ראשי » חדשות » בארץ

ערב השנה החדשה: יוצאי אתיופיה בתחתית סולם השכר

ערבים ויוצאי אתיופיה נמצאים לרוב בענפי תעסוקה לא איכותיים, וחוסר השוויון ביחס השכר בין גברים לנשים עדיין בולט. "מדד הגיוון" של נציבות שוויון הזדמנויות במשרד הרווחה מציג תמונת מצב חמורה

אמנם אנחנו כמעט בשנת 2017, אך נשים, ערבים ויוצאי אתיופיה בישראל עדיין סובלים מפערי שכר גדולים, כך עולה מ"מדד הגיוון" המתפרסם היום (א') לראשונה על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הרווחה.

המדד בחן את ייצוגן של חמש אוכלוסיות בענפי כלכלה מרכזיים – נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובני 45 - ואת רמות השכר שלהן. הוא מציג תמונת מצב חמורה של ישראל ערב השנה האזרחית החדשה. מהנתונים עולה עוד כי ערבים ויוצאי אתיופיה נמצאים לרוב בענפי תעסוקה לא איכותיים כמו ניקיון, גינון, וייצור, ומשתכרים בשכר נמוך מאוד.
 
מפילוח התוצאות עולה כי רק שני אחוזים מהמועסקים בהייטק הם ערבים. לעומת זאת, בענפי ה"צווארון הכחול" בהם רמת ההשתכרות נמוכה, כמו ענף הטקסטיל, מסחר בכלי רכב ושירותי תחזוקה וגינון – מספרם גבוה מאוד.
בענפי ה"צווארון הלבן", דוגמת ענף הביטוח, תכנות מחשבים, ייצור מחשבים ותרופות, ייצוג האוכלוסייה הערבית נמוך משמעותית. נתון עגום נוסף מצביע על כך שבענפי תכנות וייצור מחשבים שבהם ייצוג הערבים הוא הנמוך ביותר, שכרם מהווה 55%-60% בלבד בהשוואה לשכרם של יהודים.

תמונת מצב חמורה משתקפת גם מנתוניהם של יוצאי אתיופיה שעדיין חווים אפליה והדרה ממקומות עבודה איכותיים, ומצבם אף גרוע יותר מזה של האוכלוסייה הערבית. בענפי ה"צווארון הכחול" נרשם ייצוג גבוה מאוד של אוכלוסייה זו, ולעומת זאת, בענפים בעלי רמת השתכרות גבוהה, כמו ענפי מחקר מדעי ופיתוח ותכנות מחשבים, ייצוג ילידי אתיופיה הוא נמוך במיוחד.
 
מבין האוכלוסיות המודרות, מצבם של החרדים ממשיך להשתפר, כפי שנראה גם בדו"ח העוני שפורסם בשבוע שעבר. על פי "מדד הגיוון", חרדים נמצאים בייצוג חסר בענפים שבהם רמת ההשתכרות גבוהה מאוד וכך גם בענפים שבהם השכר נמוך מאוד.
 
יחד עם זאת, מבחינת השוויוניות בשכר, מצבם של החרדים מעט טוב יותר ממצבם של ערבים ויוצאי אתיופיה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהפערים בין החרדים ליתר היהודים בענפים שבהם השכר גבוה, נמוכים מאשר הקבוצות האחרות, אם כי הם עדיין משמעותיים מאד. בדירוג הייצוג, חרדים זוכים לייצוג גבוה בענפי כלכלה ברמת השתכרות בינונית-גבוהה.
   
מהממד עולה גם כי הנשים בישראל בעלות ייצוג נמוך בחלק מענפי הכלכלה שבהם רמת השתכרות גבוהה. בענפים אלה בולט גם חוסר השוויון ביחס השכר בין גברים לנשים. עורכות המדד מסבירות כי נתון זה נובע ככל הנראה מתקרת הזכוכית, המשפיעה על כך שנשים מועסקות בתפקידים זוטרים ובדרג הביניים ומאיישות פחות תפקידי ניהול.

