עמדה תחולת העוני בישראל על 26.8 אחוזים, לאחריהן עמדה ישראל על כ-19.6 אחוזים והיא במקום הראשון באי השוויון למרות תשלום הקצבאות, כשאחריה ארה"ב, טורקיה, צ'ילה ועוד, בעוד ממוצע ה-OECD עומד על 11.5 אחוזים.
על פי הביטוח הלאומי מספר צעדים שננקטו לאחרונה צפויים להשפיע לטובה על המצב החברתי. בין היתר ההעלאה בשכר המינימום ביולי 2016 ל-4,825 שקלים לחודש וההעלאה הצפויה בינואר 2017 ל-5,000 שקלים. כמו כן צפויים להשפיע לטובה העלאת קצבאות הזקנה למקבלי השלמת הכנסה (ליחיד ולזוג) מדצמבר 2015. בנוסף, בתקציב 2017 הוחלט לתת תוספת ותק בזיקנה מהשנה הראשונה (4 פעימות).
כמו כן, ב-2016 הוחלט להגדיל את תקציב קצבאות הנכות הכללית בכ-320 מיליון שקלים ובחודש ינואר 2017 תיפתחנה תכניות חיסכון לכל ילד וילדה במקביל לקצבת ילדים. "צבירת נכס זה תשפר בטווח הארוך את מצב הנכסים של כל משפחה עם ילדים אך לא תשפיע על המדדים החברתיים בטווח הקצר מאחר שהן לא מהוות הכנסה כספית שוטפת", נמסר מהביטוח הלאומי.
שר העבודה והרווחה חיים כץ הגיב על הנתונים ואמר כי "אמליץ לממשלה לשנות את שיטת העדכון של הקצבאות, כך שהן יותאמו לעלייה ברמת החיים ולא יתעדכנו עוד על פי מדד המחירים. זה אבסורד שהשכר הממוצע במשק עולה בעוד שערך הקצבה לא התעדכן כבר ארבע שנים".
מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף מציין בסיפוק את מגמת הירידה בנתוני העוני לנפשות, ילדים וקשישים ומשוכנע כי בעזרת הפעולות הנוספות עליהן הוחלט בשנה האחרונה ובחוק ההסדרים הנוכחי מגמה זאת תימשך. המנכ"ל מחזק את דברי השר ואמר: "חיוני לשנות את שיטת העדכון של הקצבאות. העלאת שכר המינימום תורמת משמעותית לשיפור המצב החברתי. כמו כן אני סבור שהצעדים שננקטו בשנתיים האחרונות יתרמו להפחתת ממדי העוני בעתיד."
אקו"ם