אולם ייצוג גבוה לא מבטיח שכר שוויוני. המדד מלמד לדוגמה כי בענף הביטוח וקרנות הפנסיה שיעור הייצוג הנשי הוא הגבוה ביותר, אך הוא גם הענף בו רמת השוויון בשכר היא הנמוכה ביותר.

מבדיקת ההבדלים בשיעורי התעסוקה של אוכלוסיות אלו בין ארגונים קטנים לגדולים עולה כי בענפי "צווארון לבן" ייצוג הערבים בארגונים גדולים הוא נמוך. בענף שירותי משפטים וחשבונאות לדוגמה, אין כלל נשים ערביות בארגונים שבהם יש יותר מ-50 מועסקים, ושיעור הגברים הערבים אף הוא נמוך עד אפסי בארגונים בגודל זה.
  

  
במרבית ענפי ה"צווארון הכחול", ייצוג הערבים והחרדים נמוך יותר בארגונים גדולים מאשר בארגונים קטנים, אולם שיעור יוצאי אתיופיה גבוה יותר בארגונים גדולים מאשר בארגונים קטנים ברובם המכריע של הענפים.

עוד עולה מהמדד כי ככל שהחברה קטנה יותר כך פערי השכר גבוהים יותר. נשים מרוויחות 50% מגברים בארגונים קטנים וקטנים מאד בענף השירותים הפיננסיים, זאת לעומת פער של 35%-30% בין שכרם של גברים לזה של נשים בארגונים גדולים וגדולים מאד.

פערי השכר בארגונים בינוניים בין גברים יהודים וערבים הם הגבוהים ביותר. כך למשל, בענף מחקר מדעי ופיתוח, שבו רמת ההשתכרות היא הגבוהה ביותר מבין 20 הענפים. בארגונים שבהם מועסקים 100-51 עובדים, גבר יהודי מרוויח בממוצע  28,696 שקל לחודש לעומת גבר ערבי שמרוויח 7,658 שקלים.

עוד עולה כי בענפי "צווארון לבן" שכרם של גברים יהודים בני 45 ומעלה שאינם חרדים, או ילידי אתיופיה גבוה יותר משמעותית משאר הקבוצות, והוא מהגבוהים בשוק הפרטי. ברוב הענפים פערי השכר בין קבוצת הרוב לנשים, ערבים ילידי אתיופיה וחרדים הם גבוהים יותר בגילאי 45 ומעלה.
   
מטרת המדד החדש היא לתת למשק הישראלי את היכולת ללמוד היכן יש צורך בשיפור. בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אומרים כי השקת "מדד הגיוון" באה לתמוך בתפיסה הרווחת כיום בעולם לפיה העסקת אוכלוסיות מגוונות תורמת לחדשנות, חשיבה יצירתית, צמיחה בעסקים ושוויון חברתי.

נשיא המדינה ראובן ריבלין שקיבל את הדו"ח לידיו אמר כי "הרחבת מעגל המועסקים ומיצוי הכישרון הישראלי בכל מקום שבו הוא נמצא - חיוניים לכל חברה שרוצה לצמוח ולהתחרות בעידן של חדשנות. הדרך לשינוי המגמה במספרים שפגשנו כאן היום, והדרך לשינוי כלכלי וחברתי אמיתי ומעמיק, עוברות בראש ובראשונה דרך יצירת המחויבות אצל אלה העומדים בשער".

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה שערכה את המדד, מסרה: "גם כיום, מעסיקים עדיין נוטים להעסיק את מי שדומה להם, במקרים רבים לא מתוך אפליה מכוונת אלא מתוך חוסר מודעות. 'מדד הגיוון' מעמיד ראי מול פניהם של מעסיקים בתחומים שונים במשק, כך שיוכלו לשאת על כתפיהם את האחריות החברתית לשלב מגוון אוכלוסיות ולקדם שוויון חברתי, שהוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה". 

שירית אביטן כהן השתתפה בהכנת הידיעה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg